Group items tagged

בשבוע שעבר הגיע מחירה של חבית נפט ל-113.7 דולר, שיא של 31 חודשים. בקצב הזה נראה שלא יעבור זמן רב עד שמחירו של ליטר בנזין בישראל יעמוד על 8 שקלים. לצד המחיר העדכני (והעולה) שלו, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על הנוזל השחור שמניע את העולם. אופ"ק * ארגון המדינות המייצאות נפט (Organization of the Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם ב-1960 על ידי איראן, עיראק, כוויית, סעודיה וונצואלה. כיום חברות בו גם אלג'יריה, לוב, ניגריה, קטאר, איחוד האמירויות, אנגולה ואקוודור. הארגון מפיק כשליש מתפוקת הנפט העולמית ומחזיק כ-75% מעתודות הנפט. מטרת הארגון לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות קביעת מכסות הפקה, בניסיון לשלוט במחירו. בגלל הרצון להכתיב את המחיר, הארגון מכונה גם קרטל. נפט גולמי * נוזל דליק המצוי ברובד העליון של קליפת כדור הארץ ומורכב מפחמימנים שונים ממשפחת המתאן. הנפט משמש להפקת שליש מהאנרגיה בעולם. כ-61% מסך התצרוכת העולמית של הנפט מיועדת לכלי רכב. לפי ההנחה המקובלת, הנפט נוצר משרידי יצורים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. הנפט עובר תהליך זיקוק שממנו מופקים תוצריו השונים: קרוסין משמש דלק סילוני; מזוט לייצור חשמל; בנזין למכוניות; פרפין לייצור שמנים ושעווה; גז לבישול; נפטא לתעשיית הפלסטיק; וסולר וביטומן לסלילת כבי

שבוע לאחר שאמברגו הנפט של האיחוד האירופי נכנס לתוקפו, הודיעה היום (א') איראן כי הגיעה להסכם עם בתי זיקוק ברחבי אירופה כך שתוכל למכור להם נפט באמצעות קונסורציום של חברות פרטיות. אחמדיניג'אד צילום: רויטרס על פי הודעת יו"ר איגוד יצואני הנפט האיראני, חסאן חוסרוג'רדי, ההסכם נחתם בתיווך וסיוע של הבנק המרכזי האיראני ומשרד הנפט של המדינה. לדבריו, איראן מתכננת למכור 20% מתפוקת הנפט שלה באמצעות הקונסורציום. עוד הוסיף חוסרוג'רדי כי לאור ההגבלות הבינלאומיות, איראן הסכימה למכור את הנפט במחיר נמוך יותר. חוסרוג'רדי לא פירט עם אילו בתי זיקוק נחתם ההסכם, אך ציין כי הסחר עימם עוקף גם את האיסור על חוזי הביטוח שחל על משלוחים מול איראן. אמברגו הנפט של האיחוד האירופי על איראן כולל איסור על רכישה, הובלה, מימון וביטוח של נפט מתוצרת איראנית ל-27 המדינות החברות באיחוד. לאחר שנים שטענה איראן כי הסנקציות כמעט ואינן מורגשות, גם נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, הודה באחרונה כי הסנקציות האחרונות הן החזקות אי פעם. מומחים במגזר הנפט אומרים כי ייצוא הנפט האיראני קוצץ לפחות ב-25% מאז תחילת השנה, מה שעלה לאיראן בהכנסות אבודות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. איראן מפיקה כ-2.8 מיליון חביות של נפט גולמי ביום - ירידה של כמיליון חביות ביום לעומת תח

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

מחירה של חבית נפט הגיע ב-2008 לשיא של 145.3 דולר, לעומת מחיר של 107 דולר כיום. אם כך, כיצד מחיר ליטר דלק אז (אוקטן 95 בשירות עצמי) הסתכם ב-6.23 שקלים בלבד, לעומת 7.84 שקלים כיום (או 7.74 שקלים, לאחר החלטת הממשלה להפחית את מס הבלו ב-10 אגורות)? קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. מחיר הדלק אז הגיע בשיא ל-7 שקלים, אבל זה עדיין לא פותר את ההפרש. הנה כמה מהגורמים העיקריים להבדלים. צילום: אי-פי 1. שער חליפין גורם משמעותי ראשון להבדל בין 2008 ל-2012 הוא שער החליפין. השקל נחלש מאז 2008 מרמה של 3.23 שקל לדולר (בשיא שלו אז) לרמה של 3.78 שקל לדולר. כלומר, הפרש של כ-15%. אבל שער החליפין הזה לא היה במשך כל 2008, ובין כה וכה לא מסביר את כל ההפרש. 2. מרווח זיקוק גורם משמעותי שני הוא תזקיק הדלק. חברות הדלק רוכשות אותו מבתי הזיקוק באירופה או מבתי הזיקוק הישראלים במפרץ חיפה (בזן) במחיר שנקבע בשיווי משקל בין היצע לביקוש בשוק החופשי. ההפרש בין מחיר הנפט למחיר תזקיק הנפט אינו קבוע, והפער ביניהם עשוי להשתנות. מושג ידוע הוא "מרווח הזיקוק", המתאר את פערי המחירים בין מחיר הנפט לתזקיקיו. אלא שחשוב לדעת כי תזקיק הדלק הוא רק אחד מבין שלל תזקיקים הנוצרים מפירוק הנפט, שמהווה רק כמחצית ממנו, ולכן מרווח הזיקוק הכללי אינו בהכרח אותו מרווח הרווח על הדלק. למה פער הזיקוק

מחירי הנפט הגבוהים ששוררים בעולם מתחילת 2011, מאז פרוץ "האביב הערבי", לאו דווקא מיטיבים עם מניותיהן של חברות האנרגיה העולמיות. סקטור האנרגיה העולמי היה בין הגרועים ביותר בשנה האחרונה. אופיר נבות, מנהל תחום מניות חו"ל בקרנות הנאמנות של אקסלנס, מסביר שאחד הפרמטרים המשמעותיים בתעשיית הנפט, והגורם הראשון לביצועי החסר של מניות האנרגיה, הוא מרווח הזיקוק: עלות חומרי הגלם מול עלות התזקיקים שמוכרות החברות לצרכן. המרווח הוא תנודתי, ומושפע ממחירי הנפט ומהביקוש אליו. "אני זהיר לגבי חברות שמזקקות בלבד ולא הייתי שם עליהן כסף, אבל יש כמה חברות מעניינות", אומר נבות ומעניק שלוש המלצות בסקטור: ענקית האנרגיה אקסון מוביל, טייקי פרטנרס (סימול, המתמחה בהובלה ימית של גז ונפט, ונשונל אוילוול וורקו (סימול, המספקת ציוד לקידוחי נפט. "אקסון היא חברת הנפט הגדולה בעולם, שעושה הכל - החל מחיפוש והפקה, להובלה של גז נוזלי, זיקוק ושיווק", אומר נבות. "חברות בסדר הגודל הזה יכולות לווסת את פעילותן בין מחלקות רווחיות לפחות רווחיות. זה כמו סופרמרקט. היא מחלקת דיווידנד יפה, ויש לה מכפיל רווח חזוי נמוך. זוהי האופציה הסולידית". מחירי הגז הטבעי בארה"ב יורדים עם המשך הפקתם של פצלי גז ביבשת. מדובר בשוק סגור, שכן גז בצורתו הטבעית יכול לעבור ר�

ייצור הנפט על ידי מדינות אופ"ק עלה במארס בשיעור החד ביותר זה שלוש שנים כשייצור הנפט על ידי עיראק מכסה על אובדן כושר הייצור של איראן - כך לפי נתונים שפירסמה היום סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). מחמוד אחמדינג'אד צילום: אי-פי לפי הסוכנות, 12 המדינות המרכיבות את אופ"ק הצליחו להגיע לקצב ייצור ממוצע של 31.43 מיליון חביות נפט ביום לעומת 31.29 מיליון חביות נפט בפברואר. "ייצור מוגבר על ידי עיראק, לוב, כווית ונסיכויות המפרץ הצליח לכסות ואף יותר מכך על אובדן הייצור באיראן, אנגולה וניגריה", נמסר מהסוכנות. אולם העלייה בייצור הנפט במדינות אופ"ק עומדת בניגוד לירידה בייצור הנפט במדינות שאינן חברות באופ"ק כמו בסודן, סוריה, תימן, קנדה ואוסטרליה. סעודיה הצליחה לשמור על מעמדה כיצרנית הנפט הגדולה בעולם וייצרה במארס יותר מ-10 מיליון חביות נפט ביום - שיא של שלושה עשורים. הייצור בעיראק עלה ב-220 אלף חביות והגיע במארס ל-2.84 מיליון חביות ביום - הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2001. איראן הודיעה השבוע כי בתגובה לסנקציות שהטילו עליה מדינות אירופה, לפיהן הן לא ירכשו נפט מהרפובליקה האיסלאמית החל ביולי, היא תפסיק לספק נפט באופן מיידי לגרמניה, ספרד וליוון כשמומחים מעריכים כי איראן תוציא הודעה דומה גם בנוגע לאיטליה. "המערב מתכוון להטיל אמברגו

איראן גילתה נפט במימי הים הכספי, לראשונה זה יותר מ-100 שנה - כך דיווחה סוכנות הידיעות "פארס" היום. מאגר הנפט התגלה בעומק 2.5 ק"מ בעת קידוח בשדה גז טבעי, ועשוי להכיל 10 מיליארד חביות נפט גולמי, לפי סוכנות הידיעות, שקיבלה את המידע מפי חברת הנפט הממשלתית של איראן. היקף כזה שווה ערך ל-7% מעתודות הנפט המוכחות של איראן. איראן טרם מפיקה נפט גולמי בים הכספי, בו ישנם סכסוכים טריטוריאליים מרובים, אך בקזחסטאן ובאזרבייג'ן ישנם פרויקטים שהחלו להפיק נפט או צפויים להתחיל בהפקה בשנה הבאה. "איראן מעולם לא מצאה משהו בשטחה הטריטוריאלי בים הכספי כיוון שמדובר בקידוח עמוק. בארות אלו עשויות להיות הראשונות שלה באזור", אמרה רובין מילס, ראש מחלקת הייעוץ בחברת מנאר אנרג'י קונסולטינג אנד פרוג'קט מנג'מנט בדובאי, לסוכנות הידיעות בלומברג. לאיראן עתודות נפט מוכחות בהיקף 151 מיליארד חביות, לפי נתוני אופ"ק מ-2010. לפי אתר משרד הנפט האיראני, אגן הים הכספי עשוי להכיל 17-33 מיליארד חביות נפט, לעומת עתודות בהיקף 17 מיליארד חביות נפט בים הצפוני. משרד הנפט מעריך כי בים הכספי עשויים להימצא עד 8,000 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. אחמדינג'אד צילום: רויטרס עם זאת, הגידול בעתודות הנפט של איראן אינו צפוי לסייע לה בהתמודדות עם הסנקציות של אירופה ושל ארה"

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

איראן החליטה לנתק את אספקת הנפט לספרד ויוון ועשויה להודיע על מהלך דומה גם בנוגע לאיטליה וגרמניה. זאת, בשעה שנשיא איראן אחמדינג'אד הצהיר היום כי איראן תוכל להמשיך ולנהל את הכלכלה שלה גם ללא יצוא נפט למשך מספר שנים.   עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם "המערב מתכוון להטיל אמברגו על הנפט שלנו... לנו יש יתרות זהב ומזומן במידה מספקת, והמדינה תתנהל בלי בעיה גם אם לא נמכור חבית נפט אחת בשנתיים או שלוש הקרובות", אמר אחמדינג'אד במהלך ביקור במחוז הדרומי הורמוזגן, בהתבטאות שכוונה לקראת השיחות שיתקיימו בסוף השבוע בין איראן לבין ארה"ב והחברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם. צילום: רויטרס 27 המדינות באיחוד האירופי מהוות 18% מהיקף ייצוא הנפט של איראן, המייצאת מדי שנה נפט בסכום של כ-100 מיליארד דולר. מדובר בכ-60% מגודל התקציב השנתי של איראן. הסנקציות נגד איראן כבר החלו לפגוע במגזר האנרגיה שלה, כמו גם על המגזר הפיננסי שלה, כאשר הן מאלצות חברות נפט בינלאומיות לבחור בין רכישה של נפט איראני לבין המשך עסקיהן עם ארה"ב. חברות הבוחרות להמשיך לסחור עם איראן, נתקלות באחרונה בקשיים הולכים וגוברים להעביר לה תשלומים. בפברואר נפלה תפוקת הנפט של איראן לשפל של 10 שנים והיא צפויה להמשיך להצטמצם בעקבות

שרי החוץ של האיחוד האירופי צפויים לאשר היום (שני) את ההחלטה להטיל אמברגו נפט על איראן כחלק מהגברת הלחץ הבינלאומי על המדינה. בנוסף, צפויה להתקבל בוועידת שרי החוץ הנערכת בבריסל, החלטה להקפיא נכסים השייכים לבנק האיראני. "מטרת הסנקציות היא לנסות ולהבהיר לאיראנים לקחת ברצינות את הדרישה שלנו לשבת לשולחן המשא ומתן", אמרה שרת החוץ של האיחוד קתרין אשטון. מדינות האיחוד האירופי גיבשו הסכם לפיו 27 המדינות יפתחו בחרם על מוצרי הנפט של איראן בעוד חצי שנה, וכמו כן, יפסיקו לרכוש מוצרים פטרוכימיים מטהראן תוך שלושה חודשים. זאת בעקבות תוכנית הגרעין של המשטר בטהראן. שר החוץ הגרמני (במרכז) עם שר החוץ הצרפתי (משמאל). צילום: רויטרס יוון, איטליה וספרד, שכלכלתן נחשבת לחלשה, תלויות רבות בנפט האיראני ולחצו למתן "תקופות חסד" ארוכות כדי שיוכלו למצוא חלופות לפני נקיטת צעדים וכדי למנוע זעזוע נוסף אצלן. "לחלק מהחברות האיראניות חובות עצומים באירופה והן מפצות על כך לא בכסף אלא בנפט", אמר דיפלומט באיחוד. "הוצע שפיצוי יימשך במתכונת זו. אנחנו מדברים על חוב קיים - בלתי אפשרי לצבור חובות חדשים", הבהיר. שר החוץ של צרפת, אלן ז'ופה, אמר לפני כשבועיים כי במידה והאיחוד האירופי יחליט להטיל אמברגו נפט על איראן ארצו לא תפגע מכך ומחירי הנפט ל�

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

בשנים האחרונות מתגאים תאגידים ומפעלים גדולים בכך שהם מדווחים לציבור על ההשפעה שיש להם על הסביבה, ועל הפעולות שהם נוקטים למען הפחתת הזיהום והבזבוז של משאבי טבע. אלא שעל פי מחקר שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים, מתברר שרבים מהדיווחים האלה רצופים בהטעיות, בנתונים לא מדויקים, ולעתים בשגיאות עובדתיות מביכות. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לידס שבבריטניה ומבית הספר לניהול EUROMED בעיר מארסיי שבצרפת, ערכו מחקר על 4,000 דו"חות "אחריות חברתית" שפרסמו תאגידים בכל רחבי העולם, ובהם תאגידי דלק, כלי רכב ותקשורת ידועים. דו"חות האחריות החברתית הפכו לכלי מקובל בתאגידים רבים כדי לשוות לעצמם תדמית ירוקה. אולם החוקרים מצאו כי פחות מ-17% מהחברות שנבדקו דיווחו על כל פליטות גזי החממה שבהן היו מעורבות. חברות רבות גם לא הבהירו אילו פעולות נקטו לצורך הכנת דו"חות הסביבה. היו גם כמה חברות שהתעלמו מפליטת זיהום של חברות בנות הפועלות במדינות אחרות. המחקר מצביע על שורה של ממצאים מביכים. כך לדוגמה, חברת האנרגיה האיטלקית ENEL לקחה על כתפיה את כל מעמסת הזיהום העולמי ואף מעבר לכך. החברה דיווחה לפני שנתיים כי היא פולטת מדי שנה 122 מיליון טונות פחמן, פי ארבעה ויותר מפליטת הפחמן השנתית בכדור הארץ. חברת המכוניות פורד דיווחה כי היא יוצרת פסולת כרי

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

ארגון אופ"ק - החברות בו 8 המדינות האחראיות ל-40% מתפוקות ייצור הנפט בעולם - לא הצליח לייצר החלטה סופית בנוגע לתפוקות ייצור הנפט בעולם, בועידה שקיימו נציגי הארגון היום (ד') בוינה. ההחלטה של אופ"ק על תפוקות ייצור הנפט - שעל פי מרבית הדיווחים צפוי היה להודיע על העלאת התפוקות כדי לצנן את מחירי הסחורות והזהב השחור בעולם - נדחתה לדיון נוסף של חברות אופ"ק, אשר יתקיים בדצמבר. על פי CNBC ומרקטווץ', לא הצליחו חברות אופ"ק להגיע לקונצנזוס סביב ההחלטה המדוברת - כאשר המתנגדות המרכזיות להעלאת תפוקות הייצור היו איראן (נשיאת אופ"ק), אלג'יריה ו-ונצאולה. סעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, הייתה מבין התומכות הבולטות בהעלאת התפוקות (על כך בהמשך). המזכיר הכללי של אופ"ק, עבדללה אלבדרי, הצהיר כי ההחלטה הנוכחית לא השתנתה ואין כל שינוי במדיניות, כאשר נציגי הארגון ייפגשו שוב בעוד כשלושה חודשים. "לצערנו לא הצלחנו להגיע לקונצנזוס על הורדת או העלאת הייצור", אמר אלבדרי ל-CNBC. "מדובר מאחת הפגישות הגרועות ביותר בהיסטוריה של אופ"ק", אמר גורם אשר השתתף בפגישה וסירב להזדהות.

מחירי הנפט עולים שוב בחדות לאחר שאיראן ממשיכה באיום סגירת מיצר הורמוז והפעם התווסף לכך ניסוי הטילים ארוכי הטווח שבוצע אתמול. בבדיקה האחרונה החוזים בנפט עולים מעל ל-4% בבורסת הסחורות בשיקאגו ונסחרים במחיר 102.45 דולר לחבית.ע"פ האנליסטים של 'סיטי אויל', מחיר החבית ישאר מעל 100 דולר במהלך 2012, למרות שברקע אנחנו שומעים איומים על מיתון עולמי. עיקר הפגיעה תהיה בסקטור הרכבים ושאר צרכני הנפט. לדבריהם, היצע מוגבל יחד עם העלייה המתמשכת בביקושים מכיוונם של הכלכלות המתפתחות כגון ברזיל וסין ובנוסף האיום האירני, ידחפו את מחירי הנפט כלפי מעלה בשנה הקרובה.מארקו דוננד, מנכ"ל Mercuria Energy Trading ,"אנחנו לוקחים את מחיר ה-100 דולר לחבית כמחיר ריצפה עבורנו לשנה הקרובה. אלא אם כן אופ"ק תשנה את המדיניות שלה ותעלה את הספקת החביות בשוק".דוננד ממשיך ומוסיף "אנחנו מצפים שהמצב ישאר לחוץ בזמן הקרוב. ארוע גיאו-פוליטי בסדר גודל של מלחמה בין איראן לארה"ב יחד עם בריטניה או ישראל יוביל לסגירת מיצר הורמוז", והסביר כי הדבר יקפיץ את מחיר הנפט בצורה חדה מאוד, "המצב במזרח התיכון עדין והשוק כבר מתחיל לגלם במחירו מצב של חוסר שקט באזור, אבל ברור שהמחיר יטפס עוד הרבה אם האי שקט יהפוך לארוע רציני יותר"."במצב שבו תהיה מלחמה באזור ואיראן תסגור את המיצר, לא