Group items tagged

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, דורש כי בטרם יאושרו קידוחים נוספים, משרד האנרגיה והמים יכין תסקיר השפעה אסטרטגי שיבחן את חלקם של קידוחי נפט בסל הדלקים, וההשלכות ארוכות הטווח של ניצול מקורות האנרגיה * השר ארדן: "קידום הקידוחים בלי אבחנה יפגע בעתודת הקרקע הירוקה הגדולה העוטפת את גוש דן וימנע ממיליוני תושבים את הנגישות לפעילויות פנאי ונופש במרחבים פתוחים" הוועדה המחוזית מרכז אישרה היום, על אף התנגדותם של משרדי הגנת הסביבה והבריאות, את הפקדת התוכניות לקידוחי מגד 6-8 באזור ראש העין. בין היתר, התנגד המשרד להגנת הסביבה לאישור בשל רגישותו הסביבתית הרבה של אזור הקידוחים ולנוכח פוטנציאל הפגיעה הקשה מקידוחים אלה לשטח ולתושביו. ארדן המשרד להגנת הסביבה לא רואה מקום לאשר קידוחים נוספים בטרם תגובש מדיניות לאומית למשק האנרגיה שתיבחן את מכלול השיקולים והשפעות הקידוחים על הסביבה. בתוך כך, פנה היום השר ארדן לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בבקשה כי יוכן, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, תסקיר השפעה אסטרטגי בעניין ניצול מקורות האנרגיה של ישראל. מטרת התסקיר הינה להתוות מדיניות ממשלתית הכוללת, בין היתר, גם בחינת חלקם של קידוחי הנפט בסל הדלקים ובחינת ההשלכות ארוכות הטווח של הקידוחים השונים. תסקיר שכזה הינו כלי מקובל במ

היומון הקפריסאי סיפרוס מייל מביא היום פרטים חדשים על כוונת סין למעורבות בסקטור הגז באזור,לאחר שבדק את הפרסומים האחרונים עם הגורמים הרלבנטיים. , CNOOC-China National Offshore Oil Corporation)החברה הסינית הממלכתית השלישית בגודלה בסין,הגישה ביום שישי האחרון לממשלת קפריסין תכנית להקמת מיתקן לגז נוזלי לעבד ולייצא גז שיופק מרזרבות הגז שהתגלו בקפריסין.שרת המסחר והאנרגיה הקפריסאי Praxoulla Antoniadou. אישרה זאת ליומון.השרה אמרה בלי להיכנס לפרטים כי הממשלה הבהירה לחברה הסינית כי המיתקן יהיה בשליטה של ממשלת קפריסין.היא הכחישה פרסומים כאילו החברה הסינית הציעה לרכוש את הזיכיון הקפריסאי בבלוק 12 בנמצא בידי נובל אנרג'י ודלק אנרגיה. היא סירבה להגיב על דיווח שהחברה הסינית הציעה להקים את מיתקן הגז תוך 48 חודשים מהתחלת העבודות. Cnooc היא חברה בבעלות סין.היא היצרן הסיני העיקרי של גז נוזלי והיבואן העיקרי של גז נוזלי לסין,מה שיתחזק עם השלמת מיתקן הגז הנוזלי שהיא מקימה בגואנדונג. ביום ראשון השבוע שר הפנים הקפריסאי החבר בועדת השרים לנושא הגז ,אמר כי כמה חברות הביעו עניין להשתתף במיכרז זיכיונות הגז השני.הוא אמר כי קפריסין רוצה בעדיפות עליונה להקים חברת נפט לאומית.החברה תהיה השותפת של כל החברות שתפעלנה בסין.

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

אדם טבע ודין' קראה היום (ב) לוועדת הכספים של הכנסת לדרוש מהממשלה להקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מתקבולי הגז והנפט באופן דחוף, כפי שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט, וכן לקבוע כי מטרת הקרן, בין היתר, הינה לייעד כספים אלו להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה למען הדורות הבאים.

מבוכה בקרב שותפויות קידוח "לוויתן": נובל אנרג'י, השותף האמריקני ומי שאחראית על תפעול הקידוח, פרסמה היום (ב') עדכון ראשוני על רזרבות של 17 TCF (טריליון רגל מעוקב) במאגר הגז, לעומת 16 TCF בעדכון הקודם. זמן קצר לאחר מכן הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה: "הפרסום של נובל לא על דעתנו".כך מדווח גלובס.  בשוק ציפו ל-19-20 TCF, כך שהנתונים של נובל אנרג'י נחשבים לכאכזבה. עם זאת, יש לציין כי ייתכנו עדכונים נוספים מצד נובל אנרג'י בהמשך וכי הטווח שמסרה נובל עומד על 14-20 טריליון רגל מעוקב. רציו ( 34.1 +1.19% ) (15%), דלק קידוחים ( 1355 -0.07% ) ואבנר ( 231.7 ) (22.25% כל אחת) שותפות בקידוח לצד נובל אנרג'י. מניית רציו הגיבה במחיקת עלייה של כ-6%. עם זאת, פחות משעה לאחר הפרסום של נובל אנרג'י, הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה לבורסה, לפיה הפרסום של נובל לא על דעתן ו"לא נעשה על פי הכללים". המסחר במניות הופסק. "הנתונים שהציגה נובל לא הוכנו על פי כללי המערכת לניהול משאבי פטרוליום (SPE-PRMS), אינם בהתאם להנחיית הגילוי בנוגע לפעילות חיפושי נפט וגז שפורסמה על ידי רשות ני"ע והם אינם על דעת השותפות, הנהלתה או בעלי השליטה בה", כתבה רציו בהודעה לבורסה, הודעה דומה לזו של דלק קידוחים ואבנר. השותפות בישראל ממליצות למשקיעים להמתין לדוח המלא של נובל אנרג'י, שיפורסם תוך כחודש�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

"ממצאים ראשוניים מאכזבים בקידוח "מירה": ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי עד כה לא התגלו בקידוח סימני גז משמעותיים, בניגוד לציפיות המוקדמות. על פי המידע, הקידוח הגיע לעומק של מעל ל-4,600 מטר, עומק שבו ציפו הגיאולוגים למצוא סימני גז משמעותיים. לפי הערכות, שכבת המטרה של הגז אמורה להימצא בעומק 4,000 עד 4,500 מטרים, כולל עומק הים. השלכות על כל שוק החיפושים הממצאים המאכזבים מעמידים את היזמים בפני אפשרות ממשית לכישלון הקידוח - כישלון ראשון במימי ישראל לאחר סדרת הצלחות רצופה, שהחלה עם תגלית "תמר" ב-2009. צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין ( 28.6     -8.33% ) השותפה ב"מירה", העריך בעבר כי לכישלון ב"מירה" יהיו השלכות קשות על שוק החיפושים ואפשרויות גיוס ההון. גם הכשרה אנרגיה ( 62.8     -8.59% ) של עופר נמרודי שותפתה בקידוח. "מירה" סומנה כמקור אפשרי לתחרות מול הדומיננטיות המוחלטת של קבוצת דלק ונובל אנרג'י, המחזיקים בכל המאגרים. יודגש, כי עדיין מוקדם לקבוע שהקידוח נכשל. האפשרות כי יימצא מאגר גז מתחת לנקודה שאליה הגיע הקידוח עדיין קיימת. כמו כן, ייתכן כי הבדיקות החשמליות (לוגים) יעידו על הימצאות גז בכמויות מסחריות. מלבד מטרת גז אמור הקידוח ב"מירה" להגיע גם למטרת נפט הנמצאת בעומק 5,200 מטרים."

צוותה של אסדת PRIDE, המבצעת את קידוח הגז הטבעי "לוויתן 2", נתקל בסוף השבוע האחרון בכיס מים, כמה מאות מטרים מעל שכבת המטרה של הקידוח. בשל כך, הופסק כעת הקידוח והוא יתחיל מחדש בימים הקרובים, כקילומטר ממקום הקידוח הנוכחי. "במהלך הקידוח נתקלנו בכיס מים, שזרק לחץ של מים אל תוך צינור הקידוח" סיפר הערב גורם בשותפות לוויתן על התקלה. "בדרך כלל אפשר להשתלט על תקלה מסוג זה על ידי דחיסת בוץ, אך אנחנו מתכננים בעתיד להפוך את הקידוח לקידוח הפקה שישמש אותנו בעשרות השנים הקרובות, ועל כן החלטנו שעדיף להעתיקו ממקומו כבר עכשיו". הגורם הוסיף כי "כרגע המשמעות היחידה היא דחיה של חודש-חודש וחצי בלוח הזמנים של הקידוח, ולמעשה נאצץ להמתין לקבלת התשובה לשאלה אותה אמור לקבוע 'לוויתן 2' - האם נמצאים יותר מ-16 TCF גז טבעי במבנה "לוויתן". עד עכשיו הוצאנו כ-40 מיליון דולר על 'לוויתן 2' ואנחנו מעריכים כי הביטוח שלנו יכסה את העלות העודפת. עדיין לא ביצענו את כל הניתוחים הכלכליים הדרושים, אבל אני מעריך שתוך שלושה חודשים קידוח 'לוויתן2' החדש צפוי להסתיים.

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}

ממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, ד"ר מיכאל גרדוש, הורה הערב (ג') לחנ"ל (חיפושי נפט לישראל)ושותפותיה להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "אור", הנמצא בשטח חזקת מד יבנה ולהגיש את תוכניות הקדיחה והפיתוח של השדה עד לתחילת אוגוסט 2011. על פי ההערכות, במקום בסביבות 1 BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

המשרד פרסם טיוטת תקנות, שלפיהן מכירת זכויות ברישיון או הכנסת שותפים ייאסרו אם נותרו פחות משלושה חודשים לסיום מועד החיפוש. העברת רישיון לפני גילוי גז תתאפשר רק לאחר שבעל ההיתר החזיק בו שנה לפחות ועמד בתוכניות הפיתוח