Group items tagged

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

אחת המצגות שהוגשו לעיון הוועדה בשימוע הציבורי שערכה בחודשים האחרונים יצרה עניין מיוחד. המצגת הוגשה על ידי חברה אלמונית בשם International Natural Resources Institute. החתום עליה מוכר יותר לציבור: תא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל הים. "במקרה של מלחמה נהיה חשופים לטילים בליסטיים ולטילי שיוט, שחלק מבנק המטרות שלהם יהיה מתקני תשתית", אומר ברוש בראיון ל-TheMarker. "פגיעה במתקן יצוא גז באזור מיושב תגרום להרס אדיר גם במרחק של קילומטרים", הוא מתריע. "אם מתקן LNG מתחיל חס וחלילה לבעור, אין דרך לכבות את השריפה. האנרגיות שישתחררו הן אדירות. מתקן כזה צריך לבנות 10-15 ק"מ מאזור יישוב. אין מקום כזה לאורך החוף בישראל, ולכן צריך להקים מתקן כזה רק בים". לברוש, בעל עיטור המופת, ניסיון בינלאומי בתחום אבטחת המתקנים בים, ומעורבותו בעניין אינה מקרית. לאחר פרישתו מחיל הים הוא החל לייעץ לחברות פרטיות בתחום הביטחוני. בין היתר, היה מועמדם של ראש הממשלה ושר האוצר לראשות דירקטוריון תע"ש. את המצגת, לדבריו, הגיש לוועדת צמח מטעם משקיע יהודי מחו"ל שניסה לקדם בישראל הקמה של מתקני הגז על גבי פלטפורמה ימית. עם זאת, ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור "אזרח מודאג", החושש מהקמת �

טל שיריזלי אנליסט פסגות סבור כי ההמלצות מקשות על מיצוי הפוטנציאל: ... מתרחישים שבצענו, פוטנציאל יצוא הגז, תחת דרישת הרזרבות נאמד בכ 150-250 bcm.  הגידול המהיר הצפוי בביקוש השנתי לגז במשק עלול לגרור עלייה חדה מדי שנה ברזרבות שידרשו כתנאי להתרת היצוא- דבר שמגביל את פוטנציאל היצוא. תחת תרחיש ביקושים בינוני, בשנים 2020 ו 2030 ידרשו רזרבות מינימליות בהיקף של כ 500 ו 675 bcm בהתאמה.  בתרחיש אופטימי המניח פיתוח מלא פוטנציאל עתודות הגז הטבעי בשטח הימי של ישראל (כ 1,400 bcm) יתאפשר יצוא הגז עד לשנת 2038. תקופה "קצרה" יחסית לחוזים ארוכי טווח הנהוגים בתעשייה (10-20 שנים).  סיכונים הכרוכים בהפסקת יצוא כפועל של הרזרבות במשק- עלולים להקשות על התקשרויות בהסכמי מכירה כמו גם על הכנסת שותפים אסטרטגיים והשגת מימון.  דרישת הרזרבות היוצרת זיקה בין המאגרים ומאפשרת יצוא בפועל רק לאחר השלמת פיתוח לויתן- עלולה לפגוע בהבשלת ההסכמים (בעלי הסיכויים החלקיים ממילא) המתגבשים ליצוא גז מתמר באמצעות מתקן הנזלה צף ((FLNG.  פוטנציאל היצוא המסתמן נמוך מההערכות המקובלות ביחס ליצוא הגז מלויתן בלבד (300-450 bcm).  חיוב בהקמת תשתיות בעלות קיבולת עודפת (צנרות הולכה, מתקני קליטה ומפצלים) שתופנה לטובת שימוש צדדים שלישיים עלול להקל על פיתוח מאגרים חדשים וב

"המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה. דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות. גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה. ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה. על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הו

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

ד"ר שלמה ולד: "כל הגז שיהיה יספיק לנו ל-50 שנה"07:33 18.09.2011 מאת: אבי בר-אלי<ר חברת החשמל, יפתח רון טל, שהעריך כי �

אופטימיות בחברות הדלק לקראת פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח ("ועדת צמח"). כך נודע ל"גלובס". על פי גורמים בכירים, נרשמה שביעות רצון רבה מהשימועים של הימים האחרונים לקראת פרסום המסקנות. נזכיר כי פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה נדחה לפני כמה ימים בשבועות ספורים, כנראה במטרה לגבש מדיניות ממשלתית כוללת בשיתוף עם משרדי האוצר והאנרגיה וכן עם הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין חוזי הגז של השותפות ב"תמר". גורמים בכירים באוצר מסרו ל"גלובס" כי "לא הסתרנו שהעמדה המקורית של המשרד דיברה על מכסות יצוא גבוהות יותר". כמו כן, הם מסרו כי הם אכן שוקלים לפעול לתיקון מסוים בחלק מהמסקנות לרבות העלאת גובה המכסות שנקבעו במסגרת הוועדה, בניגוד להערכות המוקדמות, "וזאת על מנת להבטיח את יצוא הגז ואת הגברת התחרות במשק הישראלי". נזכיר כי בתחילת אפריל פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים לקראת השימועים שנערכו עד הימים האחרונים. על פי מסקנות הביניים, ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר יצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו. הוועדה מעריכה בנוסף כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מ�

""מסקנות ועדת צמח הן ניסיון להגדיל את תקבולי המס לממשלה בטווח הקצר לשימושים לא יעילים" אמר יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, במושב בנושא הגז הטבעי, שנערך היום (ג') בכנס הרצליה. "אפשר לייצא את כל הגז לסין, אבל אפשר גם להשתמש בגז בתעשייה, להוריד את יוקר המחיה בכ-10 מיליארד דולר בשנה, ולפתח מקומות עבודה חדשים". יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין על פי חישובי המכון, עדיף למשק להשתמש בגז הטבעי כחומר גלם בתעשייה, וכן להגדיל את השימושים הצפויים בו בתחבורה. "ישראל יכולה לחסוך עד 295 מיליארד דולר עד 2040 בשימוש בגז. ואין סיבה לעצור ב-2040. על פי החישובים שלנו, כל עתודות הגז הצפויות בישראל יסתיימו תוך 35 שנה. לכן אסור לייצא אפילו גרם אחד של גז טבעי. היצוא של הגז הוא גניבה של כ-250 מיליארד דולר מהציבור" הדוברים במושב הציגו תוכניות שונות לשימוש בגז בתעשייה ובתחבורה, ושללו יצוא של עתודות הגז שיתגלו בישראל, שעליו המליצה ועדת צמח כאמצעי למימון פיתוח מאגרי גז. הוועדה המליצה לשריין גז לשימוש מקומי עד 2040. הולנדר הוסיף כי איסור על יצוא גז טבעי יוזיל את מחירו, וכי מדיניות יצוא גז שנקטה אוסטרליה הביאה למחסור בגז ולייקורו. "באוסטרליה עשו יותר מדי LNG, ולכן אין מספיק גז לתעשייה המקומית. אי אפשר להשיג גז, או שמשיגים אותו במחירי�

"בדומה למאגר "מירה", שבו לא התגלה גז, גם מאגר שמשון נכלל בחישובי רזרבות הגז של הוועדה לבחינת המדיניות במשק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. המשאבים שהוערכו במאגר נכללו כחלק מ-150 BCM (מיליארדי מ"ק) העתידים להתגלות בסבירות של 90%. הוועדה הוסיפה 150 BCM אלה לרזרבות גז של כ-800 BCM, המורכבות בעיקר ממאגרי תמר ולוויתן. על בסיס אומדן משאבים של 950 BCM בסך הכל ביססה הוועדה את המלצתה לשמור 450 BCM גז לצריכה מקומית, וכן לאפשר יצוא של 50% ומעלה מכל מאגר המפיק גז תוך הטלת מגבלת יצוא של 500 BCM. עם זאת, כפי שפורסם אתמול, במאגר שמשון התגלתה רק כרבע מכמות הגז שהוערכה בו טרם הקידוח, כ-15.5 BCM בלבד לעומת 65 BCM. זאת לאחר שבתחילת חודש ספטמבר התגלה כי קידוח נוסף, "מירה", נמצא יבש, וכי גם הוא היה חלק מחישובי הוועדה. הוספת 150 BCM לרזרבות בוצעה בימים האחרונים שלפני פרסום הדו"ח, וזכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי מנכ"לית המשרד. במשרד טענו כי המתודולוגיה לפיה חושבה התוספת אינה מקובלת, וכן כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד אשר יתקבל יותר מידע על רזרבות הגז של ישראל. בנוסף טוענים במשרד כי אומדני הצריכה המקומית עליהם התבססה הוועדה נמוכים, וכן כי אופק השימוש שנקבע, 25 שנה, אינו מספיק לביסוס תעשייה ותחבורה על הגז הטבעי."

איראן הפסיקה למכור נפט גולמי לחברות בריטיות וצרפתיות - כך הודיע היום (א') משרד הנפט של המדינה המוסלמית. "יצוא הנפט הגולמי לחברות בריטיות וצרפתיות נפסק. אנחנו נמכור את הנפט שלנו ללקוחות חדשים", מצוטט הדובר עלירזה ניקזאד באתר משרד הנפט. רק בשבוע שעבר פורסם כי איראן הפסיקה את יצוא הנפט לשש מדינות באירופה, ביניהן הולנד, יוון וצרפת.   המהלך  בא בתגובה להחלטת האיחוד האירופי מסוף ינואר להפסיק לייבא נפט גולמי מאיראן החל מה-1 ביולי, על רקע תוכנית הגרעין השנויה במחלוקת, שלהערכת המערב נועדה לבנות פצצות. איראן מצידה ממשיכה להכחיש את החשדות.   ב-4 בפברואר מסר משרד הנפט האיראני כי המדינה מתכוונת להפסיק את יצוא הנפט לכמה מדינות באירופה. "יש לנו לקוחות משל עצמנו...איראן תחליט מי יחליפו את החברות הללו", הוסיף ניקזאד.

"ועדת צמח מתעלמת מכללי השוק החופשי הנהוגים במדינתנו מאז הקמתה" - כך טוענת קבוצת דלק, השותפה במאגר הגז הטבעי תמר ולווייתן, בתגובה למסקנות הביניים שפירסמה ועדת צמח לבחינת השימושים בגז. במסקנות נקבע שיש לבחון את פיצול הזכויות במאגרים בין השותפות, ואת מכירת הגז בנפרד. זאת, כדי לאפשר תחרות בשוק הגז הסובל מריכוזיות גבוהה. ועדת צמח קבעה כי דלק ונובל אנרג'י האמריקאית מחזיקות בכ-79% מעתודות הגז המוכחות בישראל וב-55% מהעתודות והמשאבים הצפויים להתגלות. לכן רמזה כי יש לחייב את מכירת הגז בנפרד, וכן המליצה לחייב את השותפות בהגדלת קיבולת צנרת הולכת הגז לחוף ולחייב אותן בפתיחתה לשימוש מתחרים. בחוות הדעת שהגישה דלק בהליך השימוע שמנהלת ועדת צמח, טענה כי מדובר בהתערבות קיצונית לכאורה בשוק הגז. דלק דרשה להגדיל את מכסת יצוא הגז שעליה המליצה הוועדה הבין-משרדית למאגרים גדולים (50% מהגז). דלק טענה כי הוועדה טעתה בחישוב עתודות הגז של ישראל, שאותן העריכה לכאורה בחסר, וכן בצפי הביקושים לגז במשק, שהוטה לטענתה ביתר. כמו כן, מבקשת דלק להסיר את המגבלה המומלצת שלפיה לא יתאפשר יצוא גז עד להבטחת כל צורכי המשק. בנוסף, מתנגדת דלק להמלצה להקים מתקני ייצוא גז רק בשטח ישראל - ומבקשת בכך לשמור את האפשרות להקמתו בקפריסין. באשר למאגר י�

... "המלצה קריטית שמנפקת ועדת צמח היא זו שמכפיפה את יצוא הגז לקבלת רישיון יצוא - כלומר, קבלת אישור ממשלתי מראש לחוזי מכר, כדי להבטיח שאלה לא יסתרו את האינטרסים הלאומיים של ישראל ולא יפגעו בביטחון האנרגטי שלה. את רישיון היצוא ינפיק שר האנרגיה והמים, לאחר חוות דעת שיקבל ממשרדי האוצר והחוץ ומהמטה לביטחון לאומי. רישיון כזה יינתן ל-25 שנה, עם אופציה להארכתו ב-10 שנים נוספות. היצוא, אגב, ייקבע בהתאם להיקפי הפקה יומיים, כך שהיתר היצוא ייבחן על בסיס שוטף, לאור הצרכים השעתיים של המשק. הוועדה ממליצה כי הממונה על ענייני הנפט יקבע את היקף הגז והזמינות שיעמיד כל מאגר למשק. עוד נקבע כי לצרכנים במשק תינתן עדיפות לרכישת חוזה לאספקת גז מהמאגרים. כלומר, הצעת צרכן ישראלי לרכישת גז מספק ישראלי תגבר על חוזה דומה שיחזיק עבור צרכן זר. כוונת סעיף זה אינה ברורה עדיין, משום שחוזה מול צרכן זר לעולם יהיה משתלם יותר לספק הישראלי מאשר חוזה מול צרכן מקומי. באשר ליעדי היצוא, מציינת הוועדה כי היא רואה חשיבות בקידום יצוא גז למדינות שכנות לישראל. באופן מפתיע, הוועדה טרחה לציין כבר בקדמת הדו"ח, כי "אחת התובנות שהתגבשו בקרב חברי הוועדה בעקבות השימועים היא החשיבות הרבה של מעורבות מפעיל ומשקיע בינלאומי מוביל בתחום הפקת גז והנפט (Major)". מש

"נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין יהיה מוכן למכור בזול את הברית של רוסיה עם איראן בתמורה לגישה למאגרי הגז הטבעי של ישראל וקפריסין בים התיכון, לפי מאמר שפורסם באתר החדשות "קומנטייטור". ולדימיר פוטין ומחמוד אחמדינג'אד צילום: רויטרס לפי המאמר, עליו חתומים בכירי מערכת כתב העת "אנרג'י טריביון", פיטר גלובר ומייקל אקונומידס, רוסיה חוששת כי פיתוח שדות הגז הטבעי במזרח הים התיכון עלול לפגוע בתלות של אירופה באספקת גז טבעי מרוסיה, ובכך להחליש את כוחה הפוליטי של רוסיה. היקף היצוא הצפוי משדות הגז הטבעי במזרח הים התיכון לאירופה מוערך בכשליש מהיקף יצוא הגז של רוסיה לאירופה. "מבחינת רוסיה, האיום הברור והמיידי ביותר על שוק הגז האירופי החיוני לרוסיה הוא האפשרות שישראל, יחד עם קפריסין, יהפכו למעצמות-על בתחום יצוא הגז הטבעי. וזהו בדיוק המקום שבו אנו צופים התפתחות חדשה ומרתקת בסוגיה הגרעינית הישראלית-איראנית", כתבו גלובר ואקונומידס במאמר. כותבי המאמר ציינו עוד כי באחרונה רבו הדיווחים על כוונת חברת גזפרום הרוסית להפוך לשותפה בפיתוח שדה הגז הטבעי לוויתן, וכי במקביל התגלו מחלוקות בין רוסיה לאיראן בנוגע לאספקת מערכות נשק. כך למשל, בחודש יולי דיווח אתר "יורואסיה דיילי מוניטור" כי ממשלת איראן תבעה מרוסיה פיצויים בהיקף של א