Group items matching

in title, tags, annotations or url

עיני מצדו הוסיף: "באחרונה אנו עדים לתופעה של עליית מחירים שמעיקה על השכבות החלשות ולמעמד הביניים. אנו מקווים שנצליח למצוא פתרונות שיביאו להורדת המחירים, תוך שמירה על התעסוקה במדינת ישראל". הבעיה של עיני היא שאי אפשר מצד אחד להגן על מונופולים, ועדי עובדים חזקים וטייקונים ומצד שני לדאוג לשכבות החלשות ולמעמד הביניים. אותו עיני נפגש לפני כמה שבועות עם שר התשתיות והפציר בו לא להפחית את מרווחי השיווק של חברות הדלק, "כדי לא לפגוע בעובדים", שכן ועד עובדי סונול איים בפיטורי עובדים רבים. כלומר, מחירי הדלק יישארו גבוהים ובעלי חברות הדלק (ובהם גם ויסמן) ימשיכו לחגוג בגללו.

מליאת רשות החשמל אישרה השבוע הסדר נוסף לניהול מחסור במשק החשמל. ההסדר שאושר מאפשר לגנראטורים שבבעלותם של צרכנים למכור אנרגיה לרשת במשך 100 שעות בשנה. מכירת אנרגיה לרשת לא התאפשרה עד כה בהסדרי גנראטורים. בכך, צפוי ניצול מיטבי של פוטנציאל הגנראטורים אשר יצטרפו להסדר. ההסדר מיועד לצרכנים בעלי גנראטורים המופעלים בסולר מאזוט או גז בגודל העולה על 0.5 מגוו"ט והוא תקף עד סוף שנת 2013 ולמכסה של עד 300 מגוו"ט אפקטיבי. הגנראטור יופעל בהוראת מנהל המערכת בהתראה של 4 שעות מראש ולמשך עד 4 שעות בכל פעם. צרכן בעל גנראטור יוכל להצטרף להסדר בכפוף לעמידה בדרישות בטיחות שנועדו להגן על הרשת. ככלל, משקי חשמל בעולם מאופיינים בכך ש- 10% מההספק פועלים על מנת לספק את הביקושים על פני פחות מ- 100 שעות בשנה. ישראל מבחינה זו אינה שונה. עלויות הון גבוהות הכרוכות בהקמה של תחנת כוח יוצרות הזדמנות לספק את הביקושים בשעות אלה באמצעות תמרוץ צרכנים להפחית צריכה במקום להקים תחנות כוח נוספות. משק החשמל הישראלי בקיץ 2013 צפוי לעמוד על רזרבה של כ- 7% ולפיכך קיים צורך לתת מענה לצורכי המשק בכל האמצעים, לרבות הסדרים לניהול מחסור.

הדרך לעשות זאת היא באמצעות יצירת מספר הסדרים בבחינת מוצרי מדף, המתאימים לסוגי צרכנים שונים ובכך מאפשרים הרחבת פוטנציאל ההספק האפשרי להפחתה במסגרת ההסדרים. ההסדר שאושר על ידי הרשות הינו אחד ממוצרי מדף אלה. רשות החשמל מפעילה סדרת הסדרות במשק לניהול מחסור בחשמל. הסדרות אלו, כולל ההסדרה הנוכחית שאושרה לפעילות יביאו בקיץ הקרוב לחסכון רב של חשמל יקר ומזהם. הפוטנציאל הראלי החזוי הינו 512 מגוואט ממרבית הסדרות אלו נועדו לפעול בעת שיאי ביקוש, בה נדרשת חברת החשמל להפעיל את התחנות היקרות היותר והמזהמות יותר שהשפעתן על התעריף היא גבוהה ביותר.

בתחילת ינואר, ערב פרוץ המהומות במצרים, קיבלה חברת החשמל הצעה מעניינת מקבוצת ים תטיס. הקבוצה, שבשליטת נובל אנרג'י ודלק של יצחק תשובה, הציעה לחברה לרכוש גז ממאגר נועה שעל הגבול הימי של רצועת עזה. חברת החשמל היססה זמן רב, אך לבסוף החליטה לוותר. דבר המגעים לא פורסם.האוצר טוען היום כי לא ידע על העסקה המתגבשת, למרות שגורמים בחברת החשמל אישרו ל"גלובס" שהאוצר היה בסוד העניין. בסופו של דבר נמכר הגז במאי לבזן מקבוצת החברה לישראל, שהסכימה לשלם את המחיר הגבוה שדרשה ים תטיס. כעת ברור כי החשש של חברת החשמל מפני הוצאת יתר של כ-100 מיליון דולר עלול לעלות לצרכן הישראלי הרבה יותר ביוקר. תעריפי החשמל צפויים לזנק השנה בכ-20%, כך הודיע בשבוע שעבר יו"ר רשות החשמל. הסיבה לכך היא שב-2011 צפויה ישראל לקבל רק כ-40%-30% מכמויות הגז הטבעי שמצרים התחייבה לספק לה - מה שמאלץ את חברת החשמל להשתמש בסולר יקר ומזהם.

סימנס הגרמנית הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכוונת להקים בפעם הראשונה תחנת כוח תרמו-סולארית. התחנה תיבנה בספרד, ותשתמש בטכנולוגיה של חברת סולל הישראלית, שנרכשה על ידי סימנס לפני כשנה תמורת כ-420 מיליון דולר. ההחלטה של סימנס עומדת בניגוד חריף לגרירת הרגליים של קובעי המדיניות בישראל בתחום האנרגיה הסולארית. ההתמהמהות הישראלית בקביעת תעריפים לפיתוח שדות סולאריים מעידה על חוסר יכולת לראות ולו צעד אחד קדימה. לא מסובך להבין שהפקת אנרגיה ממקורות קונבנציונליים רק תתייקר בעשורים הקרובים, בעוד שמחירי הטכנולוגיות האלטרנטיביות יירדו. סימנס מסתכלת על התמונה הגדולה. בשלב ראשון היא רכשה את סולל, ועשתה מאמצים לבצע כמה פרויקטים ראשוניים. בשלב הבא היא תיעזר במחסור המתמשך בחומרי גלם ובעלייה בביקוש העולמי לחשמל. הפרויקטים הבאים כבר יזרמו אליה. ממשלת ישראל צריכה לעודד חברות המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה החלופית להישאר בידיים ישראליות. אנרגיה היא המשאב החשוב ביותר בכלכלה אחרי ההון האנושי. נכון שתחנות המסתמכות על גז טבעי הן פתרון נגיש וכלכלי בהתחשב בתגליות הגז המקומיות, אך תכנון נכון לטווח הארוך צריך לתת מקום גם לטכנולוגיות אחרות.

ממשלת ישראל תדון היום (יום א') בישיבתה במדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות, לאחר שהדיון בשבוע שעבר, במהלכו היו אמורות להתקבל ההחלטות ננעל וההחלטה בנושא נדחתה, לאחר שמרבית השרים הביעו התנגדות למתווה שגיבש ראש המועצה הלאומית לכלכלה - יוג'ין קנדל, והציעו לשנות את ההצעה שגיבש קנדל, ולהגדיל את המכסות לתעריפי ההזנה עבור המערכות הסולאריות. בתום הישיבה אף תקף השר עוזי לנדאו תקף את מדיניות הממשלה בנושא והזהיר כי היא עלולה להוביל לשיתוק תחום האנרגיות המתחדשות בישראל. לקראת הדיון הבוקר פנה נחום חופרי - ראש עיריית רעננה במכתב הממוען לרה"מ, בנימין נתניהו, לשר התשתיות - עוזי לנדאו, ולשר להגנת הסביבה - גלעד ארדן לתמוך בהקצאה נוספת של מכסות למערכות סולאריות לגגות, בהיקפים משמעותיים. במכתב, אליו הצטרפו ראשי ערים נוספים, מתאר נחום חופרי את החשיבות הרבה, בהקמת מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור ובתי-ספר, הן בהיבט הכלכלי ובעיקר בהיבט הסביבתי, כחלק מהמהלכים להפחתת הפליטה של גזי חממה.

כפי שזה נראה מתקתק השעון לטובת התחנה הפחמית: משנה לשנה גדלה אוכלוסיית המדינה, עולה רמת החיים, ואיתן עולה הביקוש לחשמל. כל עוד ייצור החשמל איננו גדל בהתאמה, לא רחוק היום והרחבת התחנה הפחמית תהפוך לכורח. למעשה, שנות דחיית התוכנית הן שנות מבחן ליכולתם של מקורות אנרגיה מתחדשים להשתלב בצורה משמעותית במשק החשמל הלאומי. מדוע אם כן, לא חלה התקדמות ממשית בתחום? בישראל שילוב ייחודי של רמות קרינה מהגבוהות בעולם מחד, וידע וניסיון בטכנולוגיות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית מאידך. לאור שפע יתרונותיה של ישראל בתחום, ובהשוואה להתקדמות שחלה במדינות רבות בעולם, הקפיאה על השמרים מעוררת תמיהה. מפתיע לגלות כי משרד התשתיות הלאומיות מעולם לא הטיל על חברת החשמל לשלב מקורות אנרגיה מתחדשים בהפקת החשמל. ביקורות חוזרות ונשנות על התנהלותה של החברה (לדוגמה: פער גדול בין שכר עובדיה לשכר הממוצע במשק ומפגעי זיהום אוויר) הגבירו את רצון הממשלה לפתוח את שוק ייצור החשמל לתחרות מצד יצרנים פרטיים. אין זה פלא אפוא, כי במציאות הנוכחית חברת החשמל אינה תומכת בהקמתה של תחנת כוח סולארית: מהלך כזה בהכרח יבוא על חשבונה. שלא באשמתה, שלחה רפורמת ההפרטה במשק החשמל את חזון התחנה הסולארית שוב אל בין הכיסאות.

נכון לעכשיו אין תשובות לשוק הסולארי נכון, לא תמיד יש התאמה בין הקצב הממשלתי לקצב שקיים בעולם הפרטי, זה חלק מהמצב, אבל גם פה אני רואה שינויים ואני מחסידי השינויים האלו, ומנסה לקדם בשיתוף פעולה את הנושא. יחד עם זאת אני מודע לעובדה שחברות ישראליות בתחומים אלו לפעמים רוות יותר נחת בחו"ל, יש מדינות שיש בהן יותר משאבים ואולי גם ראייה קצת מקדימה, למרות שאני חוזר ואומר: גם בממשלה יש ראייה מתקדמת. אני מניח שנצליח להתגבר על אותם מכשולים בירוקרטיים ונוכל לפרוץ, ולתת מענה לחברות שרועות היום בשדות זרים.

מרווח השיווק במחיר הבנזין נועד לגילום פעילות חברת הדלק במכירת דלקים. עם זאת, לפי הדו"ח שהגיש משרד רו"ח לאון אוליצקי למשרד התשתיות בפברואר האחרון, דווקא סעיף הפרסום היה אחד מסעיפי ההוצאה הבולטים בנוסחה לחישוב מרווח השיווק. המלצת הדו"ח לשר התשתיות עוזי לנדאו היתה להתעלם לחלוטין מהוצאות הפרסום, בטענה כי "אין מקום להעמיס את עלויות הפרסום על מרווחי השיווק המפוקח". בנוסף נטען בדו"ח כי חברות הדלק הגדולות - דור אלון, פז, סונול ודלק - כללו בסעיף הוצאות השכר על מכירה ושיווק דלק את כלל מצבת כוח האדם בתחנה, אף שרבים מהעובדים עובדים בחנויות הנוחות ולא בעמדות התדלוק. המסקנה הסופית של הדו"ח היתה שיש מקום להוריד את מחיר הבנזין ב־20-35 אגורות לליטר. אך למרות שעברו כבר חמישה חודשים מאז הגשת הדו"ח נראה כי השר לנדאו לא עושה עמו מאומה. אם לנדאו יקטין את מחירו של ליטר בנזין ב־35 אגורות, נהגי ישראל אמנם ישלמו פחות על הדלק אך גם הכנסות המדינה יקטנו. זאת משום שלמעלה מ־50% ממחירו של ליטר בנזין מורכב ממסים - מע"מ ובלו.

ממשלה תדון בהצעה להורות לחברת החשמל לרכוש 500 מגה-ואט חשמל שיופקו ממתקנים סולאריים. אלה יתווספו ל-830 מגה-ואט שכבר אושרו וכבר מנוצלים בחלקם הגדול. אם תאושר ההחלטה, תהפוך ישראל למדינה הראשונה בעולם שעשירית מכושר ייצור החשמל שלה מקורו באור השמש. עם זאת, כבר עתה ברור שגם הצעת הפשרה של קנדל תביא לעלייה של 7% בתעריפי החשמל (למרות שמדובר בעלייה קטנה יותר בהשוואה להצעה המקורית). הסיבה , לכך שהסתמכות על חשמל סולארי תייקר את חשבון החשמל.

את הסיבה המרכזית להתייקרות מחיר החשמל בוחר שפירה להצניע. רק מי שיחפש בזכוכית מגדלת ימצא אותה, טמונה אי שם בירכתי המכתב ששלח. שפירה מגלה שם סוד קטן: המצרים מזרימים לנו רק 20% עד 30% מהכמות שהם מחויבים להזרים על פי ההסכמים עם חברת החשמל ולקוחותיהם הפרטיים. ציבור התבשר לפני חודש שמצרים חידשה את אספקת הגז לישראל, אבל את העובדה שהם מזרימים מאז רק זרזיפים של גז - במטרה ברורה ללחוץ על ממשלת ישראל להעלות את המחיר שמשלמת להם חברת החשמל - בחרו לא לגלות. למה? בממשלתו של נתניהו יש לא מעט הנושאים בגאון את דגל כבודה הלאומי של המדינה. אבל עכשיו, כשהכבוד הזה נרמס, הם ממלאים את פיהם מים. אירונית במיוחד שתיקתו של שר האוצר, האיש שבנה קריירה פוליטית על התקפות מושחזות נגד השלטון המצרי של מובארק.

קירות להפקת חשמל סולארי - החברה: סולאראור איך זה עובד: פאנלים מיוחדים לחיפוי קירות חיצוניים של מבני משרדים ומגדלים, שיפיקו חשמל סולארי, בדומה לפאנלים פוטו-וולטאיים שעד כה הוצבו על גגות בלבד. לדעת אנשי הסטארט-אפ הישראלי, הפאנלים החדישים יאפשרו חיפוי הולם תוך הבטחה לזרימה של אור טבעי פנימה ובד בבד ייצור של אנרגיה נקייה מקרני השמש. שיטה זו, משוכנעים בסולאראור, תאפשר חיסכון של עד 40% מצריכת האנרגיה במשק, שכן תאפשר את הפעלת הבניינים שיכוסו בפאנלים ואת מכירת החשמל העודף לרשת הארצית. מצלמה לגילוי דליפות גז - החברה: אופגל איך זה עובד: מצלמה תרמית חדשנית שמיועדת לחשיפת דליפות של מגוון גזים במפעלים, בתעשיות הגז והפטרוכימיה, ובכך לשפר באופן ניכר את רמת הבטיחות של העובדים בהן. פעילות המצלמה מתבססת על טכנולוגיית אינפרא-אדום, תוך שהיא מתרגמת את החום שנפלט מעצמים שונים אל הסביבה המצולמת, ומקרינה את הממצאים החריגים באמצעות תמונת וידאו במסך LCD. טורבינת רוח ביתית - החברה: ישראל ווינד פאואר איך זה עובד: טורבינה קטנה יחסית, שמאפשרת לייצר חשמל למשקי בית פרטיים ומבני ציבור ממשבי רוח. טורבינת הרוח הביתית כבר הוצבה במקומות ספורים בארץ, ובהם בניין הישיבה בסוסיא.

תאורת רחוב סולארית - החברה: לדסאן איך זה עובד: מערכות תאורה שמאירות גנים ציבוריים, רחובות, בניינים ומוסדות בשעות הלילה - באמצעות אנרגיה סולארית. לעמודי התאורה פאנל סולארי עמיד, עשוי חומרי אל-חלד שעמידים באבק ובמים ומטעינים את המערכת בשעות היום. בשעות הערב המערכת פועלת באופן אוטומטי ומאירה את הסביבה, תוך ניצול האנרגיה הסולארית שנצברה בה במשך היום. פאנלים סולאריים לגגות קטנים - החברה: ראלקו אנרגיה איך זה עובד: מגוון של פאנלים מתוצרת SHARP, CSUN ו-YINGLI, המאפשרים הפקת אנרגיה סולארית בנצילות גבוהה - גם מגגות ששטחם הכולל קטן. ראלקו אנרגיה - שמייצגת בישראל את החברות שמייצרות את הפאנלים החדשים - תציג מבחר מוצרים בתחום, בהם גם פאנלים דו-כיווניים להפקת אנרגיה סולארית, שכן בכוחם לקלוט בשני צדיהם את קרני השמש ולהגדיל משמעותית את היקף הפקת החשמל - מעבר לממוצע של הפקת האנרגיה בפאנלים אחרים שמצויים בשוק.

מכסות האנרגיה הסולארית נותרו גם היום ללא הכרעה: ראש הממשלה החליט לדחות את ההצבעה בנושא. הממשלה הייתה אמורה לאשר הצעה, לפיה יורו לחברת החשמל לרכוש 500 מגה-ואט חשמל שיופקו ממתקנים סולאריים. אלה יתווספו ל-830 מגה-ואט שכבר אושרו וכבר מנוצלים בחלקם הגדול. בעקבות דחיית ההצבעה, הגיב שר התשתיות, עוזי לנדאו, בזעם: "ממשלת ישראל שוב בוחרת לדחות החלטות ובכך משדרת חוסר ודאות ובעיקר חוסר יכולת להכריע - ככה אי אפשר לעבוד, גרירת הרגליים והזגזוג יובילו לשיתוק תחום האנרגיות המתחדשות בישראל".

רשות החשמל אישרה ההסדרה לשילוב והקמת חוות רוח לייצור חשמל ברחבי הארץ. ההסדרה צפויה לשלב 800 מגוואט חשמל ירוק במערכת ייצור החשמל החלטה זו היא אבן דרך נוספת בעבודת הרשות לקידום ועידוד השימוש באנרגיות מתחדשות במסגרת השגת יעדי הממשלה. הצפי הינו כי הספק של 800 מגוואט יושג עד שנת 2020 וייצר אנרגיה בהיקפים שנתיים של 2 מיליארד קוט"ש השנה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: " ההסדרה שאושרה היא צעד חשוב במימוש מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היא משדרת אופק, וודאות ויציבות לשוק שעבר טלטלות לא מעטות. התעריף שנקבע מאוזן והוא מדגיש יתרון בולט בייצור חשמל מאנרגיית רוח - מחירו הנמוך והמשתלם. בכך, הוא מתמרץ את היזמים להיכנס לעבודה מחד - ומיטיב עם הצרכנים מאידך. אני שמח על שיתוף הפעולה ומברך על העבודה שנעשתה ברשות החשמל, אשר אפשרה את הוצאת המדיניות אל הפועל". עוד הודיע השר כי הנחה את אנשי משרדו לבצע סקר רוחות מקיף, במטרה למפות את האזורים בהם מתקיימים התנאים הטובים ביותר לייצור חשמל מאנרגית רוח. "ביצוע הסקר ייצור מאגר נתונים אשר ישרת את המדינה ואת היזמים כאחד", ציין לנדאו.