Group items tagged

המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה המלצות חדשות להפחתת זיהום האוויר בערים. בין ההמלצות: איסור כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי ערים גדולות, תמריץ כספי למעבר למוניות היברידיות והטלת הגבלה על הפעלת כלי רכב בהילוך סרק. צעדים אלה נשקלים במסגרת היערכות המשרד ליישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים. בחודשים האחרונים בחנה ועדת מומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית שורה של צעדים ליישום חוק אוויר נקי עבור המשרד להגנת הסביבה. במקביל, הכינה חברת PGL העוסקת בתכנון תחבורה המלצות לרשויות מקומיות להפחתת זיהום אוויר. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עדיין לא סיימו את הדיונים בהמלצות אלו. יישומן תלוי במידה רבה בפיתוח נוסף של התחבורה הציבורית בארץ ובאכיפה יעילה יותר. רוב המלצות המומחים מתייחסות לזיהום אוויר מכלי רכב. יש לציין שכיום נמצאות כמה רשויות מקומיות בשלבי הכנה של תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובהן תל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן. דו"ח ביניים של ועדת לוריא קובע שזיהום האוויר בישראל מוסיף להיות גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. הדו"ח ממליץ לקיים בדיקות עצמאיות של זיהום הנפלט מרכב חדש המיובא לארץ ועמידתו בתקינה האירופית. כיום נבדקת רק הצהרת היצרן על פליטת הזיהום, ללא א

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

המשרד להגנת הסביבה משיק היום את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעת זיהום האוויר. יישום המהלך אמור להקטין את היקף התחלואה והתמותה וכן לחסוך למשק הישראלי מדי שנה כ-1.5 מיליארד שקלים. עלות התכנית תעמוד על 690 מיליון שקלים שיוקצו לטובתה בין 2011-2020. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, עומדת עלות הנזק הבריאותי הנגרם בשל חשיפה לאוויר מזוהם על 7.8 מיליארד שקלים ב-2015, ול-8.5 מיליארד שקלים מדי שנה, החל מ-2010 ואילך. בין ההחלטות שמעגנת התכנית, גם אישרור המהלך להפעיל את תחנת הכוח באשקלון על בסיס גז טבעי בלבד, במקום הפחם המזהם. נוסף על כך, צפוי להשתנות תעריף החשמל למשקי הבית כך שצריכה מוגברת בשעות הלילה תזכה לתעריף מוזל. משקיעים גם באכיפה באשר לשינויים הצפויים באשר לתעשייה, תעגן התכנית תקנים מחמירים להגבלת על פליטת גופרית דו-חמצנית ון תחייב את שיפור איכות הדלקים כדי להפחית את רמת הזיהום הנפלטת כתוצאה מהשימוש בהם. נוסף על כך, תוגבר האכיפה בנושא באצמעות שמונה תקנים חדשים של כוח אדם שיאוישו בבעלי תפקידים שירחיבו את הפיקוח על בתי החרושת בכל הקשור לצמצום זיהום האוויר. מתווה המהלך תוכנן על-ידי אנשי אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, במסגרת חוק אוויר נקי, הקובע כי על השר לגבש תכנית לאומית. בשנתיים האחרונות עמלו על הכנתה, בין היתר �

כנס של פורטל תשתיות "מתחילים לחתוך בהוצאות השוטפות" המיועד למוסדות ומפעלים התקיים ביום חמישי במלון קיבוץ שפיים. ראשון המברכים היה ד"ר עוזי לנדאו שר האנרגיה והמים "שהחליף תואר" מהשר לתשתיות הלאומיות. לנדאו סיפר על מבצע בו החליפו מקררים למקבלי אבטחת הכנסה או השלמת הכנסה במגזר הביתי למקררים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. "ראינו במבצע הזה לא רק חשיבות אנרגטית וחברתית - חשוב מכל בעינינו הוא שלב התודעה", אמר לנדאו. אך לא רק המגזר הביתי זכה לסיוע, המשרד מציע סיוע גם למגזר התעשייתי הצורך 55 אחוזים מהחשמל במשק. כדוגמה לכך סיפר לנדאו על הסיוע לפרויקט ההתייעלות האנרגטית של מפעל תנובה ברחובות. "אני מקווה שזה גם יוריד את מחיר הקוטג'", אמר השר בחיוך. את שלב הברכות והדיווחים המשיך גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הכיוונים הנכונים הם בלתי נמנעים והם בכיוון של חיסכון והתייעלות", אמר ארדן. ארדן דיווח על חלקו של המשרד להגנת הסביבה ב-2.2 מיליארד הדולר שהקצתה הממשלה עד לשנת 2020 להפחתת פליטת גזי החממה. לפרויקטים אלה הוקצבו 151 מיליון שקל ולזה נוספו 40 מיליון לקידום טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מכבר הסתיים שלב המכרז אליו נגשו מפעלי תעשייה, בתי מלון, חברות מסחר, התייעלות תאורת רחוב ברשויות ואפילו בתי כנסת ומקוואות. רשימת הזוכים

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן תוקף בחריפות את שר האנרגיה לנדאו, וטוען שהוא אינו עשה די כדי לפתח את משק הגז בישראל. במכתב ששלח ארדן ללנדאו ביום חמישי האחרון מאשים השר להגנת הסביבה ש"ברור לכולם שהתנהלות שונה של משרדך בשנים שעברו הייתה מאפשר אספקת גז טבעי כבר היום", טוען השר במכתב ששלח ללנדאו, זאת על רקע כוונת רה"מ להעביר הצעת חוק לזירוז הקמת מתקני קליטת גז בחופי ישראל. ארדן טוען שלנדאו "הפקיד את התכנון של התשתית הלאומית בידי חברה פרטית (נובל אנרג'י האמריקאית - ל"ג)", לה "אינטרסים כלכליים צרים". ארדן מזכיר שזאת הייתה אחת הסיבות לביטול התכנית, במאבק שכונה בזמנו "מאבק חוף דור". לטענת ארדן, לא רק שמשק הגז ניזוק ותעריף החשמל זינק בכ-25% מאז אוגוסט, אלא גם "ברור לכולנו שאם משרדך היה מקדם בעבר, בהתאם לאחריות תחום ההתיעלות האנרגטית, את קידומן של תחנות כוח סולאריות היו לרשות המשק עוד מאות מגה וואטים", טוען ארדן. ים תטיס מתרוקן? חבל שלא הודיעו סוגיה נוספת אליה מתייחס ארדן היא ההאשמות כאילו הוא הורה לחברת החשמל לנצל כמה שיותר גז בהפעלת תחנות הכוח שלה, זאת במטרה לשמור על איכות הסביבה (גז נקי לשימוש מסולר - ל"ג). התוצאה: מאגר ים תטיס התרוקן והפך לדליל, והעלמותו של הגז המצרי החריף את משבר האנרגיה. "אם נגרמה הפרעה תפעולי�

"החל ב-21 במארס ועד להודעה חדשה, בשל חוסר תקציב, לא ניתן יהיה לבצע גריטת רכב ישן" - כך מסר אתמול משרד התחבורה למגרשי הגריטה ברחבי הארץ. צילום: ליאור מזרחי בתוך שלושה חודשים אזלו כ-20 מיליון שקל שהקציב משרד האוצר לגריטת מכוניות ב-2012. במסגרת המבצע שניהלה המדינה, כל בעל רכב משנת ייצור 1992 ומטה מוסר את רכבו למגרש, שם יהפוך לגרוטאה מותכת, ומקבל פיצוי של 3,000 שקל. ממשרד התחבורה נמסר כי מתחילת השנה נמסרו כ-5,500 מכוניות לגריטה. אף שהתוכנית דורשת רישיון רכב וביטוח בתוקף, היא זוכה להצלחה. גם ב-2011 אזל תקציב הגריטה לפני סוף השנה, בתוך תשעה חודשים. מאז שהחלה התוכנית לפני כשנתיים נגרטו (ללא 2012) 19,265 כלי רכב ישנים, כ-18 אלף מהם בני 20 שנה לפחות. בניגוד לתוכניות הגריטה בארה"ב ובאירופה, שם מורדות מהכביש מכוניות בנות כ-10 שנים, כדי לעודד רכישת מכוניות חדשות - תכלית התוכנית בישראל מוגדרת כדאגה לבטיחות ולאיכות האוויר. מכוניות חדשות בטוחות יותר לנהיגה מהישנות, והתועלת למשק כתוצאה מצמצום זיהום האוויר מגיעה ל-70 מיליון שקל לכל עשרת אלפים מכוניות. משרד התחבורה צפוי לפנות כעת לאוצר בבקשה לתוספת תקציב. באחרונה גיבשו משרדי התחבורה והגנת הסביבה מתווה להרחבת תוכנית הגריטה, במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. לפי התוכנית, יכללו �