Group items tagged

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

לאיפה הולכת הפנסייה שלנו... :-( לאחר 14 חודשים רוויי דרמות ייחתם בימים הקרובים הסכם הסגירה הפיננסית למימון חלקה של ישראמקו (28.75%) בפרויקט פיתוח מאגר תמר. מדובר באשראי בסך 750 מיליון דולר שארגן דויטשה בנק - אך ברובו יישא בנק לאומי. זאת, לצד הבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות, בנק זר נוסף וארבעה גופים מוסדיים, שיצטרפו אף הם למסע אל בטן האדמה: מגדל, כלל ביטוח, מנורה ואלטשולר שחם. מדובר בהלוואת גישור בסך 350 מיליון דולר לתקופה של עד שלוש שנים, שבה יישא בעיקר לאומי. לפי הערכות, יטול לאומי חוב קצר-טווח בסכום של כ-100-150 מיליון דולר. ארבעת המוסדיים יעמידו בשלב זה אשראי צנוע יחסית של כ-50 מיליון דולר יחדיו. ביתרה, צפויים לשאת דויטשה בנק, הבנק הזר, דיסקונט ומזרחי טפחות. מדובר בחוב נושא הסיכון לתקופת ההקמה של הפרויקט, שלאחריו יבוצע מימון מחדש באמצעות נטילת חוב מוסדי. דויטשה בנק שימש יועץ ומארגן פיננסי לגיוס נוסף של כ-400 מיליון דולר שישלים את המימון הדרוש לפרויקט. לפי הערכות, בשלב זה יישאו מגדל, כלל ומנורה בחוב בסך 100 מיליון דולר כל אחד. אלטשולר שחם ודויטשה יישאו כל אחד באשראי של כ-50 מיליון דולר. ביתרה צפויים לשאת הבנקים.

קרן נוי להשקעות בתשתיות מנהלת מגעים להשקעה במיזם סולארי בהיקף של כ-200 מיליון דולר בערבה. ל"גלובס" נודע כי הקרן בראשותו של פיני כהן מעוניינת להיכנס כשותפה בחברת הפרויקט (SPC) המקימה את השדה. אם המגעים בין נוי לערבה פאוור יבשילו לכדי עסקה, תהיה זו כניסה ראשונה של קרן תשתיות לתחום המיזמים הסולאריים. התחום נחשב עד כה לספקולטיבי מדי עבור משקיעים מוסדיים דוגמת השותפים בקרן נוי. המתחרה של נוי, קרן תשתיות ישראל, הצהירה בעבר כי לא תיכנס להשקעות בתחום החשמל הסולארי בארץ. מדובר במיזם להקמה של תחנה סולארית גדולה בעלת הספק של 40 מגוואט בשטח של כ-650 דונם ליד קיבוץ קטורה בערבה. יזמית הפרויקט היא חברת ערבה פאוור (APC) שבבעלות קיבוץ קטורה, סימנס העולמית, ומשקיעים פרטיים מישראל ומארה"ב, והקרן הקיימת לישראל. ערבה פאוור מפעילה את השדה הסולארי הראשון בישראל, הנמצא אף הוא ליד קיבוץ קטורה, אם כי בהספק קטן בהרבה של 4.9 מגוואט. קרן נוי הוקמה לפני כחצי שנה על-ידי כלל ביטוח (38%), פועלים שוקי הון, מנורה דש, איפקס (15%), ומשקיעים ופרטיים (17%). הקרן רכשה לאחרונה מהמדינה ב-1.4 מיליארד שקל תעודות המקנות זכות ל-49% בהון המניות של דרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל. בנוסף רכשה הקרן 40% ממיזם המטרונית בחיפה תמורת 45 מיליון שקל. את קרן נוי מנהלים במשותף

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

EMG טוענת נגד שתי החברות המצריות כי "ההפרעה הממושכת באספקת הגז נגרמה בשל הכשל הארוך של החברות המצריות לספק את כמויות הגז שהם מחויבים בחוזה אספקת הגז. ההפרעות, מנעו מ-EMG לספק גז לחברת החשמל וללקוחות אחרים, בניגוד לחוזה המשולש המבטיח זרימה קבועה של גז". EMG מבקשת פיצויים מ-EGAS על הנזקים שנגרמו לה, מאז שנחתם החוזה על מחירי גז גבוהים יותר ועד היום. בנוסף, היא מבקשת צו לפיו EGAS צריכה להתחייב לכבד את החוזה והצהרה כי עשוי לה לסיימו. EMG גם מבקשת כי EGAS תהיה מחוייבת לפצות את חברת החשמל עבור כל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפסקת האספקה. נתח גדול מהכסף שהושקע ב-EMG הגיע מכספי המוסדיים הישראלים - קרנות הפנסיה והגמל, להן מכר מימן נתחים מהמיזם ב-2007-2008 - גם דרך מכירת המניות הפרטיות שלו לאמפל הציבורית, שגייסה אג"ח תמורתן, וגם ישירות למוסדיים ישראלים, כל זאת לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר. באמצעות עסקות אלה הצליח מימן להיפגש עם 354 מיליון דולר - 245 מיליון דולר מהם במזומן, עוד לפני שהחלה הזרמת הגז ממצרים כעת, לאחר הפיצוצים והשאלה בדבר המשך האספקה, מוסדיים רבים חותכים את שווי ההשקעה בספריהם, ובשיחות פרטיות מעריכים אותו "קרוב ל-0". מניית אמפל צנחה ב-86% מאז תחילת השנה ואגרות החוב של החברה נחתכו בחצי והתשואות עליהן זינקו לרמה של עשרות אחוז�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

משרד להגנת הסביבה פותח נגד מפעלים מזהמים חזית חדשה ומנסה לסגור להם את צינור הכספים: מחר (ה') יחשוף המשרד שורה של הנחיות חדשות לניהול סיכונים סביבתיים למשקיעים מוסדיים שאמורות להם לחשוב פעמיים אם לבצע השקעה רחבת היקף במפעל מזהם שעתיד להיות חשוף לסנקציות כלכליות קשות או להליכים משפטיים. בשלוש השנים האחרונות התרחבה מלאכת החקיקה הסביבתית, שנועדה לצמצם באופן משמעותי את היקף פליטת המזהמים לאוויר, למקורות מים או לקרקע של מפעלי תעשייה. המשרד להגנת הסביבה מגיש מדי שנה עשרות כתבי אישום נגד מפעלים שלא עומדים בחוק.

המחאה הציבורית הגואה נגד עליות המחירים במשק אילצה את המשרד לפרסם את המלצתו להוזיל את מחיר הדלק הקמעוני - לאחר שנמנע לעשות זאת במשך חודשים, בלחץ חברות הדלק. בראש המסמך שהופץ לשימוע עומדת ההחלטה להפחית את מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מן הציבור בשיעור חד של 30% - ובכך להוזיל את הבנזין ב-22 אגורות לליטר. ואולם במקביל, כולל המסמך הודעה על כוונת המדינה להגביל את ההנחות שמעניקות חברות הדלק ללקוחות מוסדיים או לחברי מועדוני צרכנות - על חשבון הנהג הפרטי שמסבסד אותן.