Group items tagged

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה למנכ"ל המשרד שאול צמח למשוך את תזכיר הצעת חוק "החשמל הכשר", המוסיף לחוק החשמל סעיף המאפשר פיקוח הלכתי של הרבנות הראשית על ייצור החשמל בתחנות הכוח. זאת, לאחר מחאות נמרצות נגד החוק, שאף התממשו לכדי הפגנה מול ביתו של השר ברעננה ביום שישי האחרון. החוק הוצע על רקע שימוש בגנרטורים בימי שבת וחג, הנפוץ בחלק מהמגזר החרדי בשל חילול שבת של עובדי חברת החשמל בתחנות הכוח. לטענת המשרד, הגנרטורים מהווים סיכון בטיחותי ומפגע סביבתי, ולכן הוצע מנגנון פיקוח נוסף, על ידי הרבנות הראשית, על תחנות הכוח. זאת, למרות הודאת המשרד כי "תקן חשמל כשר כבר אומץ על-ידי חברת החשמל כמעט במלואו וכיום מתבצעת הפעילות בשבתות ובימים טובים בהתאם להוראותיו". עוזי לנדאו צילום: אמיל סלמן במסגרת ההצעה היתה גם כוונה להתקין מערכות אוטומציה נוספות, שינהלו את ייצור החשמל ללא מגע יד אדם. כמו כן, נכלל בחוק סעיף המאפשר, לטענת המוחים, שליטה של משגיחי הרבנות על ייצור החשמל, במה שכינו "יד על השאלטר". ביום שישי האחרון אירגנה תנועת "ישראל חופשית" הפגנה של כמה עשרות אנשים מול ביתו של לנדאו ברעננה, בה קראו המפגינים ללנדאו ומפלגתו (ישראל ביתנו) "די נמאס, תעברו לש"ס", "בחרת ליברמן - קיבלת ישי", ו"לנדאו, עד לכאן, ישראל זה לא איראן"

השותפויות מפרסמות הודעה רשמית על חתימת חוזה אספקת גז לדליה אנרגיות. תחנת כוח פרטית שכבר נמצאת בהקמה וצפויה לספק חשמל למשק החל משנת 2014. הפרטים המרכזיים על פי ההודעה הם חוזה לתקופה של 17 שנה לכמות של 1.38 BCM וסך תקבולים צפויים של 5 מיליארד דולר. "בחישוב אומדן גס של המחיר הנגזר, מתקבל כ-6 דולר ל-MMBTU, שמחיר זה פחות או יותר עושה שכל כמחיר ליצרן חשמל פרטי", אומר גיל בשן, אנליסט בית ההשקעות IBI. "פרטי החוזה כוללים נוסחה לחישוב המחיר התלויה בעלות ייצור החשמל, וכוללת מחיר רצפה." "כמובן שמדובר בחדשות טובות לשותפויות תמר, שצוברות חוזים לתקופה ארוכה, וגם המחיר הנגזר גבוהה יחסית", אומר בשן ומסביר: "אם יצרני חשמל פרטי יחתמו באזור רמות המחירים של 6, לקוחות תעשייה ישלמו יותר, וחברת חשמל תשלם פחות, באזור ה- 5.2, ממוצע המחיר של תמר יעמוד על כ 5.5 דולר ואף יותר מכך, וזה כמובן חדשות טובות." "ככל שמתקדם הזמן, הסיכון בתמר יורד, חתימת חוזים ובמחירים הנוכחיים מצביעים כי סיכון השוק של תמר נמוך מאוד ולהערכתנו הסיכון היחיד היום בחשיפה לתמר הוא סיכון הביצוע של הפרויקט."

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

תאי דלק בקטריאליים לטיפול בשפכים פועלים בהתאם לעקרון לפיו האנרגיה הירוקה והנקייה ביותר הינה האנרגיה שניתן לחסוך: מתקנים אלו פועלים ללא השקעת אנרגיה, ויתרה מכך- יש להם יכולת להפיק חלק מן האנרגיה האצורה בשפכים. התאים הינם שילוב של ריאקטור ביולוגי לטיפול בשפכים עם מערכת אלקטרו-כימית שמטרתה הפקת אנרגיה מתהליך חמצון החומר האורגני המומס בשפכים. המערכת האלקטרו-כימית מורכבת בתוך הריאקטור הביולוגי וכוללת שלושה מרכיבים עיקריים: אנודה, קתודה ומעגל חשמלי. על גבי האנודה מתפתחת אוכלוסיה מיקרוביאלית ייחודית של חיידקים אלקטרוגנים היוצרים ביו-פילם. החיידקים מחמצנים את החומר האורגני שבשפכים ופולטים פחמן דו-חמצני, פרוטונים למים ואלקטרונים לאנודה. לחיידקים האלקטרוניים מנגנון ייחודי המאפשר להם להשתמש באנודה כמקבל האלקטרונים הסופי, במקום חמצן. האלקטרונים זורמים במעגל חשמלי לקתודה. בקתודה חמצן אטמוספרי חודר בדיפוזיה דרך ציפוי מיוחד ומגיב עם הפרוטונים (שיוצרו באנודה) לקבלת מים. כך, החומר האורגני המומס בשפכים מפורק ללא השקעת אנרגיה, ומשמש כמקור אנרגיה ליצירת מתח חשמלי, ללא צורך בשריפה, איסוף גז וכד'.

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. מדובר בהשקעה הראשונה של הקרן בחברה שאינה אמריקנית וההשקעה הראשונה של הקרן בתחום המים. זוהי גם השקעה הראשונה בעולם של ג'נרל אלקטריק בחברת הזנק בתחום המים. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה אתמול מסמך מדיניות להקמת טורבינות רוח שישמשו לייצור חשמל בהיקף 800 מגה וואט. המועצה קבעה שיש להכין תוכנית מתאר להקמת הטורבינות, ובכך דחתה את המלצת רשות הטבע והגנים שלא להקים אותן בשל החשש שציפורים ועטלפים ייפגעו מהן וימותו. במסמך המדיניות, שחיבר צוות של מינהל התכנון במשרד הפנים, נכתב כי בעוד עשור יעמוד היקף ייצור החשמל בחוות טורבינות הרוח החדשות, שיוקמו בשטחים פתוחים, על 3% מכושר ייצור החשמל בארץ. תוכנית המתאר שתגובש לצורך העניין תכלול הנחיות בנוגע לאתרים הפוטנציאליים בארץ להצבת הטורבינות וכן בנוגע לגובהן, העשוי להיות בין ארבעה ל-40 מטרים ואף יותר. היום כבר קיימות יוזמות להקמת חוות טורבינות גדולות ברמת הגולן, בבקעת ערד ובגלבוע. מנגד, חוות דעת שחיברו אקולוגים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים קבעה, כי אין להקים חוות טורבינות רוח בישראל, בשל הפגיעה האפשרית בציפורים ובעטלפים. האקולוגים המליצו להמתין עד לפיתוח טורבינות שהלהבים שלהן מוצבים באופן שונה ולכן מהווים סיכון נמוך יותר לבעלי החיים. חוות הדעת הדגישה כי ככל שהטורבינות צפופות יותר, מידת הפגיעה בבעלי החיים גדולה יותר. לכן רשות הטבע והגנים התנגדה להקמת חוות טורבינות, אך לא סירבה להצבת טורבינות בודדות.

כתבה נרחבת מסינטיפיק אמריקן על גז הפצלים. הנקודות המרכזיות: * מחקרים של החברות המפיקות מראים שאין סיכון בקידוחי גז פצלים * אך מחקרים אלו בוחנים קידוח בודד, ותהליך סידוק בודד * אך במציאות הקידוחים עוברים מספר תהליכים של סידוק, ובכך האפשרות לפגיעה נרחבת יותר בקרקע, עד לזיהום מי תהום, משמעותית יותר * מבוצעים קידוחים רבים בסמיכות זה לזה, עובדה שמגבירה עוד את האפשרות לפגיעה במי תהום * חלק מהבעיה כלל לא קשור לתהליך הסידוק אלא לאיטום של הקדח כשהוא עובר בשכבות מי התהום - אם האיטום הזה לא נעשה כמו שצריך תהיה זליגה של נוזלים וגזים לשכבת מי התהום * פוטנציאל נוסף לזיהום הוא מבריכות האגירה של הנוזלים החוזרים - אם הן לא אטומות, או שהן מוצפות עקב מי גשמים, הנוזלים יגלשו ויזהמו את מאגרי המים * בכל אופן קשה מאד להוכיח קשר בין הקידוחים למזהמים שנמצאים במי תהום ויש להעמיק את הידע בתחום

שווי השוק של טוטאל נחתך בקרוב לשמונה מיליארד דולר, ועלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של ענקית הנפט הצרפתית כמעט הוכפלה, מאז החלה דליפת גז טבעי באסדת קידוח בים הצפוני שבבעלות חברת נפט הגדולה בצרפת. מניית טוטאל יורדת ב-1.3% בבורסת פאריס, ומשלימה בכך נפילה של 6.6% מאז החלה הדליפה באסדת הקידוח "אלגין" ב-25 במארס. מוקדם יותר ביום המסחר כבר נפלה המנייה ב-3.4% לשפל של יותר משלושה חודשים, לאחר שאתמול הודיעה טוטאל כי נאלצה לפנות את כל 238 העובדים מאסדת הקידוח "אלגין" ומתקנים סמוכים עקב התפשטות ענן של גז טבעי נפיץ מהדליפה, והזהירה כי יתכן שיחלפו שישה חודשים בטרם תוכל לעצור את הדליפה. המתקנים שפונו אחראים על 12%-13% מתפוקת טוטאל באירופה, או רווח נקי של 300 מיליון יורו (400 מיליון דולר) בשנה, כתב היום האנליסט ברטרנד הודי מבית ההשקעות קפלר קפיטל מרקטס בדו"ח למשקיעים. רווחיה של טוטאל ושמה הטוב עלולים להיפגע עקב סיכון לפיצוץ באסדת הקידוח, נזק סביבתי, ועיכובים של עד שישה חודשים בטרם תצליח החברה לעצור את הדליפה, ציין הודי בדו"ח. בה בעת, בשוק ה-CDS, זינקה עלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של טוטאל ב-0.26% לרמה של 1.06% - הרמה הגבוהה ביותר מאז ארבעה חודשים - לפי נתוני CMA. מאז ה-26 במארס קפצה עלות הביטוח של חובות טואטל בכמעט 0.5%. קידוח "אלגין" הוכתר

בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו". ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ�

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

יום רביעי לפני שבוע וחצי היה אחד מימי המסחר הדרמטיים בכלכלת איטליה המאיימת לשקוע, כשתשואות האג"ח של המדינה זינקו ליותר מ-7%. אולם את הדרמה שהתחוללה בשווקים באותו יום קשה היה להרגיש באחד מאזורי התעשייה, לא רחוק מהעיר סירקוזה שבאי סיציליה. שם, בטקס מרשים, התכנסו כ-100 מבכירי הממשל והכלכלה באזור כדי לחנוך את השקת הפארק הסולארי הגדול ביותר עד כה של חברת סאנפלאואר באיטליה, בהיקף של 5 מגוואט בשעה, ובהשקעה כספית של 20 מיליון אירו. בכך מבססת החברה את אחיזתה בשוק האיטלקי, המהווה כיום כבר יותר ממחצית מפעילותה, עם 24 מגוואט בשעה בארץ המגף (אחרי עסקה בהיקף של 2 מגוואט שעליה דיווחה בימים האחרונים), מתוך כ-40 מגוואט, שעיקר יתרתם בספרד. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע כמה מילים מבעל השליטה ומייסד חברת האנרגיה הסולארית, רוני בירם, המחזיק בה יחד עם גיל דויטש, מי שהיה שותפו גם בהקמת בית ההשקעות אקסלנס. על רקע חוסר היציבות בכלכלה האיטלקית, בירם מבהיר בתחילת דבריו: "אנו מאמינים שהמשבר הזה הוא חולף, ואילו ההשקעות שלנו באיטליה הן לטווח ארוך. מערכת הבנקאות האיטלקית עובדת, וגם היום יש לנו נגישות לבנקים פה. את העסקה הראשונה שלנו באיטליה עשינו לפני כשנתיים, ועד כה השקענו במדינה הזו כ-80 מיליון אירו (כ-5 מיליון אירו מכך - העסקה האחרונה

בשבוע החולף סוערת הרשת סביב גילוי בתחום האנרגיה הסולארית של ילד אמריקאי בן 13 מלונג איילנד. הפרשה החלה לפני שנתיים, כאשר איידן דווייר היה בן ה-11, וטייל ביער עם הוריו. במהלך הטיול חשב דווייר: מדוע לא לסדר פאנלים סולארים באותו האופן שבו עלים מסודרים, במקום הצורה המקובלת כיום לסידור לוחות, על מנת לייעל את קליטת אור השמש על ידם? דוויר החליט לחקור את העניין וערך בביתו ניסויים לבדיקת הרעיון, מהם עלה כי סידור פאנלים בצורת עלים אכן יעיל יותר. בשנה שעברה הוא הגיש את הרעיון לתחרות מדע כלל ארצית לצעירים שערך מוזיאון הטבע האמריקאי, והיה בין הזוכים. "מאותו רגע הדברים יצאו מכלל שליטה", סיפר איידן לעיתון "וול סטריט ג'ורנל". הגילוי של הילד התפשט באינטרנט כמו שריפה בשדה קוצים וזכה לחשיפה תקשורתית רבה. פרשנים הכתירו את הגילוי בתור "פריצת דרך מדעית" ואת איידן בתור "גאון". איידן דווייר צילום: מוזיאון הטבע האמריקאי אלא שאז התחולל מפנה מפתיע בפרשה. התברר כי החישוב שערך איידן היה מוטעה, מכיוון שבמקום את ההספק, הוא מדד את המתח החשמלי. עד מהרה הפך איידן למושא לבדיחות ברשת, וגופי תקשורת שדיווחו על המצאתו המבריקה זכו אף הם לגידופים והבעות זלזול ברשת. אולם איידן לא אמר נואש וערך מחדש את הניסוי, הפעם תוך בדיקת ההספק. הניסוי ה

>> הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, הודיעה אתמול כי לקחה הלוואה בנקאית בסך 10 מיליון דולר. הכשרת הישוב, החברה האם, העמידה לה ערבות מלאה לשם כך - ללא תמורה. בתוך חודשיים אמורה אסדת קידוחי הגז הומר פרינגטון להגיע לאתרים מירה ושרה, כדי לבדוק אם אכן יש גז או נפט במקום. השותפות בפרויקט הקידוח נערכות לסיום השגת המימון ומגייסות כעת כסף גם ליום שאחרי. הבנקים אינם מממנים קידוחי אקספלורציה מכיוון שהם בעלי סיכון גבוה, לכן התנאי להלוואה היה ערבות מלאה מצד הכשרת הישוב, המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים ובחברת מלונות הכשרה. ההלוואה תינתן בתנאי שוק. ביום שלישי הודיעה הכשרה אנרגיה כי השלימה הנפקת זכויות שהכניסו לקופתה 18 מיליון שקל. הכשרה צריכה להעמיד עוד כ-55 מיליון דולר לביצוע שני הקידוחים, וחלקה עשוי לגדול אפילו עד 72 מיליון דולר. אפשרות מימון נוספת היא שימוש באופציות של החברה, שבמידה שיממושו יכולות להזרים עוד כ-30 מיליון דולר לקופת החברה. עלות הקידוח באתרים מירה ושרה היא 157 מיליון דולר. אם אכן יימצא גז במקום והחברות יצטרכו לבצע מבחני הפקה, משמעות הדבר תהיה עלות נוספת של 21 מיליון דולר לכל אחד מהקידוחים, כך שבסך הכל מדובר בעלות של כ-200 מיליון דולר. האתרים לרישיונות הקידוח מירה ושרה נמצאים בים התיכון העמוק, וקידוחי האקס

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

התרגלת למכונית ההיברידית שמכליאה בין מנוע חשמלי למנוע בנזין, שכבר מתניידת על כבישי הארץ? בקרוב תגיע הטכנולוגיה שמאפשרת לחסוך בדלק ובזיהום, גם לתחום של מיזוג הבית: פיתוח של חברת ליינום סיסטמס, יאפשר כבר בקיץ הקרוב לבקש מהמוכר מזגן היברידי שפועל על אנרגיית שמש בשילוב עם חשמל, שייכנס לפעולה כשהשמש תשקע.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : פטנט ישראלי לחיסכון בדיו זכה בתו ירוק בינלאומי דרושה יצירתיות לבנייה ירוקה. מדריך וואטק: העולם בא ללמוד מענף המים הישראלי. צפו בסרטון   החברה נמצאת בשלבי סיום של פיתוח מזגן אוויר סולארי היברידי, המופעל על ידי אנרגיית חום וחשמל. המזגן מפיק קרור וכתוצר לוואי, מים חמים לרחצה. המערכת צפויה להגיע לחנויות בעוד כשנה.   המזגן מסוגל להדגים שלושה מצבי עבודה של המערכת: קירור וחימום סולארי מלא, קירור היברידי מלא וקירור חשמלי מלא. כשהשמש תזרח - חומה יפעיל את המנוע, וכשתשקע יעבוד המזגן על המנגנון המשולב מנגנון כלאיים - היברידי או על ידי חשמל בלבד. המזגן נראה כמזגן מפוצל רגיל, למעט כניסה של מיים חמים מקולטי השמש אל היחידה החיצונית.   במקומות חמים בעולם, צריכת החשמל של המזגנים הבייתים נעה בין 20% ל- 40% מצריכת החשמל הביתית בחורף ובקיץ. לפי נתוני החברה, המזגן שלהם יפחית את צריכת החשמל מקרור ה

גילוי מאגרי הגז במזרח הים התיכון בשנים האחרונות היה הצלחה ליזמים, אבל הוא מסב היום נזקים ניכרים לכלכלה הישראלית וגורם לכאוס בפיתוח מקורות האנרגיה וייצור החשמל, המזכיר רק את הכאוס באיומים על תקיפה באיראן. רק שבעוד שייתכן שבאיומי התקיפה באיראן יש רווח מסוים, הכאוס בתחום האנרגיה גובה מחיר גבוה ובמזומן, כפי שנוכחים לדעת צרכני החשמל. ההסתמכות על הגז המצרי והתחזיות לשימוש בגז ישראלי, גרמו לביורוקרטיה בישראל לאסור על פיתוח תחנות חשמל פחמיות, ובכך נהפכה המדינה בת ערובה לתהפוכות פוליטיות בעולם הערבי ולתאוות הבצע של אנשי עסקים, ישראלים וזרים, המעורבים בעסקי האנרגיה. בנייר עמדה "עצמאות אנרגטית לישראל על רקע תגליות הגז האחרונות", שהוצג בכנס הרצליה האחרון, נטען שמערכת חשמל שתתבסס עד סוף העשור על כך ש-60% מייצור החשמל ייעשה באמצעות גז, היא בעלת מקדמי סיכון גבוהים. לפי נייר העמדה, בבריטניה ובסינגפור, המובילות בייצור חשמל באמצעות גז (71% ו-60% בהתאמה), מבוססת אספקת הגז על שלושה מקורות. תגובתם של משתתפי הכנס היתה התעלמות. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר שבישראל עד 100% מייצור החשמל יתבסס על גז. וכל זה ממקור אספקה אחד, שגם הוא מאוים, וללא מלאי חירום. לעת עתה מאגרי הגז שהתגלו במזרח הים התיכון ושעלולים לחולל משברים