Group items tagged

דו"ח בשם "מטרות חזקות: בחינת העלויות היחסיות הכרוכות בעמידה ביעדי פליטות ומקורות מתחדשים במגזר האנרגיה הבריטי" הצית מלחמת מילים בחוגי קובעי המדיניות וסקטור האנרגיות המתחדשות. חברת היעוץ KPMG הזמינה את הדו"ח ב-2011 מחברת AF קונסלט, אולם בתחילת מרץ KPMG הודיעה שהוא לא ישוחרר עקב מסקנותיו השנויות במחלוקת הנובעות ממודל כלכלי "בעייתי". KPMG הוסיפה שהדו"ח "הינו כר נוח לפרשנויות מוטעות". אף על פי כן, AF קונסלט פרסמה את הדו"ח בלי קשר לחברת KPMG. בדו"ח ישנם שלושה תרחישים להשגת יעדי שינוי האקלים ואספקת צריכת החשמל של הממלכה המאוחדת במחיר הנמוך ביותר עד שנת 2050. ארגון רניואבל יו קי (RenewableUK) המייצג את מגזר אנרגיית הרוח, גלים וגאות, הצטרף לחברות הולכה וחלוקת חשמל ולמשרד לאנרגיה ושינוי אקלים שהעלו התנגדויות ושאלות נוקבות לגבי המתודולוגיה ומסכנות הדו"ח המדובר. התרחיש הזול ביותר - אנרגיה גרעינית וגז טבעי התרחיש  הראשון - "תרחיש ללא יעדים" קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.58 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-780 מיליארד ליש"ט. התרחיש השני, המשקלל לתוכו יעדי הפחתת פליטות, קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.72 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-960 מיליארד ליש"ט. התרחיש השלישי, המשקלל חדירה של אנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת פליטות, צופה שמרכי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

בטר פלייס, מיזם תשתיות התפעול והתמיכה עבור כלי רכב חשמליים שהקים שי אגסי, מתכנן לבצע הנפקה ראשונה לציבור (IPO) במהלך השנתיים הקרובות, אמר המנכ"ל אגסי, לפי דיווח סוכנות הידיעות בלומברג. "כנראה שלא נבצע גיוסים נוספים עד ההנפקה", אמר אגסי, בן 43. "יש לנו מספיק הון להמשיך עד אז". בטר פלייס גייסה 750 מיליון דולר מאז הקמתה לפני ארבע שנים, והחברה בשותפות עם רנו הצרפתית, במסגרתה תתקין מערכות הטענה למכוניות חשמליות בישראל, דנמרק ואוסטרליה. מייסד בטר פלייס שי אגסי בתחנת ההחלפה שנחנכה בצומת ביל"ו 23 במארס צילום: אי-פי עד 10,000 מכוניות המשתמשות בתחנות בטר פלייס צפויות להיות על הכביש בישראל ובדנמרק עד סוף השנה, אמר אגסי, אשר ויתר השנה על השתתפותו בוועידת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כדי ללוות את השקת שירות המכוניות החשמליות בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציב את צמצום התלות של ישראל בנפט כאחד היעדים המרכזיים של ממשלתו. יבוא האנרגיה לישראל תלוי לא פעם במצב הגאופוליטי באוזר, כפי שמעידות שורת ההתקפות על צינור הגז ממצרים לישראל בשנה החולפת. "אנחנו רוכשים מצברים ומוכרים במחיר זהה לדלק, כך שזהו עסק מצוין להיות בין שני היסודות הללו", אמר אגסי לבלומברג. 

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, החלה בהתקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים ברחבי העיר. הפרויקט כולל התקנת כ- 50 מערכות סולריות בהיקף כספי של כ- 35 מיליון ש"ח. למרות עלויות ההתקנה הגבוהות, אמורה ההשקעה להחזיר את עצמה בתוך פחות מעשר שנים. עד לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב יסתיים ביצוע הגגות בכ-50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים. עד כה חוברו לחברת החשמל המערכות של בתי ספר דוגמת: דנמרק, קשת , בית חינוך, גימנסיה, גאולים, פולה בן גוריון, דרכי נעם, נעורים. כמו כן במסגרת הפרויקט תשולב מערכת לימודית סולארית בכל בתי הספר להעשרת התלמידים בתחום האנרגיות המתחדשות. הפרויקט מנוהל על ידי מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, בשיטת הרכישה הכוללת, תכנון, התקנה, הפעלה ואחזקה על ידי קבלן זוכה במכרז. חברת החשמל אישרה את הקמת המערכות המתוכננות ואת ההתקשרות עם מוריה לתקופה של 20 שנה.

חברת BELECTRIC Drive (קוליצהיים, גרמניה), שזכתה בפרס בקטגוריית "טכנולוגיות פוטו-וולטאיות", יצרה תשתית חדשנית לטעינה של רכבים חשמליים. על-מנת להגיע להישג המרשים, החברה פיתחה טכנולוגיה לשילוב של גריד המוזן באמצעות אנרגיה מתחדשת ופלטפורמת התקשורת - e-mobility העתידנית. המערכת מנהלת באופן חכם את הניהול של זמני הטעינה של הרכבים החשמליים, עם יצירת אנרגיה סולארית. חברת Absolicon Solar Concentrator (הארנוסאנד, שבדיה) עושה שימוש בקולטי PVT על-מנת לשלב בין הפקת אנרגיה סולארית וחום סולארי. המכשיר שפיתחה החברה - Absolicon X10 PVT - הוא קולט ה- concentrating PVT הראשון בו ניתנת עדיפות להפקת חום. לדעת צוות השופטים שהעניק לחברה את הפרס בקטגוריית "טכנולוגיות סולאר-תרמיות" שתי חברות נוספות שזכו בפרס משותף בקטגוריית "טכנולוגיות סולאר-תרמיות" הן Savo-Solar Oy (פינלנד) ו- Hydro Aluminium Precision Tubing(דנמרק). שתי החברות הסקנדינביות פיתחו במשותף חומר סופג המיוצר כולו מסגסגת אלומיניום מיוחדת. היתרון הבולט בחומר החדש הוא עלות ייצורו הנמוכה.

קואליציה בת שמונה שותפים, בהובלת חברת Better Place הודיעה היום כי הנציבות האירופית בחרה בפרויקט הניידות החשמלית שלהן, "תשתית תחבורה ירוקה באירופה למכוניות חשמליות", כפרויקט הראשון והיחיד שמומן עד כה במסגרת קטגורית תשתית ה"דה-קרבוניזציה", בתוכנית MOVE של הפרלמנט. המענק, על סך 4.95 מיליון יורו ניתן במסגרת תוכנית "רשת תחבורה תוך אירופית" (TEN-T). ביחד עם Better place חברים בקונסורציום FCC Construccion SA מספרד; Verbund AG מאוסטריה; עיריית קופנהגן; Elia System Operator S.A. מבלגיה; האוניברסיטה הטכנית של דנמרק; עיריית אמסטרדם; מרכז מחקר ציבורי על שם הנרי טודור מלוקסמבורג; ו-DSB Kommerciel מדנמרק. Better Place תשתתף בפרויקט באמצעות הפעילויות שלה בדנמרק והולנד. אחד האירועים הבולטים במסגרת הפרויקט הוא ההשקה של תחנת החלפת הסוללה המסחרית הראשונה בדנמרק, הצפויה להתרחש ביוני. תחנת החלפת הסוללה היא חלק מרשת לאומית של תחנות להחלפת סוללות ועמדות טעינה אשר יפרסו השנה בדנמרק, כאשר ההשקה המסחרית הראשונה של שירותי ניידות חשמלית מתוכננת לסוף שנה זו.

בעשרים השנים האחרונות הפחיתה קופנהגן את גזי החממה שהיא פולטת ב 25 אחוזים. מעבר לגז טבעי, רוח ואפילו שמש, כמקורות אנרגיה לתחנות כוח, תעשיה וחימום ביתי הם חלק מהסוד, כמו גם תמרוץ נמרץ של תחבורת המונים (אוטובוסים ורכבת עילית ותחתית) ואמצעי תחבורה בלתי מזהמים (אופניים וכלי רכב חשמליים).

למרבה הצער, עיקר השימוש שנעשה בים כיום למטרות הפקת אנרגיה הוא באמצעות הרוח החזקה הנושבת על פני הים. סימנס העולמית, אולי החברה המובילה את תחום האנרגיה החלופית בעולם כולו, בונה על פי דיווחים באתרה את חוות הרוח הימית הגדולה בעולם במרחק 30 קילומטרים מחופי דנמרק. עם זאת, דומה שהאנרגיה האצורה בים מעניינת אפילו יותר מאנרגיית הרוח, שכן יש בה אלמנטים חזויים מראש. לכן, יותר ויותר חברות המתמחות בהפקת אנרגיה חלופית מתכננות לעשות כן באמצעות כוחות הגאות והשפל דווקא, כמו גם זרמי הים החזקים. הזרמים התת מימיים נחשבים לדבר הגדול הבא באנרגיית מים, ובסקוטלנד, למשל, מתכננים לבנות כמה וכמה תחנות כוח המבוססות על הזרמים החזקים המקיפים את האי הבריטי. תחנות אלה דומות מאוד לתחנות הרוח, אולם הן הפוכות! כלומר, הרוטורים העצומים שמסתובבים וממירים את הרוח (או הזרם) לכוח הינע, מצויים מתחת לפני המים, ולא מעליהם כמו במקרה של חשמל מבוסס אנרגיית רוח.

צפיפותם של המים, הגבוהה פי מאות מונים מזו של הרוח, מבטיחה גם אפקטיביות רבה יותר בהפקת חשמל מעוצמתם. האתגרים הטכנולוגיים אמנם כבירים - יידרשו עדיין שנים למצוא כלים להמרה והולכה של חשמל בכמויות גדולות כל כך, כפי שהים יכול לנפק, וכמובן, ישנם גם אתגרים עצומים בהצבת הלהבים והמיכון הנדרש להפקת החשמל הזה. עם זאת, הפרס שבסוף המאמץ הזה: כמויות חשמל בלתי נתפסות ומתחדשות ללא סוף - מצדיקות את המשך ההשקעות בתחום.