Group items tagged

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

השגשוג של תעשיית גז הפצלים  ברחבי ארה"ב צפוי להוסיף כ-900 אלף משרות לשוק התעסוקה האמריקאי עד 2015, על פי דו"ח שפירסם היום מכון מחקר לאנרגיה בדנבר. המחקר מציין כי התפתחות הענף צפויה להביא לירידת מחירים משמעותית, שתחסוך עבור כל משק בית בארה"ב 926 דולר בממוצע בשנה בין 2012 ל-2015. עוד צוין בדו"ח כי בשנת 2010 היקף הענף נאמד ב-76 מיליארד דולר, ועל פי HIS הוא צפוי לזנק עד 2015 ב-50% ל-118 מיליארד דולר, ועד 2035 ל-231 מיליארד דולר. ההתפתחות המואצת של קידוחי גז טבעי בשנים האחרונות צפויה להימשך, בדגש על מוקדי הגז בפנסילבניה, צפון טקסס ומספר מדינות במערב ארה"ב, ומהווה קרן אור עבור כלכלת ארה"ב. כך מסר ג'ון לארסון, סגן נשיא חברת IHS גלובל אינסייט, העוסקת במחקרים בתחום האנרגיה. "תעשיית פצלי הגז מוכיחה עצמה כיוצרת משרות משמעותית בארה"ב", אמר לרסון. "בזמנים של האטה כלכלית נמשכת - הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - זהו הישג יוצא דופן". כיום מעסיק ענף קידוחי הגז בארה"ב כ-600 אלף עובדים. נכון לסוף 2010, כמעט שליש מהגז הטבעי בארה"ב מופק באמצעות טכנולוגיית שבירה הידראולית - במסגרתה מים מעורבבים בחול וכימיקלים מוחדרים עמוק לקרקע כדי לשבור סלעים ולשחרר גז טבעי. השיטה הזאת, למרות שהפכה את הגז הטבעי לאחד הענפים הצומחים במהירות הגדולה ביותר במשק האמ�

בשבוע החולף סוערת הרשת סביב גילוי בתחום האנרגיה הסולארית של ילד אמריקאי בן 13 מלונג איילנד. הפרשה החלה לפני שנתיים, כאשר איידן דווייר היה בן ה-11, וטייל ביער עם הוריו. במהלך הטיול חשב דווייר: מדוע לא לסדר פאנלים סולארים באותו האופן שבו עלים מסודרים, במקום הצורה המקובלת כיום לסידור לוחות, על מנת לייעל את קליטת אור השמש על ידם? דוויר החליט לחקור את העניין וערך בביתו ניסויים לבדיקת הרעיון, מהם עלה כי סידור פאנלים בצורת עלים אכן יעיל יותר. בשנה שעברה הוא הגיש את הרעיון לתחרות מדע כלל ארצית לצעירים שערך מוזיאון הטבע האמריקאי, והיה בין הזוכים. "מאותו רגע הדברים יצאו מכלל שליטה", סיפר איידן לעיתון "וול סטריט ג'ורנל". הגילוי של הילד התפשט באינטרנט כמו שריפה בשדה קוצים וזכה לחשיפה תקשורתית רבה. פרשנים הכתירו את הגילוי בתור "פריצת דרך מדעית" ואת איידן בתור "גאון". איידן דווייר צילום: מוזיאון הטבע האמריקאי אלא שאז התחולל מפנה מפתיע בפרשה. התברר כי החישוב שערך איידן היה מוטעה, מכיוון שבמקום את ההספק, הוא מדד את המתח החשמלי. עד מהרה הפך איידן למושא לבדיחות ברשת, וגופי תקשורת שדיווחו על המצאתו המבריקה זכו אף הם לגידופים והבעות זלזול ברשת. אולם איידן לא אמר נואש וערך מחדש את הניסוי, הפעם תוך בדיקת ההספק. הניסוי ה

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

אפשר להרטיב מגבת ולשים אותה על הרצפה, אפשר לשבת בתוך אמבטיית קרח, ואפשר לשרוץ יום שלם בקניון הסמוך לבית או בתוך מי הים, עם המדוזות. אך היום כבר לא חייבים רק את השיטות של סבתא - מסתבר שהשוק מציע פתרונות טכנולוגיים חדישים ומידיים להצללת הבית - שיכולים להותיר את החום בחוץ.   דוגמה לכך הם וילונות עם התזת אלומיניום על חלקם החיצוני. רפי קאופמן, מנכ"ל ובעלים של בית נוסבאום המתמחה בתחום הטקסטיל, מסביר כי בשונה מווילונות רגילים, וילונות אלו לא רק מעמעמים את האור הבוהק, אלא מונעים גם חדירת קרני UV ומצמצמים את חדירת החום.     "המתמטיקה פשוטה" אומר קאופמן, "המזגן הוא "שואב" החשמל והכסף העיקרי בימי הקיץ החמים. ככל שהווילון יסנן באופן טוב יותר את קרני השמש, כך תימנע התחממות החלל והמזגן "יתאמץ" פחות". כתוצאה, ניתן להשיג לדבריו חיסכון של 10% בחשבון החשמל, אך הדבר תלוי בגורמים שונים, בהם מיקום התקנת הוילון, המרחק שלו מהזכוכית, סוג הבד, צפיפות החומר הנבחר, כיוון החלון ועוד.   הווילונות המותזים יכולים להגיע בגלילה, הכוללת שימוש בבד פרוס ומאפשרת הצללה בלבד או האפלה מלאה, בה האור אינו חודר כלל. לחילופין, אפשר להשיג אותם בבדים אווריריים, שישמשו כווילונות הסטה. למרות שאפשרות זו מעניקה מראה "עשיר" יותר - קאופמן מסביר כי שיטת הגל�

הצהרת ממשלת קפריסין היום על החשת המהלכים לקבלת מילווה ענק מרוסיה להצלת כלכלת האי ,אם תתבצע,היא מכה לישראל וסיבוך קשה לתגליות הגז הישראליות. כלכלת האי נפגעה בגלל היותה חלק בלתי נפרד מיוון. המדינה ניצלה לפני שנה ... קפריסין חשובה לרוסיה לא רק בגלל רזרבות הגז והנפט אלא בהיותה בסיס ימי חשוב היכול לשמש את הצי הרוסי המשתמש בים התיכון רק בנמלים בסוריה. אי הודאות על המשך שליטת אסד מחייבת את רוסיה לדאוג לאלטרנטיבה אם אסד יקרוס ורוסיה תסולק מהנמל הסורי. ... הצהרת ממשלת קפריסין היום היא ניסיון ללחוץ על האיחוד האירופאי למתן את דרישותיו הכלכליות ולמהר בהלוואה. קפריסין תיאלץ לקבל את התכתיב הרוסי שאינו מבקש ממנה גזירות כלכליות אלא השתעבדות מדינית. ישראל השתיתה את אסטרטגיית הגז שלה על קפריסין. בשנה האחרונה היו ראש הממשלה ,שר האוצר, שר החוץ ושר האנרגיה פעמים רבות באי השכן וכמעט חתמו סופית על אמנה בנושאי האנרגיה. איך הגז ייוצא? חברות האנרגיה שגילו את רזרבות הגז והנפט בים התיכון יודעות כי בלי יצואו הוא לא יהפוך לרווחים.הדרך הקלה והמהירה ביותר ליצוא הגז היא דרך טורקיה,המחוברת כבר בצינורות להולכת גז לאירופה. אולם טורקיה וקפריסין נמצאות במצב איבה ועל סף מלחמה וישראל אף היא בגלל מדיניות כוחנית ויהירה הגיעה לס

הממשלה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לשר האנרגיה והמים ולשר האוצר להאריך את רישיונותיה של חברת החשמל, ללא צורך באישור מוועדת הכלכלה בכנסת. רישיונות החברה עומדים לפקוע ב-15 באפריל, ויו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן הבהיר בדיון האחרון, שנערך לקראת סוף 2011, כי לא יאשר הארכה נוספת. "הוועדה אינה מוכנה להיות חותמת גומי של משרד האנרגיה והמים", אמר שאמה הכהן. הצורך בחידוש הרישיון נובע מאי ביצוע רפורמה בחברה, המתוכננת זה כ-15 שנה. ... הממשלה כנראה תאמץ את הנחייתו של יו"ר הוועדה, ולפיכך הוכן תזכיר חוק בן שתי שורות בלבד: "בסעיף 60 (ד(11) לחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996, המלים 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת' יימחקו". אם יאושר החוק, יוכלו שרי האנרגיה והאוצר להאריך עד אין קץ את רישיונות חברת החשמל, מבלי שיאלצו נציגיהם להסביר לוועדת הכלכלה בכנסת בסוף כל שנה מדוע לא בוצעה הרפורמה גם בשנה החולפת. חברת החשמל, המתמודדת עם קשיים פיננסיים מרובים, נמצאת במגעים עם ועד העובדים כדי לקדם את תוכנית ההתייעלות "תנופת אור". התוכנית כוללת פרישה של כ-2,000 עובדים וותיקים בחברה (מבוגרים מגיל 50 ובעלי 25 שנות ותק ויותר), שעל פי הערכות עשויים לדרוש מענק פרישה של כ-1.65 מיליון שקל כל אחד. כמו כן, ועד עובדי החברה צפוי לדרוש מענק רפורמה לעובדים שיישארו.

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

הצלחה לחברת הקלינטק הישראלית הישראלית 3GSolar המפתחת פתרונות להפקת אנרגיה ירוקה: התאים הסולאריים הפוטו וולטאיים של חברת 3GSolar, שיוצרו בטכנולוגיה הייחודית של הדפסת צבע (dye-sensitized solar cell) והוצבו על גג החברה לפני כשנתיים, מפיקים חשמל באותה רמת ביצועים כמו ביום הצבתם לפני שנתיים. רמת הביצועים של תאים סולאריים אורגניים המוצבים בחוץ ידועה בנטייתה לרדת עם הזמן ולכן מדובר בהישג מרשים בתחום התאים הסולאריים מדור שלישי. משרדי 3GSolar ממוקמים בישראל, בגובה 800 מטר מעל פני הים. תנאי מזג האויר מאופיינים בקיץ בשמיים בהירים, עם רמות אור וקרינת UV גבוהות מאד, ובגשם בחורף. השמש הקיצית הטיפוסית בתנאים אלה חזקה בכ-20% יותר מכפי שניתן לדמות בתנאי מעבדה. התאים הסולאריים המודפסים נחשפו לתנאי מזג אויר אלו במלואם, גם כתאים בודדים וגם כתאים שהוצבו בדבוקות על-פי מודולים סולאריים, ללא כל עטיפה או הגנה מן הסביבה. עמידות התא הסולארי הוכחה כמעולה. ניסויי השטח נמשכים כעת זו השנה השלישית. ד"ר יהונתן גולדשטיין, מייסד ונשיא 3GSolar: "בתנאי תאורה משתנים, ואפילו בצל, התאים הפוטו וולטאיים המודפסים שלנו עובדים טוב יותר, וזאת בהשוואה לירידה ברמת הביצועים של מודולים מסיליקון הזקוקים לתנאי תאורה ספציפיים. אנו עובדים על כך שטכנולוגית dye-sensitized solar c

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

היאכטה, שעלותה 16 מיליון דולר, משתרעת על פני 31 מטרים. משקלה הוא 60 טון והיא משובצת ביותר מ-536 מטר מרובע לוחיות פוֹטוֹאֶלֶקְטְרִיות. היא יכולה לשוט חמישה לילות ללא אור שמש ישיר, באמצעות רזרבות של אנרגיה השמורות בסוללת הליתיום הגדולה בעולם. דומז'אן מספר כי לפני שיצאו לדרך מנמל מונקו בספטמבר 2010, חששו כי ללא אור שמש לאורך זמן, סוללת הליתיום תיגמר והספינה תתקע בעומק האוקיינוס. אך הסקיפר הגאה חושף כעת כי הסוללה לא התרוקנה מתחת ל-20% לאורך כל הדרך.

במסגרת הקמפיין יוצבו בשבוע הקרוב שלטי חוצות שסיסמתם "להרחיק את הפצצה ללב ים", במקביל ראשי המאבק נפגשים עם תושבי האזור (חדרה, אור-עקיבא, קיסריה וקיבוץ שדות ים) בניסיון לרתום אותם למאבק. אחת הפעילות המרכזיות במאבק היא אורנה אשכנזי, תושבת קיסריה ונציגת היישוב במועצת חוף הכרמל. לאחרונה כינסה אשכנזי מפגש שבו השתתפו כ-250 מתושבי קיסריה והם שמעו ממנה על הסכנות הצפויות מהקמת מסוף הגז בסמוך לחוף חדרה. ... בהנחה שצריך להקים את המתקן במקום כלשהו, איזו חלופה אתם מציעים? "אנחנו מבינים שהמתקן צריך להיות איפשהו, ואם כבר הוחלט שהוא יהיה באזורנו, אז אנחנו דורשים להרחיקו אל תוך הים. "כיום מדובר על בניית המתקן במרחק של 2.4 קילומטרים מהחוף, ובמקרה של דליפה במתקן עצום שכזה או דליפה ממנו המרחק הזה אינו מספק. אף על פי שבניית המתקן במרחק של 20 קילומטר מקו החוף היא יקרה, ברור שאין מחיר לחיי אדם". ... איש מקצוע המלווה את מטה המאבק הוא סא"ל במיל' תומר מירז. מירז, מפקד ספינת טילים בעברו, צבר ניסיון במאבקים סביבתיים כששימש כיועץ למועצת חוף הכרמל במאבקה נגד חוות הגז שתוכננה לקום בשטחה. מירז מעלה תיאורים אפוקליפטיים על האסון שעלול לפקוד את האזור במקרה שמסוף הגז אכן יוקם במתכונתו הנוכחית - 2.4 קילומטרים מהחוף, ו-400 מטרים בלבד ממסוע ה�

החקיקה החדשה בגרמניה שופכת אור על מצב השוק הגרמני ומיקומו בהיסטוריה של השוק הסולארי. המדינה שועטת לכיוון עידן הגריד פארטי ללא שום חשש ומוכנה להתחיל להשבית אט, אט את מקורות האנרגיה הגרעינית. מאורעות פוקושימה חדרו היטב למסדרונות הפרלמנט הגרמני וגרמו למקבלי ההחלטות להמשיך להצעיד את תעשיית האנרגיה המתחדשת קדימה עם רגל על הגז ללא הפסקה. התעריף המקובל כיום הנו בין 0.22 סנט יורו ל-0.26 סנט יורו עבור קילווואט מיוצר. ההערכות הן שגרמניה תגיע לגריד פארטי ב-2015. כל כוחות השוק פונים לשם וכבר רואים שינוי מהותי במחירי הפאנלים המתחילים לרדת למרות הביקוש הגדול. ההרצאה הזו תשפוך מעט אור על מעצמת הפוטו וולטאי העולמית, המובילה את השוק העולמי למרות שקרינת השמש נותנת 40% פחות תפוקה מאשר בישראל.

בעולם האנרגיה הסולארית,תאיים אורגניים פוטווולטאיים יש להם שדה רחב של אפליקציות אך הן עדיין נחשבים כבלתי אמינים.תאים מבוססי פחמימות אלו הנעזרים בפולימרים אורגניים או מולקולות קטנות כסמי קונדקטור,הם דקים וזולים יותר להפקה מאשר ייצור תאים סולאריים רגילים המיוצרים מסיליקון לא אורגני.אולם הם משתרכים מאחור ביכולתם להמיר ביעילות אור שמש לחשמל. אולם עתה חוקרי האוניברסיטה של קליפורניה(UCLA) בשיתוף עמיתים מסין ויפאן הראו כי באמצעות שיתוף יחידות נאנו של זהב לתאים אורגניים פוטווולטאיים הם מצליחים להגביר את ניצולת אור השמש להמרה לחשמל ב-20%.

זה כבר מגוחך - נפט סולארי! החלה הפעלת הפרויקט באמצעות הטכנולוגיה התרמו-סולארית LPT של ברייטסורס המתקן יפיק 29 מגה-וואט אנרגיה תרמית, ויופעל על-ידי שימוש בטכנולוגיה תרמו-סולארית LPT של ברייטסורס אנרג'י. המתקן ישתמש באנרגיית שמש ליצירת קיטור בלחץ ובטמפרטורה גבוהים למטרת שאיבת נפט מוגברת. המתקן המשתרע על פני כ- 400 דונם כולל 3,822 הליוסטטים, כאשר כל הליוסטט בנוי משתי מראות בגודל 2*3 מטר המוצבות על עמוד מתכת בגובה של כ-2 מטר. המראות ממקדות את אור השמש כלפי דוד המוצב בראש מגדל שמש בגובה של 100 מטר.

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.   למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.   ...   הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים �

"אור ירוק" להקמת מתקני קרקע סולאריים גדולים, 100 מגוואט נוספים למערכות סולאריות על גגות ומכסות נדיבות לביומסה ורוח - אלה העקרונות המרכזיים שסוכמו בפגישה מכרעת בין נציגי משרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההסכמה תאפשר לממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את המשך מדיניות עידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המדיניות מבוססת על מכסות שיוקצו עד לשנת 2014, שנקבעה כשנת היעד לסיום השלב הראשון בתכנית העידוד. השלב השני יסתיים ב-2020 אולם שיטת העידוד בתקופה זו תיקבע בעתיד על-ידי הצעה שיגיש משרד התשתיות עד ינואר 2014. ההסכמה התאפשרה לאחר שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הסכים להתפשר על התביעה להקצות מכסה מיידית של מערכות סולאריות על גגות. ההצעה שתוגש לאישור הממשלה שבה ומצהירה על מחויבות הממשלה לשני היעדים שנקבעו ב-2009: ייצור 10 אחוז מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים (2,760 מגוואט) עד לשנת 2020 וייצור 5% (1,550 מגוואט) עד ל-2014. הצעת המחליטים קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 לא יעלה על 1,430 מגוואט למערכות סולאריות (לייצור חשמל מהשמש) בכל הגדלים, 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת.

בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. דרישתן המקורית של חברות ההתקנה, שזכתה לגיבוי של השר לנדאו, הייתה לקבל מכסה של 100 מגוואט עד סוף 2012. באוצר התנגדו לדרישה בנימוק שהיא מעודדת סחיטה למכסות נוספות מצד החברות בשנים 2013 ו-2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

בהשקעה כספית של 1,000 דולר למ"ר הוקם המשרד האקולוגי הראשון. האדריכל החיפאי ד"ר יוסי קורי התקין במשרדו גגות ירוקים, חשמל חכם, חיישני אור ובקרי טמפרטורת. הטרנד הבא?

חברת החשמל תקים פרויקטים סולאריים בסין בהיקף 1.3 מיליארד דולר. דירקטוריון החברה אישר בישיבתו האחרונה את תוכנית החברה להקים בצפון סין 3 חוות ענק להפקת חשמל מפנלים סולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (PV). כך מדווח היומון גלובס. מדובר בהשקעה ראשונה של חברת החשמל בסין ובכניסה ראשונה של החברה לפעילות בתחום ייצור החשמל הסולארי. זהו הפרויקט הבינלאומי הגדול ביותר שנמסר לביצועה של חברת החשמל עד היום. ביצוע המיזם מותנה עדיין בקבלת אור ירוק מרשות החברות הממשלתיות. באוצר עיכבו בשנים האחרונות אישורים להרחבת פעילות החברה לתחומים נוספים עד להשלמת המשא-ומתן על הרפורמה.

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �