שותפויות חיפושי הנפט והגז מודיעין אנרגיה, ישראמקו וחברת ATP האמריקנית נמצאות במגעים לחבור יחד עם חברת החשמל ולגשת למכרז לביצוע אקספלורציה אחר מאגרי גז ונפט בקפריסין. במהלך פברואר השנה פרסמה ממשלת קפריסין הזמנה להגשת בקשות ל-12 רשיונות חיפוש של הידרוקרבוניים במים הכלכליים של קפריסין. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה כי חברת ATP ביחד עם            ישראמקו יהש של חיים צוף ו           מודיעין יהש, הנשלטת ע"י צחי סולטן ואידיבי של נוחי דנקנר, במטרה לצרף את חברת החשמל, שמבחינתה צריכה להשיג את כל האישורים הנחוצים בישראל בכדי שהצדדים יצליחו להגיש את הצעתן לממשלת קפריסין עד ה-11 במאי. הזוכים יוכרזו בין ספטמבר לאוקטובר השנה. אחת הסוגיות המהותיות אותה תצטרך חברת החשמל לפתור טרם ביצוע מהלך שכזה הוא קבלת אור ירוק מהרגולטורים להיות גם מונופול בתחום אספקת החשמל וגם להחזיק בבעלות על מאגר גז טבעי. חברת החשמל תצטרך לשכנע את רשות ההגבלים העסקיים שיציאה מחוץ לגבולות המדינה אין משמעה מונופול אנכי (שולט באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך, מחומר גלם ועד למוצר הצריכה).

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל.

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום (א') סולל-סימנס (סימנס CSP) עשרות רבות של עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחר. ... כבר לפני כחצי שנה דיווחו כלי תקשורת בינלאומיים כי סימנס העולמית צפויה לרשום הפסד הון של 200 מיליון יורו על השקעתה בסולל. הקשיים אליהם נקלעה החברה מיוחסים למשבר הכלכלי החריף בספרד, שוק הייצוא העיקרי של סולל סימנס.

...סימנס העריכה שהטכנולוגיה של סולל תפרוץ את דרכה לפרויקטי ענק של ייצור חשמל בארה"ב ובצפון אפריקה. ואולם כמעט כל הנחותיה של סימנס בנוגע לאנרגיה התרמו-סולרית השתבשו זמן קצר לאחר הרכישה, ותרמו לכישלון ההשקעה בסולל. סימנס דיווחה בדו"חות הכספיים ל-2011 על הפרשה של 128 מיליון יורו לירידת ערך ההשקעה בסולל. סימנס הסבירה שהמחיקה נעשתה בעקבות הירידה בקצב הצמיחה הצפוי של הפעילות במגזר התרמו-סולרי מעבר לטווח תוכנית החומש של החברה, כלומר מ-2016 ואילך לרמה של 1.5% בלבד. סימנס כך מתברר הימרה על הסוס הלא נכון בתחום האנרגיה הסולרית. הטכנולוגיה התרמו-סולרית איבדה מהכדאיות הכלכלית שלה ביחס לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית של ייצור חשמל באמצעות המרה ישירה של קרני שמש לחשמל באמצעות פאנלים (לוחות) מסיליקון, בעיקר בארה"ב. מחירי הפאנלים שמשמשים את יצרני האנרגיה הפוטו וולטאית קרסו ב-30% בשלוש השנים האחרונות ואיפשרו ליצרני האנרגיה הפוטו-וולטאית להוריד את מחיר האנרגיה שהם מוכרים, לרמה שנמוכה ב-20% ממחיר החשמל התרמו-סולרי.

אם ארגנטינה יכולה, גם אנחנו יכולים.... ארגנטינה, אשר הודיעה בשנת 2001 על שמיטת חובות בסך 95 מיליארד דולר - שמיטת החובות הגדולה בהיסטוריה - הודיעה על כוונתה להלאים את חברת הנפט YPF על ידי העברת נתח של 51% ממניותיה לשליטת הממשלה. המהלך נועד להבטיח את שליטת הממשלה בעתודות הנפט הגולמי של המדינה וכן לבלום את העלייה ביבוא הדלק לארגנטינה. כך מדווח היומון דהמרקר. נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, הודיעה כי תעביר לאישור הקונגרס את הצעת החוק שתאפשר לממשלה להשתלט על YPF, שהיא חברה בת של חברת רפסול הספרדית. היקף הפיצוי שתקבל רפסול בגין השתלטות הממשלה על החברה הבת, ייקבע בהמשך על ידי בית הדין הלאומי לאומדן שווי נכסים (NAT). השתלטות הממשלה על החברה באה לאחר יותר מחודשיים שבמהלכם הפעילה הממשלה לחצים על YPF בעקבות הזינוק ביבוא הדלק לארגנטינה. הממשלה ביקשה למנוע מהחברה לחלק דיווידנד למשקיעים, וכן תמכה בהחלטות של ממשלות מחוזיות לשלול מהחברה רשיונות להפעלת 15 שדות נפט.

ברקע משבר הגז הטבעי המחריף במשק הגיעו חברת החשמל וחברת אקסלרייט (Accelerate) האמריקאית לישורת האחרונה במשא ומתן שניהלו (בפטור ממכרז) להקמת תשתית יבוא גז נוזלי (LNG) לחופי ישראל. ... אוניית הגיזוז תחובר באמצעות מצוף אל מקשר ימי באורך 10 ק"מ. על פרויקט זה אחראית חברת נתיבי גז (נתג"ז), והוא מבוצע על ידי מיקופרי האיטלקית ו-APL הנורווגית. אוניית הגיזוז שתחובר למצוף לא תוזן בידי אוניות הזנה במודל ship to ship, אלא תידרש לשוט אחת לשבועיים לנמל קפריסאי על מנת לטעון LNG. זאת, ככל הנראה, בגלל סירוב חברות הביטוח הבינלאומיות לבטח פריקת LNG בחופי ישראל. פריקת הגז לחוף תימשך עשרה ימים, וההפלגה לקפריסין ובחזרה תארך שלושה ימים. בהליך המשא ומתן יוצגה חברת החשמל בידי A. Overy, אקסלרייט מיוצגת בידי Petco International ונתג"ז מיוצגת בידי MCS Kenny. עם הגשת החוזה לאישור דירקטוריון חברת החשמל ורשות החשמל במאי, תידרש חברת החשמל לפרסם במהירות את המכרז הבינלאומי לרכישת הגז בהיקף משוער של כ-2.2 BCM גז בשנה (עם אופציה להארכה בשנה נוספת). במקביל, תידרש רשות הגז להתוות את מודל רכישת ה-LNG והשימוש במתקן הקבלה, לאחר שפירסמה באחרונה לשימוע מתווה מורכב שנתקל בתהיות.

לראשונה בהיסטוריה מתחילה ארה"ב לייצא גז נוזלי.הפיננשיאל טיימס הלונדוני מדווח היום כי המימשל הפדראלי אישר יצוא גז נוזלי. ב-40 השנים החארונות לא התבצע יצוא גז מארה"ב. האישור מאפשר למפיקות גז הפצלים להחל ביצוא גז מלואיזיאנה. האישור מהווה צעד ראשון בכניסת ארה"ב לשוק הגז העולמי וישפיע על מדינות שיש להן מרבצי גז פצלים להתקדם בהפקתו.ההחלטה התקבלה לאחר שלפני ארבעה ימים ירד מחיר הגז בארה"ב לפחות מ-2$ למיליון btu לראשונה בעשר השנים האחרונות.

טל שיריזלי אנליסט פסגות סבור כי ההמלצות מקשות על מיצוי הפוטנציאל: ... מתרחישים שבצענו, פוטנציאל יצוא הגז, תחת דרישת הרזרבות נאמד בכ 150-250 bcm.  הגידול המהיר הצפוי בביקוש השנתי לגז במשק עלול לגרור עלייה חדה מדי שנה ברזרבות שידרשו כתנאי להתרת היצוא- דבר שמגביל את פוטנציאל היצוא. תחת תרחיש ביקושים בינוני, בשנים 2020 ו 2030 ידרשו רזרבות מינימליות בהיקף של כ 500 ו 675 bcm בהתאמה.  בתרחיש אופטימי המניח פיתוח מלא פוטנציאל עתודות הגז הטבעי בשטח הימי של ישראל (כ 1,400 bcm) יתאפשר יצוא הגז עד לשנת 2038. תקופה "קצרה" יחסית לחוזים ארוכי טווח הנהוגים בתעשייה (10-20 שנים).  סיכונים הכרוכים בהפסקת יצוא כפועל של הרזרבות במשק- עלולים להקשות על התקשרויות בהסכמי מכירה כמו גם על הכנסת שותפים אסטרטגיים והשגת מימון.  דרישת הרזרבות היוצרת זיקה בין המאגרים ומאפשרת יצוא בפועל רק לאחר השלמת פיתוח לויתן- עלולה לפגוע בהבשלת ההסכמים (בעלי הסיכויים החלקיים ממילא) המתגבשים ליצוא גז מתמר באמצעות מתקן הנזלה צף ((FLNG.  פוטנציאל היצוא המסתמן נמוך מההערכות המקובלות ביחס ליצוא הגז מלויתן בלבד (300-450 bcm).  חיוב בהקמת תשתיות בעלות קיבולת עודפת (צנרות הולכה, מתקני קליטה ומפצלים) שתופנה לטובת שימוש צדדים שלישיים עלול להקל על פיתוח מאגרים חדשים וב

אחת המצגות שהוגשו לעיון הוועדה בשימוע הציבורי שערכה בחודשים האחרונים יצרה עניין מיוחד. המצגת הוגשה על ידי חברה אלמונית בשם International Natural Resources Institute. החתום עליה מוכר יותר לציבור: תא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל הים. "במקרה של מלחמה נהיה חשופים לטילים בליסטיים ולטילי שיוט, שחלק מבנק המטרות שלהם יהיה מתקני תשתית", אומר ברוש בראיון ל-TheMarker. "פגיעה במתקן יצוא גז באזור מיושב תגרום להרס אדיר גם במרחק של קילומטרים", הוא מתריע. "אם מתקן LNG מתחיל חס וחלילה לבעור, אין דרך לכבות את השריפה. האנרגיות שישתחררו הן אדירות. מתקן כזה צריך לבנות 10-15 ק"מ מאזור יישוב. אין מקום כזה לאורך החוף בישראל, ולכן צריך להקים מתקן כזה רק בים". לברוש, בעל עיטור המופת, ניסיון בינלאומי בתחום אבטחת המתקנים בים, ומעורבותו בעניין אינה מקרית. לאחר פרישתו מחיל הים הוא החל לייעץ לחברות פרטיות בתחום הביטחוני. בין היתר, היה מועמדם של ראש הממשלה ושר האוצר לראשות דירקטוריון תע"ש. את המצגת, לדבריו, הגיש לוועדת צמח מטעם משקיע יהודי מחו"ל שניסה לקדם בישראל הקמה של מתקני הגז על גבי פלטפורמה ימית. עם זאת, ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור "אזרח מודאג", החושש מהקמת �

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה אתמול מסמך מדיניות להקמת טורבינות רוח שישמשו לייצור חשמל בהיקף 800 מגה וואט. המועצה קבעה שיש להכין תוכנית מתאר להקמת הטורבינות, ובכך דחתה את המלצת רשות הטבע והגנים שלא להקים אותן בשל החשש שציפורים ועטלפים ייפגעו מהן וימותו. במסמך המדיניות, שחיבר צוות של מינהל התכנון במשרד הפנים, נכתב כי בעוד עשור יעמוד היקף ייצור החשמל בחוות טורבינות הרוח החדשות, שיוקמו בשטחים פתוחים, על 3% מכושר ייצור החשמל בארץ. תוכנית המתאר שתגובש לצורך העניין תכלול הנחיות בנוגע לאתרים הפוטנציאליים בארץ להצבת הטורבינות וכן בנוגע לגובהן, העשוי להיות בין ארבעה ל-40 מטרים ואף יותר. היום כבר קיימות יוזמות להקמת חוות טורבינות גדולות ברמת הגולן, בבקעת ערד ובגלבוע. מנגד, חוות דעת שחיברו אקולוגים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים קבעה, כי אין להקים חוות טורבינות רוח בישראל, בשל הפגיעה האפשרית בציפורים ובעטלפים. האקולוגים המליצו להמתין עד לפיתוח טורבינות שהלהבים שלהן מוצבים באופן שונה ולכן מהווים סיכון נמוך יותר לבעלי החיים. חוות הדעת הדגישה כי ככל שהטורבינות צפופות יותר, מידת הפגיעה בבעלי החיים גדולה יותר. לכן רשות הטבע והגנים התנגדה להקמת חוות טורבינות, אך לא סירבה להצבת טורבינות בודדות.

300 מ"ר של ציפוי חלונות ייחודיים הביאו לחסכון של 75 אלף קילו-וואט חשמל בשנה. התקנת ציפויי החלונות התבצעה במסגרת ניסוי חדשני שבוצע בשנתיים האחרונות בטכניון. הציפויים, המשווקים על ידי חברת "אל- סורג" ומיוצרים על ידי "קטלב" חניתה, הותקנו בבניין מרכזי בטכניון והביאו להפחתה משמעותית בחדירת חום וקרינת השמש למבנה ובכך אפשרו חסכון רב הנובע מהפחתת עלויות מיזוג האויר. במסגרת הפרויקט, שהחל כיוזמה של הסטודנט עדי בלינקוב, (אשר גם זכה בפרס מנכ"ל חברת החשמל), נמדדה צריכת החשמל הכוללת במבנה במשך שנתיים. התוצאה היתה מרשימה, בנוסף ל-75 אלף קילו-וואט שנחסך בצריכת אנרגיה שנתית, נמצא כי קיימת הפחתה משמעותית בסנוור קרני השמש החודרות. "הציפויים סייעו בהפחתת החום במבנה והביאו לחסכון שנתי של מעל ל-31 אלף שקל בהוצאות מיזוג, המהווה כעשרה אחוזים מסך הוצאות המיזוג השנתיות של הבניין ולהחזר ההשקעה בתוך פחות משנה", מסביר מנכ"ל אל סורג, ארז פז. מלבד החסכון באנרגיה, בטכניון ידעו לספר גם על שיפור רב בתחושת הריכוז והנוחות של הסטודנטים והמרצים.   לדברי איציק רומנו, מהנדס החשמל הראשי של הטכניון, הפחתת הסנוור בשעות אחר הצהריים התבררה כיתרון משמעותי לנוחות השוהים בבניין. "הפרויקט הוכיח ביצועים מעבר לציפיותינו", הוסיף בעקבות תוצאו

חברת החשמל החליטה לאחרונה להגדיל ביותר מ־11% את רכש הפחם שלה ב־2012, על מנת להתמודד עם משבר האנרגיה הצפוי בקיץ הקרוב כתוצאה מהמחסור בגז טבעי להפקת חשמל - כך נודע ל"כלכליסט". חברת החשמל מתכננת להפעיל את מתקני הייצור שלה בתפוקה של 100% בקיץ הקרוב וכחלק מההערכות תרכוש כ־14 מיליון טון פחם ב־2012, לעומת 12.6 מיליון טון שנרכשו במהלך 2011. כ־200 אלף טון פחם מיועדים לתגבור תחנות הכוח כבר ביוני הקרוב. במהלך 2011 עלתה כמות הפחם שרכשה חברת החשמל ב־2.4% לעומת 2010. על פי דו"חות החברה, עלות רכישת הפחם ב־2011 הסתכמה בכ־6.43 מיליארד שקל. חברת החשמל מעבירה לקופת האוצר מיסוי דלק ייעודי (בלו) של 43 שקל על כל טון פחם שהיא רוכשת, כך שעלייה של 1.4 מיליון טון צפויה להתרגם לתוספת לא מתוכננת של יותר מ־60 מיליון שקל להכנסות ממיסוי. ...   חברת החשמל רוכשת את הפחם באמצעות "חברת הפחם", חברה ממשלתית שעברה לבעלותה לפני כשמונה שנים, מאינדונזיה, אוסטרליה, קולומביה, רוסיה ומדינות שונות באפריקה. פחם הוא הדלק הזול ביותר לייצור חשמל שיש לחברת החשמל, אף שהוא נחשב כמקור אנרגיה מזהם יחסית לשריפה. לפי דו"חות חברת החשמל, עלות הייצור של קילו ואט חשמל (קוט"ש) באמצעות פחם הגיעה ב־2010 ל־13.67 אגורות, זאת לעומת עלות של 14.66 אגורות לייצור קוט"ש באמצעות גז טבעי ועלות של 141.74 אגור

חרף המגבלות שהטילה רשות ההגבלים העסקיים על אחזקות קבוצת דלק בתחנות כוח, ממשיכה רשות החשמל לאשר את הגדלת נפח פעילותה של הקבוצה בענף. ערב חג הפסח, אישרה מליאת הרשות את הגדלת הספק תחנות הכוח המתוכננות של דלק בנילית ובאלון תבור בכ-20%. זאת, באמצעות הסבתן לייצור חשמל במחזור סגור, הכרוכה בתוספת של טורבינה קיטורית. תחנת הכוח שמתכננת דלק (57%) עם שותפות סיגמא-אפסילון ועדי אנרגיה (43%) להקים בשטח מחלבת אלון תבור של תנובה תגדל מ-55 ל-70 מגה-ואט. תחנת הכוח שמתכננת השותפות להקים עבור מפעל נילית שברמת גבריאל, תגדל מ-50 ל-70 מגה-ואט. ההחלטה לאשר את הגדלת תחנות הכוח עוררה תמיהה, לאור חוסר הנוחות שהביעה רשות ההגבלים מהבעלות הצולבת של קבוצת דלק בשוקי הגז הטבעי והחשמל, והחשש שהביעה מפני פגיעה בתחרות ואפליית לקוחות גז. ברשות החשמל נימקו את ההחלטה בכך שגם לאחר הגדלת התחנות לא תהיה דלק בעלת עניין ביותר מ-50% מכושר ייצור החשמל במתקני קו-גנרציה בישראל. עוד הסבירה הרשות כי גודל תחנת הכוח המבוקש אינו עולה על 100 מגה-ואט, וכי יותר ממחצית האנרגיה שתופק בתחנה תסופק ממילא לצרכנים בסביבתה המיידית.

האם אנרגיה סולארית תחלץ את יוון מהמשבר הכלכלי ? ראש הממשלה, לוקאס פאפאדמוס, הכריז בוועידה שנערכה השבוע באתונה בנושא פיתוח תשתיות ואנרגיה מתחדשת, כי ההשקעות באנרגיות ירוקות יהוו מרכיב מרכזי בהתאוששות הכלכלית של המדינה. כך דווח באתר Bussness Green.   יוון התחייבה להשקיע כ-20 מיליארד ליש"ט באנרגיה סולארית, כחלק מתוכנית ממשלתית לספק 100% מצרכי האנרגיה של יוון מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2050. בדבריו הגדיר ראש הממשלה את ההשקעות הללו כ"עדיפות לאומית", וציין כי הן ייסיעו להגדיל את הצמיחה הכלכלית במדינה, שספגה פגיעה קשה ביותר במשבר הכלכלי.   היוזמה המשמעותית ביותר בתחום הוא פרויקט Helios, להקמת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת על שטח של 150 מיליון מ"ר, לרבות שטחים צבאיים, חוות ואזורי כרייה לשעבר. היעד של הפרויקט הוא להגדיל את תפוקת החשמל הסולארי מ-206 מגה-וואט, ל-2.2 ג'יגה-וואט עד שנת 2020, ול-10 ג'יגה-וואט בשנת 2050. נכון לשנת 2010, סך ייצור החשמל של יוון עמד על 15.6 ג'יגה-וואט.

הממשל הפדראלי האמריקאי מאמין כבר זמן רב שהיעד של שישה סנט לקוט"ש חשמל סולארי, הגריד פאריטי האמריקאי, צריך להיות היעד הכלכלי של מדיניות האנרגיה המתחדשת. כתוצאה מכך, מחלקת האנרגיה בממשל האמריקאי (DOE) הקימה את יוזמת סאנשוט לפני שנתיים על מנת לתמרץ ולהגביר את קצב הפעילות של מתקני CSP (מערכות סולאריות מרכזות) ולהפוך את היעד למציאות. היוזמה בחרה בגישה המדעית על מנת להגיעה ליעדיה. אחרי שבנתה את המודל הכלכלי שיאפשר לעמוד ביעד, סאנשוט עכשיו מתמקדת במטרות טכנולוגיות ספציפיות לכל מרכיב, כדי כשישולבו, היעד הכלכלי - 0.06$ לקוט"ש - יושג. "תפקידנו למקד טווח רחב של תוכניות" מסביר ראמאמורת'י ראמש, דירקטור יוזמת סאנשוט. ודר. פיצ'ומאני מחזק את דבריו "כל הזדמנויות המימון שלנו הן למעשה אתגרים אדירים המעודדים חדשנות בטכנולוגיות של מרכיבים מסויימים במערכות הסולאריות על מנת להגיע ליעדנו".

מחיר הגז הטבעי בניו יורק ירד מתחת לרמה של שני דולר למיליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu) בראשונה זה עשור, על רקע עודף היצע שנגרם כתוצאה ממזג אוויר חם מהרגיל ותפוקת שיא. מחיר הגז הטבעי ירד ב-33% מתחילת השנה, הירידה החדה ביותר מבין 24 הסחורות הנכללות במדד מחירי הסחורות GSCI של חברת סטנדרד אנד פור'ס (S&P).

דו"ח בשם "מטרות חזקות: בחינת העלויות היחסיות הכרוכות בעמידה ביעדי פליטות ומקורות מתחדשים במגזר האנרגיה הבריטי" הצית מלחמת מילים בחוגי קובעי המדיניות וסקטור האנרגיות המתחדשות. חברת היעוץ KPMG הזמינה את הדו"ח ב-2011 מחברת AF קונסלט, אולם בתחילת מרץ KPMG הודיעה שהוא לא ישוחרר עקב מסקנותיו השנויות במחלוקת הנובעות ממודל כלכלי "בעייתי". KPMG הוסיפה שהדו"ח "הינו כר נוח לפרשנויות מוטעות". אף על פי כן, AF קונסלט פרסמה את הדו"ח בלי קשר לחברת KPMG. בדו"ח ישנם שלושה תרחישים להשגת יעדי שינוי האקלים ואספקת צריכת החשמל של הממלכה המאוחדת במחיר הנמוך ביותר עד שנת 2050. ארגון רניואבל יו קי (RenewableUK) המייצג את מגזר אנרגיית הרוח, גלים וגאות, הצטרף לחברות הולכה וחלוקת חשמל ולמשרד לאנרגיה ושינוי אקלים שהעלו התנגדויות ושאלות נוקבות לגבי המתודולוגיה ומסכנות הדו"ח המדובר. התרחיש הזול ביותר - אנרגיה גרעינית וגז טבעי התרחיש  הראשון - "תרחיש ללא יעדים" קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.58 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-780 מיליארד ליש"ט. התרחיש השני, המשקלל לתוכו יעדי הפחתת פליטות, קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.72 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-960 מיליארד ליש"ט. התרחיש השלישי, המשקלל חדירה של אנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת פליטות, צופה שמרכי

... השקת הוולט בארה"ב לוותה למשל בהיסטריה, לאחר שמכונית שעברה מבחן ריסוק של הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים בארה"ב התלקחה שלושה שבועות לאחר הניסוי. הרשות פתחה אז בחקירה בחשד לכשל בטיחותי, מכירות הוולט נעצרו וכ-250 מבעלי הוולט אף ביקשו להחזיר את המכוניות שרכשו. אחרי זמן קצר התברר שהבעיה נדירה מאוד, וכמה שיפורים שהכניסה GM בהגנה על הסוללה מונעות אותה לחלוטין. ואולם הנזק התדמיתי נהפך מסובך יותר לתיקון, והשיווק באירופה של אופל אמפרה, הגרסה הגרמנית לוולט, עוכב בשל כך. כך גם נאלצה טסלה להתמודד עם מהומה שפרצה לאחר שבעלי טסלה רודסטר התלוננו כי לא ניתן היה לחדש את הסוללה של הרכב החשמלי לאחר שנותרה ריקה במשך יותר מחודשיים ולא הוטענה (בניגוד להוראות היצרן). בישראל, נפגעו לפני שנתיים המכירות של מכוניות היברידיות, לאחר שבאתר אינטרנט נכתב כי הן פולטות לכאורה קרינה גבוהה ממכוניות בנזין. בדיקת המשרד להגנת הסביבה גילתה כי הסכנה אפשרית, אם בכלל, רק בחשיפה של יותר משמונה שעות ביום לישיבה במושב האמצעי-אחורי. את חבלי הלידה חוו באחרונה גם עובדי חברת בטר פלייס בישראל, שהיו הראשונים לקבל את הרנו פלואנס החשמלית - אך גם הראשונים להיתקל בכשל טכני (ראו מסגרת).

בלעדי יזמית תחנת הכוח בבאר טוביה, קבוצת IPM, פנתה לרשות החשמל בבקשה לאשר לה דחייה באבני הדרך שבהן היא מחויבת במסגרת רישיון ייצור החשמל שקיבלה. זאת, לאחר שוועדת התכנון לתשתיות לאומיות (ות"ל) דחתה לפני כשבועיים את אישור הפרויקט להקמת תחנת הכוח במקום. בעקבות לחץ ציבורי כבד שהפעילו יישובי הסביבה נגד הכוונה להקים באתר תחנת כוח, ביקשה הות"ל לקיים סבב בדיקות נוסף של הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפרויקט. בשל כך, לא תעמוד IPM במועד הסטטוטורי שנקבע בתנאי הרישיון. בפנייתה לרשות, ביקשה IPM לפיכך לדחות את המועד להצגת היתר הבנייה להקמת התחנה. במפתיע, העלתה היזמית סיבה נוספת לעיכוב, ותלתה אותו גם בהודעת הממונה על ההגבלים העסקיים, דייויד גילה, מהשבוע שעבר על הקפאת חוזי מכירת הגז הטבעי של שותפות תמר. לפי הודעת רשות ההגבלים, החוזים שעליהם חתמה מפעילת הקידוח, נובל אנרג'י, עם הלקוחות מהווים הסדר כובל לכאורה - ולכן ביקשה כי אלה יובאו לאישורה. בשל כך, טוענת IPM, יוקפאו המגעים למכירת גז, וייפגעו מאמציה לעמוד בלוחות הזמנים להקמת התחנה. מליאת רשות החשמל לא הגיעה בישיבתה האחרונה לכלל החלטה באשר לבקשת IPM. לפי הערכות, בשל העלאת הטענה להשלכות הודעת הממונה על ההגבלים יידרש דיון נוסף בסוגיה.

ברקע הידרדרותה הפיננסית של חברת החשמל, ויש שיאמרו כי בגללה, נפגש בשבועות האחרונים - פעמיים - ועד העובדים בחברת החשמל עם שר האוצר יובל שטייניץ, לשיחת "יחסינו לאן". במהלך הפגישות, העלו הצדדים את העקרונות החשובים להם ביישום השינוי המבני בחברה, ותיארו בקווים כלליים את ציפיותיהם מהמשא ומתן המדשדש ליישום הרפורמה. נציגי הממשלה העלו את הצורך בפתיחת שוק החשמל לתחרות, בהתייעלות פנימית ובהגברת הגמישות הניהולית בחברה. העובדים, מצדם, הדגישו את החשיבות שבשמירה על מעמדה הדומיננטי של חברת החשמל בשוק החשמל העתידי, את הצורך בהבטחת איתנותה הפיננסית - וכמובן, את הפיצוי שלו יהיו זכאים העובדים בשכר השוטף והפנסיוני בגין הסכמתם לכל מהלך. בשיחות לא ירדו הצדדים לפרטים, אך רעיון מפתיע אחד כן הועלה על שולחן הדיונים במהלך אחת הפגישות, דווקא בידי העובדים - והוא הרעיון להנפיק את מניות החברה בבורסה, ולהופכה לחברה ציבורית. חברת החשמל נסחרה בבורסה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחר ששיעור מסוים ממניותיה הונפק לציבור. בחלוף השנים רכשה מדינת ישראל את מרבית המניות (99.85%), ומחקה את החברה מהמסחר. כעת, ועד העובדים מציע לחזור למתווה הציבורי - וזאת, ניתן לשער, משני טעמים עיקריים, רשמי ולא רשמי: הזרמת הון לחברה ש"מיובשת", לטענת העובדים, ב