Group items tagged

"התגליות הנוכחיות של מצבורי הגז הטבעי בים שייכות לעם ישראל, וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן" - כך אמר היום (א') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה השבועית. זאת, לאחר הצבעת השרים לאישור התכנית לזירוז תכנון מתקנים לקליטת הגז הטבעי. "כלכלת ישראל תתחזק כתוצאה מתגליות הללו, הצמיחה הכלכלית תהיה פועל יוצא של השימוש בתגליות אלה ואסור לעכב אותן. אין זכות גדולה מזכותם של אזרחי ישראל לחסוך 12 מיליארד שקל", הוסיף נתניהו. הממשלה אישרה פה אחד את התכנית לקיצור ההליכים הסטאטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, ולאישור מיקומם עד ספטמבר 2013. זאת, באמצעות קביעת "מסלול ירוק" לדיון בתכניות, עבודה במקביל ובסיוע צוותי תכנון מעובים. מדובר לפי הערכות בתכנית לתכנון שני אתרים ימיים שבהם יוצבו אסדות לטיפול בגז המופק ממאגרי תת הקרקע הימיים. מאסדות אלה יונחו צנרות להולכת גז בלחץ מווסת לכארבע נקודות קליטה שיוקמו בחופים. נתניהו מתח ביקורת על העיכובים הביורוקרטים בהקמת מתקנים לקליטת גז טבעי ואמר כי ממשלת ישראל חייבת להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה של מתקנים אלה. הוא הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי, ובמידה ויחולו עיכובים - לפתוח בהליכי חקיקה. 15 ראשי ערים בצפון, שפנו בשבוע בעבר לממשלה בדרי�

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון רק בארבע חלופות לאתרי קליטת הגז ממאגר תמר, מתוך 12 שנבחרו על ידי וועדת העורכים ועברו לשלב התסקיר הסביבתי לפני כחודש. זאת, במסגרת קיצור הליכי תכנון כניסות הגז לישראל, שיכללו גם ישיבות מיוחדות של המועצה בנושא והגבלת משך הזמן להגשת התנגדויות ל- 30 יום בלבד. המועצה קבעה כי הדיונים בתכניות יסתיימו עד אוגוסט 2013, מתוך כוונה להחיש את הקמת תשתיות הגז, לאור המחסור בגז וההסתמכות על כניסת גז בודדת לארץ. עד חודש יולי צפויים להיפסל שמונה מתוך האתרים הפוטנציאליים להקמת המתקן, והיתר יעברו להליך תסקיר סביבתי. אסדת הקידוח תמר. צילום: אלבטרוס על פי הודעת המועצה, ההחלטה להקדים את לוח הזמנים להליכי התכנון התקבלה לאחר סיור שערך לה משרד האנרגיה והמים. חברי הוועדה ביקרו באתר קליטת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס באשדוד, שיהיה גם אתר קליטת הגז ממאגר תמר החל מאמצע 2013, וכן בתחנות כוח באשדוד ואשקלון. לאחר סקירה בנושא הגז הטבעי, על רקע ביטול הסכם הגז המצרי, החליטה הוועדה להקדים את לוח הזמנים לסיום הליכי תכנון כניסת הגז הצפונית מסוך 2014 לסוף 2013. מתקן קליטת גז בסמוך לחוף דור קודם בעבר על ידי משרד האנרגיה וחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, אך בנייתו סוכלה על ידי המועצה הארצית בשל התנגדויות חריפות מצד

"השופטים קבעו כי העתירה מוקדמת מדי, שכן לא מוצו עדיין הליכי התכנון וההתנגדויות. בנוסף קבעו השופטים כי בניגוד לטענת העותרות, אפשרות הטיפול המקסימלי בגז על גבי אסדות שיוקמו בים לא ירדה מן הפרק. העותרות ישלמו הוצאות משפט של 10.000 שקל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקיימת הליך תכנון להקמת מתקני קליטה וטיפול בגז טבעי בצפון הארץ. הגז יגיע מהמאגרים שבים, אך צריך לעבור הפחתת לחץ וטיפולים שונים על מנת להזרימו למערכת הולכת הגז הארצית. לפיכך יש להקים נקודות כניסה וטיפול בגז. ואולם, מועצות ועיריות חוששות כי המתקנים מסוכנים, ומבקשות להקטין אותם ולהרחיקם מהתושבים. בשנת 2010, בלחץ תושבי האזור, בוטל תכנון כניסת גז ממאגר תמר לאזור חוף דור, שקודם על ידי מפעילת המאגר נובל אנרג'י. המועצה פנתה לתכנון כניסות הגז על ידי משרד תכנון שנשכר עבור כך, והחלה לבחון חלופות שונות בנושא. כל חלופה כוללת אסדה שתוקם בים לצורך הפחתת לחץ וטיפול בגז עד רמה מסוימת, ומתקן יבשתי שישלים את הטיפול לפי הצורך ויתחבר למערכת הולכת הגז הארצית. העיריות והמועצות, כמו גם קבוצות של תושבים באזור, לוחצות להסיט את כל הטיפול בגז בים ("חלופה 8"). חלופה זו, אותה הם מגדירים כבטוחה יותר עבור התושבים, דורשת שטח יבשתי קטן יותר למתקן הקליטה. ואולם, טיפול מלא בגז ע�

"חברת תחנות הכוח הממשלתית החדשה איתרה כמה אתרים פוטנציאליים שמתוכם תבחר את האתר המועדף להקמת תחנת כוח ראשונה. לפי גורמי תכנון במשרד הפנים ובמינהל מקרקעי ישראל, מדובר בשלושה אתרים עיקריים שנבחנים בתיאום עם גורמי התכנון הממשלתיים - באזורי מטה יהודה, עמק חפר ורמת הנגב - ומבניהם ייבחר בשלב הראשון אתר אחד לתחנת כוח. בשלב זה מדובר על קידום תכנון ראשוני באתר ועל בדיקות היתכנות שבסיומן יוחלט אם להתחיל בהליכי אישורים סטטוטוריים. בדיון שנערך לאחרונה במינהל התכנון במשרד הפנים סוכם כי החברה תשלים בתוך חמש שנים את הליכי התכנון המפורט של שלוש תחנות כוח בהיקף כולל של 2,000 מגה-ואט. לאחר שיושלמו הליכי התכנון והאישורים יוחלט אם תחנות הכוח יופרטו יישארו בבעלות המדינה. מדובר בהתקדמות משמעותית ראשונה של חברת תחנות ייצור החשמל שסבלה בשנתיים הראשונות לפעילותה מהיעדר תקציבים ומחבלי לידה ביורוקרטיים לא קלים. "

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

צוות קטן בחברת החשמל הישראלית (חח"י) עוקב באורח שוטף אחר כל החידושים הטכנולוגיים בתחום האנרגיה הגרעינית לקראת הרגע שבו יוחלט לממש את האופציה להקמת תחנה כוח גרעינית (תג"ר) בארץ. "אנחנו משתדלים להיות הכי מעודכנים שאפשר לגבי הנושאים הטכניים", כך אמר ברק טברון, מהנדס באגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחח"י, בראיון ל-Energianews.com . טברון משלים עתה תואר שלישי בהנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. "זו הגישה האסטרטגית של חברת החשמל לשמור על האופציה להקמת תחנה גרעינית בעתיד", הוסיף טברון. "האתר להקמתה קיים (בנגב), הוא נבדק ונמצא יציב מבחינה ססמו-גיאולוגית. אני מניח, שבעתיד תתקבל החלטה לבנות תג"ר מאחר שבשימוש באנרגיה גרעינית גלומים למדינה הרבה מאד יתרונות. היתרון העיקרי הוא לגוון את מקורות האנרגיה שלנו (והפסקת הזרמתו של הגז, בגלל פיצוץ שלישי בצנרת הגז ממצרים מדגימה את הבעייתיות הקיימת עתה - א.ד.) . תחנת כוח גרעינית ושימוש בדלק גרעיני, ייתנו לישראל בטחון אנרגטי ועצמאות אנרגטית שהיא מאד חיונית". -האם בוצע כבר תכנון הנדסי מפורט, עם כל השרטוטים והחישובים הנדרשים להקמתה של תחנה גרעינית עתידית בישראל? טברון: "עדיין לא. מהלך כזה יבוצע רק לאחר שתהיה החלטה ברורה להקמתה. כשיוסרו כל הבעיות הקיימות כיום ותהיה התקשרו�

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

חלקו הראשון של תחנת הכוח הסולארית באשלים, יוצא סוף סוף לדרך: המדינה חתמה היום (א') עם הזוכה במכרז, חברת Ashalim Sun PV, על הסכם הזיכיון בפרויקט - שיכלול תכנון, מימון, הקמה והפעלה של תחנת הכוח בהספק 30 מגה ואט. ההסכם נחתם בנוכחות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו ובנוכחות אדם הווארד וטל מונד, מנכ"לים משותפים של חברת סאן ישראל כלל. תחנת הכוח, הצפויה להתחיל לייצר חשמל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2015, מתוכננת להיות מהגדולות מסוגה בעולם, לכשיצטרפו אליה שני המתחמים הנוספים בפרויקט, שיפעלו בטכנולוגיה תרמו-סולארית ויספקו 110 מגה-וואט כל אחת. יחדיו, אמורות התחנות לספק כ-2% מסך ייצור החשמל במשק ובממשלה מקווים כי הן יהוו אבן דרך משמעותית לקראת עמידה ביעדים, לפיהם עד לשנת 2020 10% מהחשמל במשק יתבסס על מקורות אנרגיה "ירוקים". חברת Ashalim Sun PV, המורכבת מחברת סאן ישראל כלל בבעלותן של החברות כלל סאן, סאן אדיסון ישראל וסאן אדיסון ארה"ב, הוכרזה כזוכה במכרז לפני כחודשיים, לאחר שהציעה מחיר של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה. במשרד האוצר ציינו כי מדובר במחיר הנמוך משמעותית ממחירים המקובלים להפקת חשמל בטכנולוגיה זו. תחנת הכוח תוקם על פי הזכיון במודל BOT, במסגרתו מתחייב הזכיין לתכנן, להקים ולתפעל את התחנה במשך תקופה כוללת של 27 שנים - ובסופו להעביר�

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לפני שעה קלה לקבל את עמדת משרד התשתיות ולא לבחון את האפשרות לטיפול מלא של הגז הטבעי על גבי פלטפורמה ימית. המועצה החליטה לקדם חלופות למתקן קבלה של מעל 100 דונם ביבשה. ההחלטה התקבלה למרות חוות דעת של מומחים בין לאומיים אשר מוכיחה כי מתקן לטיפול מלא בלב ים הוא הפתרון הנכון למשק האנרגיה הישראלי. במפגש מומחים שהתקיים בשבוע שעבר הוכח מעל לכל ספק, ובהסכמה של ראש צוות התכנון, כי אין בעיית אמינות בהקמת מתקן לטיפול מלא בים. ... אך לפני שבוע התקיים במשרד התשתיות דיון מקצועי בו לקחו חלק מומחים בעלי שם עולמי בתחום תכנון מתקני טיפול בגז. המומחים הציגו בפני אנשי משרד התשתיות וצוות התכנון להקמת מתקני הקבלה דוגמאות מהעולם המוכיחות כי מתקן לטיפול מלא הינו פתרון המיושם בהצלחה ובדנמרק משתמשים במתקנים אלו כבר 30 שנה. לס ניקולס, מומחה עולמי מאנגליה, בעל 40 שנות ניסיון בתחום, טען בפני הנוכחים בדיון כי ישראל חייבת להקים מתקן לטיפול מלא בים לאור המאפיינים הגיאוגרפיים והאילוצים הביטחוניים והסביבתיים. לדבריו, כל החלטה אחרת היא בזבוז כספי ציבור והעמדת משק האנרגיה הישראלי בסכנה. 

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

שלוש משפחות בפרויקט הארגמן בנס ציונה, שמחזיק בתו התקן לבנייה ירוקה, גילו שההוצאות על חשמל ומים הרבה יותר נמוכות מכפי שהיו במקום מגוריהן הקודם. מבדיקה מדגמית שערכה יזמית הפרויקט, קבוצת חנן מור, התברר שהן הצליחו לחסוך כ-40% בהוצאות החשמל והמים ביחס לדירה רגילה.   המשפחות, שעברו להתגורר במקום בדצמבר 2011, רכשו דירות בעלות גבוהה יחסית של 2 מיליון שקל לדירת 5 חדרים. בחנן מור מסבירים, כי דירה ירוקה יקרה אמנם בכ-2% יותר לעומת דירה רגילה. אך טוענים שזו השקעה משלמת, בשל החיסכון בהוצאות השוטפות. ... איך מושג החיסכון? בקבוצה מסבירים כי ההוצאות של הדיירים על מיזוג נמוכות יותר בזכות קירות תרמיים, שמבטיחים בידוד של 120-100 שעות מחום וקור, לעומת קירות רגילים שמספקים עד כ-12 שעות בידוד. גם תכנון העמדת המבנים, שהתחשב בכיווני השמש ובמשטר הרוחות, מאפשר לצמצם במיזוג ובתאורה. בנוסף, המזגנים חוברו לדודי השמש והחום שהם פולטים משמש לחימום המים.     לצד זאת, נדרשו התקנות מערכות חיסכון מיוחדות בעלות גבוהה, שהסתכמו על פי החברה בכ-115 אלף שקל. כך למשל הותקנה בבניין מערכת להסרת אבנית מהמים שמאפשרת לגופי המים לעבוד באופן יעיל יותר. בחברה מציינים כי עלות התקנתה עמדה על 12 אלף שקל, כאשר החיסכון לדייר בצריכת החשמל מתבטא בעשרות שקלים בחודש.

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

>> המשרד להגנת הסביבה פועל להפיכת התקן לבנייה ירוקה לתקן מחייב בתוך כשנתיים - כך אמרה סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות סביבתית במשרד הגנת הסביבה, גלית כהן, אתמול בכנס הארצי לקיימות באשדוד. הדבר צפוי לקרות לאחר פתרון חסמי שוק כמו מחסור באדריכלים המתמחים בתקן, ניסיון בבנייה ירוקה בקרב הקבלנים ושינוי התקינה הקיימת. התקן לבנייה ירוקה כיום הוא אינו מחייב. תקן הבנייה הירוקה, ת"י 5281, מדרג בניינים לפי מספר רב של קריטריונים, כשציון הבניין נאמד לפי מספר הנקודות שצבר. כל בניין חדש, או כזה שעבר שיפוץ יסודי, יכול לקבל ציון הנע בין כוכב אחד (מינימום 55 נקודות לבניין חדש ו-40 לבניין משופץ) לחמישה כוכבים (מינימום 90 נקודות לבניין חדש ו-75 לבניין משופץ). לאחר פתירת חסמי השוק ואישור הרגולציה המתאימה, הכוונה היא להפוך את דרגת הכוכב הראשון למחייבת עבור בניינים חדשים. יש לציין כי ישנן עיריות, כמו לדוגמה עיריית רעננה ועיריית אשדוד, שכבר אימצו את דרגת הכוכב הראשון כדרגה מחייבת בוועדת התכנון המקומית. בנייה ירוקה היא בנייה המאפשרת חיסכון באנרגיה, מים ומשאבים נוספים, באמצעים כמו תכנון משופר המאפשר תאורה ואוורור טבעיים, בידוד משופר המוריד את צריכת האנרגיה בחימום ובקירור, ותכנון מקדים להפרדת פסולת. בניין ירוק עשוי לחסוך כ-30%

חברת לודן (   490.2 ) מרחיבה את פעילות חטיבת איכות הסביבה: לודן, העוסקת במתן שירותי תכנון הנדסי וניהול פרויקטים לחברות התעשייה התהליכית ופרויקטים באנרגיה מתחדשת, מודיעה היום (ג') כי חברת הבת בהולנד "לודן אנרגיות מתחדשות" (LRE) נבחרה לשמש כקבלן הראשי להקמת מתקן ביוגז בהולנד להפקת אנרגיה חשמלית מפסולת חקלאית בהיקף השקעה כולל של כ-6 מיליון אירו ולתקופת הקמה המוערכת בכ-8 חודשים. היזמות, בעלת הזיכיון, הינה Agro Giethoorn Energy B.V, המוחזקת על ידי שותף מקומי (60%) ועל ידי "לודן אנרגיות חול" (LEO) חברה בת בקבוצת לודן (40%). זיכיון השותפות הינו ל-12 שנים בתעריפים מסובסדים ומובטחים לתקופת הזיכיון. מימון הפרויקט על ידי היזמות יעשה מהמקורות הבאים: מענק בסכום של 0.5 מיליון אירו מרשות ממשלתית בהולנד, בנק הולנדי ילווה ליזמות סכום של 3.75 מיליון אירו כהלוואה ארוכת טווח וכן יעמיד קו אשראי של 0.45 מיליון אירו. הבעלים מצידם יתנו הלוואת בעלים בסכום כולל של כ-1.25 מיליון אירו. הלוואת הבעלים תתחלק בין השותפים לפי יחס ההחזקות, כשחלקה של החברה הבת בקבוצת לודן יהיה כ-0.5 מיליון אירו והשותף המקומי יזרים כ-0.75 מיליון אירו בהתאמה. ארנון אהרון, מנכ"ל משותף בלודן ציין כי "ההשקעה במתקן הביוגז החדש בהולנד הינה הזדמנות עסקית חשובה עבורנו להרחבת פעילות חטיבת �

מיליון שקל להקמת תחנות כוח על פני 20 אלף דונם לייצור אנרגיה סולארית בדרום, בהספק של 50 מגה-ואט ויותר לכל אתר. המהלך אמור לסייע ליזמים בשוק הסולארי להתמודד עם סוגיית ההקצאה של הקרקעות, שנחשבת לאחד החסמים המרכזיים בתחום, בין השאר בשל מדיניות מינהל מקרקעי ישראל. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק במסגרת התוכנית יוקצו 6,000 דונם לטובת פרויקט סולארי בדימונה, 2,000 דונם ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה, 5,000 דונם ממזרח לאתר של חברת החשמל בדימונה, 6,000 דונם מדרום מערב לפארק רותם, 2,500 דונם באזור התעשייה בתמנע ושטח נוסף באזור שבטה. על איתור השטחים ועל תכנון האתרים הסולאריים הופקדה חברת גיאופרוספקט, שנבחרה במכרז. חווה סולארית. "ניצול מרבי של יכולות המערכות" צילום: SXC בתוך כך נבחרו הזוכים במכרז להקמת מקבצים של מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית. במכרז להקמת מתקן סולארי בהספק של 4 מגה-ואט באזור התעשייה בעין עברונה באילת זכתה חברת ס.סופר סולאר שבבעלות חברת סופר גז, ובשני מכרזים להקמת מתקנים סולאריים בהספק של 11 מגה-ואט באזור מצפה רמון זכו שני יזמים - ס.סופר סולאר וחברת פארק סולארי מצפה רמון שבבעלות חברת החשמל הצרפתית EDF. בהמשך השנה צפויים להתפרסם מכרזים נוספים של מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האנר�

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

משרד האנרגיה והמים פרסם אתמול (ב') לשימוע ציבורי תקנות הנוגעות לכלל חיפושי נפט וגז טבעי ביבשה. לפי התקנות, יוכל כל יזם המחזיק ברישיון לפי חוק הנפט לפרוץ דרכי גישה אל שטח הקידוחים, לבצע שאיבות, לבנות צנרת ולהציב מבנים זמניים בשטח במהלך שלוש השנים מקבלת הרישיון, וזאת מבלי להתחשב בתוכניות המתאר הארציות.   התקנות החדשות, שגובשו במשרד האנרגיה בחודשים האחרונים, מהוות הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה. התקנות קובעות כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שאליה יצטרף נציג של משרד האנרגיה והמים, תהיה הפוסק האחרון בעניין מתן האישורים הדרושים לחיפוש הגז והנפט. בתקנה זאת בעצם נשללת זכות הערעור מהתושבים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, כפי שניתן כיום.   במשרד האנרגיה והמים טוענים כי מטרת התקנות החדשות היא זירוז ההליכים הדרושים לקבלת אישורים לקידוחי חיפוש גז ונפט. במשרד טוענים כי אין טעם לנהל תהליכים של שינוי ייעוד הקרקע בוועדה המחוזית והארצית לפני שיימצא בקידוח נפט או גז טבעי.   מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין עמית ברכה תקף את התקנות החדשות בשיחה עם "כלכליסט". "שר האנרגיה עוזי לנדאו הולך כאן על מסלול עוקף תכנון. הוא עוקף כל תקינות דמוקרטית בסיסית, דורס את זכות הערר לציבור ומבטל את הכפיפות לתוכניות המתאר". ברכה אמר

"הממשלה היא זו שתקים את צינור הגז הנוסף מ"תמר" לנקודת הקבלה באשקלון" כך אמר היום שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו במהלך ביקור באתר המצוף הימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. לנדאו הוסיף כי "באופן זה תשמר יכולת אספקה לכל צרכן, גדול או קטן שירצה להתחבר לגז הטבעי". הצורך בהשלמת צינור נוסף לצינור לאשדוד נוצר לאחר שהתברר כי הצינור שמתוכנן להוליך את הגז מ"תמר" לא יוכל לספק את כל הצריכה של המשק החל משנת 2015, המועד המשוער שבו תתחיל לפעול יזמית החשמל הפרטית דליה אנרגיות המקימה את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל. בעת אישור התכנית לפיתוח "תמר" לא נלקחה בחשבון האפשרות שמצרים תפסיק לספק לישראל גז. במשרד האנרגיה דרשו תחילה משותפויות "תמר" כי יקימו את הצינור הנוסף לאשקלון, אך אלה התנגדו, בין היתר על-רקע העלות הגבוה של הפרויקט, הנאמדת בכ-400 עד 500 מיליון דולר. שותפויות "תמר" מציעות במקום הנחת צינור נוסף התקנת מדחסים על-גבי הקו הקיים שיאפשרו הגדלת הקיבולת שלו בכ-25 אחוז. חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז) ציינה היום את תחילת הקמת פרויקט המצוף שיאפשר לישראל לייבא גז נוזלי. בנתג"ז, בניהולו של שמואל תורג'מן ובראשות רון חיימובסקי, ציינו בסיפוק כי הוחל בהקמת הפרוייקט בתוך פחות משנה, בהתאם ללוח הזמנים שקבע שר האנרגיה. לביצוע אחרא

משרד האנרגיה השיק הבוקר את תחילת העבודות בשטח על המצוף הימי לקליטת גז טבעי. סיום העבודות על המצוף צפויות להסתיים בנובמבר הקרוב. ... ממשרד האנרגיה נמסר כי לאור המחסור הצפוי בגז טבעי בישראל, והצורך בעמידה בביקושים הנדרשים, הנחה השר לנדאו את אנשי משרדו לגבש פתרון שיגשר על פער הזמנים שבין התדלדלות מאגר "ים תטיס" ועד לאספקה הסדירה ממאגר "תמר", ויאפשר המשך אספקת גז סדירה ורציפה. הפתרון עליו הוחלט הוא הקמת מצוף ימי (BUOY), שייתן מענה לפער הזמנים שבין הידלדלות הגז הטבעי במאגר הישראלי מרי B לבין הגעת הגז ממאגר "תמר", הצפוי באפריל 2013. הנושא קיבל משנה חשיבות ותוקף, לאור ההפסקות התכופות בהזרמת הגז הטבעי ממצרים, שהגיעו עד להפסקה כוללת בחודשים האחרונים. אל המצוף תתחבר אוניה מגזזת שתפקידה להפוך את הגז שיגיע אליה במצב של גז טבעי נוזלי (LNG), לגז נדיף. משם, יועבר הגז למערכת הולכת הגז הארצית של ישראל. בחודש אוקטובר 2011, חתמה נתג"ז על הסכם עם חברת MICOPERI האיטלקית בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח לצורך תכנון, ייצור והקמה של מצוף ימי לקליטת גז טבעי מאניות גט"ן מגזזות, שיקום כ- 10 ק"מ מול חופי חדרה. המצוף הימי, הוא מסוג Submerged Turret Loading Buoy והוא צפוי לשמש כנקודת התחברות לאניות גט"ן (LNG) מגזזות, אשר תפרוקנה גז טבעי ישירות אל המקטע הימי של מערכת ההו