Group items tagged

פיתוח מואץ של יכול לאפשר למדינה לצמצם את נזקי משבר הגז עם מצרים והעלייה הצפויה במחירי החשמל. כך טוען מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב. לדבריו, לחשמל הסולארי יתרונות גדולים על הסולר, שחזר פתאום למרכז הבמה כדלק לייצור חשמל במקום הגז החסר. המשוואה משתנה כשמביאים בחשבון את המחירים החדשים לאור השימוש בסולר. "ייקור החשמל הצפוי בכל מקרה, כ-20%, מצמצם משמעותית את הפער בין עלות הייצור הסולארי לבין עלות הייצור הקונבנציונלי. "הפיצוצים בצינור הגז המצרי מדגישים את הצורך האקוטי בגיוון מקורות האספקה". הסולר מחליף אולי 9% מסל הדלקים לייצור חשמל. כ-50% מהחשמל מיוצר מפחם, הזול בהרבה מהחשמל הסולארי. החשמל הסולארי בוודאי לא יכול להחליף את הפחם או את הגז, אבל המקרה של הסולר שונה, כי חברת החשמל מתחילה להשתמש בסולר רק כשהביקושים בשלב השיא. פרופיל הייצור של אנרגיה סולארית מאוד מתאים לפרופיל הביקוש בשעות השיא בקיץ - אחר הצהריים המוקדמים, בסביבות שלוש. אלה השעות שבהן חברת החשמל מתכוונת להשתמש בסולר ואלה גם השעות שבהן ייצור החשמל הסולארי מגיע לשיא. כ-62% מהאנרגיה הסולארית מיוצרת בשעות שיא".

החשמל הסולארי בוודאי לא יכול להחליף את הפחם או את הגז, אבל המקרה של הסולר שונה, כי חברת החשמל מתחילה להשתמש בסולר רק כשהביקושים בשלב השיא. פרופיל הייצור של אנרגיה סולארית מאוד מתאים לפרופיל הביקוש בשעות השיא בקיץ - אחר הצהריים המוקדמים, בסביבות שלוש. אלה השעות שבהן חברת החשמל מתכוונת להשתמש בסולר ואלה גם השעות שבהן ייצור החשמל הסולארי מגיע לשיא. כ-62% מהאנרגיה הסולארית מיוצרת בשעות שיא". אוצר טוען שהמשך העידוד של אנרגיה סולארית יביא להתייקרות של 15% בתעריפים. "מדובר בהרבה פחות מ-15%. בעבודה שעשינו בסיוע יגאל פורת, לשעבר מנהל אגף מחקר ופיתוח בחברת החשמל, הגענו לכך שהעלות הנמנעת הישירה בייצור חשמל מאנרגיה סולארית מגיעה ל-59 אגורות לקוט"ש. ואם מוסיפים עלויות חיצוניות של מניעת פליטה של מזהמים, מגיעים לעלות נמנעת השווה ל-75 אגורות. מה שחשוב יותר, הוא אופי העלייה. אנחנו מדברים עכשיו על זינוק בלתי מתוכנן ומשברי. כך מתאפשר תכנון ארוך טווח, כולל הפחתת תעריפים תשאיר בשוק רק את התעשיות היעילות, וזה בתשובה לטענת האוצר שהטכנולוגיה עדיין אינה יעילה מספיק".

שר התשתיות עוזי לנדאו והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן חתמו על מכתב למזכיר הממשלה צבי האוזר, בו הם למעשה מוכנים להתפשר בנוגע להחלטת הממשלה בנושא קידום אנרגיות מתחדשות. בין השאר, דורשים לנדאו וארדן כי הממשלה תאשרר הקצאת 500 מגוואט למתקנים לייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה הארצית, בהתאם להחלטת רשות החשמל מינואר האחרון. לדבריהם, התוצאה האפשרית של שינוי החלטת הרשות והפחתת המכסה יובילו "לסחיבת רגליים ושיתוק התחום למשך מספר חודשים ארוכים עד שיסתיימו השינויים הנדרשים על-ידי הרשות". כמו-כן, דורשים השניים הקצאת מכסה של 100 מגה וואט עבור מתקנים לייצור חשמל המותקנים על גבי גגות, בשנים 2012-2011. ההקצאה תיעשה תוך קביעת תעריף מופחת ומאוזן לאורך זמן, אשר ישקף, בין היתר, את התייעלות התעשיה הגלובלית. עוד דורשים השרים: מענקים למתקני הדגמה בתקציב של 10 מיליון שקלים עבור פרויקטים חלוציים, הקצאת מכסה עבור תושבי יהודה ושומרון, ויצירת מסלולי תכנון הולמים לקידום ייצור חשמל מרוח ומביומסה.

מבנים בישראל אחראים על למעלה מ- 60% מצריכת החשמל במשק. בעזרת תכנון נבון ויישום שיטות, טכנולוגיות וחומרים ירוקים בבניה, ניתן לצמצם כ 70% מפסולת הבניין, כ 10% מצריכת המים וכ- 30% מצריכת החשמל. בניה ירוקה תצמצם משמעותית את הוצאות החשמל והמים של משקי הבית והתעשייה. אדם המתגורר בבית או במשרד הבנויים על פי תקן בניה ירוקה נהנה מתכנון המאפשר איכות חיים גבוהה יותר גם במרחב הציבורי, מחוץ לכותלי הדירה או המשרד: שטח פתוח ומגונן בצמחיה חסכנית במים, נגישות לתחבורה ציבורית, מסלולי וחניית אופניים ועוד. חשוב לזכור: במאה ה -21, מבלה האדם למעלה מ 90% מזמנו בין קירות, ולאיכות פנים המבנה השפעה מכרעת על בריאותו. זיהום האוויר בתוך המבנים עשוי להיות גרוע פי 100 מזיהום האוויר החיצוני ומבנים ירוקים הם מבנים בריאים וטובים יותר.

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו את התקן לבנייה ירוקה, שנועד לקדם בניית בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ושחוסכים במשאבים. בשלב זה התקן הוא וולנטרי ואינו מחייב, כך שהמשמעות בפועל היא שעדיין אין חובה לשמור על הסביבה בעת הבנייה. הוא מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בתשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. התקן קובע תנאי סף בהם יש לעמוד בעת תכנון או שיפוץ המבנה, והוא בעל חמש דרגות איכות - חמישה כוכבים מייצגים מענה על כמות מקסימלית של סעיפי התקן. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים, האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין, האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה והאם הוא נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו.

לראשונה בישראל: תקן מקיף לבנייה ירוקה העומד בסטנדרטים בינלאומיים ומותאם לאקלים הישראלי יוצא הדופן ולשיטת הבנייה המקומית. התקן החדש הוא עדיין אינו תקן מחייב. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי "התקן הינו בעל חמש דרגות איכות במדרג של כוכב אחד עד חמישה כוכבים לרף האיכותי ביותר". בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: חסכון במים, הפרדת פסולת חסכון בצריכת אנרגיה וחומרי הבנייה עצמם. על פי הערכות, החיסכון הכלכלי הצפוי למשפחה ישראלית בדירת ארבעה חדרים ממוצעת הבנויה על פי תקן בניה ירוקה צפוי להיות אלפי שקלים בשנה. התקן נכתב על ידי מיטב המומחים בארץ הכוללים נציגים מהאקדמיה, מהסקטור העסקי והמקצועי, נציגי משרדי ממשלה ואנשי תכנון וביצוע בתחומים השונים.

דו"ח צפוי המבקר להטיח במשרדים הממשלתיים, ברשות החשמל ובחברת החשמל האשמות על אופן פעולתם ועל ניהול קלוקל של תכנון משק החשמל. ב-2009 פרסם המבקר מיכה לינדנשטראוס דו"ח בנושא בו כתב כי "התנהלותם של חברת החשמל ושל גורמים האחראים לפיתוח משק החשמל והגז הטבעי היא מחדל חמור עד כדי חשש לפגיעה מהותית במשק המדינה". המבקר הסיק אז כי ההתנהלות הפגומה של החברה יש בה כדי להעמיד את המדינה בפני סכנה ממשית של מחסור בחשמל ובזבוז של מיליארדי שקלים למשק.

חברת מילניום אלקטריק הישראלית, העוסקת במשך שנים בפיתוח, תכנון, ייצור והתקנה של מערכות סולאריות פוטווולטאיות בישראל וברחבי העולם, כ 30 מגה ואט עד היום . פיתחה מערכת להפקת אנרגיה סולארית חשמלית (פוטווולטאית) ותרמית באמצעות קולט סולארי רב תכליתי (Multi Solar Collector), המכיל תאים פוטווולטאיים המקוררים ע"י מים ואוויר. הקולט הרב תכליתי מאפשר ייצור חשמל בערכים מירביים של עד 30% יותר חשמל מקולט פוטווולטאי רגיל, ומייצר אנרגיה תרמית (מים חמים ואוויר חם).המערכות הנ"ל עובדות במספר אתרים בישראל ובעולם כבר מספר שנים רב.

סימנס הגרמנית הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכוונת להקים בפעם הראשונה תחנת כוח תרמו-סולארית. התחנה תיבנה בספרד, ותשתמש בטכנולוגיה של חברת סולל הישראלית, שנרכשה על ידי סימנס לפני כשנה תמורת כ-420 מיליון דולר. ההחלטה של סימנס עומדת בניגוד חריף לגרירת הרגליים של קובעי המדיניות בישראל בתחום האנרגיה הסולארית. ההתמהמהות הישראלית בקביעת תעריפים לפיתוח שדות סולאריים מעידה על חוסר יכולת לראות ולו צעד אחד קדימה. לא מסובך להבין שהפקת אנרגיה ממקורות קונבנציונליים רק תתייקר בעשורים הקרובים, בעוד שמחירי הטכנולוגיות האלטרנטיביות יירדו. סימנס מסתכלת על התמונה הגדולה. בשלב ראשון היא רכשה את סולל, ועשתה מאמצים לבצע כמה פרויקטים ראשוניים. בשלב הבא היא תיעזר במחסור המתמשך בחומרי גלם ובעלייה בביקוש העולמי לחשמל. הפרויקטים הבאים כבר יזרמו אליה. ממשלת ישראל צריכה לעודד חברות המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה החלופית להישאר בידיים ישראליות. אנרגיה היא המשאב החשוב ביותר בכלכלה אחרי ההון האנושי. נכון שתחנות המסתמכות על גז טבעי הן פתרון נגיש וכלכלי בהתחשב בתגליות הגז המקומיות, אך תכנון נכון לטווח הארוך צריך לתת מקום גם לטכנולוגיות אחרות.