Group items tagged

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

ממציא איטלקי בשם אנדריאה רוסי מכה את עולם הפיזיקה האלטרנטיבית בתדהמה עם תצוגת תכלית של יצור אנרגיה "יש מאין" שנערכה באוניברסיטת בולוניה באיטליה ב14 לינואר השנה. טוב, אולי לא בדיוק יש מאין, אבל לא פחות מ"יצור המון מכמעט לא כלום" בנוכחות קומץ עיתונאים וסוללה מרשימה של פרופסורים המהנדס רוסי ופרופסור פיקארדי הציגו מתקן קטנטן, ריאקטור לדברי הממציא, המיצר 12 קילוואט אנרגיה תרמית מ200 וואט אנרגיה חשמלית. האנרגיה התרמית מיוצרת על ידי חימום מים לקיטור בריאקטור בנפח 100 סמ"ק. הממציא איננו מגלה את המהות הפיזיקלית אך רמזים ממנו ומפיזיקאים שבדקו את המתקן מרמזים על היתוך גרעיני קר או ליתר דיוק "היתוך גרעיני באנרגיה נמוכה", או באנגלית Low Energy Nuclear Fusion. ההמצאה לא פורסמה בשום עיתון מדעי מוביל. עיקר ההסברים והדו שיח עם הממציא מתבצעת באתר אנרגיה אלטרנטיבית בשם Journal of Nuclear Physics . אנדראה רוסי הממציא מתכתב עם מאות קוראים ובלוגרים ועונה על שאלותיהם כמיטב יכולתו, כל זאת מבלי לגלות את המרכיב הסודי של המצאתו- קטליזטור המאפשר היתוך של מימן עם ניקל בטמפרטורות נמוכות. בלוגרים רבים ופיזיקאים ידועים מתכתבים עם רוסי ואף כותבים עליו באתרים ובבלוגים שלהם. מרשימה במיוחד התיחסותו החיובית של חתן פרס נובל לפיזיקה בריאן ג'וזפסון Brian Jo

"מי שהוביל את הקבוצה לקהיר, מי שהציג את הקבוצה - זה אני, ומגיע לי שכר על זה. הגז מגיע לישראל במחיר טוב ואין סיבה שלא אקבל תמורה על כך", כך אמר היום ד"ר נמרוד נוביק בראיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 2. נוביק תובע את יוסי מימן על סך כ-30 מיליון שקל, בשל הבטחות לכאורה למענקים ובונוסים על מימוש פרויקטים שניהלה קבוצת מרחב בעשור האחרון. התביעה הוגשה בחודש ספטמבר על ידי נוביק, על ידי באי כוחו עו"ד אמנון שיבולת ונתי אגמון. נוביק עבד בחברת מרחב יותר מ-20 שנה, והגיע לתפקיד סגן נשיא בכיר בחברה, שמימן הוא הבעלים היחידי והנשיא שלה. מימן מחזיק בכ-61% ממניות חברת אמפל, המחזיקה בכ-12.5% ממניות חברת EMG, ספקית הגז המצרית. התביעה הוגשה בתקופה קשה למימן, בשל הפסקת הזרמת הגז כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות בצינור ההולכה בסיני. בכתב ההגנה ציינו את מועד הגשת התביעה: "עיתוי זה ודאי נחבר על ידי התובע, בחוסר תום לב משווע, בקפידה ומטעמים זרים". לדברי נוביק, לאחר חברות של 20 שנה, הוא דרש לקבל תמורה על עבודתו בפרויקט הגז המצרי. "זו היתה חברות אמיתית ביני לבין יוסי מימן, שלא רק הניבה עסקות חשובות, אלא היתה חברות משפחתית וקרובה. לפני כ-4 שנים, כשחשבתי שמגיע לי חלקי בפרויקט הגז, והתברר לי שזה לא הולך לקרות, מידרתי את הנושא לחלוטין מהעבודה שלי. בנוסף, נ

1. הציניקנים יאמרו כי חוזה הגז בין מצרים לישראל בוטל למעשה ב-25 בינואר 2011, אז שטף המון מצרי את כיכר תחריר בקהיר ונתן את האות לקץ משטרו של חוסני מובארכ. בחלוף 10 ימים פוצץ צינור הגז בין שתי המדינות - וחמור מכך, הפך סמל לסיאוב שפשה בחצרו של מובארכ, ולשחיתות שהגיעה עד כדי מכירת אוצרות הטבע של האומה המצרית ל"אויב הציוני" בנזיד עדשים. באתר זה הוערך במארס אשתקד כי המצרים יאפשרו את המשך ההזרמה רק עד הגעת הגז ממאגר תמר - תוך עצימת עין נוכח המתרחש בינתיים בסיני. עצימת העין אמנם השביתה את האספקה למשך 70% מהזמן. את ביטול החוזה הקדימו לפיכך המצרים בשנה - או העניקו לישראל אורכה של שנה, תלוי בעיני המתבונן. פיצוץ צינור הגז באל עריש ביולי 2011 צילום: אי-פי 2. פרויקט שכונן על בסיס קשרים אפורים בין הון לשלטון, גובה בהסכם מדיני וחוזק בשחקנים בינלאומיים - עוד עשוי לחזור ביום מן הימים לסדרו באותה הדרך, שהרי במציאות המזרח התיכונית עסקינן. אולי זו התקווה שעומדת בבסיס הטענה שלפיה המהלך שבו נקטה מצרים נועד בסך הכל ללחוץ על EMG ובעלי מניותיה לסגת מהבוררות הבינלאומית שבה פתחו נגד ממשלת מצרים. ואולם כאשר מצרים ניצבת ערב בחירות, ערב התבססות האחים המוסלמים בשלטון וערב פרסום פסק הדין במשפטו של מובארכ - ספק אם יימצא בשנים הקרובות ממשל ד

אמפל הודיעה לבורסה כי חברת EMG, בה היא מחזיקה 12.5%, פתחה במספר הליכי לבוררות נגד ממשלת מצרים, בשל הפסקת הגז המצרי והנזקים להשקעותיה. זאת, במסגרת אמנות השקעה בילטרליות בין מצרים וארה"ב, פולין וגרמניה, המאפשרות למשקיעים זרים לתבוע את המדינה שלא באמצעות בתי המשפט שלה. סכום התביעה לא נמסר אך ההערכות הן כי מדובר במיליארדי דולרים. בין היתר, תנצל EMG את עובדת היותו של יוסי מימן, המחזיק במניותיה באמצעות אמפל וקבוצת מרחב, בעל אזרחות פולנית, ותתבע את מצרים על בסיס אמנת ההשקעה עם פולין. EMG חתמה על חוזה עם חברות הגז המצריות, לאספקת גז ממצרים לישראל. עם זאת, מפברואר 2011, על רקע המהפיכה במצרים ואבדן השליטה הבטחונית בסיני, פוצץ צינור הגז מספר רב של פעמים, ואספקת הגז נקטעה במשך כ-70% מהזמן. לפני כשבועיים הודיעה חברת EGAS על ביטול ההסכם עם EMG, בטענה לחובות שלא שולמו בזמן. בעלי מניות ב-EMG אמרו אז לתקשורת כי מדובר במהלך פוליטי של ממשלת מצרים, וכי טענות החוב אינן נכונות. "הויכוח בין המשקיעים ומצרים נובע מסדרה של כשלונות של ממשלת מצרים, שפגעו באופן משמעותי בערך השקעת המשקיעים ב- EMG". נכתב בהודעת אמפל. כמו כן נכתב כי הליכי הבוררות החדשים מתווספים להליכים הבוררת בהם פתחה EMG באוקטובר 2011 נגד ספקיות הגז המצריות, EGPC הפרטית ו- EGAS הממשלתי�

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

בעקבות התבוננות בטבע וקבלת השראה מתוכו, חוקרים השתמשו בחלבון נפוץ על מנת להכווין את העיצוב של חומר המסוגל לאחסן בתוכו גז מימן. החומר הסינתטי פועל פי עשרה מהר יותר מאשר החלבון המקורי שמצוי בחיידקים. שלב זה הוא רק חלק אחד מסדרה של תגובות שמטרתן לבקע את מולקולת המים ליצירת גז מימן, אולם החוקרים מציינים כי הממצאים מדגימים כי הם מסוגלים ללמוד מהטבע כיצד לשלוט בתגובות אלו על מנת לפתח זרזים סינתטיים יציבים לאחסון אנרגיה, למשל עבור הפיתוח של תאי דלק. בנוסף, החלבון הטבעי, שהינו אנזים, מורכב ממתכות זולות ונפוצות, מאפיין שאומץ על-ידי החוקרים. כיום, חומרים אלו, המכונים זרזים (קטליזאטורים), מבוססים על מתכות יקרות כגון פלטינה. זרז זה, המבוסס על המתכת ניקל, הוא ממש מהיר, כמאה פעמים מהיר יותר מהזרז המהיר ביותר הידוע עד כה. ומהטבע אנו יודעים כי ניתן יהיה לייצר אותו באמצעות מתכות נפוצות וזולות כגון ניקל או ברזל."

"אנו מעוניינים לאחסן אנרגיה באופן הדחוס ביותר האפשרי. בתוך קשרים כימיים ניתן לאחסן כמות עצומה של אנרגיה בנפח פיסיקלי קטן," מסביר אחד מהחוקרים. מערכות ביולוגיות מאחסנות אנרגיה באופן דחוס כל הזמן. צמחים משתמשים בפוטוסינתזה על מנת לאחסן את אנרגית השמש בקשרים כימיים, אשר אותם בני האדם מנצלים כאשר הם צורכים מזון; וחיידקים נפוצים מאחסנים אנרגיה בקשרים הכימיים של גז מימן בסיוע של חלבון המכונה הידרוגנאז. מאחר ואנזים טבעי זה לא מאריך חיים כמו אנזימים סינתטיים מעשה ידי אדם (למשל, נייר מול פלסטיק), החוקרים רצו להוציא החוצה את החלק הפעיל של החלבון הביולוגי ולעצב אותו מחדש עם שלד כימי יציב יותר.

מימן מתמודד עם משקיעים זועמים וצרות בעסקים ■ נוביק מתכונן לקרב המשפטי הגדול עם מימן ■ סאלם צפוי למאסר של 15 שנה, זל מנסה כבר שנים למכור את חלקו ■ ורק פריצקי, שהודח מתנועת שינוי בעקבות העסקה ההיא ממשיך לטעון בלהט: אמרתי לכם

EMG טוענת נגד שתי החברות המצריות כי "ההפרעה הממושכת באספקת הגז נגרמה בשל הכשל הארוך של החברות המצריות לספק את כמויות הגז שהם מחויבים בחוזה אספקת הגז. ההפרעות, מנעו מ-EMG לספק גז לחברת החשמל וללקוחות אחרים, בניגוד לחוזה המשולש המבטיח זרימה קבועה של גז". EMG מבקשת פיצויים מ-EGAS על הנזקים שנגרמו לה, מאז שנחתם החוזה על מחירי גז גבוהים יותר ועד היום. בנוסף, היא מבקשת צו לפיו EGAS צריכה להתחייב לכבד את החוזה והצהרה כי עשוי לה לסיימו. EMG גם מבקשת כי EGAS תהיה מחוייבת לפצות את חברת החשמל עבור כל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפסקת האספקה. נתח גדול מהכסף שהושקע ב-EMG הגיע מכספי המוסדיים הישראלים - קרנות הפנסיה והגמל, להן מכר מימן נתחים מהמיזם ב-2007-2008 - גם דרך מכירת המניות הפרטיות שלו לאמפל הציבורית, שגייסה אג"ח תמורתן, וגם ישירות למוסדיים ישראלים, כל זאת לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר. באמצעות עסקות אלה הצליח מימן להיפגש עם 354 מיליון דולר - 245 מיליון דולר מהם במזומן, עוד לפני שהחלה הזרמת הגז ממצרים כעת, לאחר הפיצוצים והשאלה בדבר המשך האספקה, מוסדיים רבים חותכים את שווי ההשקעה בספריהם, ובשיחות פרטיות מעריכים אותו "קרוב ל-0". מניית אמפל צנחה ב-86% מאז תחילת השנה ואגרות החוב של החברה נחתכו בחצי והתשואות עליהן זינקו לרמה של עשרות אחוז�

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

סטודנטים להנדסה כימית במכון סטיבנס לטכנולוגיה משנים את הדרך שבה חיילים אמריקאים מטעינים את ההתקנים שלהם המופעלים בסוללות. תוך ניצול התכונות הייחודיות של מערכות מיקרוניות, הסטודנטים המציאו מיקרו-מגוב המסוגל להמיר דלקים מאובנים יומיומיים כגון פרופאן ובוטאן למימן טהור היכול לשמש בסוללות של תאי דלק. צוות המחקר כבר הצליח להפיק מימן ממתאנול. לאחר הפיכת מתאנול לגז ע"י הכנסתו לגז חנקן מחומם, התערובת מוזרמת לתוך תעלה בקוטר של 25 מיקרונים במגוב. שם, התערובת מגיבה עם פלסמה בתגובת פירוק תרמי המפרקת את המתאנול למרכיביו הבסיסיים.

... השקת הוולט בארה"ב לוותה למשל בהיסטריה, לאחר שמכונית שעברה מבחן ריסוק של הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים בארה"ב התלקחה שלושה שבועות לאחר הניסוי. הרשות פתחה אז בחקירה בחשד לכשל בטיחותי, מכירות הוולט נעצרו וכ-250 מבעלי הוולט אף ביקשו להחזיר את המכוניות שרכשו. אחרי זמן קצר התברר שהבעיה נדירה מאוד, וכמה שיפורים שהכניסה GM בהגנה על הסוללה מונעות אותה לחלוטין. ואולם הנזק התדמיתי נהפך מסובך יותר לתיקון, והשיווק באירופה של אופל אמפרה, הגרסה הגרמנית לוולט, עוכב בשל כך. כך גם נאלצה טסלה להתמודד עם מהומה שפרצה לאחר שבעלי טסלה רודסטר התלוננו כי לא ניתן היה לחדש את הסוללה של הרכב החשמלי לאחר שנותרה ריקה במשך יותר מחודשיים ולא הוטענה (בניגוד להוראות היצרן). בישראל, נפגעו לפני שנתיים המכירות של מכוניות היברידיות, לאחר שבאתר אינטרנט נכתב כי הן פולטות לכאורה קרינה גבוהה ממכוניות בנזין. בדיקת המשרד להגנת הסביבה גילתה כי הסכנה אפשרית, אם בכלל, רק בחשיפה של יותר משמונה שעות ביום לישיבה במושב האמצעי-אחורי. את חבלי הלידה חוו באחרונה גם עובדי חברת בטר פלייס בישראל, שהיו הראשונים לקבל את הרנו פלואנס החשמלית - אך גם הראשונים להיתקל בכשל טכני (ראו מסגרת).

לפני חודש החליטה ג'נרל מוטורס (GM) להשהות את הייצור של המכונית ההיברדית-נטענת שלה, שברולט וולט, בשל מכירות חלשות. לאחר שבשנים האחרונות ניכרה התרגשות רבה סביב חזון המכוניות החשמליות, תעשיית הרכב האמריקאית, כך מתברר, ניצבת בפני ספקות מחודשים באשר לנכונות הלקוחות לשלם יותר על טכנולוגיה חדשה. "המציאות מתחילה לחלחל", אמר פטר שוורצנבאואר, ראש חטיבת השיווק באאודי, בתערוכת הרכב האחרונה בז'נווה. "יש עדיין יותר שאלות מתשובות". שוורצנבאואר ובכירים אחרים בתעשיית הרכב מאמינים עדיין שהמכוניות החשמליות יהיו חלק חשוב משוק הרכב העולמי. ואולם כעת, כשמספר גדול יחסית של מכוניות חשמליות כבר נמצא בשימוש נהגים פרטיים, הבעיות הטמונות בטכנולוגיה המתפתחת מתחילות להיחשף. צילום: אי פי השקת הוולט בארה"ב לוותה למשל בהיסטריה, לאחר שמכונית שעברה מבחן ריסוק של הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים בארה"ב התלקחה שלושה שבועות לאחר הניסוי. הרשות פתחה אז בחקירה בחשד לכשל בטיחותי, מכירות הוולט נעצרו וכ-250 מבעלי הוולט אף ביקשו להחזיר את המכוניות שרכשו. אחרי זמן קצר התברר שהבעיה נדירה מאוד, וכמה שיפורים שהכניסה GM בהגנה על הסוללה מונעות אותה לחלוטין. ואולם הנזק התדמיתי נהפך מסובך יותר לתיקון, והשיווק באירופה של אופל אמפרה, הגרסה הגרמנית

שוב פיצוץ בצינור הגז שמוביל גז ממצרים לישראל, עקב פעילות טרור במצרים. לפי דיווח באתר האינטרנט המצרי Ahram Online, היום (א') התרחש בצינור פיצוץ עשירי במספר השנה, מה שצפוי עוד יותר לעכב את הזרמת הגז לישראל. גם לפני הפיצוץ היום לא מוזרמת בימים אלה אספקת גז מהצינור המצרי, לאחר פיצוץ שהפסיק את ההזרמה לפני מספר שבועות (ב-28 בנובמבר). למעשה, מאז חודש יוני לא מוזרם גז ממצרים לישראל, למעט יומיים שבה חודשה האספקה. הצינור סמוך לאל-עריש במצרים היה קורבן להתקפות טרור חוזרות בשנה האחרונה, ואספקת הגז ממנו לישראל הופסקה פעמים רבות. את הצינור בנתה חברת EMG בין אל עריש לאשקלון, בעלות כספית של כ-460 מיליון דולר. אמפל, הנמצאת בשליטת יוסי מימן, מחזיקה ב-12.5% מחברת EMG, ומדובר בנכס העיקרי של החברה. מניית אמפל רשמה ירידה של יותר מ-80% מתחילת השנה, וההון העצמי שלה הסתכם בסוף חודש ספטמבר ב-133 מיליון דולר.

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

ירדן תחתום עד סוף החודש על חוזה גז חדש עם מצרים, בו הסכימה להעלאת מחיר הגז המצרי, לאחר 3 חודשים של מו"מ אינטנסיבי בין המדינות. שר האנרגיה הירדני, חאלד טוקאן, אמר כי ההסכם ייחתם עד סוף החודש ובו "מחיר הוגן" של הגז שיסופק למדינה ממצרים. מצרים חידשה את אספקת הגז לירדן, לאחר שהאספקה הופסקה בעקבות פיגוע הטרור ב-27 באפריל. מצרים מכרה לירדן גז במחיר של 3 דולר למיליון BTU, בעוד שהמחיר בשוק העולמי עומד על 6-7 דולר למיליון BTU. גורם בכיר במשרד האנרגיה הירדני מסר כי ההסכם החדש בין ירדן ומצרים יאפשר למצרים להתקדם עם רצונה להעלות את מחיר הגז שחברת EMG מספקת לישראל. נזכיר כי יוסי מימן, בעל השליטה באמפל והשותף הישראלי ב-EMG, אמר כי EMG עלולה לפנות לבוררות בינלאומית אם מצרים תדרוש להעלות את מחיר הגז ולשנות הסכמים בדיעבד.(כלכליסט)

עוד 5 שנים ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שנועדו להקטין את זיהום האוויר ממכוניות ולהגביל את תצרוכת הדלק שלהן, אבל הסוכנות הממשלתית להגנת הסביבה בארה"ב, EPA, לא קופאת על שמריה: בספטמבר תציג תקנות נוספות, מחמירות אף יותר, שייכנסו לתוקף רק בעוד 14 שנים. ההכרזה מכניסה כבר עכשיו את יצרני המכוניות ברחבי העולם לקדחת הכנות לקראת המרוץ לפיתוח מכוניות ירוקות עם מנועים חסכוניים עד כדי אפס זיהום אוויר לתעשיית הרכב העולמית, שתיאלץ להיערך לתקנות מיד לאחר פרסומן, מדובר בקו פרשת מים - רף שידרוש מאמצים כלכליים אדירים והשקעה מסיבית בפיתוח טכנולוגיות חדשות, שישפיעו גם על מחירי המכוניות שנרכוש בעתיד. מהנדסי רכב, כמו ארגוני איכות הסביבה באמריקה, טוענים שהטכנולוגיה שמאפשרת לחברה להגיע ל"תצרוכת דלק צי רכב ממוצעת" של 26.4 ק"מ לליטר קיימת כבר כיום, אך יצרני הרכב נמנעים מלהשתמש בה מסיבות כלכליות בלבד. חסרונות ההנעה החשמלית טמונים במחיר הגבוה של הסוללות, אשר תכולת האנרגיה הקטנה שלהן מגבילה מאוד את טווח הנסיעה ויוצרת חשש בקרב המשתמשים מפני אובדן האוטונומיה שקיימת במכונית רגילה.

שני סוגי ההנעה הנוספים מצטרפים בהדרגה למערכת התחבורה, אבל הם יהפכו למוצרים מוכנים לשיווק רק בעוד כמה שנים. הנעה באמצעות מימן מצריכה שימוש בגז במקום בחשמל ומנצלת את האנרגיה שטמונה במימן בתוך "תאי דלק" על גבי כלי רכב או בהבערה ישירה בתוך מנועי בעירה פנימית. ההערכה היא שבשלב הראשון ישמש המימן להנעת כלי רכב כבדים כמו משאיות ואוטובוסים.

תא דלק זולים, קלים במשקלם ויציבים, המבוססים על חומצה פורמית, עשויים לחולל מהפכה בשוק התקני האלקטרוניקה הניידים. זרז חדשני שפותח במכון לכימיה פיסיקלית של האקדמיה למדעים הפולנית יאפשר שימוש נרחב בתאי דלק, מסבירים החוקרים. תאי הדלק הטובים ביותר הקיימים היום, הפועלים על שריפת מימן, מגיעים ליעילותמעשית של 60% בלבד. לשם השוואה, היעילות של מנועים נמוכי-דחיסה מגיעה עד כדי 20%.

"הטענות של ה'ניו יורק טיימס' בנוגע למחירי הגז הנמוכים שמשלמת ישראל למצרים שגויות" - כך טוען נמרוד נוביק, סגן נשיא בכיר בקבוצת מרחב, בוועידת אנרגיה שהתקיימה היום (ד') ברמת גן. דבריו של נוביק מגיעים על רקע טענות של הממשל החדש במצרים על שחיתות לכאורה בחתימת הסכם הגז עם EMG המצרית, בה שותפה קבוצת מרחב של יוסי מימן. "המחיר שאנו משלמים יותר גבוה מזה שקטר מקבלת עבור הגז שלה, וגם מזה שרוסיה מקבלת עבור הזרמת גז לגרמניה", הוסיף נוביק. "כתבו ב'ניו יורק טיימס' ש-EMG משלמת 3-4 דולרים עבור הגז ממצרים, בעוד גרמניה משלמת 7.5 דולרים עבור הגז מרוסיה אבל שכחו לקחת בחשבון עלויות שינוע: לשנע את הגז ממצרים זה הרבה פחות מאשר רוסיה, שמשלמת בערך 5 דולרים, ככה שיוצא שאנחנו משלמים יותר. הבכירים המצרים המואשמים בשחיתות צריכים לקבל פרס, כנראה".

עומס החום הכבד ששרר אתמול ברחבי הארץ עבר בינתיים בשלום ולא הביא לתרחיש האימים של הפסקות חשמל יזומות במשק. בחברת החשמל קראו אתמול לציבור להסיט את השימוש במכשירי חשמל זוללי אנרגיה בשעות 12:00-17:00 לשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות, תוך שהם חוזרים ומציינים את הרזרבה הנמוכה ממנה סובל משק החשמל. ואולם, אזהרות חברת החשמל וטענותיה נגד הרזרבה הנמוכה במשק עוררו אתמול תמיהה.בידי חברת החשמל אמורה להיות כיום רזרבה תפעולית חסרת תקדים של 19%, בזכות תחנות הכוח שכבר הקימה במהלך השנתיים האחרונות במימון הכיס הציבורי. אלא שעיכובים בהפעלת התחנות, וגרירת רגליים ממשלתית בהסבתן לסולר לא קידמו הקיץ את משק החשמל במאום.

בקבוצת מרחב טוענים כי מחיר הגז שמצרים מקבלת הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות שמצרים מייצאת אליהן גז.בחקירות הכחיש מובארק כל אחריות למחיר הגז שנקבע, כמו גם למינויו של חוסיין סאלם ליו"ר חברת EMG המייבאת לישראל את הגז המצרי, החברה בה שותף גם איש העסקים הישראלי יוסי מימן ומוסדיים ישראלים. הוא טוען כי לא היו לו כל קשרי ידידות עם סאלם וכי היחסים ביניהם היו על בסיס עסקי לחלוטין. מצד שני גילה כי EMG התחייבה להעביר חלק ניכר מהכנסותיה לשירותי המודיעין של מצרים. חקירה מתגאה מובארק בכך שאילץ את ישראל להסכים להעלאת מחיר הגז פי שלושה ולהכנסת סעיף להסכם המאפשר לעדכן את מחיר הגז בכל שלוש שנים. "הם (הישראלים ע"ב) הסכימו בקושי רב לשני התנאים" אומר מובארק לחוקר. לדברי מובארק עסקת הגז נולדה בהסכמה בינו לבין ראש הממשלה יצחק רבין, שסיפר למובארק כי הסכם השלום כולל סעיף המדבר על רכישת דלקים ממצרים. לדבריו הסכם הגז המקורי נוסח על-ידי הד"ר עטף עביד שהיה באותה תקופה ראש ממשלת מצרים ונציג המודיעין, הגוף האחראי על היחסים בין מצרים לישראל. בחקירתו השניה אומר מובארק כי נציג המודיעין במו"מ היה הגנרל עומר סולימאן.