Group items tagged

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון רק בארבע חלופות לאתרי קליטת הגז ממאגר תמר, מתוך 12 שנבחרו על ידי וועדת העורכים ועברו לשלב התסקיר הסביבתי לפני כחודש. זאת, במסגרת קיצור הליכי תכנון כניסות הגז לישראל, שיכללו גם ישיבות מיוחדות של המועצה בנושא והגבלת משך הזמן להגשת התנגדויות ל- 30 יום בלבד. המועצה קבעה כי הדיונים בתכניות יסתיימו עד אוגוסט 2013, מתוך כוונה להחיש את הקמת תשתיות הגז, לאור המחסור בגז וההסתמכות על כניסת גז בודדת לארץ. עד חודש יולי צפויים להיפסל שמונה מתוך האתרים הפוטנציאליים להקמת המתקן, והיתר יעברו להליך תסקיר סביבתי. אסדת הקידוח תמר. צילום: אלבטרוס על פי הודעת המועצה, ההחלטה להקדים את לוח הזמנים להליכי התכנון התקבלה לאחר סיור שערך לה משרד האנרגיה והמים. חברי הוועדה ביקרו באתר קליטת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס באשדוד, שיהיה גם אתר קליטת הגז ממאגר תמר החל מאמצע 2013, וכן בתחנות כוח באשדוד ואשקלון. לאחר סקירה בנושא הגז הטבעי, על רקע ביטול הסכם הגז המצרי, החליטה הוועדה להקדים את לוח הזמנים לסיום הליכי תכנון כניסת הגז הצפונית מסוך 2014 לסוף 2013. מתקן קליטת גז בסמוך לחוף דור קודם בעבר על ידי משרד האנרגיה וחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, אך בנייתו סוכלה על ידי המועצה הארצית בשל התנגדויות חריפות מצד

המשרד פרסם טיוטת תקנות, שלפיהן מכירת זכויות ברישיון או הכנסת שותפים ייאסרו אם נותרו פחות משלושה חודשים לסיום מועד החיפוש. העברת רישיון לפני גילוי גז תתאפשר רק לאחר שבעל ההיתר החזיק בו שנה לפחות ועמד בתוכניות הפיתוח

הממונה על ההגבלים אישר אתמול כי ייסוג מהכרזת הסדר כובל במאגר לווייתן - אם דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי הגז הקטנים לשחקן חדש מכסת היצוא של כריש ותנין תועבר ללווייתן "הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אישר אתמול את מתווה הפשרה שעליו סיכמה רשות ההגבלים עקרונית מול השותפות הבכירות במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן - קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. זאת, שנתיים לאחר שהכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי. לפי הסדר הפשרה, שנחשף לפני שנה ב-TheMarker, דלק ונובל יוותרו על אחזקותיהן בתגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל - כריש ותנין - בתמורה להמשך אחזקתן במאגר לווייתן וויתור על הכרזת ההסדר הכובל. זאת, במעין עסקת החלף (SWAP) שתכליתה להכניס בנעליהן שחקן חדש בשוק הגז הטבעי המקומי, שיתחרה במאגרי תמר ולווייתן. לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן בגז הטבעי שאצור במאגרי כריש (המכיל כ-50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ-20 מיליארד מ"ק). עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב-70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים.

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

משרד התשתיות הלאומיות נתן לחברת נובל אנרג'י מתנה לחג הסוכות. ל"כלכליסט" נודע שהמשרד הודיע לחברה האמריקאית שהוא יאריך את כלל רישיונות הקידוח שבידה ב־18 חודשים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט נובל אנרג'י מחזיקה ברישיונות קידוח לחמישה מאגרים פוטנציאליים שאמורים היו להסתיים בדצמבר 2011 ובשישה רישיונות שאמורים היו להסתיים בפברואר 2012. נובל משמשת כקבלנית הקידוח במאגרים, ובחלק מהם היא בעלת האחזקות העיקרית לצד דלק אנרגיה ורציו.   רישיונות חיפוש ניתנים בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים שבמסגרתה חייב היזם להראות התקדמות. הארכת הרישיונות לנובל אנרג'י אמורה לסייע לחברה לחלק טוב יותר את שלוש אסדות הקידוח שהיא מפעילה בישראל, בקידוחי "תמר", "נועה צפון" ו"לווייתן", כך שחשש מאיבוד רישיון לא יסיט את עבודות הקידוח לאתרים אחרים, מה שיפגע בצריכת הגז של ישראל בטווח הקצר והבינוני. נוסף על כך, במשרד התשתיות קיימת נטייה להאריך ב־18 חודשים גם את ששת רישיונות פלאג'יק, שסמוכים למבנה לווייתן.   המשק הישראלי נשען כרגע רק על מאגר "ים תטיס", כאשר המאגר הבא שייכנס לעבודה אמור להיות "נועה צפון", שיספק גז טבעי בספטמבר הקרוב. המאגר הבא "תמר" אמור להפוך למסחרי בתחילת 2013.   ל"כלכליסט" נודע שזמן קצר לפני חג הסוכות ערכו נובל א�