Group items tagged

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

בכנס שערכה אתמול רשות ההגבלים העסקיים, התבטא הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, בנושא הגז הטבעי. בין היתר התייחס גילה לשליטתן של דלק ונובל במאגרים המוכחים של ישראל, ואמר כי "אם דלק ונובל לא היו משקיעות בלוויתן היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין תמר ולוויתן. אנו מעדיפים את המצב הזה. צריך לדאוג גם שכל ספק גז יספק כמות מספקת לשוק הישראלי כך שתיווצר תחרות עזה, ושלא הכל יופנה לייצוא". גילה התייחס גם לאפשרות של הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי, אך אמר כי אפשרות זו אינה אופטימלית, וכי הרשות תעדיף לקדם תחרות באמצעים אחרים, כולל "הסרת כבילות ידיים". במושב בנושא הגז הטבעי, דיבר על הנושא הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט. פריזט אמר כי חוק הנפט יצר מציאות רגולטורית, שבה היזמים הם המקימים את התשתיות, דבר היוצר בעיה מבחינת התחרות. הוא התייחס גם לבעלויות המשותפות ברשיונות הגז השונים, ואמר כי "כדור הצמר הזה של הבעלויות, בכל שוק אחר היה מאוד מאוד מטריד מעצם הוויתו". פריזט טען כי בהיעדר גז מצרי, ועם סיומו של מאגר ים תטיס, האלטרנטיבה היחידה לתמר ולוייתן היא גז נוזלי מיובא, אך מחירו של זה גורם לו להיות מתחרה גרוע בשוק הגז. "האם הוא מתחרה אמיתי וחזק כשהוא במחיר פי 2-2.5 מהגז בהזרמה?", שאל פריזט. פריזט התייחס ג

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

הדיון שערך השר לנדאו בשבוע שעבר עסק בסוגיית מבנה ניהול מערכת החשמל העתידית במשק. זאת, מכיוון ששאלת ניהול המערכת נהפכה לדומיננטית באשר לשילוב יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. ואולם, לעתים תכופות מדי נגרר הדיון לסוגיה העקרונית של כן/לא רפורמה בחברת החשמל. בדיון נטלו חלק בכירי משרד התשתיות לצד ראשי הנהלת חברת החשמל, אך הוזמנו אליו גם יו"ר החברה לשעבר מוטי פרידמן והמנכ"ל לשעבר עמוס לסקר, וכן יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי, ויו"ר ועד המהנדסים בצפון, יעקב חי. עוד נכחו במפגש הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, רם בלינקוב, ומנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, יו"ר רשות החשמל לשעבר, דוד אסוס, המשנה לשעבר, ד"ר אילן סולימאן, והיו"רית בפועל, אורית פרקש-הכהן, ראשי מינהל החשמל לשעבר, ד"ר שלמה ברובינדר וד"ר דני ויינשטוק, וכן אנשי אקדמיה המתמחים במשק האנרגיה והחשמל, בהם פרופ' דני צ'מנסקי, פרופ' אשר טישלר, ד"ר עמית מור וד"ר גדעון פרנק. את משרד האוצר ייצגו בדיון סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, ורפרנט האנרגיה באגף התקציבים, אמיר אדרי. הימנעות האוצר משיגור נציגים בכירים יותר עוררה את חמתו של בלינקוב, שהעיר על כך למשרד התשתיות. במהלך הדיון חזר פרידמן על תוכניתו להקים קודם חברת ניהול מערכת חדשה בחברת החשמל - וטע

טל שיריזלי אנליסט פסגות סבור כי ההמלצות מקשות על מיצוי הפוטנציאל: ... מתרחישים שבצענו, פוטנציאל יצוא הגז, תחת דרישת הרזרבות נאמד בכ 150-250 bcm.  הגידול המהיר הצפוי בביקוש השנתי לגז במשק עלול לגרור עלייה חדה מדי שנה ברזרבות שידרשו כתנאי להתרת היצוא- דבר שמגביל את פוטנציאל היצוא. תחת תרחיש ביקושים בינוני, בשנים 2020 ו 2030 ידרשו רזרבות מינימליות בהיקף של כ 500 ו 675 bcm בהתאמה.  בתרחיש אופטימי המניח פיתוח מלא פוטנציאל עתודות הגז הטבעי בשטח הימי של ישראל (כ 1,400 bcm) יתאפשר יצוא הגז עד לשנת 2038. תקופה "קצרה" יחסית לחוזים ארוכי טווח הנהוגים בתעשייה (10-20 שנים).  סיכונים הכרוכים בהפסקת יצוא כפועל של הרזרבות במשק- עלולים להקשות על התקשרויות בהסכמי מכירה כמו גם על הכנסת שותפים אסטרטגיים והשגת מימון.  דרישת הרזרבות היוצרת זיקה בין המאגרים ומאפשרת יצוא בפועל רק לאחר השלמת פיתוח לויתן- עלולה לפגוע בהבשלת ההסכמים (בעלי הסיכויים החלקיים ממילא) המתגבשים ליצוא גז מתמר באמצעות מתקן הנזלה צף ((FLNG.  פוטנציאל היצוא המסתמן נמוך מההערכות המקובלות ביחס ליצוא הגז מלויתן בלבד (300-450 bcm).  חיוב בהקמת תשתיות בעלות קיבולת עודפת (צנרות הולכה, מתקני קליטה ומפצלים) שתופנה לטובת שימוש צדדים שלישיים עלול להקל על פיתוח מאגרים חדשים וב

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

>> "אנחנו נעמיד את הגז לרשות שכנינו, הרשות הפלסטינית וירדן, במחיר סביר ובאורח אמין. לא יפוצצו את הצינור הזה" - כך אמר אתמול שר המים והאנרגיה, עוזי לנדאו, בכנס בנושא אנרגיה שנערך אתמול במכללת נתניה. לנדאו רמז בדבריו לפיצוצים בצינור הגז המצרי, ששיתקו גם את אספקת הגז לירדן. לנדאו טען דבריו כי יצוא הגז חיוני לפיתוח התחרות. לדבריו, היצוא חיוני לפיתוח מאגרי גז נוספים ויצירת תחרות במשק הגז. זאת, מכיוון שהשותפות במאגר תמר, דלק ונובל, חתמו כבר על הסכמים ארוכי טווח עם גורמים רבים במשק. "יש עוד שחקנים בשוק. אבל אם ימצאו גז הם צריכים להחליט למי ימכרו אותו. אנחנו מתחבטים בתחרות - איך מביאים תחרות לשוק הזה כדי להביא למחיר גז כלכלי", אמר לנדאו. לנדאו התייחס לוועדת ששינסקי וטען גם שאלמלא הוועדה, מחיר הגז היה כיום נמוך יותר. לדבריו, "לאחר שמונתה הוועדה, נדחו כל המשאים ומתנים בין השחקנים. בינתיים, החברה המצרית יצאה מהמשחק. תחושת הלב שלי היא שאלמלא ששינסקי, היינו מגיעים למחירים נמוכים יותר". יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, השותפה במאגרי הגז בים תטיס, תמר ולווייתן, אמר גם הוא כי יצוא הגז חיוני לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. "יש צורך בהקמת תשתיות, לרבות מתקן קבלה וטיפול לגז בצפון", אמר תשובה. "הפיתוח יאפשר הגדלת הכנסות המדינה, י

שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו הביע היום לראשונה תמיכה בהסכמי הגז של חברת החשמל והיצרנים הפרטיים עם "תמר". לנדאו השמיע את עמדתו על-רקע התנגדותו הבולטת של נציג משרדו ברשות החשמל להסכם, בטענה שחברת החשמל התחייבה לשלם ל"תמר" מחיר מופרז. בדברו הבוקר בכנס "תעשיית העתיד של ישראל" של התאחדות התעשיינים ופורטל "תשתיות" אמר לנדאו כי המחיר שיידרשו הצרכנים לשלם הוא "סביר". לדבריו "שיהיה ברור - התקבלה החלטה ואני עומד מאחוריה. את תמיכתי זו הבעתי לאורך כל הדיונים וההתלבטויות בנושא. תחום משק הגז רואה רגולטורים רבים ואי וודאות במשך חודשים ארוכים. השיקולים המרכזיים שעמדו בפניי היו הענקת יציבות למשק ודאגה לכך שבמצב אליו נקלענו הציבור ישלם מחיר סביר". ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הודיעה אתמול על כוונתה להגיש הצעת חוק, המביאה להלאמה דה-פקטו של משאבי הגז. בהתייחסו להצעתה ולדברים שהמשיעו חברי כנסת אחרים אמר לנדאו כי "לא לקחתי חלק בוויכוח הקולני שהתפתח סביב הסכמי הגז. כמה עוד רגולטורים קולניים צריך המשק לראות ולהתבלבל ביניהם?". לנדאו הוסיף כי "כל החלטה הייתה זוכה לביקורת, כיוון שההסכם לא נחתם בתנאים של תחרות. לפני ששינסקי, כאשר היה עוד ספק מצרי, הייתה גם תחרות. אבל, אצלנו החליטו לחלק את עור הדוב עוד לפני שצדו אותו. עד עכשיו �

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, העניק היום פטור להסדרים כובלים ביחס לשלושה הסכמים שבין שותפות תמר לבין חברת החשמל, דליה אנרגיות וחברות מקבוצת אדלטק. שלושת ההסכמים נגעו למכירת גז על ידי שותפות תמר. בחינה של ההסכמים העלתה כי הם עלולים לפגוע בתחרות בשוק אספקת הגז במובן זה שהיקף הרכישות ומשך ההסכמים עלולים ליצור חסימה של השוק בפני ספקי גז חדשים עתידיים על ידי כך שלא יותירו די ביקוש שיצדיק פיתוח של מאגר גז נוסף. חשש נוסף נגע להשלכות שתהיינה להסכם על היכולת לספק גז ללקוחות נוספים של גז שטרם חתמו על הסכמים עם תמר, וזאת נוכח מגבלות הקיבולת הקיימות בהובלת גז מקידוח תמר לחופי ישראל. נוכח החששות התנה הממונה את מתן הפטורים בשורה ארוכה של תנאים, ששינו את ההסכמים באופן מהותי, אך לא איפשרו הרעה כלשהי של התנאים שקיבלו לקוחות הגז בחוזים המקוריים. ביחס להסכם עם חברת החשמל נקבע, ביו השאר, כי חח"י תוכל לדחות את ההכרעה האם לרכוש חלק משמעותי מכלל הגז שרכשה מתמר עד לשנת 2015. הדבר נעשה על בסיס ההנחה שעד למועד זה תתפתח תחרות בשוק אשר תאפשר לחח"י לתחר בין תמר לבין ספקי גז אחרים ובכך להביא להפחתה במחיר הגז. ביחס להסכמים עם דליה ואדלטק נקבע, בין השאר, כי תינתן להן האפשרות לקצר את ההסכם באופן משמעותי, ולחלופין -

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

לקראת ישיבת וועדת המחירים המשותפת למשרד התשתיות הלאומיות ולמשרד האוצר שתתקיים ביום ראשון הקרוב, אישר אתמול (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, את הצעת המשרד לפיקוח ורגולציה על מחירי הגז הטבעי בישראל. המשרד ממליץ להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח או, לחלופין, לפעול לכך שכל חברה מבין שותפות קידוח "תמר" תמכור את הגז בנפרד. זאת, על מנת ליצור תנאי תחרות בעסקאות מכר הגז הטבעי. המסמך הועבר היום לחברי הוועדה. במשרד אומרים כי אי אפשר להפריז בחשיבותו ומרכזיותו של משאב הגז הטבעי, שנועד בראש ובראשונה לתת מענה לביקושי האנרגיה הצפויים בעשורים הבאים. מאז מציאת מאגרי הגז הטבעי, פועל משרד התשתיות הלאומיות במטרה להבטיח אספקה סדירה וקבועה של גז טבעי לשימוש שוטף במשק הישראלי. מדיניות המשרד בנושא, כפי שבאה לביטוי במסמך, נועדה לאפשר את החדרת הגז הטבעי לשימושי המשק בצורה רחבה, יעילה ותחרותית, לתת ביטוי כלכלי לשימוש בגז הטבעי מול חלופות של מקורות אנרגיה אחרים, לקבוע מנגנון מחירים ותנאי עסקאות במחיר שוק או במחיר מפוקח, ככל שיעלה הצורך בכך, וכן לקיים מנגנון לטיפול והתמודדות עם כשלי שוק בטווח הקצר ובטווח הארוך. חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, החולש על כל התחומים במשק המדינה, מאפשר להטיל פיקוח במספר רמות: פיקוח ברמה ה

משרד התשתיות פרסם היום מכרז לקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי בנושא מדיניות גז טבעי בשווקים העולמיים. המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז טבעי בראשות מנכ"ל המשרד שאול צמח. כך מדווח היומון גלובס. נושא הייצוא שנוי במחלוקת בין מדעני המשרד בראשות ד"ר שלמה ולד לבין ראשי האוצר והיזמים. בעוד המדענים טוענים שישראל צריכה לשמר בידיה עתודות גז למשך 50 שנה ויותר ולא לייצא גז כמעט כלל, טוענים היזמים והאוצר כי ללא ייצוא לא ייכנסו לשוק שחקנים חדשים ולא תתפתח תחרות בינם לבין קבוצת דלק-נובל אנרג'י השולטת בשוק. המכרז מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר כשהמשקל המכריע בהצעה (70%) יינתן לניסיונו של הצוות הזר בייעוץ בתחומי מדיניות גז טבעי לממשלות זרות ולתאגידים בינלאומיים גדולים. בדברי ההסבר למכרז נאמר כי בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי של חופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים משמעותיים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי בין היתר, במדיניות שתינקט לגבי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. לשם כך, נדרש לגבש ולקבוע את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל. היוע�

"משרד האוצר צריך לסכם ולהחליט על שיעור התייקרות החשמל בקרוב, בהתאם להשפעה על התקציב.  ההתייקרות בתעריפי החשמל יכולה להיות בין 15% ל-30%. אנו מנסים למצוא מתווה מהסוג הזה" - כך אומר שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו בראיון לTheMarkerTV וערוץ הכנסת. לנדאו אמר כי "אילו היינו נוקטים גישה מאוזנת לפני שנה וחצי - שנתיים כשבבת אחת החליטו להוריד את המחיר של החשמל, היינו יכולים לשים את הדברים בקרן שתמנע את התנודות ושתבטיח ודאות יותר גדולה לשוק לגבי כל מה שקשור במחירים. הגישה הזו תהיה נכונה אם תינקט כדי שתבטיח לנו בפרק זמן סביר יציבות של מחירים". לנדאו ציין כי "כרגע לא מדובר על קרן שהיא ספציפית. אבל הרעיון העיקרי שלפיו לא ניקח מחיר  כל כך גבוה ונכסה אותו על פני תקופת זמן ארוכה יותר יש בזה הגיון מסויים כשם שיש היגיון יותר גדול להוריד חלק מהמסים שמוטלים על דלק שאנשים קונים, ועל מחיר החשמל, ולהטיל את המסים הללו על דברים שבהם אין עלויות מחירים כל כך כבדות כמו בחשמל ובאנרגיה. עליית מחירי החשמל תשפיע במחיר רחב על סגרת מחירים רחבה במשק כמו מזון,  ממוצרי עתירי אנרגיה ועל השכבות החלשות". בסוגיית אספקת הגז ממצרים אמר לנדאו  "אנו רוצים ומצפים שבשנת 2012 יזרום גז ממצרים. כל ההסכם עם מצרים הוא ההסכם הכלכלי החשוב ביותר בעקבות הסכם השלו�

"עדת הכלכלה דנה בקריאה ליצירת תחרות בין מאגרי תמר ולוויתן, אשר לא מתאפשרת כל עוד הם נמצאים בשליטת החברות דלק-אנרגיה ונובל אנרג'י. הממונה על ההגבלים השיב כי הפיתרון המועדף יהיה לאלץ אותן למכור את המאגרים כריש ותנין שהתגלו בשולי לוויתן. ח"כ יחימוביץ קראה להכריז על רכישת לוויתן כהסדר כובל. יו"ר דלק-אנרגיה השיב: פעלנו בתום לב"

הממונה על ההגבלים אישר אתמול כי ייסוג מהכרזת הסדר כובל במאגר לווייתן - אם דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי הגז הקטנים לשחקן חדש מכסת היצוא של כריש ותנין תועבר ללווייתן "הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אישר אתמול את מתווה הפשרה שעליו סיכמה רשות ההגבלים עקרונית מול השותפות הבכירות במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן - קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. זאת, שנתיים לאחר שהכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי. לפי הסדר הפשרה, שנחשף לפני שנה ב-TheMarker, דלק ונובל יוותרו על אחזקותיהן בתגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל - כריש ותנין - בתמורה להמשך אחזקתן במאגר לווייתן וויתור על הכרזת ההסדר הכובל. זאת, במעין עסקת החלף (SWAP) שתכליתה להכניס בנעליהן שחקן חדש בשוק הגז הטבעי המקומי, שיתחרה במאגרי תמר ולווייתן. לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן בגז הטבעי שאצור במאגרי כריש (המכיל כ-50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ-20 מיליארד מ"ק). עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב-70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים.