Group items tagged

דיווחן של השותפות בלוויתן, כי הקידוח שאמור היה לפתור את תעלומת הנפט במקום שוב הופסק והמשקיעים ימתינו עוד כשנה לתוצאות - הפיל הבוקר ב-5% את מניית רציו, שלוויתן הוא הנכס העיקרי שלה. אולם, בשעה האחרונה, התהפך הכיוון וכעת עולה המניה בחדות ב-5% במחזור המסחר הגבוה בבורסה. "כמו שאומרים קנה בשמועות, מכור בעובדות - הפעם זה הפוך לגמרי" ניסה להסבחר את התופעה יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו ואחד מבעלי השליטה. בשבוע האחרון, רשמו יחידות ההשתתפות של רציו ירידות של 11% בציפיה לדיווח על סיום קידוח הנפט שיביא עימו תוצאות סופיות - האם יש נפט. אסדת קידוח "לוויתן" צילום: אלבטרוס את העלייה מסביר לנדאו בכך ש"חלק גדול מאי הוודאות התפזר. התגלתה שכבה אוטמת, שהיא תנאי הכרחי למאגר נפט (אך לא מצביעה עליו - ל"ז), וגם התגלה במקום גז בלחץ גבוה מאוד (שאי אפשר להפיק אותו - ל"ז) שהוא תוצר של נפט". לנדאו מוסיף ואומר כי "שני האלמנטים האלה מעלים את ההסתברות באופן משמעותי. את התשובות לגבי כמה ואיך יתנו נובל אנרג'י, שזה המקום להביע את ההערכה על הזהירות והמקצועיות שלהם. הם ינתחו וירכזו את הנתונים ואני מניח שלקראת קידוח הנפט הנוסף המתוכנן יהיה לנו דו"ח מפורט יותר". הקידוח שהופסק הלילה, הוא הפעם השניה בה נוטשות השותפות את בדיקת מטרות הנפט העמוקות בלוויתן,

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

מבוכה בקרב שותפויות קידוח "לוויתן": נובל אנרג'י, השותף האמריקני ומי שאחראית על תפעול הקידוח, פרסמה היום (ב') עדכון ראשוני על רזרבות של 17 TCF (טריליון רגל מעוקב) במאגר הגז, לעומת 16 TCF בעדכון הקודם. זמן קצר לאחר מכן הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה: "הפרסום של נובל לא על דעתנו".כך מדווח גלובס.  בשוק ציפו ל-19-20 TCF, כך שהנתונים של נובל אנרג'י נחשבים לכאכזבה. עם זאת, יש לציין כי ייתכנו עדכונים נוספים מצד נובל אנרג'י בהמשך וכי הטווח שמסרה נובל עומד על 14-20 טריליון רגל מעוקב. רציו ( 34.1 +1.19% ) (15%), דלק קידוחים ( 1355 -0.07% ) ואבנר ( 231.7 ) (22.25% כל אחת) שותפות בקידוח לצד נובל אנרג'י. מניית רציו הגיבה במחיקת עלייה של כ-6%. עם זאת, פחות משעה לאחר הפרסום של נובל אנרג'י, הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה לבורסה, לפיה הפרסום של נובל לא על דעתן ו"לא נעשה על פי הכללים". המסחר במניות הופסק. "הנתונים שהציגה נובל לא הוכנו על פי כללי המערכת לניהול משאבי פטרוליום (SPE-PRMS), אינם בהתאם להנחיית הגילוי בנוגע לפעילות חיפושי נפט וגז שפורסמה על ידי רשות ני"ע והם אינם על דעת השותפות, הנהלתה או בעלי השליטה בה", כתבה רציו בהודעה לבורסה, הודעה דומה לזו של דלק קידוחים ואבנר. השותפות בישראל ממליצות למשקיעים להמתין לדוח המלא של נובל אנרג'י, שיפורסם תוך כחודש�

לפי העדכון האחרון של נובל אנרג'י, מפעילת לוויתן, עלות קידוח לוויתן 1 אמורה היתה לעמוד על 190 מיליון דולר. עם זאת, מאז ההערכה הופסק קידוח לוויתן 1 לשכבות הקרקע התחתונות, כך שעלות זו אמורה להצטמצם. עלות קידוח לוויתן 2 מוערכת ב-105 מיליון דולר, מתוך סכום זה צריכה רציו להעמיד את חלקה היחסי - 15%. נכון לסוף 2010 נמצאו בקופתה של רציו מזומנים ופקדונות בשווי של כ-100 מיליון שקל.

לבוקר כזה שותפויות חיפושי הגז והנפט הישראליות שכבר מצאו תגליות לא ציפו. אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, ירון זר, הוריד את המלצתו לאבנר, דלק קידוחים וישראמקו לתשואת שוק (מהמלצת קנייה), ואת רציו לתשואת חסר (מתשואת שוק), עדיין ללא מחירי יעד. רציו יורדת כעת 5.4%, דלק קידוחים ואבנר ב-4% וישראמקו ב-3%. זר נימק את ההורדה החדה בכך ש"אתמול התקיים כנס עם בכירי שותפויות הגז בו נודע שלצורך מימון פעילותן חלק מהשותפויות פועלות להפוך לחברות. בנוסף, לפי חוות דעת עדכניות קופות גמל ופנסיה צפויות לשלם מס חברות בגין רווחי השותפויות". קידוח תמר צילום: אלבטרוס ארבעת שותפויות החיפושים מאוגדות כשותפויות מוגבלות ולא כחברות בע"מ, דבר המעניק בין השאר הטבת מס למשקיעים בהן, אך מצד שני מגביל השקעה אפשרית של משקיעים זרים בהן, בשל היישות המשפטית הלא מוכרת ואספקטים נוספים שלה. זר טוען כי קיים סיכוי גבוה כי קופות הגמל והפנסיה ייאלצו לשלם מס חברות בשל החזקתם ביחידות השתתפות, וכי קיימת הסתברות גבוהה פחות, אך אפשרי, למעברן ליישות של חברה בע"מ. "לפיכך, סיכוי גבוה שלפחות אחד מתרחישים אלו יתממש. מכאן שיש לקחת בחשבון מס חברות בגין שותפויות הגז (אפקטיבית 20%-25%). לכך יש להוסיף פגיעה משמעותית בשווי של לווייתן לאור המלצות ועדת צמח" כותב זר.

"קן היתה הממונה על ההגבלים העסקיים ב-2005-2011, ומונתה לתפקיד בספטמבר שעבר על ידי רציו, שהייתה מעורבת בעקיפין בעסקה שהוכרזה "הסדר כובל לכאורה" על ידי מחליפה של קן בתפקיד דיוויד גילה"

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

מדינה זקוקה למקורות אנרגיה בכדי לשנע את כלכלתה. מעצמות כמו סין וארצות הברית צורכות בכל רגע נתון נפט וגז בכמויות עצומות. בהיעדר מקורות חלופיים ויעילים, לתעריפי מקורות האנרגיה המסורתיים השפעה ישירה ומהותית על הכלכלה העולמית. גילויי הגז הניכרים שהתגלו לחופי ימה של ישראל הציבו אותה כשחקן בשוק הגז הבינלאומי. הגז, שאמור לספק את צרכי האנרגיה של ישראל בעשרות השנים הקרובות יכול להכניס לה רווחים. מצד שני הגילוי הוביל גם למתחים עם המדינות השכנות הקוראות לבעלות על חלק מהתגליות. מושב הדיון "מקורות האנרגיה: מתח גבוה", שייערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס" במעמד שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו יעסוק במקומה של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי לאור הגילויים האחרונים. בנוסף, משתתפי המושב ינתחו כיצד משפיעים מחירי האנרגיה על הכלכלה העולמית. ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית IEA ; ד"ר דיוויד וורמסר, מייסד Delphi Global Analysis Group המתמחה בניתוח סיכונים גיאופוליטיים בדגש על פיתוח אנרגיה; לילנד טייט, נשיא ATP Oil & Gaz corp ; ד"ר אדוארד לואיס מורס, ראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה, Citigroup ; סולון קסיניס, ראש מחלקת האנרגיה, במשרד התעשייה, המסחר והתיירות של קפריסין; יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ויגאל לנדאו, מנכ"ל רציו

משלחת ישראלית צפויה לצאת השבוע לקפריסין כדי לדון בהסכם הגבולות שנחתם בין המדינות בדצמבר 2010 - כך דיווח בסוף השבוע אתר "Cyprus Mail". מאגר גז לשתי מדינות לדברי יו"ר רשות האנרגיה הקפריסאית, סולון קאסיניס, תדון המשלחת בחפיפה שנוצרה בין שטחי רישיונות קידוח שחולקו בידי המדינות. לפי הערכות, מדובר בשטח הקידוח בלוק 12 הקפריסאי, שבזיכיון לקידוחים בו מחזיקה חברת נובל אנרג'י האמריקנית, כשבידי קבוצת דלק הישראלית אופציה לרכוש 30% מהרישיון. באחרונה פירסמה נובל אומדן שלפיו קיימת הסתברות של 60% להימצאות כמות של 3-9 TCF (85-245 BCM) גז טבעי בשטח הרישיון. ואולם, לפי הערכות, המבנה התת-ימי שבו אותר הגז "גולש" בחלקו לשטח רישיונות פלאג'יק שבשטח המים הכלכליים של ישראל. את היתר החיפוש במקום חילקה ישראל בסוף 2007 על פני שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. השטח גובל ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערב, בשטחי בלוק 12 בקפריסין. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח (5%). בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם שקבע רשמית את גבול המים הכלכליים הבלעדיים (Exclusive Economic Zone) בין המדינות. תחום המים הכלכליים הבלעדיים הוא אזור שבו יש למד

השותפות ברישיון חנה - אבנר (22.5%), דלק קידוחים (22.5%), רציו (15%) והמפעילה נובל אנרג'י האמריקאית (40%) - דיווחו הבוקר על קידוח "דולפין 1" כתגלית גז, המצדיקה בחינה כלכלית של הפקת הגז במקום. הקידוח נמצא כ-110 קילומטר מערבית לחיפה, בעומק מים של כ-1,560 מטר. הקידוח עצמו, שהסתיים בתחילת החודש, הגיע לעומק של כ-4,160 מטר מתחת לקרקעית הים ופגע בשכבת המטרה בעובי כ-16 מטר מגיל מיוקן-אוליגוקן. לאחר ניתוח הנתונים שהתקבלו במהלך הקידוח, הוכרז היום "דולפין 1" כתגלית. על פי הנתונים שנאספו לפני ביצוע הקידוח, הוערך המאגר בכ-0.55 TFC. אסדת הקידוח, שסיימה את עבודתה באתר לפני כחודש, עברה מאז לקידוח "תנין 1" הנמצא ברישיון אלון א', ובו הוערך בעבר פוטנציאל של 1.2 TCF בהסתברות 62%. הקידוחים באתר אמורים להמשך עוד כחודש.

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

בדיון בוועדה בנושא ההתייקרות הצפויה בסך 30% בתעריף החשמל אמר שר התשתיות כי הוא מבקש לצטט דברים שאמר אתמול בוועידת ישראל לעסקים מנכ"ל רציו יגאל לנדאו לפיהם "אלמלא ששינסקי ניתן היה לחסוך למשק כ-10 מיליארד שקל, היינו מחברים את תמר שנה קודם". השר לנדאו הוסיף כי ועדת ששינסקי גרמה לנזקים. "לפני ששינסקי היו הסכמים כמעט חתומים. ברגע ששינסקי נכנס לתמונה חוזים שהיו כמעט חתומים לא נחתמו עד היום. בינתיים יצא השחקן הזר מהתמונה. בגלל ששינסקי נדחים הסכמי הגז עם חברת החשמל ובגלל שזה הסכם עוד לא מתרחש מו"מ עם כל האחרים. זה פרי הבאושים של הדיון המוקדם מדי בוועדת ששינסקי. מה היה קורה אילו היו מחכים שנתיים?". נציג האוצר בדיון אודי אדירי אמר כי "'תמר' הייתה יכולה להיות מחוברת באמצע 2012 אילו הייתה מוקמת תחנה לקבלת גז טבעי באזור חוף דור. היה נזק אדיר למשק בעקבות הכישלון בהקמת תחנת הקבלה הצפונית. פרויקט 'תמר 'לא התעכב ולו ביום אחד בשל מסקנות וועדת ששינסקי. אני מציע שתפנו לנציגי קבוצת דלק ונובל אנרג'י ותשאלו אותם".

אלה פריד, אנליסטית בלאומי שוקי הון, מגיבה היום (ג') לעדכון האומדנים לקידוח "לוויתן", שסיפקה אתמול נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית של דלק ורציו לקידוח. פריד מסבירה כי ההערכה הראשונית אומנם גבוהה בכ-6% מדוח הרזרבות הקודם - 17 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי - אך הערכה זו אינה מביאה כל שינוי מהותי בהערכות השווי שלה לפרוספקט הכולל. וכך כותבת פריד: "הנתונים קרובים מאוד להנחות המודל שלנו של כ-TCF 16 ואף מצמצמים את טווח השווי הכלכלי, אך אינם פוסלים עדכון הערכות בהמשך . ההודעה אינה מצדיקה שינויים משמעותיים בהערכות השווי. אנחנו ממתינים לקבלת הפענוח המלא, ובהמשך לתוצאות הקידוח ב'לוויתן 1' ולתוצאות המלאות של האקספלורציה ב'בלוק 12'". פריד מזהירה את המשקיעים כי בחודשיים הקרובים צפוי המסחר בסקטור להתאפיין בתנודתיות גבוהה במיוחד, עקב רגישות מוגברת לכל פיסת מידע. בשולי הדברים מציינת פריד כי מחיר המימוש של אופציה 10 על רציו, המרכזת עניין ספקולטיבי רב, צפוי לעלות מ-56 ל-75 בינואר 2012 וליצור לחץ על אותם ספקולנטים.

משרד האנרגיה והמים (התשתיות לשעבר) הציב תאריך יעד לשותפות במאגר הגז הטבעי אור שמול חופי אשדוד, לפיו אם לא יתחילו להפיק ממנו עד ל-12 בפברואר, הוא יחזור לידי המדינה. זאת לאחר שהשותפות בו החליטו שלא לפתח את המאגר, חרף הנחיית הממשלה, שהגיעה על רקע המחסור בגז טבעי והחשש לעתיד הגז הורם לישראל ממצרים. בעלי הזיכיון העיקריים במאגר אור הן שותפויות הנפט של קובי מימון וחיים צוף ישראמקו, חנ"ל ונפטא) המחזיקות בכ-76.6% מן הזכויות במאגר, לצד רציו חיפושי נפט (12.3%), ושותפי מיעוט אחרים דוגמת פטרוכימיים (5.5%), אלון גז ודור כימיקלים (2.8% כל אחת). כפי שנחשף ב-TheMarker בחודש שעבר, 12 שנה לאחר שהתגלה מאגר הגז הקטן יחסית, טענו השותפות בו כי אין הצדקה כלכלית לפיתוחו המסחרי - אלא אם המדינה תבטיח להן כיסוי לכל הפסד או נזק שיגרם להן במהלך הפיתוח

אחרי גבי אשכנזי, מאיר דגן, גיורא איילנד ויצחק אילן, גם האלוף במיל. יואב גלנט מצטרף לעסקי חיפושי הגז והנפט שמושכים אליהם בחודשים האחרונים לא מעט אנשי ביטחון בכירים לשעבר. גלנט מונה בסוף השבוע האחרון לראשות (מנכ"ל) חברת החיפושים הפרטית של בני שטיינמץ נאמקס (Nammax), המחזיקה ב-42.5% מששת רישיונות פלאג'יק. ששת רישיונות פלאג'יק - ישי, עדיתיה, ללה, יהב, יועד ואילה - נמצאים במעמקי הים התיכון ומשתרעים על שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. הרישיונות גובלים ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערבם בשטחי בלוק 12 בקפריסין. הרישיונות ניתנו לחברת פלאגי'ק האמריקאית שמכרה אותם למספר שחקנים ישראלים. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח הנורבגי AGR (5%). שטיינמץ, שנודע בעולם החיפושים בתור מי שפיספס את תגלית תמר הענקית ויצא מההשקעה בה מעט לפני גילוי הגז, הצטרף אל ההשקעה לפני כשנה, תמורת סכום שאינו ידוע המוערך בכ-5 מיליון דולר. בימים אלו בודקים בנאמקס אופציות גיוס בארץ ובעיקר בחו"ל ומתכוונים לגייס עד סוף הרבעון השני של 2012, כאשר גם הנפקה בתל אביב היא אחת האופציות. השותפים מתכננים לבצע קידוח אקספלורציה ראשון בר

מועצת הנפט שהסתיימה אתמול בערב (ראשון) המליצה לממונה על הנפט במשרד התשתיות לאשר את העברת רישיון פלאג'יק לשותפים, כך הודיע היום המשרד, ואישר את הפרסום ב-TheMarker. מחזיקי הרישיון החדשים יהיו, ברגע שיקבלו את האישור הרשמי של משרד התשתיות, בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית של רוני הלמן ואורי אלדובי (10%) והמפעיל (5%). טדי שגיא צילום: קמחי מוטי בזאת, הסתיימה הסאגה הארוכה סביב הרישיונות האטרקטיביים, שהחליפו ידיים פעמים רבות בשנה האחרונה, בעיקר דרך המתווך האמריקאי פרנטיס טומלינסון. המועצה גם המליצה לאשר את החלוקה החדשה ברישיונות בנימין, בין שגיא, שיכול לחייך פעמיים היום, יחד עם לפידות, למשקיע האמריקאי לארי מייזל. הרישינות יחולקו בצורה הבאה: בנימין צפון יוחזק על ידי מיזל (88%) ולפידות (12%) ובנימין דרום יוחזק על יד שגיא (47.5%) לפידות (35.5%) מיזל (12%) והמפעיל כספיאן דרילינג (5%). בנוסף, אישרה המועצה את העברתה של חברת IPC קיימן הקנדית, המחזיקה ב-6.8% מרישיונות החיפושים הימיים "מירה" ו"שרה", אל השלד הבורסאי שלדיאלי. התוצאות עדיין לא ברורות. שני הרישיונות עברו את שלב הסקרים התלת ממדיים, ובהם הסתברות של 54% (במונחי ממוצע) להמצאות 6.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת) גז טבעי ב-8 מבנים תת קרקעיים. כעת, ממתינים הרישיונות, שהשותפות העי�

במהלך כהונתה כממונה על ההגבלים, החלו השותפות בלווייתן לקדוח - אף שנובל ודלק החזיקו במאגר תמר במקביל, הן לא פנו לקבל פטור מהסדר כובל - ונהנו משתיקתה של קן

הממונה על ההגבלים אישר אתמול כי ייסוג מהכרזת הסדר כובל במאגר לווייתן - אם דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי הגז הקטנים לשחקן חדש מכסת היצוא של כריש ותנין תועבר ללווייתן "הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אישר אתמול את מתווה הפשרה שעליו סיכמה רשות ההגבלים עקרונית מול השותפות הבכירות במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן - קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. זאת, שנתיים לאחר שהכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי. לפי הסדר הפשרה, שנחשף לפני שנה ב-TheMarker, דלק ונובל יוותרו על אחזקותיהן בתגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל - כריש ותנין - בתמורה להמשך אחזקתן במאגר לווייתן וויתור על הכרזת ההסדר הכובל. זאת, במעין עסקת החלף (SWAP) שתכליתה להכניס בנעליהן שחקן חדש בשוק הגז הטבעי המקומי, שיתחרה במאגרי תמר ולווייתן. לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן בגז הטבעי שאצור במאגרי כריש (המכיל כ-50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ-20 מיליארד מ"ק). עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב-70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים.