Group items tagged

ביום העיון, נדונים היבטים שונים הקשורים להצבת מתקנים סולאריים: הליכי התכנון, תקנות, היבטי רישוי, הנדסה ואדריכלות, הליכים הנדרשים מול רשות החשמל וחברת החשמל, היבטים משפטיים, שילוב של מתקנים פוטו וולטאיים במרחב החקלאי-כפרי והיבטים סביבתיים. תמ"א 10/ד/10 מאפשרת קידום של היתרי ותכניות למתקנים פוטו וולטאיים בהתאם ליעדים שנקבעו על ידי הממשלה לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בכלל, ובאנרגיה סולארית - פוטו וולטאית בפרט. בסיס סטטוטורי זה אף יאפשר לקדם היתרים ותכניות גם בהתאם ליעדים עתידיים נרחבים יותר לשילוב ייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית פוטו וולטאית, ככל שייקבעו. תכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאיים - תמ"א 10/ד/10, אושרה ע"י הממשלה בתאריך 26.12.10 ופורסמה ברשומות בתאריך 17.1.11 (ילקוט הפרסומים 6189). התכנית הוכנה במטרה לממש את החלטת הממשלה בנושא אנרגיות מתחדשות, לפיה 10% מייצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. התכנית קובעת שני מסלולים לאישור מתקנים פוטו וולטאיים: מסלול להיתרים בייעודי קרקע שונים לאישור מהיר וזמין של מתקנים פוטו וולטאיים, שאינו כרוך בשינוי ייעוד, ומסלול לתכניות בסמכות הוועדה המחוזית, לאישור מתקנים פוטו וולטאיים ששטחם עד 750 דונם.

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, בראשות בנצי ליברמן, תדון מחר (ג') בישיבתה השבועית במדיניות החדשה בנוגע להקמת מתקנים קרקעיים לייצור אנרגיה סולארית. אם יאושר נוסח הצעת ההחלטה, הוא יובא לאישור מועצת המינהל בתוך כחודש. "גלובס" דיווח בשעתו כי נוסח ההחלטה, כפי שפורסם, מבטא החמרה ניכרת במדיניות כלפי מיזמים סולאריים. בין היתר דרש המינהל כי היישובים החקלאיים יהיו שותפים ב-25% מהמיזם עצמו ויידרשו לממן את חלקם היחסי בהוצאות ההקמה. כמו כן העלה המינהל במאות אחוזים את אומדני שווי הקרקע לצורך גביית דמי חכירה ופרסם דירקטוריונים מנוגדים לאלה של משרד החקלאות לגבי פרויקטים משותפים לכמה יישובים. פגישה עם בכירי המינהל על רקע הביקורת יזם שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו מפגש עם בכירי המינהל ובו ביקש מהם לגלות התחשבות רבה יותר במדיניות הממשלתית לעידוד אנרגיות מתחדשות. ל"גלובס" נודע כי בכוונת המינהל להקל בכמה דרישות ולקבוע בין היתר הוראות מעבר שיפטרו פרויקטים שנמצאים כבר בהליכי אישור מהחובה להכניס את היישובים המחזיקים בקרקע כשותפים בבעלות. דוברת המינהל, אורטל צבר, אמרה כי יש מטרה להקל, תוך רצון לעודד את האנרגיה הסולארית ושמירה על האינטרס הלאומי ועקרונות הצדק החלוקתי". גורמים במינהל אמר כי המדיניות שתיקבע תבטיח שלא תתק�

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום הסירה בשבוע שעבר עוד מכשול מהותי בדרך להקמת חוות של קולטים סולארים, פוטו וולטאים, בקיבוצים בנגב. הוועדה דחתה את ההתנגדויות שהוגשו במטרה למנוע את המתקנים. בהחלטה מהותית בתחום האנרגיה המתפתחת, ובייחוד לאישור הליכי התכנון והבנייה של מתקנים פוטו וולטאים קרקעיים, הוועדה קבעה כי אין צורך למצות את פוטנציאל הקמת הקולטים על גגות מבנים בקיבוצים, וכי ניתן במקביל לאשר את הקמת חוות קולטים קרקעיות. על פי תכנית שהגישו הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, בשיתוף חברת דלקיה, חברת בת של תאגיד "ואוליה" העולמי, הקיבוצים תכננו להקים בשטחם חוות של קולטים פוטו וולטאים. אולם, חברת solar by yourself העוסקת בהתקנת קולטים פוטו וולטאים על גגות הגישה לוועדה התנגדויות לבקשה. לטענתה, הקמת מתקנים קרקעיים תפגע בתחרות בתחום ויפגעו במכסות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אותן היא יכולה להשיג. בשל כך, החברה הגישה התנגדויות לכל אחת מהבקשות שהוגשו ע"י הקיבוצים הללו. אולם בהחלטה שהתקבלה, הוועדה המחוזית החליטה לדחות את טענות החברה וקבעה כי העדפת מתקנים על הגגות רלוונטית רק בשטחים המיועדים לבינוי, ואילו הקמת מתקנים קרקעיים בשטחים חקלאיים פתוחים אינה פוגעת בתוכניות עתידיות. הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, וחבר

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את