Group items tagged

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�

"המטרה האסטרטגית העליונה של גזפרום הרוסית היא אבטחת חלקה באספקת גז טבעי לאירופה.גזפרום מספקת לאיחוד האירופאי כ-40% מצריכת הגז האירופאית .אירופה היא הלקוח העיקרי של גזפרום ומקור ההכנסה העיקרי של רוסיה מיצוא מוצרים. תלות אירופאית בגז רוסי מבטיחה לרוסיה שאירופה תחשוב פעמיים לפני צעדים שיפגעו ברוסיה. למטרה זו משקיעה רוסיה עכשיו עשרות מיליארדים בהנחת שני צינורות גז ,הזרם הדרומי והזרם הצפוני, שיבטיחו מעבר גז רוסי לאירופה מתחת לים השחור ומתחת לים הבלטי ללא תלות במדינות נוספות. כדי למנוע הגעת גז לאירופה ממקורות אחרים עושה רוסיה הכל לסיכול התכנית האירופאית הקרויה צינור נאבוקו המתוכנן לייבא גז ממרכז אסיה לאירופה בצינור גז ענק.כדי לסכל את הקמת הצינור חתמה גזפרום חוזי ענק עם כל יצואניות הנפט והגז במרכז אסיה-קזאקאסטאן,טורקמניסטאן,אזארבייגאן- לרכישת חלק נכבד של הגז שלהן וכך מנעה מיזמי נאבוקו להשיג גז עבור עצמם ולמעשה חיסלה את התכנית. כדי למנוע העברת גז מאגן הים התיכון לאירופה משקיעה רוסיה מיליארדים בקפריסין כדי להפכה למדינת חסות.רוסיה תדאג כי קפריסין לא תסייע להקמת צינור גז מ שטחיה ושטחי ישראל לאירופה דרך יוון.לשם כך מוכנה רוסיה להלוות לקפריסין עוד 6$ מיליארד בנוסף ל-2.5$ מיליארד שהילוותה לפני שנה. �

"אפשרות הקמתו של צינור גז בין ישראל לטורקיה מצויה בשלבים מתקדמים הרבה יותר ממה שנדמה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים משני הצדדים לרכישת גז ממאגר לווייתן שליד חיפה ולהקמת צינור גז מהמאגר לטורקיה ומשם לאירופה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים בשיתוף ממשלת ישראל שמעודדת באגרסיביות את התהליך וממשלת טורקיה, שמעוניינת מאוד בקידומו." ... ככל הידוע מוכנים הטורקים לממן חלק מהותי מעלות צינור הגז, שעלותו הכוללת מוערכת ב־2 מיליארד דולר, בתמורה להעברת הגז. ממשלת ישראל והגופים העסקיים השותפים במאגר יממנו את החלק הנוסף. על פי השיחות במידה ויושג הסכם, הרי שחלק מהותי מהגז במאגר העצום של לווייתן, יוזרם באמצעות הצינור לטורקיה ומשם לאירופה.   מבחינת הטורקים מדובר באינטרס כלכלי, שכן הצינור התת־ימי שיחבר בין לווייתן לטורקיה גם יענה על הגידול הצפוי בצריכת הגז במדינה. לטורקיה תלות גדולה בגז הרוסי והיא מעוניינת להקטינו, ובאמצעות התחרות מהגז הישראלי, היא צפויה להקטין תלות זו ואולי אף לקבל מחירים טובים יותר מהרוסים.   כיום טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. צריכת הגז צפויה לגדול ב־50% בשנים הקרובות. מקורות האספק�

"ההחלטה של רשות החשמל מתמקדת בעיקרה בשני היבטים מהותיים: האחד - הרשות קובעת מחיר גג לעסקת הגז הקרובה של חברת החשמל , אשר עשויה להחליף חלק או את כל עסקת האופציה של החברה בהתקשרות מול 'תמר', למקרה שזו תתרחש אל מול ספק גז אחר, לדוגמא, 'לוויתן'. מחיר זה נגזר מההחלטה המהותית שקיבלה הרשות לפני מספר חודשים, בתיאום עם רשות ההגבלים העסקיים. הרשות קובעת, טרם התגבשות ההסכמים הבאים מטעם חברת החשמל כי לא תגלגל על צרכני החשמל מחירים גבוהים מעסקת האופציה, גם אל מול ספק גז נוסף שאיננו תמר ולויתן בפרט, שכן היא רואה בעסקה הבאה עסקה אשר במהות תחליף או תקדים את עסקת האופציה. היבט שני להחלטה נוגע להכרה בעלויות הגז שתכיר הרשות ליצרני חשמל פרטיים. בשבועות האחרונים, חתמו יצרניות חשמל שונות על הסכמי גז עם אספקה בלתי סדירה (Interruptable) וזאת בעיקר בשל מגבלות קיבולת צינור הגז של 'תמר'. בהודעת רשות החשמל נכתב כי שירות אספקת הגז שיקבל יצרן בעל הסכם מסוג Interruptible היא פרקטיקה מקובלת ברוב המדינות העושות שימוש בגז טבעי לחשמל ותעשיה ואין ספק כי הוא גרוע משמעותית מזה של יצרן עם הסכם בעל כמויות גז מובטחות לאספקה. יתרה מכך, בפרקטיקה המקובלת בעולם מחיר גז בעסקאות להספקת גז בלתי סדירה (Interruptible) תמיד נמוך מזה שבעסקת גז מובטחת בכמות. למרות ז�

נובל אנרג'י בוחנת הנחת צינור גז נוסף מאסדת ים תטיס למתקן קבלת הגז הקיים באשדוד, בסמוך לצינור הקיים, כדי להכפיל את הספק צינור הגז ממאגר תמר ליבשה. זאת, בעקבות דרישת משרד האנרגיה והמים להניח צינור נוסף בין האסדה לאשקלון, כדי לפזר את נקודות כניסת הגז לישראל. השותפות במאגר תמר מסרבות להנחת הצינור לאשקלון בשל עלותו הגבוהה, ובוחנות כמה חלופות, ובהן הכפלת הצינור כאמור, או התקנת מדחסים שיגבירו את קיבולת הצינור הקיים בכ-20%. חלופות אלה ידרשו את הגדלת תחנת קליטת הגז הפועלת כיום באשדוד. מאגר תמר אמור היה לספק את הגז דרך נקודת קליטה באזור הצפון, אך הקמת המתקן סוכלה בלחץ תושבי האזור. לפיכך, הונחו שני צינורות, בעובי 16 אינץ' כל אחד, לאורך תוואי של כ-130 ק"מ בין בארות הגז שבמאגר תמר למאגר ים תטיס. באזור זה, ובסמוך לאסדה הקיימת של ים תטיס, תוצב אסדת ההפקה של מאגר תמר, שאותה מסיימת נובל לבנות בימים אלה במספנה בטקסס. האסדה החדשה תשלוט בבארות הגז שבמאגר תמר, ותעביר את הגז למערכת ההולכה הקיימת לאשדוד, המשמשת כיום את מאגר ים תטיס. ההעברה מתבצעת כיום באמצעות צינור יחיד בקוטר 30 אינץ', המגיע למתקן הקליטה והטיפול שבאשדוד. מאחר שמאגר ים תטיס צפוי לאזול כליל לקראת סוף השנה, תשתית הולכת הגז ממנו לחוף תוכל לשמש גם את הגז ממאגר תמר.

נובל אנרג'י בוחנת הנחת צינור גז נוסף מאסדת ים תטיס למתקן קבלת הגז הקיים באשדוד, בסמוך לצינור הקיים, כדי להכפיל את הספק צינור הגז ממאגר תמר ליבשה. זאת, בעקבות דרישת משרד האנרגיה והמים להניח צינור נוסף בין האסדה לאשקלון, כדי לפזר את נקודות כניסת הגז לישראל. השותפות במאגר תמר מסרבות להנחת הצינור לאשקלון בשל עלותו הגבוהה, ובוחנות כמה חלופות, ובהן הכפלת הצינור כאמור, או התקנת מדחסים שיגבירו את קיבולת הצינור הקיים בכ-20%. חלופות אלה ידרשו את הגדלת תחנת קליטת הגז הפועלת כיום באשדוד. מאגר תמר אמור היה לספק את הגז דרך נקודת קליטה באזור הצפון, אך הקמת המתקן סוכלה בלחץ תושבי האזור. לפיכך, הונחו שני צינורות, בעובי 16 אינץ' כל אחד, לאורך תוואי של כ-130 ק"מ בין בארות הגז שבמאגר תמר למאגר ים תטיס. באזור זה, ובסמוך לאסדה הקיימת של ים תטיס, תוצב אסדת ההפקה של מאגר תמר, שאותה מסיימת נובל לבנות בימים אלה במספנה בטקסס. האסדה החדשה תשלוט בבארות הגז שבמאגר תמר, ותעביר את הגז למערכת ההולכה הקיימת לאשדוד, המשמשת כיום את מאגר ים תטיס. ההעברה מתבצעת כיום באמצעות צינור יחיד בקוטר 30 אינץ', המגיע למתקן הקליטה והטיפול שבאשדוד. מאחר שמאגר ים תטיס צפוי לאזול כליל לקראת סוף השנה, תשתית הולכת הגז ממנו לחוף תוכל לשמש גם את הגז ממאגר תמ

התפתחות דרמטית ערב ההכרעה על פתיחת חוזי הגז הטבעי של שותפות מאגר תמר במשק: כלכלן מינהל החשמל במשרד האנרגיה, דורון אהרן, חשף במכתב ששיגר אל שורת גורמים בענף האנרגיה כי ועדת הפיקוח על המחירים הזמינה דו"ח מחברת הייעוץ הלוי־דוויק, שלפיו חברת החשמל הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר גז מוגזם, שיסב לציבור צרכני החשמל עלות מיותרת של כ-30 מיליארד שקל עד 2025. לפי הדו"ח, מחיר הגז במשק, אם היה מוכנס לפיקוח, היה מסתכם ב-3-3.5 דולרים למיליון BTU, לעומת מחיר של 5.04 דולרים למיליון BTU בחוזה שנחתם בין חברת החשמל לתמר. סכום ההפרשים, מהוון עד 2025, הוא כיום 7.8 מיליארד דולר. בנוסף, לפי חישובי חברת הייעוץ, שיעור התשואה השנתי של פרויקט תמר היה מסתכם ב-54.5% במידה שמחיר הגז היה 4.5 דולרים ‏(בהנחת שיעור הון עצמי של 30%‏). כלומר, שהתשואה שאותה יגרפו השותפות במאגר תסתכם בשיעור גבוה אף יותר. אהרן, המכהן גם כחבר מליאת רשות החשמל - אשר אמורה לדון היום בפתיחת החוזה - קרא במכתב לחבריו למליאה שלא לאשר את מחיר הגז שהסכימה חברת החשמל לשלם: "אנו עומדים בפני החלטה כבדת משקל, שלה השלכות מכריעות על מחירי החשמל, יכולת הייצור והתפתחות התחרות במשק", כתב אהרן. "בכדי לשמור על עצמאותה של רשות החשמל ועל מקומה במשק החשמל, עלינו לשקול את השיקולים הנכונים למשק החשמל

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

""עד 2018-2019 גז מהים התיכון יזרום דרך יוון לאירופה, ויספק גיוון במקורות הגז בצורה בטוחה", כך התראיין היום (ג') מנהל הפעילות הבינלאומית של פרויקט צינור הגז ITGI, דימיטריס מנוליס בכנס אנרגיה בווינה, אוסטריה. מנוליס ציין כי תגליות הגז "תמר", "לוויתן" ו"בלוק 12" בקפריסין הן מתגליות הגז הגדולות בעולם בעשור האחרון, וכי הצרכנים במערב אירופה מחפשים חלופות אשר יורידו את התלות בספקי הגז מרוסיה. נציין כי ITGI הפסידה במכרז להובלת גז מהים הכספי לקונסורציום בראשות BP. לאחר ההפסד, מחפש ITGI חלופות לאספקת גז למערב אירופה. על פי מנוליס, נובל אנרג'י האמריקנית, קבוצת דלק הישראלית והממשל בקפריסין כבר בדקו האם בניית צינור למערב אירופה אפשרית. על פי ITGI, בניית אופרציה כזו אפשרית עד 2015 ותעלה באזור ה-1.25 מיליארד אירו (1.6 מיליארד דולר). מנוליס לא מתעלם מבעיות טכניות ופוליטיות בהנחת צינור בין ישראל, קפריסין ויוון, אך מעריכים כי "למרות הקשיים, בנייה ותפעול של צינור כזה אפשריים", והזכיר פרויקטים בעלי מאפיינים דומים בין אלג'יריה לספרד ובין תוניסיה לאיטליה."

"הממשלה היא זו שתקים את צינור הגז הנוסף מ"תמר" לנקודת הקבלה באשקלון" כך אמר היום שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו במהלך ביקור באתר המצוף הימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. לנדאו הוסיף כי "באופן זה תשמר יכולת אספקה לכל צרכן, גדול או קטן שירצה להתחבר לגז הטבעי". הצורך בהשלמת צינור נוסף לצינור לאשדוד נוצר לאחר שהתברר כי הצינור שמתוכנן להוליך את הגז מ"תמר" לא יוכל לספק את כל הצריכה של המשק החל משנת 2015, המועד המשוער שבו תתחיל לפעול יזמית החשמל הפרטית דליה אנרגיות המקימה את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל. בעת אישור התכנית לפיתוח "תמר" לא נלקחה בחשבון האפשרות שמצרים תפסיק לספק לישראל גז. במשרד האנרגיה דרשו תחילה משותפויות "תמר" כי יקימו את הצינור הנוסף לאשקלון, אך אלה התנגדו, בין היתר על-רקע העלות הגבוה של הפרויקט, הנאמדת בכ-400 עד 500 מיליון דולר. שותפויות "תמר" מציעות במקום הנחת צינור נוסף התקנת מדחסים על-גבי הקו הקיים שיאפשרו הגדלת הקיבולת שלו בכ-25 אחוז. חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז) ציינה היום את תחילת הקמת פרויקט המצוף שיאפשר לישראל לייבא גז נוזלי. בנתג"ז, בניהולו של שמואל תורג'מן ובראשות רון חיימובסקי, ציינו בסיפוק כי הוחל בהקמת הפרוייקט בתוך פחות משנה, בהתאם ללוח הזמנים שקבע שר האנרגיה. לביצוע אחרא

>> עליית מדרגה במאבק המתנהל בין מוסדות הממשלה לשותפות במאגר הגז בתמר, בסוגיית יצוא הגז ועסקת הגז עם חברת החשמל. השותפות בתמר דיווחו אתמול על הסכם עקרונות ליצוא אפשרי של הגז לדרום קוריאה - אך מתברר כי עיתוי הפרסומים אינו מקרי. ל-TheMarker נודע כי החוזה שעליו השותפות היו אמורות לחתום מול החברה למכירת גז ב-15 השנים הבאות, קוצץ באחרונה בשיעור מהותי. הקיצוץ נעשה בעקבות קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שלפיה החוזה עשוי ליצור הסדר כובל. לפי הערכות, הופחתה כמות הגז שתרכוש חברת החשמל מהשותפות בשיעור חד של כ-40% - שמשמעותו קיזוז של עד כ-6 מיליארד דולר מהיקף העסקה. ככל הידוע, כמות הגז השנתית שתרכוש החברה בתחילת ההתקשרות הופחתה מ-4.94 מיליארד מ"ק (BCM) ל-3 מיליארד מ"ק בשנה בלבד - לצד מנגנון שיוכל להגדיל בעתיד בהדרגה את כמות הגז שיירכש, בהתאם לפיתוח תשתיות הולכה מתאימות. הסכם הגז של השותפות עם חברת החשמל אמור היה להוות את חוזה העוגן לגיוס המימון לפיתוח המאגר. בחברות מקבוצת דלק של יצחק תשובה וכן באלון גז ממתינים בקוצר רוח לחתימת החוזה, שכן הוא מהווה תנאי לגיוס חלקן במימון - בתנאים שעשויים לפקוע בסוף השנה. לפיכך, העריכו אתמול במשק האנרגיה כי הפגיעה בהסכם עם חברת החשמל הביאה את השותפות "לאיים" ביצוא אפשרי ש�

משק האנרגיה בירדן נשען על גז בשיעור של 88%, וספג בשנים האחרונות הפסד של 5.6 מיליארד דולר בגין השיבושים באספקת הגז ממצרים "הנחת צינור הגז הטבעי בין ישראל לירדן תתחיל ב-2015 ותושלם ב-2016 - כך דווח השבוע בסוכנות בלומברג, מפי גורמים בכירים באזור. זאת, במסגרת המגעים המתנהלים זה כשנה בין שותפות דלק ונובל אנרג'י לבין גורמי ממשל בירדן, באשר לאפשרות לייצא גז למפעלי ים המלח הירדניים, שאותם מפעילה חברת פוטאש הקנדית. לפי הערכות, הירדנים זקוקים לגז בנפח של 2-3 מיליארד מ"ק בשנה - נוסף על זה שמסופק להם באופן לא סדיר ממצרים, אבל תשתית הולכת הגז במדינה מוגבלת. הצריכה המיידית של הירדנים נאמדת כיום בכחצי BCM לשנה - בעיקר בעבור מפעלי ים המלח. TheMarker חשף לפני חצי שנה כי שותפות תמר כבר מנהלות מגעים מתקדמים עם הירדנים לאספקת גז למפעלים, שתידרש בחיבור קצר יחסית מצנרת ההולכה הישראלית שמגיעה כבר עד לסדום. אסדת קידוח גז במאגר תמר צילום: רויטרס משק האנרגיה בירדן נשען על גז בשיעור של 88%, וספג בשנים האחרונות הפסד של 5.6 מיליארד דולר בגין השיבושים באספקת הגז ממצרים."