Group items tagged

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

השותפות במאגרי הלוויין שליד ים תטיס מפרסמות היום את תוכנית הקידוח הבהולה למאגר "פינקלס 1" שנמצא בסמיכות לים תטיס, ונועד כדי לגשר על המחסור בגז טבעי במשק הישראלי לקראת תחילת הפקת הגז מתמר.   ההחלטה על ביצוע הקידוח התקבלה ביום חמישי האחרון על בסיס סיכויי ההצלחה של הקידוח, כמות הגז העשויה להימצא בו והיכולת להשלים את הקידוח כקידוח הפקה במידה ויתגלה בו גז טבעי. הקידוח ממוקם 25 קילומטר צפון-מערבית לחוף אשקלון ובמרחק של 3.5 קילומטר מהפלטרפורמה של מאגר מרי B (ים תטיס).   בישיבה שהתקיימה במשרד האנרגיה והמים בסוף ינואר, הודיעה חברת נובל אנרג'י כי תאלץ לבצע הפחתה נוספת  בהיקף הפקת הגז מבארות "מרי B" של מאגר "ים תטיס". זאת, על רקע השיבושים באספקת הגז ממצרים, ודרישות המשרד להגנת הסביבה לשימוש מקסימאלי בגז הקיים, אשר גרמו להגברת השימוש בתכולת המאגר.   עבודות הקידוח צפויות להתחיל בימים הקרובים ולהימשך כ-5 שבועות. הקידוח הראשוני שיתבצע במאגר, בעלות של 30 מיליון דולר יהיה קידוח אקספלורציה ובמידה והוא יספק תוצאות חיוביות אז השלמת הקידוח וחיבורו למתקני ההפקה של ים תטיס תסתכם העלות הכולללת של הפרויקט בסך הכל ב-100 מיליון דולר. מה דעתך על מניית אבנר יהש:       קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה מה חושבים הגולשים ?  

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

מהלך נוסף בהיערכות המאוחרת של המדינה לקראת המצוקה המסתמנת בגז טבעי: משרד התשתיות הודיע באחרונה לשותפות ים תטיס של דלק ושל נובל אנרג'י האמריקאית כי הוא מגביל את המכירה של יתרת הגז הטבעי במאגר מארי B שמול חופי אשקלון. במכתב ששוגר לשותפות נמסר כי בכוונת שר התשתיות להורות להן לאחסן במאגר גז בנפח 5 מיליארד מ"ק (BCM) ולשריין אותו לטובת שימוש חברת החשמל בלבד. מדובר ביתרת הגז שחברת החשמל לא צרכה עדיין מן המאגר. זאת, לאחר שחתמה לפני שנתיים על הסכם מול ים תטיס לרכישת 5 BCM גז למשך חמש שנים, בהיקף כולל של כמיליארד דולר. רכש גז זה נועד לחפות על מציאות של מחסור בגז טבעי עבור תחנות הכוח של חברת החשמל בעקבות השיבושים באספקת הגז ממצרים והגידול החזוי בביקושים לחשמל. בגלל מיצויו הקרב של המאגר, בעוד שמועד הזרמת הגז ממאגר תמר אינו ודאי עדיין - הורה משרד התשתיות לדלק ולנובל לפתח שדה גז נוסף שגילו ב-2000 בסמוך. מדובר בשדה "נועה צפון" הממוקם על גבול המים הכלכליים של ישראל עם הרשות הפלסטינית.

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

חלה בשבועות האחרונים ירידה של 25% בתפוקת מאגר הגז הישראלי מרי-B של חברת ים תטיס. מאז הופסקה הזרמת הגז ממצרים, נותר מאגר מרי-B המקור היחיד לגז עבור תחנות הכוח של חברת החשמל. הירידה בכמות הגז מאלצת את חברת החשמל להגדיל את רכישות הסולר - המשמש דלק חלופי לגז. להערכת החברה, ירידת התפוקה של ים תטיס תעלה כ-100 מיליון שקל. מאגר מרי-B מתרוקן, ותפוקתו צפויה לרדת משמעותית במחצית השנייה של 2012. מאגר נועה הקטן, שנמצא בשלבי פיתוח, אמור להתחיל בהזרמת גז למשק באמצע 2012, ולפצות באופן חלקי על המחסור הגז. פתרון נוסף שיאפשר יבוא גז טבעי נוזלי באמצעות מכליות שיתחברו למצוף מול חופי חדרה יתחיל לפעול ככל הנראה לקראת סוף 2012. הפתרון המלא למצוקת הגז אמור להגיע לקראת אמצע 2013, כשתחל הזרמת הגז ממאגר תמר.

משרד התשתיות הורה הערב (ג') לחברת לחברת אויל ישראל ושותפותיה להתחיל בפיתוח מאגר "אור" הנמצא בשטח חזקת מד יבנה ולהגיש את תוכניות הקדיחה והפיתוח של השדה עד ה-1 באוגוסט השנה, כך נכתבה בהודעה שפירסם המשרד. מד יבנה הינו רשיון הצמוד מצד אחד ל"ים תטיס" ומצד שני לרשיון "נועה".

קנדל חולק על הניסיון להטיל פיקוח על מחיר הגז, אך אומר כי חשוב לשמור על מציאות שלפיה "במשק הגז תהיה תחרות". עם זאת, המצב שבו קיים ספק ישראלי אחד וספק מצרי שמתמודד עם פיגועי טרור שמשבשים את פעילותו, מעלה שאלות בדבר עתידו התחרותי של משק זה. בחינת העתיד הצפוי למשק הגז מראה כי תשובה ושותפיו, המחזיקים במאגרי הגז תמר, נועה צפון, דלית ואור, צפויים להמשיך לשלוט במשק הגז לפחות בשנים הקרובות. קנדל: "בהטלת פיקוח מחירים אתה עלול ליצור היעדר תחרות. נכון שעכשיו אין תחרות, אבל כדי ליצור כזו צריך לפתח שדות גז אחרים, ובהטלת פיקוח על מחירים אתה עלול ליצור מצב ששדות גז לא יפותחו בגלל מגבלת מחיר.

בתחילת ינואר, ערב פרוץ המהומות במצרים, קיבלה חברת החשמל הצעה מעניינת מקבוצת ים תטיס. הקבוצה, שבשליטת נובל אנרג'י ודלק של יצחק תשובה, הציעה לחברה לרכוש גז ממאגר נועה שעל הגבול הימי של רצועת עזה. חברת החשמל היססה זמן רב, אך לבסוף החליטה לוותר. דבר המגעים לא פורסם.האוצר טוען היום כי לא ידע על העסקה המתגבשת, למרות שגורמים בחברת החשמל אישרו ל"גלובס" שהאוצר היה בסוד העניין. בסופו של דבר נמכר הגז במאי לבזן מקבוצת החברה לישראל, שהסכימה לשלם את המחיר הגבוה שדרשה ים תטיס. כעת ברור כי החשש של חברת החשמל מפני הוצאת יתר של כ-100 מיליון דולר עלול לעלות לצרכן הישראלי הרבה יותר ביוקר. תעריפי החשמל צפויים לזנק השנה בכ-20%, כך הודיע בשבוע שעבר יו"ר רשות החשמל. הסיבה לכך היא שב-2011 צפויה ישראל לקבל רק כ-40%-30% מכמויות הגז הטבעי שמצרים התחייבה לספק לה - מה שמאלץ את חברת החשמל להשתמש בסולר יקר ומזהם.