Group items tagged

על המאזניים לא רק תחרות בשוק הגז, אלא גם המסר שמשדר רגולטור חלש "לאחר שנתיים שבהן ייחל הממונה על ההגבלים העסקיים כי ועדת צמח, הממשלה, הכנסת, או בג"ץ יוציאו עבורו את הערמונים מהאש, נאלץ לבסוף פרופ' דיוויד גילה להכריע בסוגייה הקשה והיקרה ביותר שהונחה לפתחו של רגולטור - האם וכיצד לפרק שותפות בינלאומית שיושבת על מרבץ זהב בשווי מכירות של 100 מיליארד דולר, אך מאיימת להפוך למונופול נצחי בשוק שמשווע למשאב שבחזקתה. הדילמה נהפכה יקרה לא רק במונחים מסחריים, אלא גם במונחי המחיר שהיא עשויה לגבות מהציבור הישראלי אם יתברר בעתיד הפתרון שיוצע לה כשגוי. אין לפיכך לקנא בפוזיציה שבה ניצבו גילה וצוותו, ובאחריות הלאומית הכבדה שהונחה על כתפיהם. ברם, גם אם זו חוכמה קטנה - אין בכובד המשקל של השאלה כדי להימנע מתהייה על בחירתם. נניח כי רף המינימום שקבעה רשות ההגבלים - 70 BCM - יהיה אטרקטיבי דיו לכניסת שחקן זר מתחרה; נניח כי יהיה בו די כדי להצדיק השקעה בפיתוח המאגרים הקטנים; ונניח כי יהיה די בכמות זו של גז כדי להתחרות בעתודות שיישמרו בידי דלק ונובל בעבור השוק המקומי מתמר ומלווייתן (כ-500 BCM). דיוויד גילה צילום: מיכל פתאל האם ראוי כי רגולטור ימחל על סמכותו החוקית, ואולי אף חובתו, לדאוג לתחרות - משיקולים שאינם ענייניים? האם רא

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

"משרד האוצר צריך לסכם ולהחליט על שיעור התייקרות החשמל בקרוב, בהתאם להשפעה על התקציב.  ההתייקרות בתעריפי החשמל יכולה להיות בין 15% ל-30%. אנו מנסים למצוא מתווה מהסוג הזה" - כך אומר שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו בראיון לTheMarkerTV וערוץ הכנסת. לנדאו אמר כי "אילו היינו נוקטים גישה מאוזנת לפני שנה וחצי - שנתיים כשבבת אחת החליטו להוריד את המחיר של החשמל, היינו יכולים לשים את הדברים בקרן שתמנע את התנודות ושתבטיח ודאות יותר גדולה לשוק לגבי כל מה שקשור במחירים. הגישה הזו תהיה נכונה אם תינקט כדי שתבטיח לנו בפרק זמן סביר יציבות של מחירים". לנדאו ציין כי "כרגע לא מדובר על קרן שהיא ספציפית. אבל הרעיון העיקרי שלפיו לא ניקח מחיר  כל כך גבוה ונכסה אותו על פני תקופת זמן ארוכה יותר יש בזה הגיון מסויים כשם שיש היגיון יותר גדול להוריד חלק מהמסים שמוטלים על דלק שאנשים קונים, ועל מחיר החשמל, ולהטיל את המסים הללו על דברים שבהם אין עלויות מחירים כל כך כבדות כמו בחשמל ובאנרגיה. עליית מחירי החשמל תשפיע במחיר רחב על סגרת מחירים רחבה במשק כמו מזון,  ממוצרי עתירי אנרגיה ועל השכבות החלשות". בסוגיית אספקת הגז ממצרים אמר לנדאו  "אנו רוצים ומצפים שבשנת 2012 יזרום גז ממצרים. כל ההסכם עם מצרים הוא ההסכם הכלכלי החשוב ביותר בעקבות הסכם השלו�

שותפויות תמר דיווחו הבוקר על הסכם למכירת גז לאדלטק בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר, בהמשך לדיווח מאתמול על עסקה לאספקת גז לדליה אנרגיה בהיקף של כ-5 מיליארד דולר. בכלל פיננסים ברוקראז' חוזרים על המלצות "קנייה" לאבנר, לדלק קידוחים ולישראמקו. אלה הנקודות העיקריות: הפקק השתחרר - "בעקבות האישור העקרוני של חברת החשמל לגבי ההסכם עם תמר טענו כי נסללה הדרך להסכמים עם צרכניות גז פוטנציאליות נוספות", מזכיר ירון זר, אנליסט אנרגיה של כלל פיננסים. מסתבר כי מדובר בדרך מהירה מאוד. "אנו מצפים בחודשים הקרובים להסכמים בהיקפים גדולים עם החברה לישראל ודוראד, ולהסכמים נוספים עם נשר, פז, דלק אשקלון ואחרים." מחירי הגז בהסכמים בהתאם לצפי - הדיווחים לא מציגים את מחיר הגז. מתוך הדיווחים מחולצים מחירים של כ-5.9 וכ-6.3 דולר בהסכמים עם דליה אנרגיה ואדלטק, בהתאמה. "לפי הבנתנו מדובר במחירים הממוצעים הצפויים לאורך חיי ההסכמים", אומר זר. "נזכיר כי המודל שלנו מניח מחיר של 5.5 דולר ועלייה שנתית של 1% ומגלם ממוצע רב שנתי של כ-6 דולר. בסך הכל ניכר כי המחיר מושפע במעט מהיקף העסקה." אדלטק כנראה השתחררה מההסכם עם EMG - "לפי הבנתנו ההסכם עם תמר מצביע על כך שאדלטק השתחררה מההסכם מול EMG", אומר זר. "להערכתנו, מדובר בהסכם הראשון של תמר כתוצאה מהשתחררות הלק�

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

ממציא איטלקי בשם אנדריאה רוסי מכה את עולם הפיזיקה האלטרנטיבית בתדהמה עם תצוגת תכלית של יצור אנרגיה "יש מאין" שנערכה באוניברסיטת בולוניה באיטליה ב14 לינואר השנה. טוב, אולי לא בדיוק יש מאין, אבל לא פחות מ"יצור המון מכמעט לא כלום" בנוכחות קומץ עיתונאים וסוללה מרשימה של פרופסורים המהנדס רוסי ופרופסור פיקארדי הציגו מתקן קטנטן, ריאקטור לדברי הממציא, המיצר 12 קילוואט אנרגיה תרמית מ200 וואט אנרגיה חשמלית. האנרגיה התרמית מיוצרת על ידי חימום מים לקיטור בריאקטור בנפח 100 סמ"ק. הממציא איננו מגלה את המהות הפיזיקלית אך רמזים ממנו ומפיזיקאים שבדקו את המתקן מרמזים על היתוך גרעיני קר או ליתר דיוק "היתוך גרעיני באנרגיה נמוכה", או באנגלית Low Energy Nuclear Fusion. ההמצאה לא פורסמה בשום עיתון מדעי מוביל. עיקר ההסברים והדו שיח עם הממציא מתבצעת באתר אנרגיה אלטרנטיבית בשם Journal of Nuclear Physics . אנדראה רוסי הממציא מתכתב עם מאות קוראים ובלוגרים ועונה על שאלותיהם כמיטב יכולתו, כל זאת מבלי לגלות את המרכיב הסודי של המצאתו- קטליזטור המאפשר היתוך של מימן עם ניקל בטמפרטורות נמוכות. בלוגרים רבים ופיזיקאים ידועים מתכתבים עם רוסי ואף כותבים עליו באתרים ובבלוגים שלהם. מרשימה במיוחד התיחסותו החיובית של חתן פרס נובל לפיזיקה בריאן ג'וזפסון Brian Jo

כנסו לארכיון של החדשות הכלכליות העולמיות, תבדקו מה היה הנושא הכלכלי המרכזי שעניין את הציבור עד לפני חודש, ותגלו שזה היה מחיר הנפט. באמריקה, באירופה ובכל מדינה שאינה מייצאת נפט, חששו הכלכלנים שהמשך עליית מחירי הנפט ירמוס את הניצנים השבריריים של מה שנראה כמו התאוששות כלכלית. ברור מדוע. בארה"ב, ברגע שמחירי הבנזין עולים, מיד נחתכות המכירות בענף הרכב, אחד החשובים לכלכלה האמריקאית. ולא רק הם: האמריקאים נוסעים הרבה, דלק הוא סעיף מרכזי בסל ההוצאות המשפחתי שלהם, וכל עלייה במחירו מכניסה אותם לבונקר צרכני. הבנזין יקר? הציבור מפסיק לרכוש מוצרים מיד, תגובה קשה עבור משק ש-70% מהתוצר שלו מבוסס על צריכה פרטית. נכון, בינתיים מחירי הנפט העולמיים התייצבו ואפילו נסוגו מעט בזכות תפוקה מוגברת של ערב הסעודית. אבל כל התאוששות כלכלית גלובלית או עלייה במפלס החרדה הביטחונית במזרח התיכון יכולה להקפיץ אותם שוב כלפי מעלה. מה שפחות ברור הוא מהיכן האדישות של קברניטי הכלכלה הישראלית בכל הקשור לעליית מחירי הנפט עד כה ומהאפשרות שהם ימשיכו לעלות בעתיד. מחירי הנפט, הבנזין והמזוט לתעשייה משפיעים מיידית על כל תעשיין וכל משק בית בישראל, אבל אצלנו לא מדברים על זה. ברמת משק הבית, כל אחד יודע שמחיר החשמל עלה ושנסיעה הלוך-חזור לאילת הו

"נבחן דרכים לביצוע מיתון במחירי החשמל", כך אמר הערב שר האוצר, יובל שטייניץ. "נפעל בקרוב, בתיאום עם הוועד וההנהלה, כדי לבצע התייעלות בחברת החשמל. יש מקום לרפורמה ולהוזלה של המחירים". הדברים נאמרו במסגרת התכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2. "התייקרות החשמל היא תוצאה של תקלה בקידוח תמר. הגז מהקידוח היה צריך להגיע לחופי ישראל כבר השנה, ועלות העיכוב היא של כ-12-15 מיליארד שקל למשק, שעולה ביוקר למדינה ולאזרחים", הוסיף. "אני ונתניהו מתואמים בנושא מחיר הדלק, ובוחנים את כל האפשרויות. מחירי הדלק עולים בעולם כולו בעקבות הסנקציות על איראן. אני בטוח שהאזרחים מוכנים לשלם יותר על הדלק, במקום איום של איראן גרעינית - האיראנים לא מצליחים למכור דלק וזה פוגע בהם, והמחיר של זה הוא שבשאר העולם משלמים יותר", אמר שטייניץ. "הממשלה עשתה מאמצים להקל על הציבור, והיא לא יכולה לשלוט לחלוטין במחירי הדלק. אנחנו מברכים על הסנקציות, ויש להן תוצאה על המחיר בעולם כולו". באשר לעיכוב ההתייקרות, אמר שטייניץ: "אנחנו בדיונים בנושא הימים האחרונים, ואם יהיה על מה להודיע נעשה זאת". בהתייחס למס הדלק, אמר שטייניץ: "אין ארוחות חינם. האחריות שלנו היא להגן על כלכלת ישראל מפני משבר עולמי גלובאלי שפוגע כמעט בכל העולם. נשמור על מסגרת התקציב ולא נפרוץ אותו. "

בעקבות הסכם הגז עם חברת החשמל, מעלה היום כלל פיננסים ברוקראז' את מחיר היעד לשותפות בתמר: ישראמקו מ-53 אגורות ל-60 אגורות, אבנר מ-2.50 שקלים ל-2.70 שקלים ודלק קידוחים מ-14.5 שקל ל-15.7 שקל. ההמלצה נותרה על כנה - "קנייה" לישראמקו ו"תשואת יתר" לאבנר ולדלק קידוחים. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים ברוקראז' כתב כי "ההסכם הצפוי להיחתם מבטיח לתמר הכנסה שנתית של כ-600 מיליון דולר ובתרחיש הסביר של מימוש האופציה כ-1 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, פוחת החשש מעיכוב במימון ובפיתוח הפרויקט. כפי שטענו בעבר הסכם זה מחויב המציאות. עם זאת, אישור דירקטוריון חברת החשמל את תנאי ההסכם המתגבש מוסיף ודאות משמעותית לפרויקט". עוד כותב זר כי "הסכם עוגן עם חברת החשמל יסלול את הדרך להסכמים עם צרכניות גז פוטנציאליות נוספות, כגון, דליה אנרגיות, דוראד, החברה לישראל, נשר, פז, דלק אשקלון ועוד. נזכיר כי בזמנו נחתם מכתב כוונות בין דליה אנרגיות ותמר לאספקת גז בהיקף של מיליארד דולר".

"אפשרות הקמתו של צינור גז בין ישראל לטורקיה מצויה בשלבים מתקדמים הרבה יותר ממה שנדמה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים משני הצדדים לרכישת גז ממאגר לווייתן שליד חיפה ולהקמת צינור גז מהמאגר לטורקיה ומשם לאירופה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים בשיתוף ממשלת ישראל שמעודדת באגרסיביות את התהליך וממשלת טורקיה, שמעוניינת מאוד בקידומו." ... ככל הידוע מוכנים הטורקים לממן חלק מהותי מעלות צינור הגז, שעלותו הכוללת מוערכת ב־2 מיליארד דולר, בתמורה להעברת הגז. ממשלת ישראל והגופים העסקיים השותפים במאגר יממנו את החלק הנוסף. על פי השיחות במידה ויושג הסכם, הרי שחלק מהותי מהגז במאגר העצום של לווייתן, יוזרם באמצעות הצינור לטורקיה ומשם לאירופה.   מבחינת הטורקים מדובר באינטרס כלכלי, שכן הצינור התת־ימי שיחבר בין לווייתן לטורקיה גם יענה על הגידול הצפוי בצריכת הגז במדינה. לטורקיה תלות גדולה בגז הרוסי והיא מעוניינת להקטינו, ובאמצעות התחרות מהגז הישראלי, היא צפויה להקטין תלות זו ואולי אף לקבל מחירים טובים יותר מהרוסים.   כיום טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. צריכת הגז צפויה לגדול ב־50% בשנים הקרובות. מקורות האספק�

תעריפי החשמל עדיין לא התייקרו מראשית 2012 והעלאת התעריפים המתוכננת בשיעור 6.6% תלויה בתוצאות השימוע שייערך לחברה ברשות החשמל. החשבונות הגבוהים שנשלחו לצרכנים עבור ינואר-פברואר מבטאים בעיקר את הזינוק בצריכה בתקופה זו ב-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתונים אלה מסרו הבוקר (ג') נציגי רשות החשמל וחברת החשמל לוועדת הכלכלה במהלך דיון על מחירי החשמל.   פתרון הח"כים: הכנסת תפקח על מחיר החשמל חברת החשמל: הצריכה זינקה ב-23% בגלל הקור   יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) אמר בפתח הדיון כי בדיקתו העלתה כי החשבונות הגבוהים לא נבעו מעליית התעריפים. לעומת זה הזהיר יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, מפני מחסור חמור בחשמל בקיץ הקרוב שעלול לגרום להפסקות חשמל בחלקים של היום. זאת כתוצאה מ"אפס רזרבה" שצפוי בקיץ מפניו הזהירה החברה. "הציבור ירגיש זאת בעיקר אם תקלה תשבית את אחת מיחידות הכוח", אמר רון-טל.   מהנתונים שהוצגו עלה כי ב-2011 חלה עלייה של 9% בתעריפים, אבל בהשוואה לתעריפים ב-2009 מדובר בעליה של פחות מ-2%. רון-טל ציין כי המשבר הנוכחי לא קשור למצוקה הפיננסית הגוברת של החברה. המחסור בחשמל צפוי להימשך גם בקיץ 2013, בתקווה לשיפור המצב בשנים 2014/15, שיוקדם ככל שיגדל ייצור החשמל הפרטי. התייקרות התעריפים היא לדבריו תוצאת הפיגור באספקת ה�

המדינה ביטלה רשמית את המכרז הבינלאומי להקמת מתקן אכסון גז נוזלי מול חופי חדרה. מדובר במתקן קבע לאכסון עד 4 מיליארד מ"ק גז נוזלי, שאמור היה לקום כבר במהלך 2013. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט דבר הביטול, שנחשף לפני כשלושה שבועות ב"כלכליסט", נועד לאפשר למדינה לקדם את התוכנית החלופית להקמת מצוף גז נוזלי בעל נפח קטן בכ-50%, זאת כפתרון ביניים לאספקת גז למשק עד תחילת ההזרמה ממאגר תמר באפריל 2013.   הקמת המתקן נובעת מהחלטת הממשלה ממרץ 2008, שעל פיה מתקן גז טבעי נוזלי הוא מקור אספקה חיוני עבור המשק הישראלי. המכרז להקמת המתקן נקצב לתקופה של 25 שנה, שבסיומן יעברו מערכת ההולכה והמתקן לרשות המדינה. עלות הקמת המתקן נאמדה ב-350 עד 500 מיליון דולר. חשיבות הקמתו לפני כמה שנים הייתה משולשת: ראשית, המתקן היה אמור לשמש בין השאר כמתחרה שלישי לזוג הספקים הישנים - EMG המצרית וים תטיס הישראלית. שנית, המתקן היה אמור לספק את צרכי המשק במקרים של תקלה (כמו המצב כיום שבו אין הזרמת גז ממצרים בעקבות חבלות בצינור). שלישית, קיום המתקן ואפשרות רכישת הגז באמצעותו על ידי ספקים שונים ואקראיים היה אמור ליצור מחיר תקרה לכלל עסקאות הגז במשק. עם זאת, גילויי הגז האחרונים הורידו משמעותית את אפשרות ההקמה שלו, והמחסור בגז הוביל את המדינ

"עיכוב ביצוא הגז, גם אם למשך תקופה מוגבלת, יפלה את ישראמקו לרעה, משום שהגבלה שכזו תטיל על מאגר תמר לשאת לבדו בצרכי השוק המקומי במשך כ-5 שנים (עד לתחילת אספקת הגז ממאגר "לוויתן"), דווקא בנקודת הזמן הקריטית ביותר בה ניתן למקסם את יכולתה לייצא. כל זאת, בעוד שכל יתר בעלי הזכויות במאגרים שיפותחו בעתיד, יוכלו לפעול בשוק חופשי ומשוחרר מכבלים החל מיומם הראשון", כך טענה ישראמקו בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית. כך גם חשפה את חששותיה מניגוד העניינים בו מצויות לכאורה קבוצות דלק ונובל אנרג'י, השותפות איתה במאגרי תמר ודלית - אך מחזיקות באותה עת גם במאגר "לוויתן". לטענת ישראמקו, "יש לקבוע מדיניות ברורה, המחלקת בדרך שוויונית והוגנת את הנטל הכרוך באספקת הגז לשוק המקומי בין כלל השחקנים בשוק, באופן יחסי לגודלם של מאגרי הגז השונים" - באמצעות מתן אפשרות לייצוא גז מתמר כבר כעת. קידוח תמר צילום: אלבטרוס לפי חישובי ישראמקו, ניתן לייצא מהמאגרים המוכחים עד שנת 2035 כמות כוללת של כ- 280 BCM, מבלי לפגוע בצריכת הגז של ישראל. לפיכך, היא מציעה לאמץ מדיניות שתתיר יצוא גז החל משנת 2016 בנפח שלא יעלה על היקף הביקוש באותה השנה בשוק המקומי. באמצעות משרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות' (ושלא דרך משרד עו"ד הקבוע של הקבוצה, גורניצקי ושות') - טוענת �

אלה פריד, אנליסטית בלאומי שוקי הון, מגיבה היום (ג') לעדכון האומדנים לקידוח "לוויתן", שסיפקה אתמול נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית של דלק ורציו לקידוח. פריד מסבירה כי ההערכה הראשונית אומנם גבוהה בכ-6% מדוח הרזרבות הקודם - 17 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי - אך הערכה זו אינה מביאה כל שינוי מהותי בהערכות השווי שלה לפרוספקט הכולל. וכך כותבת פריד: "הנתונים קרובים מאוד להנחות המודל שלנו של כ-TCF 16 ואף מצמצמים את טווח השווי הכלכלי, אך אינם פוסלים עדכון הערכות בהמשך . ההודעה אינה מצדיקה שינויים משמעותיים בהערכות השווי. אנחנו ממתינים לקבלת הפענוח המלא, ובהמשך לתוצאות הקידוח ב'לוויתן 1' ולתוצאות המלאות של האקספלורציה ב'בלוק 12'". פריד מזהירה את המשקיעים כי בחודשיים הקרובים צפוי המסחר בסקטור להתאפיין בתנודתיות גבוהה במיוחד, עקב רגישות מוגברת לכל פיסת מידע. בשולי הדברים מציינת פריד כי מחיר המימוש של אופציה 10 על רציו, המרכזת עניין ספקולטיבי רב, צפוי לעלות מ-56 ל-75 בינואר 2012 וליצור לחץ על אותם ספקולנטים.

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

>> עליית מדרגה במאבק המתנהל בין מוסדות הממשלה לשותפות במאגר הגז בתמר, בסוגיית יצוא הגז ועסקת הגז עם חברת החשמל. השותפות בתמר דיווחו אתמול על הסכם עקרונות ליצוא אפשרי של הגז לדרום קוריאה - אך מתברר כי עיתוי הפרסומים אינו מקרי. ל-TheMarker נודע כי החוזה שעליו השותפות היו אמורות לחתום מול החברה למכירת גז ב-15 השנים הבאות, קוצץ באחרונה בשיעור מהותי. הקיצוץ נעשה בעקבות קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שלפיה החוזה עשוי ליצור הסדר כובל. לפי הערכות, הופחתה כמות הגז שתרכוש חברת החשמל מהשותפות בשיעור חד של כ-40% - שמשמעותו קיזוז של עד כ-6 מיליארד דולר מהיקף העסקה. ככל הידוע, כמות הגז השנתית שתרכוש החברה בתחילת ההתקשרות הופחתה מ-4.94 מיליארד מ"ק (BCM) ל-3 מיליארד מ"ק בשנה בלבד - לצד מנגנון שיוכל להגדיל בעתיד בהדרגה את כמות הגז שיירכש, בהתאם לפיתוח תשתיות הולכה מתאימות. הסכם הגז של השותפות עם חברת החשמל אמור היה להוות את חוזה העוגן לגיוס המימון לפיתוח המאגר. בחברות מקבוצת דלק של יצחק תשובה וכן באלון גז ממתינים בקוצר רוח לחתימת החוזה, שכן הוא מהווה תנאי לגיוס חלקן במימון - בתנאים שעשויים לפקוע בסוף השנה. לפיכך, העריכו אתמול במשק האנרגיה כי הפגיעה בהסכם עם חברת החשמל הביאה את השותפות "לאיים" ביצוא אפשרי ש�

כשבועיים לאחר המלצות הרגולטורים במשק החשמל על פתיחת חוזה הגז הענק בין חברת החשמל לבין שותפות תמר, מסתמן כי הצדדים קרובים לסיכום מחודש: על-פי מידע שהגיע ל-עסקים, החוזה החדש בין הצדדים יקוצר ב-10-7 שנים - יותר ממחצית ממשך הזמן שעליו חתמו הצדדים בהסכם המקורי. לפי הערכות של גורמים במשק האנרגיה, לצד קיצור משך החוזה יסכימו הצדדים רשמית בשבוע הקרוב גם על שינוי מנגנון ההצמדה שנקבע בו בהמלצת רשות החשמל. כזכור, החוזה שחברת החשמל חתמה עליו עם שותפות תמר (החברות דלק קידוחים, אבנר ונובל אנרג'י האמריקאית) נחתם לכ-15 שנים. מהדוחות הכספיים שפרסמה החברה לאחרונה עולה כי שווי העיסקה המקורית, המוגדרת כעיסקת הגז הגדולה ביותר במשק, עומד על 20-16 מיליארד דולר, וכי במסגרתה התעתדה חברת החשמל לרכוש BCM 78-45 גז טבעי. על-פי פרטי החוזה שנחשפו בדוחות, חברת החשמל התחייבה לשלם עבור BCM 3.5 בכל אחת מ-5 השנים הראשונות בחוזה ועבור BCM 2.5 בכל אחת מהשנים שלאחר מכן. המחירים בחוזה שיקפו 5.04 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU) - מחיר גבוה מהמחיר שאימצה ועדת ששינסקי לחישוב רווחי היזמים, שעמד אז על 4.5 דולר.

חברת אדירה אנרגיה, העוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל, ונסחרת בבורסה הקנדית (סימול: ADL) הודיעה על מינוי חזי קוגלר לתפקיד מנכ"ל החברה.   ניסיונו של קוגלר כולל ניהול חברה פרטית בתחום האנרגיה, עיסוק בעריכת דין כשותף בכיר וניסיון כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות כאחראי על חיפושי נפט ומדיניות האנרגיה של ישראל ועוד.   דניס בני, יו"ר אדירה אנרגיה, ציין כי "קוגלר מביא איתו לתפקיד יכולת סינרגטית מעולה וניסיון בהובלת צוות ניהולי חזק. אני בטוח שהוא יעמוד בציפיות של כל שותפינו ובעלי המניות בחברה".   חזי קוגלר, המנכ"ל הנכנס של חברת אדירה אנרגיה, ציין כי "יש לי אמון מלא במיצובה של החברה במגזר האנרגיה בישראל. 'אדירה אנרגיה' נמצאת במקום הנכון בזמן הנכון. היא מחזיקה ברישיונות חיפוש גז ונפט במיקומים מבטיחים עם פוטנציאל לאספקה מזורזת לכלכלה המתפתחת של מדינת ישראל. פרופיל המשקיעים החזק של החברה וצוות המומחים המקצועיים המועסקים בה מהווים הזדמנות מרגשת במגזר האנרגיה הישראלי הגדל במהירות".   חזי קוגלר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בין השנים 2006-2009, ומאז עומד בראש חברה פרטית שלו העוסקת במגוון רחב של נושאים בענף האנרגיה הישראלי, וכן, משמש כמרצה באוניברסיטת חיפה במסגרת בית הספר ללימודי משאבי טבע וסביבה בנושא "מדיניות האנרגי