Group items tagged

"בכירי חברת הדירוג הבינלאומית מעלות S&P, שדנו עם אנשי האוצר במצבה הפיננסי של חברת החשמל, הודיעו בשיחותיהם כי בכוונתם לחתוך בשלוש דרגות את דירוג החוב של החברה, מ-AA מינוס - ל-A מינוס. זאת, אם הממשלה לא תאשר לחברה מיידית סיוע תזרימי. בעקבות האזהרה, אישר משרד האוצר בסוף השבוע שעבר לחברת החשמל חבילת סיוע חירום נוספת נוכח מצוקתה התזרימית, בהיקף של 3 מיליארד שקל. השלכותיה האפשריות של הורדת הדירוג על החוב העצום של החברה, בסך 64 מיליארד שקל, ועל מצבם של הגופים המוסדיים המלווים לחברה, הביאה את שר האוצר, יובל שטייניץ, לאשר לחברה את הסיוע מיידית - ולוותר על כוונת משרדו להתנות כל סיוע בביצוע התייעלות פנימית בחברה ובריקון קרן ההטבות של העובדים (שמאפשר לעובדים חשבון חשמל חינם בפנסיה). בנוסף, שטייניץ הסכים להגדיל את סכום הערבויות שתעמיד המדינה לטובת גיוסי החוב של החברה מ-1.5 מיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל. "

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

ממשלת יפן חשפה היום תוכנית חילוץ בסך 2.5 טריליון ין (31 מיליארד דולר) ל-TEPCO, מפעילת מערך הכורים הגרעיניים בפוקושימה, במטרה לסייע לחברה לשקם את נזקי האסון הגרעיני במדינה ולפצות את קורבנותיו. במקביל החלה יפן בסגירתו של כור גרעיני אחר במטרה למנוע אסון נוסף. TEPCO, שמנייתה נפלה היום ב-5.6% בטוקיו, תיאלץ לשלם פיצויים בסך עשרות מיליארדי דולרים לקורבנות האסון הגרעיני החמור ביותר מאז אסון צ'רנוביל. יותר מ-80 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעקבות האסון, ועסקים ברדיוס של 20 קילומטרים מאזור האסון פונו לאחר שדליפה גרעינית פרצה במערך הכורים בפוקושימה, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפגעו ביפן ב-11 במארס. כדי לסייע ל-TEPCO לעמוד בהתחייבויותיה ולשקם את נזקי האסון, הודיעה היום ממשלתו של נאוטו קאן כי תספק סיוע כלכלי לחברה, בעיקר באמצעות אג"ח ממשלתיות. TEPCO היא גם מנפיקת האג"ח הקונצרניות הגדולה ביפן, ומהווה 8% משוק האג"ח הקונצרניות במדינה. אישור התוכנית על ידי הממשלה הגיע לאחר ויכוחים פנימיים בנוגע לקנס שיוטל על החברה בעקבות ליקויי הבטיחות שהתגלו בפוקושימה לאחר פריצת האסון, והשאלה מי יישא בעלות של שיקום הנזקים. "הממשלה רואה בעצמה אחראית מאחר שקידמה עד כה את האנרגיה הגרעינית בשיתוף עם מפעילות הכורים, ומתכוונת לתמוך ב-TEPCO. במקביל תפ�

"כשמחירי החשמל והדלק מאמירים קמות חברות תשתית שמבטיחות חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות, והממשלה מעמידה קרן סיוע בסך 50 מיליון שקל - בניסיון לפתח שוק חדש של 2 מיליארד שקל"

גורלן של הרפורמות הקרדינליות לוט בערפל על רקע ההכנות של נבחרי הציבור לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות מוקדמות. רובן לא הגיעו לכדי הבשלה והן יוכנסו למגירה שממנה יוצאו רק אם יחפצו בהן השרים העתידיים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כקורבנות הקדמת הבחירות ניתן למנות בין השאר את מסקנות ועדת הריכוזיות שהגדירו מחדש את מבנה הבעלות והניהול של חברות ציבוריות. כמו כן יישום מסקנות ועדת המזון לבחינת מחיריהם של מוצרי מזון בעקבות המחאה החברתית, שהטיוטה שלהן כבר הועברה להתייחסויות, ייתקע. כך גם רפורמת המרפסות לשינוי אופן פעילותן של ועדות התכנון והבנייה, מסקנות ועדת זליכה להגברת התחרותיות בענף הרכב, החוק לבלימת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, וועדת צמח להסדרת ענף הגז הטבעי.   גורמים ממשלתיים גם מציינים את הרפורמות בחברת החשמל וברכבת ישראל, שיוקפאו ככל הנראה אם הבחירות אכן יוקדמו: "אף אחד לא רוצה להתעסק כעת עם הוועדים הגדולים".   וישנם עוד סעיפים שטרם אושרו מדו"ח ועדת טרכטנברג וכנראה יושלכו, ולו זמנית, לפח: מס העשירים, שילוב הקריטריון למיצוי כושר השתכרות כסייג לקבלת סיוע בדיור, והקשחת התנאים לקבלת קצבאות לישיבות. בנוסף, חלק מהדו"ח שאושר בממשלה טעון את אישורה של הכנסת. בין היתר, לא ברור מה יעלה בעתידו ש�

רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים מפרסמת היום שני מכרזים לבחירת בעלי הרישיונות לחלוקת גז טבעי בצפון הארץ, באזור "חדרה והעמקים" ובאזור "חיפה והגליל" מדובר במכרזים לאזורים הרביעי והחמישי  מתוך ששת אזורי חלוקת הגז הטבעי כפי שאושרו על ידי המועצה לענייני גז טבעי ברשות. המכרזים משקפים את מדיניות משרד האנרגיה והמים לקידום הגעת הגז הטבעי ושימושו לצרכנים שונים.   החברות שיזכו במכרזים, יקבלו משר האנרגיה והמים רישיון ל-25 שנה להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הצפון ל-25 שנה. המתמודדים במכרזים יתחייבו להשקיע בפרויקט לפחות -170 מיליון ש"ח באזור "חיפה והגלילי" ו-140 מיליון ש"ח באזור "חדרה והעמקים".   רשת החלוקה מהווה את תשתית אספקת הגז הטבעי בלחץ הנמוך מ-16 (BAR) לצרכני החלוקה, זאת במטרה לאפשר לעסקים ולמפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים להתחבר למערכת הגז הטבעי,  אשר אינם זקוקים לגז טבעי בלחץ גבוה כמו מפעלים גדולים ותחנות כוח. הרשת חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל. תוקם תשתית אשר תתאים לפריסת הצרכנים הפוטנציאליים באז

חברת החשמל הודיעה אתמול על צעדים נוספים שאושרו באוצר במטרה לסייע לחברה. בין היתר, החברה תדחה את העברת ניכויי המס לעובדיה, כ-200 מיליון שקל, ותשתמש בהם לרכש דלק לתחנות הכוח. בנוסף ישוחררו עודפי גבייה של החברה, בסך 600 מיליון שקל, שהופקדו בחשבון שבשליטת רשות החשמל ונועדו לממן תוכניות חירום להקמת תחנות כוח. יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל צילום: תומר אפלבאום בנוסף, המדינה תערוב לגיוסים בסך 1.5 מיליארד שקל שיתקיימו בשבועות הקרובים, וכעת נבחנת אפשרות לעשות זאת בהלוואה בנקאית. כל זאת, במסגרת הסדר סיוע פיננסי לחברה, שיכלול גם העלאת תעריפי החשמל בכ-9% בשבועות הקרובים. עד יוני תפרסם חברת החשמל תשקיף כדי לגייס כ-5 מיליארד שקל נוספים בערבות המדינה. החברה, מצדה, תצטרך לקצץ את הוצאותיה ב-400 מיליון שקל בשנה, וכן להשתמש ב550 מיליון שקל מקרן חיצונית, הצוברת את הטבות העובדים. היום תתכנס מליאת רשות החשמל כדי לדון בצעדים שיינקטו כדי לכסות את עלויות ייצור החשמל הגבוהות של חברת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי. זאת, לאור הצורך לעדכן את הסדר הסיוע, שפורסם לשימוע בסוף ינואר. ההסדר המקורי כלל העלאה מיידית של תעריף החשמל ב-6.6% והמשך ייקור החשמל בשלוש השנים הקרובות עד לעלייה כוללת של 13.4%. ההסדר נוצר לאור המחסור בגז, הנובע מהידלדלות במאגר

בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו". ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

"לחברות הממשלתיות בישראל יש הרבה מה ללמוד מהניסיון האירופי", אומר אריה פלאק, ומבקש להדגים זאת בדמיון המדהים שבין המצוקה אליה נקלעה חברת החשמל הישראלית למקרים דומים שאירעו באירופה. "ל-EDF (חברת החשמל הצרפתית, א.ב.) היו התחייבויות פנסיוניות במיליארדים, ותעריף החשמל לא יכול היה לשרת את החוב", מספר פלאק. "האיחוד האירופי אסר על סיוע ממשלתי ולכן נדרש פתרון יצירתי. נדרשו שלושה שרי אוצר כדי לפתור את בעיית הפנסיה עד שהגיע ניקולא סרקוזי, שר האוצר דאז, ישב עם יו"ר ועד העובדים וסיכם עמו על הנפקה של 20% ממניות החברה ועל התחייבות ממשלתית שלא לרדת מתחת לאחזקה של 70%. העובדים קיבלו כמובן מניות בהנחה - ובתוך שלוש שנים הושג פתרון". הנפקה של 20% לא תפתור בהכרח חוב של 60 מיליארד שקל. "זה צריך להיות מהלך משולב. למשל, יש לשנות את התעריף כך שיאפשר להחזיר חובות בפרישה לאורך שנים. בספרד למשל, קבעו היטל מיוחד בתעריף החשמל לשם כך, ארזו ואבטחו אותו, קיבלו דירוג AAA - ואז חברת החשמל היתה יכולה להחזיר חלק מהחוב. "אפשר גם להזרים הון ממשלתי, להלאים חלק מהחוב או לבצע התייעלות, שממילא לא תענה על היקפה הגדול של הבעיה. הרעיון הוא שהממשלה צריכה לתקן את המצב של חברת החשמל באמצעות הפיכתה לציבורית, ולא באמצעות פירוקה ומכירת נכסיה - כך שלא תוכל להשת�

ניתוח החוב של חברת החשמל למחזיקי איגרות החוב שהנפיקה עלול להטעות. בבורסה בתל אביב נסחרת סדרת אג"ח אחת בלבד של החברה (אג"ח 22), אולם זהו רק קצה הקרחון. בפועל ישנן עוד 11 סדרות של אג"ח לא סחירות הנושאות חוב של כ־13.9 מיליארד שקל.   2012 מציבה בפני חברת החשמל אתגרים מימוניים בשל עומס הפירעונות הצפוי. קרן אג"ח 22, הסדרה הגדולה ביותר מבין האג"ח הקונצרניות בשוק, שהיקפה עומד על 6 מיליארד שקל ע"נ תיפרע החל ממאי 2012 בתשלומים רבעוניים. סך ההתחייבויות בגין סדרה זאת בלבד עומד על 2.3 ו־2.7 מיליארד שקל בשנים 2012 ו־2013 בהתאמה. בנוסף לכך, על חברת החשמל לפרוע בספטמבר 2012 את אג"ח 2012, סדרה לא סחירה בהיקף כולל של כמיליארד שקל.   סך התשלומים הצפויים למחזיקי האג"ח של חברת החשמל ב־2012 נאמד ב־4.2 מיליארד שקל לעומת 2.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ו־300 מיליון שקל בלבד בכל שנת 2010.   אג"ח 22 של חברת החשמל, הצמודה למדד המחירים לצרכן, נהנית מדירוג גבוה של -AA על ידי מעלות ו־AA3 על ידי מידרוג. האג"ח, בעלת מח"מ קצר של 1.7 שנים, נסחרת בתשואה של 3.64%. למרות הדירוג הגבוה של האג"ח והבעלות הממשלתית, בשנה האחרונה עלתה פרמיית הסיכון של חברת החשמל.   הפער בין תשואת אג"ח 22 לתשואת אג"ח ממשלתית צמודה במח"מ דומה עלה ל־2.9% לעומת 1.4% בלבד בתחילת השנה. העלייה שנרשמה בת�

עיריית תל אביב עומדת להתחיל בקרוב בפרויקט גרנדיוזי של שיפוץ טיילת החוף המפורסמת שלה. שיפוץ הטיילת מצטרף לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים אחרים בעיר - רחבת תיאטרון הבימה, שזה עתה הסתיימה הבנייה מחדש שלה, ושיפוץ שנוי במחלוקת של היכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ללא ספק, כל השיפוצים האלה יוסיפו ליופיה של תל אביב ולאטרקטיביות שלה. לא בכדי מוקד מחאת הדיור פרץ דווקא בתל אביב, העיר שכולם רוצים לחיות בה, ולא בכדי גם תפישת התיירות של ישראל השתנתה לאחר שהתברר כי תל אביב נהפכה לאבן שואבת לתיירות לא פחות מירושלים. תל אביב היא סיפור הצלחה ישראלי ובינלאומי כה גדול, עד שנשאלת השאלה אם העיר - המשופעת בהכנסות - מרשה לעצמה להיכנס לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים שאינם ממש נחוצים. שיפוץ הטיילת, הבימה או היכל התרבות ללא ספק יוסיפו לתל אביב, אבל האם הם באמת הכרחיים? תושבי תל אביב לא מטרידים עצמם בשאלה הזו. הם, ככלל, אינם מוטרדים יתר על המידה. הם יודעים שהמדרכות בעיר תמיד יהיו תקינות, השדרות מעוצבות, כיתות הלימוד מסודרות ואפילו בית החולים איכילוב יעמיד לרשותם את מיטב הרופאים בישראל. הם יודעים שהם יקבלו תמיד את השירות העירוני הדרוש להם. ספק אם הם מבינים עד כמה הם בני מזל, משום שבמרבית הרשויות השירותים האלה רחו�

כנס של פורטל תשתיות "מתחילים לחתוך בהוצאות השוטפות" המיועד למוסדות ומפעלים התקיים ביום חמישי במלון קיבוץ שפיים. ראשון המברכים היה ד"ר עוזי לנדאו שר האנרגיה והמים "שהחליף תואר" מהשר לתשתיות הלאומיות. לנדאו סיפר על מבצע בו החליפו מקררים למקבלי אבטחת הכנסה או השלמת הכנסה במגזר הביתי למקררים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. "ראינו במבצע הזה לא רק חשיבות אנרגטית וחברתית - חשוב מכל בעינינו הוא שלב התודעה", אמר לנדאו. אך לא רק המגזר הביתי זכה לסיוע, המשרד מציע סיוע גם למגזר התעשייתי הצורך 55 אחוזים מהחשמל במשק. כדוגמה לכך סיפר לנדאו על הסיוע לפרויקט ההתייעלות האנרגטית של מפעל תנובה ברחובות. "אני מקווה שזה גם יוריד את מחיר הקוטג'", אמר השר בחיוך. את שלב הברכות והדיווחים המשיך גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הכיוונים הנכונים הם בלתי נמנעים והם בכיוון של חיסכון והתייעלות", אמר ארדן. ארדן דיווח על חלקו של המשרד להגנת הסביבה ב-2.2 מיליארד הדולר שהקצתה הממשלה עד לשנת 2020 להפחתת פליטת גזי החממה. לפרויקטים אלה הוקצבו 151 מיליון שקל ולזה נוספו 40 מיליון לקידום טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מכבר הסתיים שלב המכרז אליו נגשו מפעלי תעשייה, בתי מלון, חברות מסחר, התייעלות תאורת רחוב ברשויות ואפילו בתי כנסת ומקוואות. רשימת הזוכים

חברת החשמל תחל בהכנת מסמך הבנות מול חברה קפריסאית, על מנת לבצע בדיקת היתכנות להנחת כבל חשמל בין ישראל לקפריסין, ובין קפריסין לכרתים - המחוברת כבר לרשת החשמל האירופית. שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה על המהלך לאחר שנדון בידי דירקטוריון החברה ביום חמישי. על פי הצפי, ניתן יהיה להגיש את הפרויקט לאישור ממשלות ישראל וקפריסין במהלך השנה הקרובה. עם זאת, לא ברור כיצד ימומן הפרויקט, בשעה שחברת החשמל נמצאת בקשיים תזרימיים קשים. החיבור החשמלי בין ישראל לקפריסין יאפשר גיבוי למערכות החשמל בכל מדינה, וכן סיוע בחלוקת עומסים במקרה הצורך. הכבל הנדרש, באורך כ-270 קילומטר, יונח על קרקעית הים ויאפשר הזרמת חשמל דו כיוונית בהספק עד 2000 מגה וואט. חיבור נוסף באורך 600 קילומטר, בין קפריסין לכרתים, יאפשר את חיבורה של ישראל לרשת החשמל האירופית. חברת החשמל תפעל בנושא החיבור לקפריסין מול חברת DEH QUANTUM ENERGY, אשר נשלטת ע"י חברת החשמל היוונית, בנק קפריסין וחברה יזמית פרטית. לא דווח כיצד ימומן הפרויקט, בעלות כוללת של כמיליארד וחצי יורו

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

בימים אלה מתחיל בחיפה ניסוי בתערובת דלק חדשה, העשויה בעתיד להוזיל את הבנזין ב-50 אגורות לליטר לפחות. תערובת הדלק, המכילה מתנול בשיעור 15% ובנזין רגיל בשיעור 85%, תיוצר במפעל דור כימיקלים שבחיפה ותשמש 11 כלי רכב שבניסוי, שיתדלקו בתחנת הדלק Ten הסמוכה למפעל. הניסוי יימשך כחצי שנה, ובמהלכו ייבחנו בין היתר תהליך ייצור התערובת, המוכרת בשם M15, השפעת השימוש בה על מנועי המכוניות ועל מערכות התדלוק, והצורך בהתאמות לשימוש בתערובת. את המתנול אפשר להפיק מגז טבעי ממאגרי הגז של ישראל, תוך הקטנת התלות בנפט מיובא. לשימוש במתנול יתרונות במחיר, וכן בהיבט הסביבתי: בעירת המתנול נקייה יותר, ולפיכך עשוי השימוש בו להפחית את זיהום האוויר במרכזי הערים. בניסוי ישתתפו 11 מכוניות פרטיות, ובהן מכוניות של עובדי דור כימיקלים, מכונית שנרכשה במיוחד לניסוי, וכן מכוניתה של מנהלת תחנת הדלק שבה תותקן המשאבה הייעודית לתערובת. אם יצליח הניסוי הראשוני, השימוש בתערובת צפוי להתרחב. "המוטיבציה היא לבחון פתרונות שיוזילו את המחיר הסופי ללקוח, ויפחיתו את פליטות המזהמים לאוויר", אמר דני בן-נר, מנכ"ל חברת הדלק Ten. צריכת המתנול בישראל כיום היא 70-80 אלף טונה בשנה, והחומר משמש בעיקר להכנת תוספי דלק, וכן להפקת אמוניה ופורמלדהיד. בעבר יוצר מתנול בישראל

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

"סימביוטיק" היא החברה הראשונה והיחידה בעולם המגדלת מיקרו-אצות, תוך שימוש בגז מסוג דו-תחמוצת הפחמן (CO2). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המנצלת את הגזים הנפלטים מארובת תחנת הכוח באשקלון, לטובת ייצור מקורות מזון, תוך כדי הורדת זיהום האוויר. החברה הוקמה בשנת 2003, על ידי קבוצת יזמים שבראשם אמנון בכר (COO), הרמן וייס (CTO) אותם מלווה המדען פרופ' עמי בן אמוץ, מומחה עולמי בתחום האצות והיועץ המדעי של מפעל האצות באילת (NBT), שבבעלות קונצרן יפני. "סימביוטיק" מפעילה מזה 5 שנים מתקן בריכות לגידול אצות בשטח של 1,000 מ"ר (1 דונם) ומעבדות מחקר, הממוקמות בשטח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, תוך שיתוף וקבלת סיוע מחברת החשמל הישראלית. סימביוטיק מחזיקה בפטנט רשום על הטכנולוגיה הייחודית וצפויה להציע אותה למגוון חברות בעלות מתקנים הפולטים CO2, דוגמת מפעלי מלט, מבשלות בירה, בתי זיקוק ועוד. כיום מיועדת הטכנולוגיה של "סימביוטיק" לשני תחומים מרכזיים: 1. גידול מספר סוגי מיקרו אצות ים (ובהן זן אצה, המכילה ריכוז גבוה של אומגה 3) לשוק תוספי המזון, תוספי התזונה ומזון לבעלי חיים. 2. גידול אצות לטובת ביו אנרגיה: כתחליף לדיזל, בהתאם למגמה העולמית הפונה לתחום ביודלקים ממיקרו אצות: מקור עשיר בשומן שניתן לגידול על אדמות שאינן פוריות, בעלות תפוקה גדולה למ"ר ועמ