Israel Energy Forum

תב עת מקצועי בחו"ל (LNG Unlimited) דיווח כי בריטיש פטרולאום (BP) עשויה להיות הזוכה במכרז לרכישת גז טבעי נוזלי שפרסמה חברת החשמל לקראת סוף חודש אפריל השנה, בעלות המוערכת של 800-850 מיליון דולר. צילום: בלומברג על פי הדיווח, גברה BP במכרז על גזפרום הרוסית ו- ENI האיטלקית. מדובר בגז שייתגבר את האספקה המדולדלת ממאגר ים תטיס, עד לחיבור מאגר תמר למערכת הולכת הגז הצפוי באפריל 2013. הגז יקלט באמצעות אוניות מיוחדות שימירו את הגז הנוזלי בחזרה לפאזה גזית ויזרימו אותו למערכת ההולכה באמצעות מצוף קליטה מיוחד, הנבנה בימים אלה על ידי נתג"ז הממשלתית. המכרז כולל משלוחים דו שבועיים של גז טבעי נוזלי (LNG), באניות בעלות קיבולת של 130 אלף מ"ק גז נוזלי, השקולה לכ-78 מיליון מ"ק גז טבעי. בסה"כ מדובר על 16 משלוחים, בכמות כוללת השקולה לכ-1.25 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי במשך חמישה חודשים - מדצמבר ועד אפריל. על פי הדיווח , אוניית הגז תגיע לאזור קפריסין, כ- 280 ק"מ מחופי ישראל, ושם תעביר את המטען לאנייה מיוחדת של חברת אקסלרייט (Exelerate) האמריקאית, המסוגלת להמיר את הגז הנוזלי בחזרה לגז טבעי ולהזרימו למערכת ההולכה בארץ באמצעות מצוף מיוחד הנבנה בימים אלה. בכירים באקסלרייט ביקרו לאחרונה בארץ ואף נפגשו עם שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו. מועד סיום החוזה חופף לתאריך המ�

עוד לא יבשה הדיו מכל הנהי של שר האנרגיה על בצורת החשמל הצפויה הקיץ, וכבר אפשר לצפות את המשברים הבאים. מנחמים אותנו שבצורת החשמל תהיה רק בקיץ הנוכחי, מאחר שב-2013 יחל לזרום גז ממאגר תמר. נקווה שכך אכן יהיה, אך אנו עומדים בפני ספק יחיד, וגרוע יותר - גם מול צינור יחיד שמחבר את המאגר לחוף. אם זה לא מספיק, הרי שבניגוד לצינור המצרי שדרכו סופק הגז ממצרים והיה בעל קיבולת מספקת לצורכי המשק, כאן אנו יודעים בוודאות שקיבולת הצינור לא תספיק לכל צורכי המשק. בשל כך, האוצר והממונה על ההגבלים העסקיים לחצו על חברת החשמל לשנות את תנאי האופציה שלה. כעת החליטה רשות הגז שהוא יסופק באופן יחסי (Pro Rata) כלומר שאם הצינור יספק, למשל, 60% מתצרוכת הגז הטבעי הכוללת, הרי שכל יצרן יקבל 60% מהצריכה שלו בגז טבעי וישלים את הנדרש ממקורות אחרים. כך יקבלו גורמי תעשייה בינוניים את כל צרכם. משמעות השינוי היא שיצרני החשמל ייאלצו להשלים את הדלקים בסולר יקר או בגז נוזלי מהמצוף שאולי ייקנה ויוצב בים, כדי להשלים את אחסון הגז שהצינור לא יעמוד בסיפוקו, אך מחירו יהיה יקר עד כדי פי 3-4 מגז בצינור. כלומר, הצרכנים יסבסדו את התעשייה. החברה לישראל, שחתמה על הסכם עם המצרים, תוכל לצרוך גז זול מתמר, שיסבסדו הצרכנים של חברת החשמל. בנוסף, לצינור עלולות לקרות תקלות, �

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

אפשר להרטיב מגבת ולשים אותה על הרצפה, אפשר לשבת בתוך אמבטיית קרח, ואפשר לשרוץ יום שלם בקניון הסמוך לבית או בתוך מי הים, עם המדוזות. אך היום כבר לא חייבים רק את השיטות של סבתא - מסתבר שהשוק מציע פתרונות טכנולוגיים חדישים ומידיים להצללת הבית - שיכולים להותיר את החום בחוץ.   דוגמה לכך הם וילונות עם התזת אלומיניום על חלקם החיצוני. רפי קאופמן, מנכ"ל ובעלים של בית נוסבאום המתמחה בתחום הטקסטיל, מסביר כי בשונה מווילונות רגילים, וילונות אלו לא רק מעמעמים את האור הבוהק, אלא מונעים גם חדירת קרני UV ומצמצמים את חדירת החום.     "המתמטיקה פשוטה" אומר קאופמן, "המזגן הוא "שואב" החשמל והכסף העיקרי בימי הקיץ החמים. ככל שהווילון יסנן באופן טוב יותר את קרני השמש, כך תימנע התחממות החלל והמזגן "יתאמץ" פחות". כתוצאה, ניתן להשיג לדבריו חיסכון של 10% בחשבון החשמל, אך הדבר תלוי בגורמים שונים, בהם מיקום התקנת הוילון, המרחק שלו מהזכוכית, סוג הבד, צפיפות החומר הנבחר, כיוון החלון ועוד.   הווילונות המותזים יכולים להגיע בגלילה, הכוללת שימוש בבד פרוס ומאפשרת הצללה בלבד או האפלה מלאה, בה האור אינו חודר כלל. לחילופין, אפשר להשיג אותם בבדים אווריריים, שישמשו כווילונות הסטה. למרות שאפשרות זו מעניקה מראה "עשיר" יותר - קאופמן מסביר כי שיטת הגל�

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

המשבר הזה ידוע מראש: שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע לפני שנתיים שב-2013 ישראל צפויה ל"בצורת חשמל". הוא פיקשש בשנה, והיא מתחילה כבר עכשיו. וזה לא מקרה: האוצר מעכב כבר שנים את בנייתה של תחנת כוח נוספת, משום שהוא לא מוכן שהיא תהיה בבעלות ציבורית, ואחר כך הוא הודיע שהוא לא מוכן שהיא תמומן מכספי ציבור. מעבר לכך, יש את השערוריה של התנהלותו של הטייקון הכושל יצחק תשובה. אחרי שזכה בזכיון שמן מאד על הגז שלנו, ואחרי שצץ לפתע קמפיין בזוי במיוחד נגד הנסיון לתת למדינה חלק גדול יותר מהרווחים ממה שהוא בסופו של דבר משאב לאומי שלה, החברות שלו ניצלו את משבר האנרגיה של ישראל כדי לסחוט יותר כסף מחברת החשמל - או, במילים אחרות, מהציבור הישראלי. עכשיו אנחנו למדים שחיל הים דורש תוספת תקציב של שלושה מיליארדים כדי להגן על הגז של תשובה, זה שהוא מנסה למכור לנו במחיר מופקע, כדי לפצות את עצמו על תוצאות ועדת ששינסקי. וראה זה פלא: משרד האוצר, שהחליט שמי שיממן את ההגנה על האסדות הללו לא יהיה תשובה - ההוא שגורף את רוב הרווחים - אלא דווקא הציבור, טען קודם לקבלת חוק ששינסקי שהעלות תהיה 20 מיליוני שקלים בשנה בלבד. כלומר, האוצר נתן לתשובה בונוס של בערך 2.4 מיליארדי שקלים (בחישוב של 20 מיליונים כל שנה במשך שלושים שנה) מכספי הציבור. מבריק. הפקיד שהיה

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

הפסקות חשמל דווחו ברחבי הארץ בשעה האחרונה בשל תקלות ביחידת ייצור חשמל בהספק 575 מגה וואט בתחנת הכח רוטנברג שבאשקלון ובקו מתח בתל אביב. בין היתר דווח על הפסקות חשמל בכפר סבא ומרכז תל אביב. חברת החשמל דיווחה כי התקלה בטיפול, וכי ברוב המקומות חזר החשמל לזרום כרגיל. גורמים במשק החשמל אמרו כי אין הפסקות חשמל יזומות וכי מדובר בתקלות נקודתיות. לדבריהם, כושר ייצור החשמל עדיין גבוה מהביקושים אך בעקבות התקלה בתחנת הכוח רוטנברג, ירדה הרזרבה ירדה ל-3%. התקלה ארעה בשל נזילת שמן, שגרמה לכשל במפוח המזרים אוויר ליחידת השריפה בדוד שבתחנת הכח. כתוצאה מכך ירד לחץ הקיטור עד להשבתת יחידת ייצור החשמל, המספקת 575 מגה וואט לרשת. עם הפסקת פעולת היחידה נותק החשמל לסירוגין במקומות שונים בארץ, עד להפעלת יחידות גיבוי. בחברה צופים כי התקלה תתוקן עוד היום. עוד כתבות בנושא הפסקות החשמל היזומות: מדוע התעשייה והמתנחלים זוכים בחסינות? 11.07.2012 | 07:17 השיבושים באספקת החשמל אירעו שעות ספורות לאחר מסיבת עיתונאים שערכה החברה, בה התריעה מהפסקות חשמל בשבוע הקרוב בשל עומס הביקושים ורזרבת ייצור חשמל קטנה. "גם אם יהיה מחסור של 1,000 או 2,000 מגה-וואט, אנחנו יודעים לטפל בזה. תירגלנו את זה, גם לאחרונה, והדברים נמצאים תחת ביקורת ואנשי ביצוע מעולים שי�

"הסדר החיסכון של רשות החשמל שהושק לאחרונה, הנושא את הכותרת "חסכת - הרווחת" ומקנה הנחה של עד 20% בחשבון החודשי למי שיחסכו 30%-15% בצריכת החשמל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, גובש במקור עבור צרכנים פרטיים. ואולם, לאחרונה, בעקבות דרישה מצד הפורום הישראלי לאנרגיה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השל ללימודי סביבה, החליטה רשות החשמל לאפשר גם לרשויות מקומיות להצטרף להסדר, שבו משתתפים כיום יותר מ-170 אלף בתי אב בישראל. התוצאה: 73 רשויות מקומיות, בהן בית שמש, בני ברק, הרצליה, רמלה ועשרות יישובים ומועצות אזוריות, הצטרפו להסדר וצפויות לפעול לצמצום צריכת החשמל במבני הציבור שברשותן בתמורה להנחה. פניית הגופים לרשות החשמל בוצעה על רקע תוכנית "תג הסביבה", שמטרתה התייעלות בצריכת המשאבים של הרשויות המקומיות. במרכז השלטון המקומי מציינים כי בין השאר צפויים להיכלל במאמץ החיסכון גני הילדים העירוניים, בתי ספר, מבני העיריות ומבנים ציבוריים נוספים. עם זאת, עד כה הערים הגדולות, בהן ירושלים, תלאביב וחיפה, אינן נמנות עם הרשימה. ... יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי "במקביל למשבר החשמל החמור הפוקד אותנו קיים צורך בהתייעלות אנרגטית, לא רק במשקי הבית אלא גם בכלל תשתיות המגזר הציבורי. כחלק ממהלך זה אנו והמרכז לשלטון מקומ�

"בשנייה האחרונה, לפני שמונופול הגז הולך לחנוק את המשק, דקה לפני שיתקבע כאן מה שיכונה, בתוך שנה-שנתיים, הכוח הדורסני והסחטני מכולם, חייבים ראש הממשלה נתניהו ומשרדו, פרופ' יוג'ין קנדל, חבר ועדת הגז, והמנכ"ל הראל לוקר להתערב, לעצור את כל מהלכי החתימה של הסכמי חברת החשמל מול שותפויות תמר. אחרת, זו תהיה בכייה לדורות. כל המחירים במשק יזנקו עוד הרבה יותר ממה שהיה עד היום. נתניהו חייב להתערב, למרות שזה מנוגד לאידיאולוגיה הכלכלית שלו ולמרות שהוא, כמו כל הציבור כמעט, יודע שמעורבות ממשלתית בעסקה מסחרית אינה הפתרון הנכון אלא, במקרה הטוב, הפחות גרוע (אפשר לחשוב שהנהלת חברת החשמל היא לא מדינה). ראש הממשלה הוא הסמכות העליונה והתערבותו נדרשת לו רק כי התנהלות שריו, שר האוצר יובל שטייניץ ושר האנרגיה עוזי לנדאו, עד היום הייתה חלושה, סוג של כניעה שמצופה בבליל מספרים, איומים, ציטוטים ואגדות כלכליות."

מידע בנוגע להשלכות הסביבתיות של עיבוד חולות הזפת לנפט: " according to Peter Tertzakian, the chief energy economist at ARC Financial Corporation, the EROEI for tar sands amounts to 7:1 for extraction and drops to 3:1 after it has been upgraded and refined into something useful, such as gasoline. The process of making liquid fuels from oil sands requires abundant energy from beginning to end, extraction to refining. The entire process generates two to four times the amount of greenhouse gases per barrel of final product as the production of conventional oil. Ultimately, squeezing oil out of tar sand is an extremely wasteful process, requiring between two and four tons of tar sand and two to four barrels of water to produce a single barrel of oil. The current level of water consumption is enough to sustain a city of two million people every year, according to an analysis by Energy & Capital. And after the water has gone through the entire process, it is so toxic with contaminants that it cannot be released into the environment. "

"דו"ח חדש של הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA) קובע שבמהלך חמש השנים הקרובות, למרות חוסר הוודאות הכלכלית, ייצור אנרגיה בעולם ממקורות מתחדשים יגדל ביותר מ-40% ל-6400 טרה וואט. הדו"ח שנקרא "דו"ח שוק תעשיית האנרגיה המתחדשת 2012 - ביניים" מגלה שייצור חשמל ממקורות מתחדשים יתרחב ב-1,840 טרה וואט שעה בין 2011 ל-2017, כמעט 60% יותר מגידול הקיבולת בין השנים 2005-2011 שהיה 1,160 טרה וואט שעה. המחקר של הסוכנות בחן 15 שווקי מפתח לתעשיית המתחדשות כולל אנרגיה הידרו אלקטרית, ביואנרגיה, אנרגיית רוח (ימית ויבשתית), PV, תרמו סולאר, אנרגיה גאו תרמית ואנרגית ימים (ocean energy) ובנתה תחזית התפתחות ומפורטת לפרויקטים בכל מדינה במהלך חמש השנים הקרובות. הדו"ח מציין שייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים יעבור בהדרגה ממדינות ה-OECD לשווקים חדשים, כשמדינות שאינן חלק מה-OECD תהוונה שני שלישים מהגידול הצפוי. הסוכנות מציינת בנוסף שמתוך 710 הגיגה וואט שצפויים להיות מותקנים, סין תהיה אחראית לקרוב מ-40% כשאחריה תשתרכנה ארה"ב, הודו, גרמניה וברזיל. הגידול העולמי הצפי יתמך על ידי מה שהסוכנות מגדירה "פורטפוליו בוגר של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת" אשר נתמכו בחלקן על ידי מדיניויות ותפיסות עבודה ופעילות במדינות ה-OECD. מעבר לכך, הדרישה המתגברת לחשמל ואנרגיה בשווקים גדולים כקטנים ושווק

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

חברת החשמל תתריע על הפסקות חשמל צפויות בקיץ באמצעות משלוח מסרונים והודעות באתר האינטרנט שלה - כך אמר אתמול מנהל מחוז ירושלים בחברת החשמל, איציק עבודי. "הפסקות יכולות להימשך כשעה או יותר. ללקוחות הגדולים אנו נודיע יום לפני כן באמצעות מסרונים שצפוי להיות למחרת מזג אוויר חריג, ושצפויות להיות הפסקות חשמל. כמובן שאם לא יהיה צורך, לא נפסיק את החשמל. במקרה הצורך, נודיע גם באתר האינטרנט וגם בתקשורת שצפויות הפסקות חשמל. באתר נודיע גם על האזורים וצפי השעות באזורים", הוסיף. בכנס התאחדות התעשיינים בנושא היערכות התעשייה למחסור בחשמל, אמר עוד עבודי כי החברה ממתינה להוראות משרד האנרגיה באשר לסדר עדיפויות בניתוק צרכנים מחשמל. "העברנו הצעה מסוימת למשרד האנרגיה, שבה כתוב למי מנתקים את החשמל במקרה הצורך. אנחנו ממתינים להחלטה. זה לא המקום שלנו לומר מי מופסק ומי לא. ברור שבתי חולים ורוב שירותי החירום לא יופסקו. תשתיות נפט וגז גם כן לא, ויתר הלקוחות יתועדפו על ידי המשרד. אנחנו מקווים שלא נגיע למצב הזה. זה מצב קשה לחברה מבחינת הייצור, מבחינת הקווים, ויש לנו כוונות לעשות הכל כדי שלא יהיו הפסקות". עבודי ציין כי במהלך יולי תופעל יחידה אחת בתחנת רדינג באמצעות מזוט, וכי החברה נערכת להמשך אספקת החשמל באמצעות דלקים חלופיי

חודש לאחר פתיחת החוזים של השותפות במאגר הגז תמר עם לקוחותיהן, מתכוון רגולטור נוסף לשנות את מתווי אספקת הגז במשק. חברת החשמל דיווחה אתמול במפתיע כי קיבלה ממשרד האנרגיה מסמך לשימוע שנועד להסדיר את אספקת הגז בצינור היחיד אל החוף. לפי המסמך, היות שקיבולת הצינור מוגבלת, ועשויה שלא להספיק לצורכי כלל צרכני הגז במשק - תחולק ההזרמה בו בין כלל לקוחות הגז לפי חלקם הפרופורציונלי בחוזים (פרו ראטה). משמעות ההוראה תהיה גריעה מסוימת של הגז שאותו יקבלו חברת החשמל ויתר לקוחות תמר שכבר חתמו על חוזים. במסמך נכתב כי חברת החשמל תרכוש את הגז שייגרע מהחוזה ממנה דרך מצוף הגז הנוזלי המיובא (LNG), שמוקם בימים אלה מול חוף חדרה. את הגז הזה תעביר גם לשימוש מפעלי תעשייה שנותרו עד כה מחוץ למפת החוזים הנחתמים במשק, בשל גודלם הקטן יחסית. משום שעלות ה-LNG יקרה פי ארבעה מעלות הגז מתמר (כ-20 דולר למיליון BTU לעומת 5-6 דולר למיליון BTU), תוטל העלות העודפת של הגז היקר על כלל צרכני החשמל הגדולים, באמצעות ייקור דמי הולכת הגז שגובה חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז). קביעה זו עוררה אתמול תרעומת רבה בקרב יצרני החשמל הפרטי, שזועמים על הכוונה להטיל עליהם את סבסוד התעשיינים. בדיווח שהוציאה לבורסה, והפתיע את כלל הגורמים בממשלה, טענה חברת החשמל כי אישור ה

חוזה הגז הטבעי שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר גבוה ב-2.5-3 מיליארד דולר מהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009 - כך עלה הבוקר בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בסוגיית ההסכם מעורר המחלוקת שנחתם בין הצדדים. במהלך הדיון, התברר כי בתחשיב שביצע יועץ רשות החשמל, אבי טייטלמן, נמצא כי עלות החוזה החדש שעליו חתמו חברת החשמל ושותפות תמר תהיה זהה לעלות הסכם העקרונות מ-2009 רק במציאות שבה מחיר חבית נפט יהיה 150 דולר לפחות. לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישר טייטלמן כי לפי התחשיב, כל עוד מחיר חבית ינוע סביב 100 דולר לחבית - תהפוך העסקה ליקרה ב-3-2.5 מיליארד דולר לעומת החוזה המקורי, וככל שיפחת מחיר הנפט - יגדל הפער עוד יותר. זאת, משום שנוסחת מחיר הגז בהסכם העקרונות הוצמדה למחיר הנפט בעוד שבחוזה החדש הוצמד המחיר למדד האמריקאי. במהלך הדיון, נשאל ארנון רונד, מנכ"ל חברת הייעוץ הלוי דואק, אשר נשכרה בידי רשות הגז לייעץ לה בנושא הפיקוח על מחיר הגז, האם נכונה הטענה כי נקב במחיר גז של 3.5-3 דולר למיליון BTU - כמחיר הגז המפוקח במשק. לדבריו, במחיר הגז שאותו הסכימה חברת החשמל לשלם (5.04 דולר למיליון BTU), יגיע שיעור התשואה של שותפות תמר לכ-30%, וכי "גם במחיר גז נמוך יותר, אפשר היה להשיג שיעורי תשואה יפים".

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

ביום ראשון שעבר, 1 ביולי, נכנסו לתוקפן סנקציות מחמירות של האיחוד האירופי נגד איראן. הסנקציות האירופיות, בצירוף החמרה של סנקציות אמריקאיות נגד איראן הצפויה בקרוב, מקשות על רכישת נפט מאיראן.) מחיר הנפט הגולמי עד כה הצליחו הסנקציות המערביות, שנועדו לגרום לאיראן לעצור את תוכנית הגרעין שלה, לפגוע משמעותית בכלכלה האיראנית. ואולם בניגוד למקרים בעבר שבהם הופעלו סנקציות נגד יצרניות נפט גדולות - איראן היא יצרנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, והשנייה באופ"ק, אחרי סעודיה - מחיר הנפט דווקא ירד בשבוע שעבר.) למעשה, מאז תחילת 2012 ירד מחיר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק, הנסחר בניו יורק ומשמש כמדד למגזר הנפט כולו - ב-12%. ירידה בשיעור זהה נרשמה גם במחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט, הנסחר בלונדון, שאליו מוצמדים מחירי הנפט מהמפרץ הפרסי.) מסקנה אחת שיכולה לעלות מאדישות השווקים להחלת הסנקציות, היא שהסנקציות האלה כבר מגולמות במחירי הנפט בשווקים. בחודשים הראשונים של השנה, כשהחלו להתברר השפעות הסנקציות האפשריות, החלו מחירי הנפט לטפס אך מאז שבו לרדת. במקרים דומים קודמים שבהם נפגע הייצוא של יצרניות נפט משמעותיות ‏(עיראק, לוב‏), המחירים המשיכו לטפס במשך תקופה ארוכה בהרבה.) עוד כתבות בנושא איראן ממשיכה להתל במערב: תמכור נפט �

שבוע לאחר שאמברגו הנפט של האיחוד האירופי נכנס לתוקפו, הודיעה היום (א') איראן כי הגיעה להסכם עם בתי זיקוק ברחבי אירופה כך שתוכל למכור להם נפט באמצעות קונסורציום של חברות פרטיות. אחמדיניג'אד צילום: רויטרס על פי הודעת יו"ר איגוד יצואני הנפט האיראני, חסאן חוסרוג'רדי, ההסכם נחתם בתיווך וסיוע של הבנק המרכזי האיראני ומשרד הנפט של המדינה. לדבריו, איראן מתכננת למכור 20% מתפוקת הנפט שלה באמצעות הקונסורציום. עוד הוסיף חוסרוג'רדי כי לאור ההגבלות הבינלאומיות, איראן הסכימה למכור את הנפט במחיר נמוך יותר. חוסרוג'רדי לא פירט עם אילו בתי זיקוק נחתם ההסכם, אך ציין כי הסחר עימם עוקף גם את האיסור על חוזי הביטוח שחל על משלוחים מול איראן. אמברגו הנפט של האיחוד האירופי על איראן כולל איסור על רכישה, הובלה, מימון וביטוח של נפט מתוצרת איראנית ל-27 המדינות החברות באיחוד. לאחר שנים שטענה איראן כי הסנקציות כמעט ואינן מורגשות, גם נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, הודה באחרונה כי הסנקציות האחרונות הן החזקות אי פעם. מומחים במגזר הנפט אומרים כי ייצוא הנפט האיראני קוצץ לפחות ב-25% מאז תחילת השנה, מה שעלה לאיראן בהכנסות אבודות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. איראן מפיקה כ-2.8 מיליון חביות של נפט גולמי ביום - ירידה של כמיליון חביות ביום לעומת תח