Group items tagged

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

... יעקב גילה כי היטל רווחי הגז והנפט (היטל ששינסקי) המירבי שיוטל על מפיקי הגז יהיה 44.5% בלבד ולא 50% - זאת משום שהמדינה התחייבה שסכום ההיטל ומס החברות לא ישתנה. במקור נקבע היטל מירבי של 50% על-סמך ההנחה שמס החברות ירד ל-18% ואולם עצירת הפחתת מס החברות גרמה להפחתה בהתאם בגובה היטל ששינסקי המירבי. יעקב אישר כי הרשות מתכוונת להעלות את הבלו על הגז הטבעי והפחם למרות שהדבר יוביל להתייקרות נוספת בתעריף החשמל אך לדבריו גובה ההתייקרות "לא יעלה על 0.5%-1%". יעקב אישר גם כי ישנה כוונה להטיל אגרה שנתית בגובה 3,000 שקל על המשתמשים ברכב מונע גפ"מ משום שלדבריו המיסוי על הגפ"מ נמוך מדי. הוא אמר כי ברשות לא רוצים להעלות את הבלו על הגפ"מ משום שהדבר ישית עלויות גם על משקי הבית שצורכים גפ"מ כגז בישול וכי אין אפשרות טובה להפריד בין הגז הביתי והגפ"מ לתחבורה. להערכתו גם לאחר שתוטל האגרה על רכבי הגפ"מ עדיין עלות הנסיעה בהם תהיה נמוכה יותר מעלות הנסיעה בכלי רכב מונעי בנזין. יעקב הוסיף כי בכוונת רשות המיסים להעלות גם את הבלו על הגז הטבעי, העומד כיום על 16 שקל לטון, ועל הפחם, העומד על 43 שקל לטון משום שגובה המס הנוכחי אינו משקף את העלויות הסביבתיות של דלקים אלה. ראש מינהל הדלקים בחברת החשמל שמשון ברוקמן אמר בתגובה כי העלאת הבלו על הגז הטבעי

""מחיר החשמל בישראל נמוך באופן יחסי למדינות אחרות", כך אמר היום אורן משה, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר. משה דיבר בכנס המכון לאנרגיה וסביבה. לדבריו "המחירים הם ברמה שלא מצליחה לענות על הצרכים של מי שמקים את רשת החשמל. נוצרת שחיקה בהון העצמי של חברת החשמל וקושי לגייס הון ואתה משלם את זה דרך המס, כי כשממשלת ישראל מאפשרת לחברת החשמל לגייס חוב בערבות מדינה אז אתה משלם על זה כסיכון". הוא הוסיף כי "הפגיעה ביכולת חברת חשמל למלא את תפקידה כספק שירות חיוני היא המוטיבאציה שלנו לצאת לרפורמה בחברה". משה סירב להתייחס לשאלה האם הרפורמה תוזיל את מחירי החשמל ואמר כי "הליכה למשק יצרני חשמל פרטיים מוצדקת כדי להקטין את טווח הרגולציה על המחיר. בסוף יושבים שניים-שלושה או עשרה פקידים מוכשרים ככל שיהיו והיכולת שלהם לבנות תעריף שיכסה את העלויות מאד מוגבלת. בחלק מהמקרים מישהו ירוויח הרבה כסף ובחלק מהמקרים מישהו ישחק את ההון העצמי שלו"." ... ד"ר שלומי פריזאט, הכלכלן הראשי הפורש של הרשות להגבלים עסקיים, אמר כי "יש משקיעים מסוג מסויים שבכל מקום שהם שמים מקדח יוצא גז ויש משקיעים מסוג אחר שלא בכל מקום מצליחים להוציא גז. היו אצלנו דיונים על הרישיונות של דלק ונובל אנרג'י. נושא ההולכה הוא סוגיה קריטית כי אין לנו היום מי שיקבע מה

"לחברות הממשלתיות בישראל יש הרבה מה ללמוד מהניסיון האירופי", אומר אריה פלאק, ומבקש להדגים זאת בדמיון המדהים שבין המצוקה אליה נקלעה חברת החשמל הישראלית למקרים דומים שאירעו באירופה. "ל-EDF (חברת החשמל הצרפתית, א.ב.) היו התחייבויות פנסיוניות במיליארדים, ותעריף החשמל לא יכול היה לשרת את החוב", מספר פלאק. "האיחוד האירופי אסר על סיוע ממשלתי ולכן נדרש פתרון יצירתי. נדרשו שלושה שרי אוצר כדי לפתור את בעיית הפנסיה עד שהגיע ניקולא סרקוזי, שר האוצר דאז, ישב עם יו"ר ועד העובדים וסיכם עמו על הנפקה של 20% ממניות החברה ועל התחייבות ממשלתית שלא לרדת מתחת לאחזקה של 70%. העובדים קיבלו כמובן מניות בהנחה - ובתוך שלוש שנים הושג פתרון". הנפקה של 20% לא תפתור בהכרח חוב של 60 מיליארד שקל. "זה צריך להיות מהלך משולב. למשל, יש לשנות את התעריף כך שיאפשר להחזיר חובות בפרישה לאורך שנים. בספרד למשל, קבעו היטל מיוחד בתעריף החשמל לשם כך, ארזו ואבטחו אותו, קיבלו דירוג AAA - ואז חברת החשמל היתה יכולה להחזיר חלק מהחוב. "אפשר גם להזרים הון ממשלתי, להלאים חלק מהחוב או לבצע התייעלות, שממילא לא תענה על היקפה הגדול של הבעיה. הרעיון הוא שהממשלה צריכה לתקן את המצב של חברת החשמל באמצעות הפיכתה לציבורית, ולא באמצעות פירוקה ומכירת נכסיה - כך שלא תוכל להשת�

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

עיני מצדו הוסיף: "באחרונה אנו עדים לתופעה של עליית מחירים שמעיקה על השכבות החלשות ולמעמד הביניים. אנו מקווים שנצליח למצוא פתרונות שיביאו להורדת המחירים, תוך שמירה על התעסוקה במדינת ישראל". הבעיה של עיני היא שאי אפשר מצד אחד להגן על מונופולים, ועדי עובדים חזקים וטייקונים ומצד שני לדאוג לשכבות החלשות ולמעמד הביניים. אותו עיני נפגש לפני כמה שבועות עם שר התשתיות והפציר בו לא להפחית את מרווחי השיווק של חברות הדלק, "כדי לא לפגוע בעובדים", שכן ועד עובדי סונול איים בפיטורי עובדים רבים. כלומר, מחירי הדלק יישארו גבוהים ובעלי חברות הדלק (ובהם גם ויסמן) ימשיכו לחגוג בגללו.

היות שההחלטה לפטור את חברת החשמל מתשלום הבלו נדרשת באופן מיידי, חיפשו בימים האחרונים באוצר דרכים חוקיות למהלך שכזה, מבלי להידרש בתיקוני חקיקה. אחת האפשרויות העומדות על הפרק היא לאמץ את ההסדר הייחודי שממנו נהנים היום צרכני סולר גדולים בענף התחבורה. במסגרת החלטה שהתקבלה ב-2005 להעלות באופן הדרגתי את הבלו על הסולר ולהשוותו לבלו על הבנזין, הסכימה רשות המסים להפחית במחצית את המס שישלמו צרכני סולר לצורכי פרנסה. מדובר בנהגי משאיות, מוניות, אוטובוסים ומורי נהיגה, שנהנים מהחזר של מחצית מהמס ששילמו על הסולר במהלך כל שנה - עד לתקרה מסוימת. באופן דומה, בוחנים ברשות המסים את האפשרות להרחיב את ההסדר גם לחברת החשמל. מדובר בקביעת תקנה שתאפשר לחברת החשמל קיזוז של 50% מן הבלו. ואולם כדי שהקלה זו תוגבל לרכש העודף בלבד של הסולר - תיקבע תקרה להחזר, בהתאם לכמות הסולר שתרכוש החברה בשלושת החודשים הקרובים, למשל. רכש זה מוערך ב-250-300 אלף טונה סולר, ונאמד בעלות של 3-3.5 מיליארד שקל. ואולם, הבלו על הסולר כיום הוא 3,307 שקל לטונה - לעומת בלו של 14.5 שקל הנגבה עבור כל טונה מזוט. שיעור הבלו במחיר הסולר עומד על כ-50% ולכן נתח הבלו מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.

"כשעליית המחיר נוגעת למוצרים שמספקים מונופולים ציבוריים כמו מים וחשמל, איננו שומעים הצהרות משרים וגם חברי הכנסת נאלמים דום", אמר אתמול אבי שקד, מנכ"ל חברת שריונית חסם. "חברת החשמל משתמשת במגוון סוגים. המשותף לכולם הוא שהממשלה גובה עליהם מס עקיף בשיעור ניכר, ולכן יש לה אינטרס בעליית מחירם", הוסיף.