רף חדש במחירי עסקאות הגז: 8.5 דולר ל-mmbtu, זהו לפי הערכות המחיר שנקבע בעסקה שנחתמה אתמול (א') בין מפעלי נייר חדרה ושותפות "ים תטיס" של קבוצת דלק ונובל אנרג'י . העלייה מיוחסת ברובה להתייקרות במחירי הנפט שהמחירים בהסכמי הגז מוצמדים אליו באופן חלקי, וכן בשל העובדה שמדובר בחוזה לזמן קצר. המחיר שנקבע עשוי לשקף מחירים שייקבעו בעסקאות הגדולות שצפויות להיחתם בתקופה הקרובה עם חברת החשמל והחברה לישראל והוא עשוי להשפיע על התמחור של מאגרי הגז "תמר" ו"לוויתן". כך מדווח היומון גלובס.

אמפל דיווחה אמש כי תיקון הפיצוץ השני בצינור הגז בסיני הסתיים וחודשה האפשרות להובלת גז. כמו-כן, אמפל דיווחה כי קיבלה מ-EMG (בה היא מחזיקה 12.5% מהמניות) הודעה לפיה שירותי הביטחון של מצרים הוסיפו אמצעי אבטחה נוספים במטרה למנוע התקפות נוספות על צינור הגז. EMG הודיעה כי ברגע ששירותי הביטחון יסיימו את פריסת הכוחות ואמצעי המיגון תחודש הזרמת הגז עד לסוף חודש מאי. זאת בניגוד לדבריה של סמנכ"לית החברה אירית אילוז שטענה יממה אחרי הפיצוץ כי ייקח שבועיים לחידוש אספקת הגז.

אחרי ארבע שנים של היערכות, בטר פלייס הציגה היום (א') את המחירים של המכונית החשמלית ושל חבילת השירות. המכונית, רנו פלאונס ZE חשמלית, תעלה 123 אלף שקל, מעט יותר ממכוניות בנזין מקבילות. הגרסה הבסיסית תגיע עם אבזור נדיב, הכולל בקרת אקלים מפוצלת ומערכת מידע וניווט. רמת גימור עשירה יותר, עם חישוקים קלים, חיישני רוורס ומושבים מתכווננים חשמלית, תעלה 130 אלף שקל. המחיר לא כולל את הסוללה, הניתנת להחלפה, שכלולה בחבילת הקילומטרים. בטר פלייס תציע בתחילה חמש חבילות קילומטרים, הכוללות עמדת טעינה, החלפות סוללה ללא הגבלה וגישה חופשית לארבע שנים. המחיר - 1,090 שקל בחודש לחבילת של 20 ק"מ בשנה, 1,300 שקל בחודש ל-23 אלף ק"מ לשנתיים, 1,470 שקל בחודש ל-26 אלף ק"מ בשנה או 1,599 שקל בחודש ל-30 ק"מ בשנה (ממוצע קילומטראז' בציי הרכב). לפי חישובי בטר פלייס, מדובר בחיסכון של 20% בשנה בהוצאת על המכונית, כולל ביטוח והוצאות אחזקה.

ניתוח כלכלי מעמיק שכתב וערך אריאב יחד עם היועץ הכלכלי ד"ר מאיר אמיר תומך נחרצות בהמשך עידוד תעשיית ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ואף בהרחבת יעדי הייצור שאותם קבעה הממשלה. זאת, תוך התמקדות בעידוד ייצור החשמל הסולארי ובמינופו ליצירת תועלות כלכליות, תעסוקתיות, חברתיות וטכנולוגיות נוספות. לטענת השניים, מחויבותה של ישראל לעודד את התעשייה הסולארית כבר מעוגנת ברוח המנשבת בעולם - ובהצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות של ה-OECD. ואולם, הם מוסיפים, עידוד תעשייה זו - בניגוד לעמדת האוצר - טומן בחובו גם היגיון כלכלי מובהק.

החברה חתמה על הסכם חדש עם השותפות במאגר, לאספקת כמויות נוספות של גז טבעי על בסיס מזדמן. לפי התנאים החדשים, לא תוטל כל הגבלה על היקף אספקת הגז - והמחיר יהיה גבוה משמעותית מזה שנקבע בהסכם המקורי ב-2005

בוועדת השרים לחקיקה, הביעו רוב השרים תמיכה בחוק שנועד לקבוע יעדים בינלאומיים מחייבים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים. משרד האוצר מתנגד לחוק

שיא ארה"ב, ברק אובמה, מתמודד עם לחץ ציבורי עקב העלייה במחירי הדלק, ביחד עם תלונות מצד הרפובליקנים ומנהיגים עסקיים שטוענים כי המדיניות שלו מגבילה את הפיתוח של מקורות אנרגיה מקומיים. עקב כך, הנשיא האמרקיני הודיע היום (שבת) כי הממשל יפעל להגדלת תפוקת הנפט של ארה"ב. "אין ספק שהעלייה במחירי הדלק הינה אחת מהבעיות הגדולות ביותר שלנו החודשים האחרונים היתה", אמר אובמה במהלך הנאום השבועי שלו לרדיו והאינטרנט. הנשיא הודיע שהממשל יפעל להגברת הקידוח באלסקה ע"י הצעת עוד רשיונות קידוח באיזור. בנוסף, אובמה ציין כי הממשל יעניק תמריצים לחברות על מנת להאיץ את קצב הקידוח והארכות לחוזי הקידוח הקיימים באלסקה ובמפרץ מקסיקו. נזכיר כי בשבוע שעבר אמר אובמה שעל ארה"ב להפחית את ייבוא הנפט בשליש עד 2025: "במקרה הזה - הכלכלה שלנו תהיה פחות פגיעה לתנודתיות הגבוהה במחירי הנפט".

במסגרת הקמפיין יוצבו בשבוע הקרוב שלטי חוצות שסיסמתם "להרחיק את הפצצה ללב ים", במקביל ראשי המאבק נפגשים עם תושבי האזור (חדרה, אור-עקיבא, קיסריה וקיבוץ שדות ים) בניסיון לרתום אותם למאבק. אחת הפעילות המרכזיות במאבק היא אורנה אשכנזי, תושבת קיסריה ונציגת היישוב במועצת חוף הכרמל. לאחרונה כינסה אשכנזי מפגש שבו השתתפו כ-250 מתושבי קיסריה והם שמעו ממנה על הסכנות הצפויות מהקמת מסוף הגז בסמוך לחוף חדרה. ... בהנחה שצריך להקים את המתקן במקום כלשהו, איזו חלופה אתם מציעים? "אנחנו מבינים שהמתקן צריך להיות איפשהו, ואם כבר הוחלט שהוא יהיה באזורנו, אז אנחנו דורשים להרחיקו אל תוך הים. "כיום מדובר על בניית המתקן במרחק של 2.4 קילומטרים מהחוף, ובמקרה של דליפה במתקן עצום שכזה או דליפה ממנו המרחק הזה אינו מספק. אף על פי שבניית המתקן במרחק של 20 קילומטר מקו החוף היא יקרה, ברור שאין מחיר לחיי אדם". ... איש מקצוע המלווה את מטה המאבק הוא סא"ל במיל' תומר מירז. מירז, מפקד ספינת טילים בעברו, צבר ניסיון במאבקים סביבתיים כששימש כיועץ למועצת חוף הכרמל במאבקה נגד חוות הגז שתוכננה לקום בשטחה. מירז מעלה תיאורים אפוקליפטיים על האסון שעלול לפקוד את האזור במקרה שמסוף הגז אכן יוקם במתכונתו הנוכחית - 2.4 קילומטרים מהחוף, ו-400 מטרים בלבד ממסוע ה�

ההכנסות ניכוי תמלוגי גז עמדו על 25 מיליון דולר. החברה מכרה 0.9 BCM של גז ברבעון הראשון . הרווח הנקי המצרפי של דלק קידוחים ואבנר עמד על 26.8 מיליון דולר אף מילה על הפיגועים במצרים...

גם מסדר-סיטי כבר לא מתוכננת להיות אפס פליטות פחמן... The master plan was to desalinate groundwater with solar energy, but for now water is piped in from one of Abu Dhabi's gas-fired, high-energy, desalination plants. The revised plan no longer counts on-site energy generation as the only source of power. The idea of coveringA scheme for covering all roofs with solar panels was found to be more costly than a centralised power plant. Meanwhile, the photovoltaic panels outside the city are proving less efficient than expected because of dust storms and haze, which can cut solar insolation by 30% - the panels must be cleaned by hand.

הכשרה אנרגיה (   84.6 ) העוסקת בחיפושי גז ונפט המחזיקה ברשיונות "מירה" ו"שרה" אתמול (ה') לבורסה כי הסקר מהסייסמי התלת מימדי שנערך בשטחי הרשיונות "שרה" ו"מירה" יפורסם בחודש יוני 2011. על פי הודעת החברה מטרת הדחייה היא אפשר ל- NSAI, החברה המכינה דוח הערכת משאבים מותנים עבור השותפים ברשיונות , לקלוט ולעבד נתונים סיסמיים נוספים שעובדו ופוענחו לאחרונה. זאת על מנת לבחון מטרות נוספות שעלו בשטחי הרישיונות, כך שבדוחNSAI יוצגו כל המטרות.

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.

בז"ןמודיעה היום כי הושלמו חיבורי מתקני החברה למערכת ההולכה הארצית לגז טבעי כמו גם הבדיקות המאפשרות את התחלת צריכת הגז במתקני החברה. בז"ן הייתה אמורה להשתמש במתקני חברת EMG המובילה גז ממצרים לישראל, אולם בשל חבלה בקו הגז (שהתרחש ב-27 לאפריל), בז"ן חתמה על עסקה חד פעמית עם קבוצת "ים תטיס" על אספקת גז טבעי ליומיים. בז"ן תשתמש בגז של קבוצת ים תטיס, המורכבת מנובל אנרג'י, דלק קידוחים, אבנר חיפושי נפט ודלק השקעות ונכסים, על מנת לבחון את מתקני הגז שלה ב"הרצה חמה", כלומר בדיקה של המתקנים ותקינותם כאשר מועבר בהם הגז הטבעי.

לאיפה הולכת הפנסייה שלנו... :-( לאחר 14 חודשים רוויי דרמות ייחתם בימים הקרובים הסכם הסגירה הפיננסית למימון חלקה של ישראמקו (28.75%) בפרויקט פיתוח מאגר תמר. מדובר באשראי בסך 750 מיליון דולר שארגן דויטשה בנק - אך ברובו יישא בנק לאומי. זאת, לצד הבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות, בנק זר נוסף וארבעה גופים מוסדיים, שיצטרפו אף הם למסע אל בטן האדמה: מגדל, כלל ביטוח, מנורה ואלטשולר שחם. מדובר בהלוואת גישור בסך 350 מיליון דולר לתקופה של עד שלוש שנים, שבה יישא בעיקר לאומי. לפי הערכות, יטול לאומי חוב קצר-טווח בסכום של כ-100-150 מיליון דולר. ארבעת המוסדיים יעמידו בשלב זה אשראי צנוע יחסית של כ-50 מיליון דולר יחדיו. ביתרה, צפויים לשאת דויטשה בנק, הבנק הזר, דיסקונט ומזרחי טפחות. מדובר בחוב נושא הסיכון לתקופת ההקמה של הפרויקט, שלאחריו יבוצע מימון מחדש באמצעות נטילת חוב מוסדי. דויטשה בנק שימש יועץ ומארגן פיננסי לגיוס נוסף של כ-400 מיליון דולר שישלים את המימון הדרוש לפרויקט. לפי הערכות, בשלב זה יישאו מגדל, כלל ומנורה בחוב בסך 100 מיליון דולר כל אחד. אלטשולר שחם ודויטשה יישאו כל אחד באשראי של כ-50 מיליון דולר. ביתרה צפויים לשאת הבנקים.

בדו"ח שחיברו ירום אריאב וד"ר אמיר מאיר הוקדש פרק שלם לבחינת המדיניות הבינלאומית בענף האנרגיות המתחדשות, ולתיאור התפתחות הענף הסולארי בפרט. לפי הדו"ח, כושר הייצור ב-P.V גדל בשבע השנים האחרונות ביותר מפי 20. הוא צפוי להמשיך ולגדול בקצב שנתי של 20%, תוך שהוא נתמך בתעשיית P.V אדירה שהיקפה ב-2011 מסתכם ב-86 מיליארד דולר. היקף התקנת המתקנים הסולאריים הצפוי בעולם ב-2011 יהווה כ-100% מההספק המותקן המצטבר בעולם ב-2009. במקום גרמניה, ספרד ואיטליה, שהיו החלוצות בתחום ונסוגות בינתיים מן המדיניות המתמרצת בשל אילוצי תקציב, נכנסות לתמונה יפאן, דרום קוריאה, קנדה, צרפת, בלגיה, בריטניה, סין, הודו וצ'כיה, המבקשות לרכוב על גל ירידת המחירים בענף הסולארי. זאת, לדברי הכותבים, למרות היותן בעלות תנאי קרינה נחותים בהשוואה לישראל ולמרות מגוון מקורות אנרגיה מתחדשת העומד לרשותן בשטחן - ושאין בישראל (מפלי מים, למשל, או תנאי רוח טובים). תעשיית החשמל מאנרגיה מתחדשת, לא כולל אנרגיה גרעינית, מהווה כ-18.5% מסך ייצור החשמל בעולם. האנרגיה הסולארית תופסת רק כ-0.3% מנתח זה, וצפויה לגדול עד 1.5%-2% עד סוף העשור. ואולם, אריאב ומאיר מזכירים כי מכלל האנרגיות המתחדשות, האנרגיה ההידרואלקטרית והגיאותרמית אינן רלוונטיות לישראל, והפוטנציאל של אנרגיות הרוח והביו-מס

המחיר החדש שנקבע בין מצרים לירדן לא פורסם. כיום צורכת ירדן כ-3 BCM גז טבעי מצרי בשנה המשמשים לכ-80% מייצור החשמל בממלכה. מדובר בחוזה לרכישת כ-1 BCM בשנה במחיר מסובסד של דולר למיליון BTU (יחידת מידה תרמית) ובחוזה לרכישת 2 BCM נוספים לשנה במחיר שנע לפי הערכות בין 2-3 דולרים למיליון BTU. החוזה בין המדינות נחתם ב-2004 ומאז נמנעה מצרים מלייקר את המחיר, כמו גם לגז שהיא מוכרת לסוריה ולבנון. לגבי הגז לישראל, ב-2000 התחייבה מצרים למכור לספקית הגז הגז EMG גז טבעי במחיר משוער של כ-1.5 דולרים למיליון BTU . מחיר נמוך יחסית זה איפשר ל-EMG לזכות במכרז חברת החשמל לאספקת גז בתמורה ל-2.75 דולר למיליון BTU ולמכור גז ללקוחותיה הפרטיים בישראל בתמורה למחיר משוער של 4 דולרים למיליון BTU. אולם ב-2008, עם תחילת הזרמת הגז הטבעי לישראל, דרשה מצרים לייקר את מחיר הגז ובתום חודשיים של מו"מ הוכפל מחיר הגז שרוכשת EMG ממצרים לכ-3 דולרים למיליון BTU ובעקבות כך גולגל הייקור ללקוחות בישראל כך שחברת החשמל הישראלית משלמת כיום כ-4 דולר למיליון BTU.

ברת אורמת טכנולוגיות שבשליטת יהודה ודיתה ברוניצקי חתמה על הסכם עם חברת Tasman Norse Skog להספקת תחנת כח גיאותרמית בשדה Kawerau בניו זילנד תמורת 20 מיליון דולר. אורמת תספק את ההזמנה בתוך 13 חודשים. ההזמנה שתגדיל את צבר ההזמנות של החברה ל-104 מיליון דולר, מבססת את הערכת מנכ"ל אורמת טכנולוגיות יורם ברוניצקי, לפיה פעילותה של החברה בתחום של ייצור ציוד והקמה של תחנות כח גיאותרמיות עבור אחרים תמשיך לגדול בעקבות גידול בביקושים במערב אירופה ובאסיה.

ל-TheMarker נודע כי במהלך דיון שנערך ביום ראשון בלשכת שר התשתיות, עוזי לנדאו, בהשתתפות כלל המעורבים במשבר הדלק, טענה אחת ממנהלות המעבדות הכימיות שבודקות את החומר הלא מזוהה - כי נתגלו בו שרידי ביו-דיזל. מדובר בתרכובת המיובאת בידי בתי הזיקוק, בין היתר, כדי למהול אותה בבנזין המיוצא לאירופה. חומר זה אסור במגע עם הדלק הסילוני (דס"ל).

השפעת הגז הטבעי על צמיחת התמ"ג הריאלית ב-2012-2011 תהיה צנועה ותסתכם בגידול של 0.1%-0.2% לשנה, אך בשנים 2016-2013, עת מאגר "תמר" אמור להתחיל להפיק ולמכור גז טבעי, כבר תגיע ל-0.2%-0.6%. בשנים 2020-2017 מעריכים ביו.בי.אס כי תרומתו של הגז הטבעי לתמ"ג הישראלי תעמוד על 0.6%-0.7% בשנה - יחד עם ההערכה כי הגז הטבעי מלוויתן יחל גם הוא לזרום. מ-2020 ואילך מעריכים ביו.בי.אס כי ההשפעה תהפוך למזערית. לגבי תוספת הגז הטבעי לתקציב המדינה, מעריכים ביו.בי.אס כי בעשור הנוכחי לא תהיה השפעה משמעותית וההכנסות השנתיות יעמדו על כ-0.2% מהתמ"ג, אך בשנים 2025-2022 כבר יעמדו על נתח משמעותי יותר של 0.6%-0.7%. "הממשלה מכוונת להכנסות של 52%-62% ממאגרי הגז לאורך זמן, אך אם היא תקים קרן ייעודית לרווחי הגז כמתוכנן, ההכנסות לא יהיו זמינות לצרכי התקציב הרגילים" כותבים בבית ההשקעות. ההשפעה על חשבון השוטף של ישראל (הכסף הנכנס למדינה כתוצאה מיצוא סחורות) צפויה להיות קטנה או שלילית עד 2016, בשל רכישת מוצרי ההשקעה - כגון צינורות להקמת תשתיות הגז הטבעי. בשנים  2030-2020 היצוא הצפוי מ"לוויתן", יחד עם הכנסות הקרן הייעודית לרווחי הגז, ישפיעו על החשבון השוטף כדי 1%-1.5% מהתוצר. לגבי השקל, שאמור להתחזק עם התגברות ההכנסות ממטבע חוץ במקרה של יצוא גז טבעי, והחששות מה"מחלה ההולנדית" (האפשרות כי התחזקות

שנשאל על מעמדה של עסקת הגז בין מצרים לישראל, ענה אל-ערבי בשאלה ואמר "האם לא חתמנו על הסכם?". לאחר מכן, אמר מפורשות כי "נמשיך למכור גז לישראל. אנחנו עשויים להתווכח על המחיר, אך זה כבר עניין מסחרי".