Group items tagged

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

ההכנסות ניכוי תמלוגי גז עמדו על 25 מיליון דולר. החברה מכרה 0.9 BCM של גז ברבעון הראשון . הרווח הנקי המצרפי של דלק קידוחים ואבנר עמד על 26.8 מיליון דולר אף מילה על הפיגועים במצרים...

בלוג רציני המסביר, ומביא הפניות למחקרים , מדוע תעשיית גז הפצלים אינה בת קיימא וסופה לקרוס. הטענה העיקרית היא שגז הפצלים הינו יקר וקשה יחסית לשאיבה. בשנים האחרונות יש עודף קידוחים שנותן את התחושה שהמשאב הוא זול וקל להשגה, אך השוק מפסיד, וכשיווצר איזון בין הצע לביקוש המחירים יהיו גבוהים וההצע נמוך.

"ובל אנרג'י וקבוצת דלק יהיו זכאיות ל-25% בלבד מהרווחים שיפיקו מהגז בבלוק 12 בקפריסין, כך עולה ממידע שפורסם בסוף השבוע בכלי תקשורת בקפריסין. המשמעות היא כי חלק המדינה בהסכם של קפריסין עם נובל עומד על 75% לעומת 52 עד 62 אחוז בלבד בישראל, לאחר חוק ששינסקי. קפריסין אינה מפרסמת נתונים על שיעור המס שהיא גובה משום שהוא נקבע לכל בעל רישיון בנפרד, בתום מו"מ מסחרי בינו לבין המדינה, במסגרת משטר של הסכמי חלוקת הפקה (PSC). יצויין כי האחראי על ענייני הנפט והגז בקפריסין סולון קאסיניס אמר בעבר בוועידת ישראל לעסקים כי המס בקפריסין גבוה מבישראל. שיעור המיסוי ונוסח ההסכם הסופי נשמרים בחשאיות משום שהם עשויים להשתנות מהסכם להסכם, בעוד שבישראל השיעור קבוע בחוק. משום כך, עשוי שיעור המס שישולם בפועל להיות נמוך בהרבה מהנתון הרשמי - זאת אם ההסכם משאיר בידי היזם מרווח גדול לתיכנוני מס יצירתיים. בפרסום נאמר כי המס יוטל לאחר שהיזם יחזיר את הוצאותיו בגין פעילות החיפושים, ההפקה וההולכה של הגז הטבעי. על-פי דיווח בכלי תקשורת קפריסאי מהימן, נתנה ממשלת קפריסין רק בשבוע שעבר את אישורה הסופי לעסקה להעברת 30% מהזכויות בבלוק 12 מנובל אנרג'י לידי שותפויות אבנר ודלק קידוחים, שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה. לאישור קדמה התלבטות קשה לאחר שהגוף

"קבוצת דלק ותדמור יקימו חברה חדשה שתעסוק בתחום חיפוש והפקת גז ונפט, יצוא מארץ הפקתם, הולכה או שיווק של גז ונפט, בתחום ה-midstream וה-downstream בתחום הגז והנפט או בכל תחום אחר הקשור לתחומי הגז והנפט. ואולם, כל עוד דלק הינה שותפה בדלק קידוחים ואבנר, החברה המשותפת לא תפעל בתחום חיפוש והפקת גז או נפט בישראל ובקפריסין ולא בתחום ההולכה או השיווק של גז או נפט של מאגרים בבעלות שותפויות אלו."

כתבה נרחבת מסינטיפיק אמריקן על גז הפצלים. הנקודות המרכזיות: * מחקרים של החברות המפיקות מראים שאין סיכון בקידוחי גז פצלים * אך מחקרים אלו בוחנים קידוח בודד, ותהליך סידוק בודד * אך במציאות הקידוחים עוברים מספר תהליכים של סידוק, ובכך האפשרות לפגיעה נרחבת יותר בקרקע, עד לזיהום מי תהום, משמעותית יותר * מבוצעים קידוחים רבים בסמיכות זה לזה, עובדה שמגבירה עוד את האפשרות לפגיעה במי תהום * חלק מהבעיה כלל לא קשור לתהליך הסידוק אלא לאיטום של הקדח כשהוא עובר בשכבות מי התהום - אם האיטום הזה לא נעשה כמו שצריך תהיה זליגה של נוזלים וגזים לשכבת מי התהום * פוטנציאל נוסף לזיהום הוא מבריכות האגירה של הנוזלים החוזרים - אם הן לא אטומות, או שהן מוצפות עקב מי גשמים, הנוזלים יגלשו ויזהמו את מאגרי המים * בכל אופן קשה מאד להוכיח קשר בין הקידוחים למזהמים שנמצאים במי תהום ויש להעמיק את הידע בתחום

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

המשקיעים בשותפויות המחזיקות בקידוח לוויתן יאלצו להמתין עוד כשנה עד לקבלת תוצאות באשר להמצאות נפט בשכבות הקרקע העמוקות במקום - כך עולה מדיווחן של השותפות בלוויתן הלילה (ב') - דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%), נובל אנרג'י (40%) ורציו. אסדת קידוח "לוויתן" צילום: אלבטרוס בלוויתן נמצאה תגלית גז טבעי ענקית. אסדת הקידוח הומר פריגטון מבצעת בחודשים האחרונים קידוח אל שכבות הקרקע העמוקות יותר מאלו של הגז בה היא בודקת את ההסתברות להימצאותו של מאגר נפט. היום דיווחה האסדה לשותפות כי האסדה הפסיקה את הקידוח בעומק 6,300 מטר, לפני שהגיעה לשתי שכבות המטרה העמוקות, בהן הייתה ההסתברות הגדולה ביותר לנפט, בשל בעיות טכניות ולחצים גבוהים. כעת בודקות השותפות אפשרות לביצוע קידוח נוסף למטרות העמוקות, בעוד כשנה, באמצעות אסדה המותאמת לכך. בשכבה הראשונה מגיל אוליגוקן, בה הוערכה כמות קטנה של 200 מיליון חביות נפט, לא נמצא נפט, אבל לא מדובר באכזבה גדולה. ההערכה כבר טרם הקידוח הייתה כי המאגר התת קרקעי לא היה חתום, כך שאם היו בה משאבי טבע הם יצאו ממנה במהלך השנים. משקיעי לוויתן יכולים להתעודד מכך שהשותפות דיווחו כי לפני השכבה העמוקה יותר, מגיל קרטיקון, נמצאה שכבה אוטמת, המהווה תנאי הכרחי לקיומו של מאגר. בשכבה זו קיימת הסתברות של 15% להימצאו�

שותפויות חיפושי הגז אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, מפרסמות הבוקר את הדו"ח הגיאולוגי שביצעה עבורם חברת NSAI ומעריך את כמות הגז הטבעי שנמצאה ברישיון החיפושים הימי בלוק 12 שבקפריסין בו הן מחזיקות 30% יחד. מדובר בדו"ח שנערך על פי כללי ה-PRMS כפי שדורשת רשות ני"ע הישראלית, והנתונים הגיאולוגים עליו הוא מתבסס (שנאספו באמצעות קידוח האקספלורציה שבוצע שם בסוף 2011) אינם חדשים ופורסמו על ידי נובל אנרג'י, רק בצורת ניתוח שונה. נובל שמשתמשת בפרמטר של ממוצע כלכלי (mean) ודיווחה על כמות של 7 TCF (טריליון רגל גז טבעי) שנמצאו בקידוח. חברת NSAI משתמשת בפרמטר של חציון הנתונים (המקובל לפי המודל הגיאולוגי PRMS) ובדו"ח שמפרסמות דלק ואבנר כעת מעניקה הערכה טובה ביותר של 5.1 TCF, כאשר המחלוקת המרכזית בין נובל ל-NSAI עומדת על מספר מאגרי הגז הטבעי הקיימים במקום. הקידוח בבלוק 12 בוצע אל המבנה התת-קרקעי "אפרודיטה". הערכתה של נובל היתה לכמות גז במבנה סגור אחד. NSAI כותבת כי ייתכן ומדובר בשני מבנים תת קרקעיים הצמודים אחד לשני שביניהם חוצצת קרקע נוספת. כך שבמבנה הראשון הגז הוכח, אך בשני הוא עדיין בגדר אפשרי. כך או כך, השותפות ונולב אנרג'י, מפעילת הקידוח האמריקאית, מתכננים לבצע קידוח אקפלורציה נוסף למקום. על פי דו"ח המשאבים, במאגר אפרוד�

ענקית הגז הרוסית גזפרום מנהלת מו"מ לרכישת גז טבעי נוזלי מתגלית הגז הטבעי תמר כדי לשווקו באסיה - כך דיווחה אמש ישראמקו, המחזיקה ב-28.7% בתמר, יחד עם נובל אנרג'י (36%), דלק קידוחים (15.6%), אבנר (15.6%) ואלון חיפושים (4.1%). מדובר במכתב כוונות לניהול מו"מ לא בלעדי שנחתם עם החברה הבת של גזפרום המאוגדת בשוויץ ואחראית על שיווק והפצה של הגז בקבוצת הענק המחזיקה ב-17% מעתודות הגז העולמיות. לפי המכתב, תרכוש גזפרום 2-3 מיליון טונה של גז טבעי נוזלי (LNG) בשנה למשך 15-20 שנה החל מ-2017, כאשר המחיר עדיין לא נקבע. את ה-LNG לא תרכוש ישירות מתמר אלא מהחברה המשותפת שתחזיק במתקן ההנזלה הצף (FLNG) שמתכננות השותפות בתמר לבנות מעל פי הבאר. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בנובמבר האחרון חתמו השותפות על מזכר עקרונות להקמה של מתקן כזה עם חברת דייהו (Daewoo) הקוריאנית וחברת D&H. מדובר במתקן חדשני שעדיין אינו פועל בעולם ומסוגל להנזיל כמות גז קטנה יותר מהכמות שמסוגל מתקן הנזלה יבשתי, אך הוא זול יותר וחוסך שטח (כדי להעביר את הגז שלא בצינורות אין אפשרות אחרת מלבד הנזלתו באמצעות קירור לצורה של גז טבעי נוזלי). תמר אמורה למכור חלק מהגז מתמר למתקן ההנזלה במחירי השוק, ולאחר הנזלתו ימכרו השותפות במתקן ההנזלה את הגז הטבעי הנוזלי, שנמכר במחיר אחר. כיום, מדווחת ישראמקו, מבצ�

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

מאת: אמנון פורטוגלי. בקיץ 2011 רעשה הארץ כנגד רווחי המונופול של תנובה וחברות אחרות בתחום המזון. 'מחאת הקוטג' הצליחה להוריד חלק ממחירי המזון ולהביא להחלפת הנהלת תנובה. בשבוע האחרון התבררו היקפי הענק של הרווחים המונופוליסטיים של החברות בתחום הטלפונים הסלולריים. עכשיו אנו עומדים בפני מונופול הגז הטבעי בישראל המתגלם ב'שותפות תמר'. המדינה, לא רק שאינה מפרקת את קרטל שותפות תמר, אלא אף נתנה לו אישור ב-2006, בתקופה בה הייתה תחרות אמת מצד הגז המצרי. היום המצב שונה לחלוטין. בשל הפסקת הזרמת הגז ממצריים לישראל, שותפות תמר נותרה ללא מתחרים במשק. בהיותה הספק היחידי בישראל ניצלה שותפות תמר מעמד זה ודרשה מחברת החשמל מחיר גבוה משמעותית מהמחיר עליו הסכימו הצדדים בהסכם העקרונות לפני כשנתיים. חברת החשמל סברה כי שותפות תמר מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר גז חדש, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. אלא שהמדינה לא התערבה. התוצאה היא ששותפות תמר הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר גז מופקע, עם הצמדות משונות בעסקה בהיקף כספי עצום שעשוי להגיע ל- 20 מיליארד דולר ויותר, במשך 15 השנים הבאות. מדובר ברווח עצום נוסף לשותפות תמר המסתכם בתוספת של מיליארדי דולרים. בנוסף, עלייה במחירי החשמל תב�

אומנם הגז הטבעי ממאגר פינקלס הספיק לזרום רק יום לפני שהופסק במפתיע, אך שותפות 'ים תטיס' של נובל אנרג'י וקבוצת דלק דואגת היום לחבר מקור גז נוסף למשק הישראלי - מאגר 'נועה', המכיל ע"פ הערכות, כ-1.2 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי. משרד האנרגיה והמים הורה לפני כשנה לשותפות במאגר - דלק קידוחים יהש (25.5%), אבנר יהש (23%), ונובל אנרג'י (47%) וקבוצת דלק (4.44%) - להחל בפיתוח מאגר הגז, זאת על רקע המחסור בגז טבעי בשל התדלדלות מאגר 'ים תטיס' והפסקת הגז המצרי.

השותפות ברישיון 'גבריאלה': מודיעין יהש (33.5  0%) , אדירה אנרגיה הקנדית ובראונסטון מודיעות היום כי חתמו על מזכר הבנות עם נובל אנרג'י לביצוע הקידוח. במסגרת מזכר ההבנות נובל תפעל לקדם מו"מ לחתימה על הסכם קידוחים מפורט בתוך 30 ימים בשמן של השותפות בקונסורציום גבריאלה. נציגי אדירה אנרגיה ישתתפו במשא ומתן עם נובל בנוגע להסכם. לפייסבוק של Bizportal - לחץ כאן בנוסף, חתמה אדירה על מזכר הבנות עם מודיעין אנרגיה להתקשר בהסכם קידוח עם חברת נובל ו/או עם מי משותפותיה, בשם השותפות ברישיון גבריאלה, עד ליום ה-30 ביוני 2013. בהתאם להסכמות, יוכל הקונסורציום לסגור את ההסכם ולהבטיח את פעילות אסדת הקידוח של נובל לתקופה מינימאלית של 75 ימים, בתכנית שצפויה לכלול באר אחת. עם חתימה על ההסכם, תעניק אדירה למודיעין אופציה לרכוש מאדירה 15% מרישיון יצחק. מודיעין תהיה רשאית לממש את האופציה במועד המוקדם יותר מבין יום ה- 31 בדצמבר 2012 או 30 ימים מהיום בו תודיע אדירה למודיעין על ביצוע הסכם עם קבלן קידוח ברישיון יצחק. אם תממש מודיעין את האופציה, עליה להחזיר לאדירה הוצאות ששולמו בעבר עבור נתח זה ברישיון, בקשר עם פעולות שבוצעו ברישיון עד להעברת האופציה. אדירה תהיה זכאית לתמלוגי-על ממודיעין אנרגיה עבור 3% מכל נפט או גז שיופק, יוצל או ישווק משטח רי

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

"ג'ון הופמייסטר, הנשיא לשעבר של שלוחת ענקית האנרגיה העולמית רויאל דאץ'-של בארה"ב, נפגש בשבוע שעבר בירושלים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם חדשים לגמרי במשחק הזה, והלקח בתעשייה הזו הוא שנדרש זמן וניסיון כדי לדעת באמת לדעת כמה גז יש לך", הוא אומר, לקראת הגשת הדו"ח הסופי של ועדת יצוא הגז (ועדת צמח). "כל מדינה ריבונית שיש לה הזדמנות לדאוג לעתיד האנרגיה שלה, צריכה לדעת מה היא נדרשת לעשות כדי להתקדם לקראת ביטחון אנרגטי". בראיון ל-TheMarker, הופמייסטר לא משאיר ספק באשר להמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יותר ממחצית מכמות הגז שתגלה ישראל לחופיה תופנה ליצוא: "לפני שמכריעים בנושא היצוא, ישראל צריכה להבין כמה גז יש לה, ואת זה אתם עדיין לא יודעים, כי זה מוקדם מדי. הקידוחים עדיין בשלב ראשוני והאומדנים לא אמינים", הוא אומר. "לא כל מה שיש באדמה ניתן להפיק. כדי לוודא כמה גז יש לכם, צריך יותר קידוחים, יותר ניתוחים סטטיסטיים וגיאולוגיים, ויותר ניסיון ממה שיש בישראל. זה מוקדם מדי להתחייב לשוק של יצוא, כשעדיין מנסים לברר כמה גז יש בכלל". כיצד הגיב ראש הממשלה נתניהו לטיעוניך? "נתניהו גילה עניין רב. ראיתי שיש אצלו רצון לקבל החלטה שתהיה טובה לישראל, והרעיון של שימוש בגז טבעי כדי להשתחרר מהתלות בנפט סיקרן אותו מאוד. הנקודה העי�