Group items tagged

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

"אנחנו משלמים מחיר מסוים על הידוק הסנקציות על איראן". כך מסביר שר האוצר, יובל שטייניץ, את ההתייקרות האחרונה בחשבונות החשמל שנוחתים בתיבות הדואר. "אף אחד לא אוהב התייקרויות, זה לא נעים, זה לא רצוי", אמר שטייניץ בראיון ברשת ב'. "אנחנו השתדלנו למתן והצלחנו למתן מאוד את ההתייקרות בחשמל. היא הייתה בגלל הפסקת זרימת הגז ממצרים והשימוש בדלקים שיקרים פי 4 או פי 5 מהגז.   מכת חשמל - כותרות אחרונות קריאה בכנסת: "לבטל את המע"מ על החשמל" צרכנים נדהמו: חשבונות החשמל שלנו הוכפלו חשבון החשמל התנפח: "חרדה כשהרדיאטור דולק"     שר האוצר הוסיף ואמר כי התייקרות החשמל הייתה אמורה להיות "דרמטית יותר", כלשונו. "אנחנו ויתרנו על הכנסות ממסים, הקטנו את המסים על הדלקים מחברת החשמל כדי להקטין את ההתייקרות", אמר שטייניץ.   האשמת הסנקציות שטייניץ הגן על התייקרות הדלק / בועז ארד, בייג'ינג שר האוצר לא התרגש מקולות המחאה נגד ייקור הדלק. בראיון מיוחד מסין אמר: "אי אפשר לשנות מדיניות מסים כל חודש. מחיר הדלק עלה בגלל הסנקציות על איראן" לכתבה המלאה עם זאת, לדבריו של שר האוצר "בסופו של דבר ישראל היא חלק מהעולם וכשמחירי הנפט עולים בגלל הסנקציות והאמברגו על איראן, סנקציות על איראן שאנחנו לוחצים על העולם על אירופה ועל העולם כולו ועל ארה"ב להדק אות

בכנס שערכה אתמול רשות ההגבלים העסקיים, התבטא הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, בנושא הגז הטבעי. בין היתר התייחס גילה לשליטתן של דלק ונובל במאגרים המוכחים של ישראל, ואמר כי "אם דלק ונובל לא היו משקיעות בלוויתן היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין תמר ולוויתן. אנו מעדיפים את המצב הזה. צריך לדאוג גם שכל ספק גז יספק כמות מספקת לשוק הישראלי כך שתיווצר תחרות עזה, ושלא הכל יופנה לייצוא". גילה התייחס גם לאפשרות של הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי, אך אמר כי אפשרות זו אינה אופטימלית, וכי הרשות תעדיף לקדם תחרות באמצעים אחרים, כולל "הסרת כבילות ידיים". במושב בנושא הגז הטבעי, דיבר על הנושא הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט. פריזט אמר כי חוק הנפט יצר מציאות רגולטורית, שבה היזמים הם המקימים את התשתיות, דבר היוצר בעיה מבחינת התחרות. הוא התייחס גם לבעלויות המשותפות ברשיונות הגז השונים, ואמר כי "כדור הצמר הזה של הבעלויות, בכל שוק אחר היה מאוד מאוד מטריד מעצם הוויתו". פריזט טען כי בהיעדר גז מצרי, ועם סיומו של מאגר ים תטיס, האלטרנטיבה היחידה לתמר ולוייתן היא גז נוזלי מיובא, אך מחירו של זה גורם לו להיות מתחרה גרוע בשוק הגז. "האם הוא מתחרה אמיתי וחזק כשהוא במחיר פי 2-2.5 מהגז בהזרמה?", שאל פריזט. פריזט התייחס ג

שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הורה לחברת נובל אנרג'י לפתח את מאגר הגז "נועה צפון" שבחזקת "נועה".ההחלטה הסופית לפתח את השדה התקבלה לאחר שנובל שכנעה את מומחי משרד התשתיות כי השדה אינו גולש לחלקים אחרים של המאגר, שחלקם נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית בשטח הימי של רצועת עזה.כך מדווח היומון גלובס.  עד כה נמנע לנדאו מלהורות על פיתוח "נועה" מחשש שהדבר יוביל לבעיות מדיניות מול הרש"פ. "גלובס" אף חשף בעבר כי רה"מ בנימין נתניהו פנה ליו"ר הרש"פ אבו-מאזן ודן עימו בנושא. נובל אנרג'י מחזיקה ב-47% מ"נועה" ואילו קבוצת דלק מחזיקה ב-53%, מרביתם באמצעות דלק קידוחים ואבנר. במכתב שנשלח היום (א') על ידי הממונה על ענייני הנפט החדש במשרד, ד"ר מיכאל גרדוש (בתמונה), נאמר כי כמות הגז הכוללת שתופק מהמאגר תעמוד על 1.2 מיליארד מ"ק. כמות זו אמורה לאפשר לישראל לספק את המחסור בגז שעלול להיווצר במקרה שתופסק שוב אספקת הגז ממצרים או שיחולו עיכובים באספקת הגז מתגלית "תמר". ב-18 במאי נחשף  כי קבוצת דלק ונובל אנרג'י שוקלות לפתח את מאגר "נועה". פיתוח המאגר עשוי להקל על המחסור הצפוי בגז טבעי במקרה שהזרמת הגז המצרי לא תחודש במלואה. עד לאחרונה טענו בעלי הזכויות בנועה כי אין הצדקה כלכלית לפתח את המאגר, המכיל גז טבעי בהיקף למעלה משני מיליארד מ"ק (BCM). עלות פיתוח �

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

אופירה אילון לא לוקחת שבויים.... עם פיצוץ הצינור המצרי והשיבושים באספקת הגז, עברה חברת החשמל לשימוש בסולר - דלק יקר ומזהם. מכאן, שכעת אנחנו משלמים מחיר משולש: משלמים עבור דלק יקר, משלמים בבריאות (כי זהו דלק מזהם הפוגע בבריאותנו) ובגלל המחסור ברזרבה של ייצור חשמל (ביטול הקמת תחנה D) - לא ניתן להשבית את התחנות הקיימות ולשדרגן. המשרדים הרלוונטיים שאחראים לרשלנות הם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד התמ"ת, אבל לא רק הם. גם חברת החשמל והרשות לשירותים ציבוריים חשמל אשמות. וגם אנחנו. כן, הציבור בישראל. אנחנו אשמים כי לא עמדנו על כך שתהיה למדינה תוכנית אב מסודרת לנושא אנרגיה. אנחנו אשמים משום שאנחנו מאפשרים למשרדי הממשלה להתנגח, אבל לא תובעים מהם לקבל החלטות כלשהן. ולכן, משאין החלטות - גם לא ניתן לבצע אותן. אגב, גם כאשר יש החלטות וגם יש תקציב - אין זו ערובה לביצוע. כבר ב-2007 היינו אמורים ליהנות מ-5% של אנרגיה מתחדשת בסל הדלקים שלנו. במקום לדרוש את אותה אנרגיה נקייה, ציקצקנו בלשוננו ולא דרשנו ממקבלי ההחלטות ומהגורמים הנכשלים להסיק מסקנות אישיות. כעת אנחנו אשמים, כי לא חסכנו אנרגיה, לא התייעלנו ובעיקר כי לא הבנו שיום יבוא ונשלם מחיר משולש עבור החשמל הנוח, האמין והזול יחסית. אבל כנראה �

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

מכוניות חשמליות עשויות להיות כדאיות פחות כרכב חברה. זאת, מאחר שרשות המסים מתכננת לשנות את הכללים שלפיהם מחושב שווי השימוש של מכוניות חשמליות - ולפגוע באחת ההקלות שבהן זכו החשמליות. שווי שימוש הוא סכום המצטרף למשכורת החודשית של עובד בעל רכב צמוד, ומגלם את ההטבה ממשכורת הברוטו שלו. מאז 2010 שווי השימוש מחושב כשיעור קבוע (2.48%) ממחיר המחירון של המכונית החדשה. כך, ככל שהמכונית יקרה יותר, ישלם בעליה יותר כסף מדי חודש. ואולם לכלל הזה יש יוצא מהכלל. מחיר המצבר במכוניות חשמליות לא נכלל בסכום שממנו נגזר שווי השימוש. במקרה של בטר פלייס, למשל, שווי השימוש מחושב לפי מחיר המכונית (123 אלף שקל), ללא המצבר היקר, שמוסיף לערך הרכב כ-50 אלף שקל. ברשות המסים חוששים כי הפרדה בין עלות מכונית מעלות המצבר עלולה להוביל לרמאות במיסוי. כדי לזכות בהקלות בשווי השימוש, יש תמריץ ליבואנים להוריד את מחיר המכוניות ולהעלות על חשבונו את מחיר המצבר. המכוניות החשמליות, לפחות בשלב הראשון, מיועדות בעיקר לציי רכב. כיום, למשכורתו של עובד המקבל רנו פלואנס חשמלית מהמעסיק מוספים 3,050 שקל בחודש לצורך חישוב מס הכנסה, אך החלטת רשות המסים עשויה להעלות את הסכום ל-4,290 שקל. עם זאת, ברשות שוקלים להעניק הנחה קבועה בשווי השימוש למכוניות חשמליות, בדומה �

>> "אנחנו נעמיד את הגז לרשות שכנינו, הרשות הפלסטינית וירדן, במחיר סביר ובאורח אמין. לא יפוצצו את הצינור הזה" - כך אמר אתמול שר המים והאנרגיה, עוזי לנדאו, בכנס בנושא אנרגיה שנערך אתמול במכללת נתניה. לנדאו רמז בדבריו לפיצוצים בצינור הגז המצרי, ששיתקו גם את אספקת הגז לירדן. לנדאו טען דבריו כי יצוא הגז חיוני לפיתוח התחרות. לדבריו, היצוא חיוני לפיתוח מאגרי גז נוספים ויצירת תחרות במשק הגז. זאת, מכיוון שהשותפות במאגר תמר, דלק ונובל, חתמו כבר על הסכמים ארוכי טווח עם גורמים רבים במשק. "יש עוד שחקנים בשוק. אבל אם ימצאו גז הם צריכים להחליט למי ימכרו אותו. אנחנו מתחבטים בתחרות - איך מביאים תחרות לשוק הזה כדי להביא למחיר גז כלכלי", אמר לנדאו. לנדאו התייחס לוועדת ששינסקי וטען גם שאלמלא הוועדה, מחיר הגז היה כיום נמוך יותר. לדבריו, "לאחר שמונתה הוועדה, נדחו כל המשאים ומתנים בין השחקנים. בינתיים, החברה המצרית יצאה מהמשחק. תחושת הלב שלי היא שאלמלא ששינסקי, היינו מגיעים למחירים נמוכים יותר". יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, השותפה במאגרי הגז בים תטיס, תמר ולווייתן, אמר גם הוא כי יצוא הגז חיוני לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. "יש צורך בהקמת תשתיות, לרבות מתקן קבלה וטיפול לגז בצפון", אמר תשובה. "הפיתוח יאפשר הגדלת הכנסות המדינה, י

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

בשבוע שעבר הגיע מחירה של חבית נפט ל-113.7 דולר, שיא של 31 חודשים. בקצב הזה נראה שלא יעבור זמן רב עד שמחירו של ליטר בנזין בישראל יעמוד על 8 שקלים. לצד המחיר העדכני (והעולה) שלו, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על הנוזל השחור שמניע את העולם. אופ"ק * ארגון המדינות המייצאות נפט (Organization of the Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם ב-1960 על ידי איראן, עיראק, כוויית, סעודיה וונצואלה. כיום חברות בו גם אלג'יריה, לוב, ניגריה, קטאר, איחוד האמירויות, אנגולה ואקוודור. הארגון מפיק כשליש מתפוקת הנפט העולמית ומחזיק כ-75% מעתודות הנפט. מטרת הארגון לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות קביעת מכסות הפקה, בניסיון לשלוט במחירו. בגלל הרצון להכתיב את המחיר, הארגון מכונה גם קרטל. נפט גולמי * נוזל דליק המצוי ברובד העליון של קליפת כדור הארץ ומורכב מפחמימנים שונים ממשפחת המתאן. הנפט משמש להפקת שליש מהאנרגיה בעולם. כ-61% מסך התצרוכת העולמית של הנפט מיועדת לכלי רכב. לפי ההנחה המקובלת, הנפט נוצר משרידי יצורים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. הנפט עובר תהליך זיקוק שממנו מופקים תוצריו השונים: קרוסין משמש דלק סילוני; מזוט לייצור חשמל; בנזין למכוניות; פרפין לייצור שמנים ושעווה; גז לבישול; נפטא לתעשיית הפלסטיק; וסולר וביטומן לסלילת כבי

>> ארגון אדם טבע ודין פנה באחרונה לממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בדרישה להכריז על שותפות תמר כמונופול ובטענה כי המשא ומתן המאוחד של השותפות מול חברת החשמל מהווה הסדר כובל. זאת, לטענת הארגון, נוכח מחיר הגז שסוכם בין חברת החשמל לשותפות, הגבוה בכ-13% מהמחיר שעליו סוכם לפני שנתיים, לפני שנפסקה העברת הגז ממצרים. בארגון חוששים שהמבנה הנוכחי בשוק הגז הטבעי יעכב את כניסת הגז לתחומי האנרגיה והתחבורה, תוך המשך הסתמכות על דלקים מזהמים יותר כמו סולר, מזוט ופחם. כמו כן טוענים בארגון כי מדובר בעניין עקרוני הנוגע לחלוקה הוגנת של משאבי טבע. הארגון קורא להכריז על השותפות בתור מונופול באספקת הגז הטבעי לישראל, לאחר שהזרימה בצינור הגז המצרי הופסקה השנה בשל פגיעות חוזרות ונשנות בו והידלדלות מאגר ים תטיס. לטענת הארגון, חתימה על הסכם ל-15 שנה בין חברת החשמל לתמר תמנע את כניסתן של חברות גז אחרות למשק, שכן חברת החשמל היא צרכנית הגז העיקרית. כמו כן, הארגון קובל על סעיף ה-MFN בחוזה, הקובע כי מחיר הגז שתשלם חברת החשמל יהיה המחיר הנמוך ביותר שתגבה שותפות תמר מכלל לקוחותיה. בנוסף לדרישה להכריז על השותפות כמונופול, הארגון קורא לקבוע את מחיר הגז על פי המחיר שהיה מתקבל לטענתו בתחרות חופשית: 3-3.5 דולרים למיליון BTU - טווח המחי

מה הסיכוי שלוויתן, תגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם בעשור האחרון אכן תפותח ותתחיל למכור גז? להפתעת המשקיעים, לדעתם של כלכלני סיטי, בסקירה שהוציאו הבוקר, מדובר בסיכוי של 50% בלבד. בשל כך, חתכו הבוקר בסיטי את המלצותיהם ומחירי היעד לשותפות במבנה הימי, בראשן לרציו המחזיקה 15% מהמבנה, שמחיר היעד שלה הורד ב-62% - אך הינו עדיין באפסייד של 18% על מחיר השוק שלה. מאז ההכרזה כי קיימת תגלית גז טבעי במבנה לוויתן הנמצא בים העמוק מול חופי חדרה בדצמבר האחרון, הבינו המשקיעים כי הגז מהמבנה יצטרך לצאת לייצוא, מכיון שתגלית תמר שנמצאה שנתיים קודם, אמורה לספק את צרכי ישראל ל-20-30 השנים הקרובות. הקמת תשתית לייצוא גז הינה מורכבת מאוד ולה חלופות רבות, אך עד כה יצאו גם בסיטי מנקודת מבט כי מאגר כה גדול יפותח. מדוע בוצעה עכשיו עליית הסיכון? בסיטי מסבירים כי הפרויקט הינו בשלבי הדיונים המקדימים עם השותפים והלקוחות הפוטנציאלים לגבי הקמת מתקן להנזלת הגז (LNG) וייצואו. הגעה לאבני דרך נוספות במהלך 12 החודשים עשויה להגביר את אמינות הפרויקט, לדעת סיטי. לגבי השותפות מקבוצת דלק - אבנר ודלק קידוחים - (22.5% מלוויתן, 15.6% מתמר לכל אחת) בסיטי הורידו את מחיר היעד בכ-30%, והמחירים עתה גבוהים ב-50%-60% ממחירי השוק. בסיטי הסבירו אפסייד אפשרי נוסף ליחידות השתתפות �

חברת סלרה מקיסריה תשתף פעולה עם חברת פולקסווגן הגרמנית בפיתוח תאי דלק נטולי פלטינה להנעת כלי רכב חשמליים. מימון הפיתוח של השלב הראשוני של הפרויקט עומד על כ־2.1 מיליון יורו. סלרה פיתחה טכנולוגיה שמסירה את הצורך בפלטינה בתאי דלק, ושמפחיתה משמעותית את מחיר השימוש בהם. תאי דלק ממירים אנרגיה האצורה במימן לאנרגיה חשמלית ללא פליטת מזהמים. יתרונם הגדול בשימוש תחבורתי בהשוואה לסוללות הוא טווח הנסיעה: בעוד רכב חשמלי המונע בסוללות מוגבל לטווח נסיעה של 100 ק"מ, רכב המונע בתאי דלק הוא בעל טווח נסיעה של כ־600 ק"מ, הזהה לזה של רכב המונע בבנזין. מסיבה זו משקיעות חברות הרכב הגדולות מיליארדי דולרים בפיתוח תאי דלק, כשבכבישי העולם נוסעות אלפי מכוניות המונעות בטכנולוגיה זו בשלבי הרצה שונים. חרף ההשקעה המסיבית, החסם המרכזי להפיכת הטכנולוגיה למסחרית הוא מחירה הגבוה, הנובע בין היתר מהצורך בשימוש במתכת הפלטינה היקרה בתהליך ההפקת האנרגיה. שיתוף הפעולה בין סלרה לפולקסווגן נתמך בתוכנית EUREKA האירופית לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתיים.

""מחיר החשמל בישראל נמוך באופן יחסי למדינות אחרות", כך אמר היום אורן משה, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר. משה דיבר בכנס המכון לאנרגיה וסביבה. לדבריו "המחירים הם ברמה שלא מצליחה לענות על הצרכים של מי שמקים את רשת החשמל. נוצרת שחיקה בהון העצמי של חברת החשמל וקושי לגייס הון ואתה משלם את זה דרך המס, כי כשממשלת ישראל מאפשרת לחברת החשמל לגייס חוב בערבות מדינה אז אתה משלם על זה כסיכון". הוא הוסיף כי "הפגיעה ביכולת חברת חשמל למלא את תפקידה כספק שירות חיוני היא המוטיבאציה שלנו לצאת לרפורמה בחברה". משה סירב להתייחס לשאלה האם הרפורמה תוזיל את מחירי החשמל ואמר כי "הליכה למשק יצרני חשמל פרטיים מוצדקת כדי להקטין את טווח הרגולציה על המחיר. בסוף יושבים שניים-שלושה או עשרה פקידים מוכשרים ככל שיהיו והיכולת שלהם לבנות תעריף שיכסה את העלויות מאד מוגבלת. בחלק מהמקרים מישהו ירוויח הרבה כסף ובחלק מהמקרים מישהו ישחק את ההון העצמי שלו"." ... ד"ר שלומי פריזאט, הכלכלן הראשי הפורש של הרשות להגבלים עסקיים, אמר כי "יש משקיעים מסוג מסויים שבכל מקום שהם שמים מקדח יוצא גז ויש משקיעים מסוג אחר שלא בכל מקום מצליחים להוציא גז. היו אצלנו דיונים על הרישיונות של דלק ונובל אנרג'י. נושא ההולכה הוא סוגיה קריטית כי אין לנו היום מי שיקבע מה

בימים אלה מתחיל בחיפה ניסוי בתערובת דלק חדשה, העשויה בעתיד להוזיל את הבנזין ב-50 אגורות לליטר לפחות. תערובת הדלק, המכילה מתנול בשיעור 15% ובנזין רגיל בשיעור 85%, תיוצר במפעל דור כימיקלים שבחיפה ותשמש 11 כלי רכב שבניסוי, שיתדלקו בתחנת הדלק Ten הסמוכה למפעל. הניסוי יימשך כחצי שנה, ובמהלכו ייבחנו בין היתר תהליך ייצור התערובת, המוכרת בשם M15, השפעת השימוש בה על מנועי המכוניות ועל מערכות התדלוק, והצורך בהתאמות לשימוש בתערובת. את המתנול אפשר להפיק מגז טבעי ממאגרי הגז של ישראל, תוך הקטנת התלות בנפט מיובא. לשימוש במתנול יתרונות במחיר, וכן בהיבט הסביבתי: בעירת המתנול נקייה יותר, ולפיכך עשוי השימוש בו להפחית את זיהום האוויר במרכזי הערים. בניסוי ישתתפו 11 מכוניות פרטיות, ובהן מכוניות של עובדי דור כימיקלים, מכונית שנרכשה במיוחד לניסוי, וכן מכוניתה של מנהלת תחנת הדלק שבה תותקן המשאבה הייעודית לתערובת. אם יצליח הניסוי הראשוני, השימוש בתערובת צפוי להתרחב. "המוטיבציה היא לבחון פתרונות שיוזילו את המחיר הסופי ללקוח, ויפחיתו את פליטות המזהמים לאוויר", אמר דני בן-נר, מנכ"ל חברת הדלק Ten. צריכת המתנול בישראל כיום היא 70-80 אלף טונה בשנה, והחומר משמש בעיקר להכנת תוספי דלק, וכן להפקת אמוניה ופורמלדהיד. בעבר יוצר מתנול בישראל

חברת החשמל הודיעה אתמול על צעדים נוספים שאושרו באוצר במטרה לסייע לחברה. בין היתר, החברה תדחה את העברת ניכויי המס לעובדיה, כ-200 מיליון שקל, ותשתמש בהם לרכש דלק לתחנות הכוח. בנוסף ישוחררו עודפי גבייה של החברה, בסך 600 מיליון שקל, שהופקדו בחשבון שבשליטת רשות החשמל ונועדו לממן תוכניות חירום להקמת תחנות כוח. יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל צילום: תומר אפלבאום בנוסף, המדינה תערוב לגיוסים בסך 1.5 מיליארד שקל שיתקיימו בשבועות הקרובים, וכעת נבחנת אפשרות לעשות זאת בהלוואה בנקאית. כל זאת, במסגרת הסדר סיוע פיננסי לחברה, שיכלול גם העלאת תעריפי החשמל בכ-9% בשבועות הקרובים. עד יוני תפרסם חברת החשמל תשקיף כדי לגייס כ-5 מיליארד שקל נוספים בערבות המדינה. החברה, מצדה, תצטרך לקצץ את הוצאותיה ב-400 מיליון שקל בשנה, וכן להשתמש ב550 מיליון שקל מקרן חיצונית, הצוברת את הטבות העובדים. היום תתכנס מליאת רשות החשמל כדי לדון בצעדים שיינקטו כדי לכסות את עלויות ייצור החשמל הגבוהות של חברת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי. זאת, לאור הצורך לעדכן את הסדר הסיוע, שפורסם לשימוע בסוף ינואר. ההסדר המקורי כלל העלאה מיידית של תעריף החשמל ב-6.6% והמשך ייקור החשמל בשלוש השנים הקרובות עד לעלייה כוללת של 13.4%. ההסדר נוצר לאור המחסור בגז, הנובע מהידלדלות במאגר

עסקת "תמר" בסכנת טרפוד - גורם המעורב במו"מ בין חברת החשמל לשותפות "תמר", מסר היום (ג') ל"גלובס" כי אי הסכמה עם דרישת דירקטוריון חברת החשמל, לספק לחברה את הגז במחיר הנמוך ביותר בשוק, עשויה להביא לפיצוץ העסקה כולה. דירקטוריון חברת החשמל שאמור לאשר עוד השבוע את עסקת הענק עם "תמר", דורש להכניס להסכם את הסעיף, למרות שהוא עשוי להיפסל על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. מבדיקת "גלובס" עולה כי מי ששכנע את הדירקטוריון להתעקש על הכנסת הסעיף, היה מנכ"ל החברה הקודם עמוס לסקר. במסגרת מכתב הכוונות (LOI) לקראת ההסכם שנחתם בין "תמר" לחברת החשמל בינואר 2010, שכנע לסקר את הדירקטוריון להתנות את חתימת ההסכם הסופי בהכנסת סעיף MFN (most favorite nation). משמעות הסעיף היא התחייבות של הספק - שותפות "תמר" - שמחירי הגז בהסכמים עתידיים עם לקוחות קטנים יותר לא יהיו זולים מזה שסוכם עם חברת החשמל. "תמר" צפויה לחתום כבר בימים הקרובים על הסכם גז נוסף עם יצרנית החשמל הפרטית דליה אנרגיות, בהיקף משוער של כמיליארד דולר. החשש של חברת החשמל הוא שיזמי "תמר" ימהרו לסגור הסכמי גז עם יצרני חשמל פרטיים במחיר נמוך, על מנת לחסום את מתחריהם העתידיים. לטענתה, בדרך זו יזכו היצרנים הפרטיים ליתרון לא הוגן על חברת החשמל ולמעשה יסבסד הציבור הרחב את הצרכנים הגדולים במשק שירכ

מועד תחילת ההזרמה של גז ממאגר תמר לישראל יידחה במספר חודשים עד שנה, אם עסקת הענק עם חברת החשמל לא תיחתם החודש. כך מעריכים גורמים במשק האנרגיה. הגז מתמר אמור להגיע לישראל החל מאמצע 2013, אולם ההסכם שיאפשר את המשך הפיתוח של המאגר לא הוצג עדיין בפני דירקטוריון חברת החשמל. אם לא ייחתם ההסכם עד סוף החודש, עלולים הבנקים הזרים המלווים את הפרויקט לעצור את המשך המימון - מהלך שיביא לדחייה ממושכת בעבודות. עסקת העשור ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, טרם החליט אם לקבל את התנאים שסוכמו בין החברה לבין שותפות תמר, על רקע חששותיו שהמחיר שסוכם יעורר תגובה ציבורית קשה. מצד שני, ניתן לפרש את התנהלותו של גליקמן כהליכה על הקצה, בניסיון לסחוט מתשובה ושותפיו הורדת מחיר של הרגע האחרון. במשרד התשתיות יש רגישות רבה לעיכובים אפשריים בהגעת הגז מ"תמר", לאור המחסור בגז טבעי במשק, שצפוי להחריף ב-2012, עם התרוקנות המאגר הישראלי מרי-B. המחסור הביא כבר להתייקרות החשמל ב-15% השנה בגלל הפסקות בהזרמת הגז ממצרים. ההסכם בין חברת החשמל לתמר יכול להיחשב לעסקת העשור בשוק האנרגיה, עם היקף כספי המוערך ביותר מ-15 מיליארד דולר. המו"מ בין חברת החשמל לתמר, שהחל לפני יותר משנתיים, הגיע למעשה לסיומו בשבועות האחרונים, לאחר שהושגו הסכמות בכל ה�