Group items tagged

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

בריטניה נמצאת במקום הראשון של מדד יעילות אנרגטית חדש הסוקר את צריכת האנרגיה של הכלכלות הגדולות בעולם. אחריה ברשימה נמצאות גרמניה, איטליה ויפן. כך מדורגות המדינות היותר יעילות אנרגטית על פי "לוח התוצאות הבינלאומי הראשון להתייעלות אנרגטית" שפורסם על ידי המועצה האמריקאית לכלכלה יעילה אנרגטית (ACEEE). הארגון העריך תריסר כלכלות הגדולות בעולם ודירג אותם לפי מדרג שימוש מושכל וחסכוני באנרגיה. תריסר הכלכלות שנמנו בדו"ח כוללות את אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, רוסיה, הממלכה המאוחדת, ארה"ב והאיחוד האירופאי. ביחד, כלכלות אלה מייצרות למעלה מ-78% מהתוצר העולמי הגולמי, 63% מצריכת האנרגיה העולמית ו62% מפליטות הפחמן הדו חמצני. הכלכלות נמדדו ב-27 פרמטרים שחולקו לשניים - תוצאות מדידות או תוצאות מוערכות ומדיניות. הפרמטרים נמדדו על בסיס נוכחות ואיכות של מדיניות בעוד ה"פרמטרים הביצועיים" מדדו את צריכת האנרגיה וסיפקו תוצאות מדידות. טווח הפרמטרים על פני שלושה מגזרים עיקריים האחראים על צריכת אנרגיה במדינה מפותחת כלכלית: בניינים, תעשייה ותחבורה. בקטגוריות העיקריות, הממלכה המאוחדת מובילה בתחום השימוש הלאומי באנרגיה, סין הובילה את הכלכלות שיעילות אנרגטית במבנים, וגרמניה, איטליה, סין והממלכה המאוח�

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

משקיעי חברות החיפושים הבורסאיות גוליבר והחברה הבת זרח זכו הבוקר לחדשות להן המתינו זמן רב: מועצת הנפט החליטה לאשר להן את קבלת רישיון חיפושי הגז והנפט גוליבר, הנמצא ברצועת המים הרדודים של הים התיכון. צילום: רויטרס החברות עדיין לא קיבלו את תכנית העבודה המסודרת, אך המועצה התנתה את קבלת האישור בכך שגוליבר וזרח יצטרכו לבצע סקרים גיאולוגיים תלת ממדיים (3D) נוספים במקום, אותם הן מתכננות לבצע בחודשים הקרובים. המכשול העיקרי צפוי בעיקר להיות גיבוש מסמך סביבתי, מכיוון שבניגוד לרישיונות אחרים, הנמצאים בעומק הים, בגוליבר יבצעו השותפות את חיפושיהן קרוב מאוד לקו המים. מנגד, היתרון של החיפוש במים רדודים הוא הוזלת עלויות הקידוח, שמוערכות ב-30 מיליון דולר לעומת 100 מיליון דולר במים עמוקים. גוליבר נחשב לרישיון המבטיח ביותר של זרח וגוליבר וממוקם ברצועת מים רדודים ברוחב 10 ק"מ, המשתרעת מראשון לציון בדרום ועד חיפה בצפון. הסקרים הסייסמים שבוצעו בגוליבר לצורך עדות על הסתברות להימצאות גז או נפט במקום והכמויות החזויות היו אמורים להתפרסם בספטמבר האחרון, אולם החברה הודיעה כי פרסום הסקרים יידחה למועד אחר בשל נתונים נוספים שעדיין לא התקבלו. כעת, נראה כי היא צריכה לבצעם מחדש. סעיף זה מספק אולי הצצה לעיכוב באיזור הרישיון ע

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

הצלחה לחברת הקלינטק הישראלית הישראלית 3GSolar המפתחת פתרונות להפקת אנרגיה ירוקה: התאים הסולאריים הפוטו וולטאיים של חברת 3GSolar, שיוצרו בטכנולוגיה הייחודית של הדפסת צבע (dye-sensitized solar cell) והוצבו על גג החברה לפני כשנתיים, מפיקים חשמל באותה רמת ביצועים כמו ביום הצבתם לפני שנתיים. רמת הביצועים של תאים סולאריים אורגניים המוצבים בחוץ ידועה בנטייתה לרדת עם הזמן ולכן מדובר בהישג מרשים בתחום התאים הסולאריים מדור שלישי. משרדי 3GSolar ממוקמים בישראל, בגובה 800 מטר מעל פני הים. תנאי מזג האויר מאופיינים בקיץ בשמיים בהירים, עם רמות אור וקרינת UV גבוהות מאד, ובגשם בחורף. השמש הקיצית הטיפוסית בתנאים אלה חזקה בכ-20% יותר מכפי שניתן לדמות בתנאי מעבדה. התאים הסולאריים המודפסים נחשפו לתנאי מזג אויר אלו במלואם, גם כתאים בודדים וגם כתאים שהוצבו בדבוקות על-פי מודולים סולאריים, ללא כל עטיפה או הגנה מן הסביבה. עמידות התא הסולארי הוכחה כמעולה. ניסויי השטח נמשכים כעת זו השנה השלישית. ד"ר יהונתן גולדשטיין, מייסד ונשיא 3GSolar: "בתנאי תאורה משתנים, ואפילו בצל, התאים הפוטו וולטאיים המודפסים שלנו עובדים טוב יותר, וזאת בהשוואה לירידה ברמת הביצועים של מודולים מסיליקון הזקוקים לתנאי תאורה ספציפיים. אנו עובדים על כך שטכנולוגית dye-sensitized solar c

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

ממשלת יפן חשפה היום תוכנית חילוץ בסך 2.5 טריליון ין (31 מיליארד דולר) ל-TEPCO, מפעילת מערך הכורים הגרעיניים בפוקושימה, במטרה לסייע לחברה לשקם את נזקי האסון הגרעיני במדינה ולפצות את קורבנותיו. במקביל החלה יפן בסגירתו של כור גרעיני אחר במטרה למנוע אסון נוסף. TEPCO, שמנייתה נפלה היום ב-5.6% בטוקיו, תיאלץ לשלם פיצויים בסך עשרות מיליארדי דולרים לקורבנות האסון הגרעיני החמור ביותר מאז אסון צ'רנוביל. יותר מ-80 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעקבות האסון, ועסקים ברדיוס של 20 קילומטרים מאזור האסון פונו לאחר שדליפה גרעינית פרצה במערך הכורים בפוקושימה, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפגעו ביפן ב-11 במארס. כדי לסייע ל-TEPCO לעמוד בהתחייבויותיה ולשקם את נזקי האסון, הודיעה היום ממשלתו של נאוטו קאן כי תספק סיוע כלכלי לחברה, בעיקר באמצעות אג"ח ממשלתיות. TEPCO היא גם מנפיקת האג"ח הקונצרניות הגדולה ביפן, ומהווה 8% משוק האג"ח הקונצרניות במדינה. אישור התוכנית על ידי הממשלה הגיע לאחר ויכוחים פנימיים בנוגע לקנס שיוטל על החברה בעקבות ליקויי הבטיחות שהתגלו בפוקושימה לאחר פריצת האסון, והשאלה מי יישא בעלות של שיקום הנזקים. "הממשלה רואה בעצמה אחראית מאחר שקידמה עד כה את האנרגיה הגרעינית בשיתוף עם מפעילות הכורים, ומתכוונת לתמוך ב-TEPCO. במקביל תפ�

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

התפתחות ראשונה בעקבות החלטתה הדרמטית של המדינה להתערב בכשל שנוצר בשוק הגז הטבעי: ל-TheMarker נודע כי חברת החשמל הודיעה ביום חמישי לשותפות תמר כי החליטה להקפיא את המשא ומתן לרכישת הגז מהמאגר. ההודעה הועברה גם לידיעת משרדי הממשלה ורשות החשמל. השעיית המגעים לא הוגבלה בזמן, ונומקה בצורך "ללמוד" את החלטת רשות החשמל מהשבוע שעבר. בחברת החשמל סירבו להתייחס לדברים. מליאת הרשות החליטה לפני כשבוע כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. כלומר, תעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי. אם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. בכך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. בדצמבר 2009 חתמו חברת החשמל ושותפות תמר על מסמך כוונות לרכישת 2.7 מיליארד מ"ק גז ל-15 שנה בהיקף 9.5 מיליארד דולר. מחיר הגז היה 4.5-5 דולרים למיליון BTU. ואולם, לאחר חצי שנה שבה הקפיאה שותפות תמר את המשא ומתן בין הצדדים, בין היתר, לאור דיוני ועדת ששינסקי - דרשו לפני חודשיים השותפות מחברת החשמל לייקר את מחיר הגז ב-35%-40% לטווח של 6-6.5 דולרים למיליון BTU. המשמעות המיידית של דרישה זו היא לפיכך יי�

"משבר הגז המצרי ממחיש את התלות הגדולה של ישראל בעולם החיצוני לאספקת אנרגיה" - כך אומרת כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית. לדבריה "בישראל אין כמעט ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, למעט השמש. אין לכם הידרו כלל, ויש רק מעט שימוש ברוח לייצור חשמל. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר".

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים? רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר". - והיכן את רואה את הבעיה העיקרית? "בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק". - מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה? "המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. ב

פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. לפי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים. יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתא בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בפברואר האחרון, שר האוצר השיב רק באחרונה.מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צוין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה. "יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר. סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.

יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.

תגובה: שטויות!!! יותר פקקים יותר צריכת דלק יותר מיסים!!!!

יצרניות הרכב הגדולות בארה"ב, הסכימו על מהלכים חדשים לחסכון בצריכת הדלק, שהוצעו על ידי ממשל אובמה במאמץ להקטין את התלות בכלי רכב מזהמים. החברות הסכימו כי עד 2025, מכוניות ומשאיות המסווגות כ"קלות" ונמכרות בארה"ב יסעו בממוצע 54.5 מיילים לגלון (23.2 ק"מ לליטר) לעומת 27 מיילים לגלון כיום (11.5 ק"מ לליטר). הבית הלבן מסר בהודעה כי השינויים יפחיתו יבוא דלק זר ואת עלויות הדלק של הצרכנים. קבוצות המעורבות בפעילות לאיכות הסביבה אמרו כי העסקה תפחית את זיהום האוויר. עד שההסכמות החדשות יכנסו לתוקפן במלואן, הממשלה צופה כי מכוניות היברידיות יתפסו כחצי משוק המכוניות. ההסכם מגיע שנתיים אחרי שאובמה חילץ את תעשיית הרכב בתקופת המשבר בעזרת 80 מיליארד דולר.

עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, החלה בהתקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים ברחבי העיר. הפרויקט כולל התקנת כ- 50 מערכות סולריות בהיקף כספי של כ- 35 מיליון ש"ח. למרות עלויות ההתקנה הגבוהות, אמורה ההשקעה להחזיר את עצמה בתוך פחות מעשר שנים. עד לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב יסתיים ביצוע הגגות בכ-50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים. עד כה חוברו לחברת החשמל המערכות של בתי ספר דוגמת: דנמרק, קשת , בית חינוך, גימנסיה, גאולים, פולה בן גוריון, דרכי נעם, נעורים. כמו כן במסגרת הפרויקט תשולב מערכת לימודית סולארית בכל בתי הספר להעשרת התלמידים בתחום האנרגיות המתחדשות. הפרויקט מנוהל על ידי מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, בשיטת הרכישה הכוללת, תכנון, התקנה, הפעלה ואחזקה על ידי קבלן זוכה במכרז. חברת החשמל אישרה את הקמת המערכות המתוכננות ואת ההתקשרות עם מוריה לתקופה של 20 שנה.

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.   למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.   ...   הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים �

לופטהנזה, חברת התעופה הגדולה בגרמניה, תעביר ללקוחות עלות צפויה של 130 מיליון יורו בעקבות אישורי פליטת פחמן עליהם צריכה החברה לשלם השנה בעקבות תוכנית המסחר במכסות (ETS) באיחוד האירופי. החברה הודיעה כי היא תוסיף את העלויות החדשות לעלויות הדלק שמתבטאות במחירי כרטיסי הטיסה, ובכך תהפוך לחברה הראשונה המטילה את עול מכסות פליטת הפחמן על הנוסעים. עם זאת, עליית המחירים לא תתבטא בטווח הקצר לאחר שכבר בחודש שעבר העלתה החברה מחירים. החל מהשנה, כל חברת תעופה הנוחתת או ממריאה משטחי האיחוד האירופי תחוייב בתשלום עבור פליטת פחמן. קווי תעופה התנגדו לחוק החדש ואף ניסו להלחם בו בבית המשפט בטענה כי העלות מעיבה על התעשייה הכורעת תחת מחירי דלק גבוהים, תחרות חריפה ומסים גבוהים.

"הטענות של ה'ניו יורק טיימס' בנוגע למחירי הגז הנמוכים שמשלמת ישראל למצרים שגויות" - כך טוען נמרוד נוביק, סגן נשיא בכיר בקבוצת מרחב, בוועידת אנרגיה שהתקיימה היום (ד') ברמת גן. דבריו של נוביק מגיעים על רקע טענות של הממשל החדש במצרים על שחיתות לכאורה בחתימת הסכם הגז עם EMG המצרית, בה שותפה קבוצת מרחב של יוסי מימן. "המחיר שאנו משלמים יותר גבוה מזה שקטר מקבלת עבור הגז שלה, וגם מזה שרוסיה מקבלת עבור הזרמת גז לגרמניה", הוסיף נוביק. "כתבו ב'ניו יורק טיימס' ש-EMG משלמת 3-4 דולרים עבור הגז ממצרים, בעוד גרמניה משלמת 7.5 דולרים עבור הגז מרוסיה אבל שכחו לקחת בחשבון עלויות שינוע: לשנע את הגז ממצרים זה הרבה פחות מאשר רוסיה, שמשלמת בערך 5 דולרים, ככה שיוצא שאנחנו משלמים יותר. הבכירים המצרים המואשמים בשחיתות צריכים לקבל פרס, כנראה".