Group items tagged

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, בראשות בנצי ליברמן, תדון מחר (ג') בישיבתה השבועית במדיניות החדשה בנוגע להקמת מתקנים קרקעיים לייצור אנרגיה סולארית. אם יאושר נוסח הצעת ההחלטה, הוא יובא לאישור מועצת המינהל בתוך כחודש. "גלובס" דיווח בשעתו כי נוסח ההחלטה, כפי שפורסם, מבטא החמרה ניכרת במדיניות כלפי מיזמים סולאריים. בין היתר דרש המינהל כי היישובים החקלאיים יהיו שותפים ב-25% מהמיזם עצמו ויידרשו לממן את חלקם היחסי בהוצאות ההקמה. כמו כן העלה המינהל במאות אחוזים את אומדני שווי הקרקע לצורך גביית דמי חכירה ופרסם דירקטוריונים מנוגדים לאלה של משרד החקלאות לגבי פרויקטים משותפים לכמה יישובים. פגישה עם בכירי המינהל על רקע הביקורת יזם שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו מפגש עם בכירי המינהל ובו ביקש מהם לגלות התחשבות רבה יותר במדיניות הממשלתית לעידוד אנרגיות מתחדשות. ל"גלובס" נודע כי בכוונת המינהל להקל בכמה דרישות ולקבוע בין היתר הוראות מעבר שיפטרו פרויקטים שנמצאים כבר בהליכי אישור מהחובה להכניס את היישובים המחזיקים בקרקע כשותפים בבעלות. דוברת המינהל, אורטל צבר, אמרה כי יש מטרה להקל, תוך רצון לעודד את האנרגיה הסולארית ושמירה על האינטרס הלאומי ועקרונות הצדק החלוקתי". גורמים במינהל אמר כי המדיניות שתיקבע תבטיח שלא תתק�

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

תחנת כוח פרטית שתופעל בטורבינת גז טבעי, תוקם על ידי חברת גלובל פאוור על קרקעות הקיבוץ הדתי חפץ חיים הסמוך לצומת קסטינה. הקיבוץ התנה את הסכמתו להשכרת הקרקע בכך, שתחנת הכוח לא תייצר חשמל בשבת. תחנת הכוח בכושר ייצור של 40 מגה-ואט תוקם על פני 6 דונם של קרקע חקלאית שתעבור שינוי והחשמל שיוצר בתחנה יימכר לחברת החשמל. עם זאת, עדיין לא התקבל אישור מינהל מקרקעי ישראל לשינוי ייעוד בקרקע ולהשכרתו לתחנת כוח לייצור חשמל. חברת גלובל פאוור מוחזקת על ידי איש העסקים אהוד בן ש"ך ורו"ח ניסן כספי שמתכננים להקים תחנות כוח נוספות על קרקעות של כמה קיבוצים. לפי החוזה, הכנסות הקיבוץ מדמי שכירות הקרקע צפויות להגיע ל-15 מיליון שקל לפחות ולכל היותר ל-22 מיליון שקל בתקופת התפעול (25 שנה). החוזה להקמת תחנת הכוח עדיין לא נחתם אך טיוטה סופית שלו כבר אושרה. קיבוץ חפץ חיים יוצג במו"מ להקמת התחנה על ידי עו"ד איתן מימוני. את גלובל פאוור ייצג משרד עוה"ד גלדפרב זליגמן ושות'. תחנת כוח של חברת החשמל

עסקי טורבינות הגז מתחממים - "חברת גלובל פאוור... שמתכננים להקים תחנות כוח נוספות על קרקעות של כמה קיבוצים". האם מנהל מקרקעי ישראל יעמוד מול הדהרה של אנשי העסקים להקמת טורבינות?

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

לדברי מאירי אלמוזלינוס, מנהל תחום מערכות בינוניות בחברת SBY שניגשה למכרז שהתבטל "מדובר בכמה בעיות מהותיות שהצטברו לפלונטר שהוביל לביטול המכרז, קודם כל קיים סבך בירוקרטי בו כל גוף מבקש אישור אחר המותנה באישור שאותו גוף עצמו אמור להנפיק, שנית, המנהל שיווק את המכרזים הללו כאילו ניתן לנצל את מלוא שטח המגרש שמוצע במכרז, בזמן שבמציאות תנאי המכרז מתנגשים עם הוראות תכנית המיתאר למתקנים סולאריים - תמ"א 10, היות ולפי הוראות התמ"א ניתן לנצל בשטח הנדסי רק 30% - 45% לכל היותר מכלל השטח. בנוסף, יש גורמים נוספים המעורבים בהחלטה על אופן ניצול הקרקע כמו רשות העתיקות כך שאם יתגלו עתיקות במגרש לא ניתן יהיה לצאת מהחוזה והקמת הפרויקט תעמוד בסימן שאלה." עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד עו"ד אפשטיין רוזנבלאום מעוז המתמחה בתחום האנרגיות המתחדשות אומר כי המעורבים בנושא המכרזים מוצאים כי השקיעו הרבה כסף ואנרגיה בתחום שלא ברור לאן הוא מתקדם. "כוונת המינהל הייתה טובה אך בסופו של דבר חבל על ההשקעה, המדינה כבר שנתיים מתעסקת בנושא, החברות הסולאריות מוציאות הרבה כסף ומשאבים אחרים כדי להשתתף במכרזים ומגלות שהמכרז מתבטל בדקה ה-90. היו בעיות במכרז כמו גובה הערבויות החריג או הלו"ז לסגירה הפיננסית של הפרוייקטים. היו גם חברות זרות שהתעניי�

בשנת 2010, פרומיל מהחשמל יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, שיעור שאין לו אח ורע בעולם המפותח, התקדמות קצב ההתקנה הינו מהנמוכים במדינות המפותחות ומתאים יותר למדינה מתפתחת, מדינת עולם שלישי, הרגולטור הינו בעל מספר רב של זרועות, אינו פועל בסינרגיה, "יד ימין אינה יודעת מיד שמאל" הרשויות המעורבות בהליך הרישיון הינם: משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד לאיכות סביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשות החשמל, חברת חשמל, מועצה אזורית, עירייה, ועדה מקומית, אזורית, חברה להגנת הטבע מצטער אם שכחתי נוספים.

השר לנדאו "מדובר בסיכול ממוקד של התחום הסולארי על ידי האוצר לאחר שנציגיו היו שותפים מלאים בפרסום ההסדרה לשימוע לפני יותר מחצי שנה ובאישור ההסדרה רק לפני מספר שבועות. כדאי ששר האוצר יבדוק את פעילות פקידיו הסותרים את מדיניות הממשלה." "שתי זרועותיו של משרד האוצר מכות זו בזו, בעוד אגף החשב הכללי מקדם, יחד עם משרד התשתיות, הקמת תחנה תרמו סולאריות במכרז אשלים, אגף התקציבים באוצר, בשיתוף רשות החשמל, מעכב ולמעשה תוקע את ההסדרה שנקבעה."

יש לכמת את העלויות העקיפות והאלטרנטיביות המפורטות מטה למספרים ואז להוסיפם לעלויות ייצור חשמל באופן קונבנציונאלי ורק אז לבצע השוואה לפרמיה המשולמת ליצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת: א. תעסוקה - הגדלת מספר המועסקים בכלל ובפריפריה בפרט. מכיוון שרוב תעשיית האנרגיה המתחדשת מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה. לפי הערכות מועסקים כיום בתחום למעלה מ-3,000 עובדים, יועצים משפטיים, רואי חשבון, עובדים מתחום המימון, מהנדסים, אדריכלים, עובדי שטח, אדמיניסטרציה, מו"פ, ייזום, ותכנון הקמת התחנות וחברות בתחום תשתיות, אחזקה ושירותים. ב. מו"פ - הקמת מו"פ סביב הטכנולוגיה, כגון שיפור ניצולת האנרגיה, הגורר השקעות ובשלב מאוחר יותר אף ייצוא טכנולוגיה מחוץ לגבולות הארץ. שוק זה הינו אחד השווקים בעלי שיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין תעשיות העתיד. ג. אויר נקי - הפחתת זיהום וייצור חשמל נקי יותר, יביא למשק הישראלי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, כמו כן אוויר מזוהם גורם למחלות בעיקר בדרכי הנשימה המתורגמות למיליוני ש"ח אשר עולים לממשלה בסכומים לא מבוטלים אשר מוצאים לאחזקה טיפולים ובריאות החולים. ד. עלות הקמת תחנת הכוח, בעוד שפרמיה המשולמת ליזמים המקימים תחנה סולארית לייצור חשמל כוללת את עלות הה