Group items tagged

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.

דו"ח בשם "מטרות חזקות: בחינת העלויות היחסיות הכרוכות בעמידה ביעדי פליטות ומקורות מתחדשים במגזר האנרגיה הבריטי" הצית מלחמת מילים בחוגי קובעי המדיניות וסקטור האנרגיות המתחדשות. חברת היעוץ KPMG הזמינה את הדו"ח ב-2011 מחברת AF קונסלט, אולם בתחילת מרץ KPMG הודיעה שהוא לא ישוחרר עקב מסקנותיו השנויות במחלוקת הנובעות ממודל כלכלי "בעייתי". KPMG הוסיפה שהדו"ח "הינו כר נוח לפרשנויות מוטעות". אף על פי כן, AF קונסלט פרסמה את הדו"ח בלי קשר לחברת KPMG. בדו"ח ישנם שלושה תרחישים להשגת יעדי שינוי האקלים ואספקת צריכת החשמל של הממלכה המאוחדת במחיר הנמוך ביותר עד שנת 2050. ארגון רניואבל יו קי (RenewableUK) המייצג את מגזר אנרגיית הרוח, גלים וגאות, הצטרף לחברות הולכה וחלוקת חשמל ולמשרד לאנרגיה ושינוי אקלים שהעלו התנגדויות ושאלות נוקבות לגבי המתודולוגיה ומסכנות הדו"ח המדובר. התרחיש הזול ביותר - אנרגיה גרעינית וגז טבעי התרחיש  הראשון - "תרחיש ללא יעדים" קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.58 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-780 מיליארד ליש"ט. התרחיש השני, המשקלל לתוכו יעדי הפחתת פליטות, קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.72 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-960 מיליארד ליש"ט. התרחיש השלישי, המשקלל חדירה של אנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת פליטות, צופה שמרכי