חברת HelioFocus הישראלית שבבעלות ICG, הזרוע הירוקה של קבוצת החברה לישראל חתמה על מזכר הבנות להקמת הפרויקט המסחרי ראשון באסיה, עבור חברת האנרגיה הסינית TaiQing. במסגרת הפרויקט תקים HelioFocus תחנה סולארית בהיקף של 10MW עבור החברה הסינית במונגוליה התיכונה. הקמת הפרויקט מתוכננת ל-2014 ושלב ראשון יסתיים כבר ב-2013. החברה שנוסדה ב-2007 ועוסקת בפיתוח מערכות תרמו-סולאריות המשלבות בין טמפרטורות גבוהות ותפוקה שעתית שנתית מרבית תוך שמירה על מבנה עלויות נמוך. החברה פועלת בשוק ה- Utilities והמוצר הראשון שלה הינו מערכת ייחודית של תגבור (Boosting) לתחנות כוח קיימות באמצעות קיטור. ... מנכ"ל HelioFocus אורן גדות ציין כי השוק הסיני מתאפיין באזורי קרינה נמוכה ושעות סולאריות מועטות. לדבריו "היתרון הבולט של הטכנולוגיה שלנו הוא ביכולתה להגיע לטמפרטורות גבוהות גם בתנאי קרינה נמוכים כתוצאה מיחסי ריכוז גבוהים, וביכולת להפיק יותר אנרגיה שעתית שנתית מכל מערכת סולארית תרמית אחרת, כתוצאה ממערכת העקיבה הדו-צירית של המוצר".

חברת החשמל בהוקאידו תסגור היום (שבת) את כור מספר 3 בתחנת הכח Tomari. בכך תמצא את עצמה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, לראשונה זה 50 שנה, ללא אספקת חשמל ממקור גרעיני. איש לא האמין עד לאחרונה כי הניסוי האמיץ בצריכת אנרגיה ביפאן הוא בר ביצוע. עד שלפני שנה הותך הכור בפוקושימה. השבתת הכור האזרחי האחרון מבין 54 מתקנים גרעיניים לייצור חשמל מהווה שינוי דרמטי במדיניות האנרגיה של ארץ השמש העולה. אך בשעה שמתנגדי הגרעין יחגגו בוודאי, היוזמה לניתוק זמני של המדינה מזרם החשמל שמספקים הכורים, נושאת בצידה לא מעט סיכונים כלכליים וסביבתיים. ... לפני האסון שפקד את המדינה ב-11 במארס 2011, כ-30% מצריכת החשמל הארצית של יפאן הסתמכה על תחנות כוח גרעיניות, והתוכנית אף הייתה להגדיל את היקף ההישענות חשמל ממקור גרעיני ל-50% עד 2030 באמצעות בניית כורים חדשים. אך משדלפו כמויות עצומות של חומרים רדיואקטיביים לאוויר ולים והביאו לזיהום המזון והמים ולפינויים של עשרות אלפי תושבים מאזור האסון, הסתמנה קריסת הקונספציה שקידמה לפני כן שימוש מירבי בגרעין לייצור חשמל. במשך 14 החודשים שחלפו מאז רעש האדמה, עשרות כורים אזרחיים שלא נפגעו ישירות מהצונאמי הוצאו בהדרגה משימוש למטרות תחזוקה ובקרה. צריכת החשמל הביתית והתעשייתית הופנתה לתחנות כח מבוססות מזו

המשרד להגנת הסביבה ביקש מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, למנוע את פרסומן ברשומות וכניסתן לתוקף של התקנות שעליהן חתם בסוף השבוע האחרון שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לעניין חיפושי נפט. זאת לאחר שהתקנות נחתמו תוך התעלמות מהערות המשרד להגנת הסביבה לנושא ולפגיעה הסביבתית שהן עלולות לגרום. יצוין כי משרד האנרגיה והמים טען לפני משרד המשפטים כי התקנות מתואמות עם המשרד להגנת הסביבה, בזמן שהמשרד כלל מתנגד לתקנות כפי שפורסמו. מצ"ב פניית היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה לעו"ד ליכט.

חברת חשמל הודיעה, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת לקסטרן הישראלית, המפתחת טכנולוגיית קלינטק ייחודית המאפשרת סילוק מלא של הרעלים המצויים בגזים הנפלטים מתחנות כח. במסגרת שיתוף הפעולה, יוקם מתקן ניסויי לסילוק רעלים באתר "אורות רבין", שהינו אתר ייצור החשמל באמצעות פחם הגדול במדינה. המתקן אשר יטפל בתחילה בכמות מצומצמת של גזים, נועד לצבירת מדידות סטטיסטיות. חברת לקסטרן פיתחה קטליסט כימי לספיגת המזהמים מגזי הפליטה שהייחודיות שבו הינה האפשרות לסילוק בו זמני של מספר קבוצות רעלים ומזהמים ובכך מאפשרת סילוק אפקטיבי וכלכלי של הרעלים המצויים בדלקים פחמניים, ובמיוחד בפחם, בתהליך יחיד שמוריד את עלויות ההקמה ועלויות התפעול בעשרות אחוזים. החברה חתמה לאחרונה על עסקאות שונות להתקנת הטכנולוגיה הייחודית בסין בהיקף של מילוני שקלים. טכנולוגיות קיימות לניקוי הפליטות הרעילות מתחנות כוח וממתקני תעשייה מספקות פתרונות נפרדים לכל מזהם ומזהם- תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ואדי כספית. הפוטנציאל הגלום והנבחן בטכנולוגיה הוא ביטול הצורך במתקנים נפרדים - מגדל הספיגה שפיתחה לקסטרן מקנה טיפול ופתרון כולל לשלושת החומרים הרעילים במתקן אחד בלבד. מהנתונים עולה, כי - לצד חיסכון של 40% בעלות ההקמה ו - 50% בעלות התפעול הפית�

במסגרת דיון חירום בנושא משק הגז בישראל סיירה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות מנכ"ל משרד הפנים, עמרם קלעג'י, במתקני תחנת קבלת הגז הטבעי באשדוד ובתחנות הכוח באשקלון ובאשדוד ושמעה סקירה על משק הגז בישראל נוכח הפסקת הזרמת הגז הטבעי ממצרים. מהנתונים שהוצגו למועצה עולה כי כיום 40% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז טבעי, ואילו לקראת שנת 2040 השימוש בגז טבעי להפקת חשמל צפוי לעמוד על 75% . לפיכך המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתייחסת למערכת הגז הטבעי כמערכת חיונית למשק בישראל. מנכ"ל משרד המים והאנרגיה, מר שאול צמח, עדכן על ביטול ההסכם לאספקת הגז ממצרים על ידי הספק המצרי וציין שלא סביר ש40% ממשק החשמל בישראל יהיה תלוי בנקודת כניסה אחת לגז טבעי שמקורו בים. לאור זאת סוברת המועצה שיש לקצר את משך הזמן הצפוי להליכי אישור התכנית למתקנים נוספים לקליטת גז טבעי בישראל. בתחילת התהליך הצפי היה שהתכנית תסיים את הליכי התכנון בסוף 2014 , אולם בהתאם להערכות המצב כיום ברור כי ישראל לא תוכל להמתין למועד זה , הן בשל התדלדלות מקורות הגז הטבעי בישראל והן בשל הפסקת הזרמת הגז ממצרים. נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי שימוש בגז טבעי להפקת חשמל מפחית את זיהום האוויר והסביבה ביחס לפחם ומזות. המועצה הארצית קבעה כי הליכי התכנון של תכנ�

...הטענה העיקרית של ממשלת ארגנטינה נגד רפסול הינה על ייבוש, תרתי משמע, של תעשיית הנפט המקומית, ע"י הפסקת השקעות בפיתוח מאגרים ושדות חדשים והפסקת זרם הנפט למדינה. הדבר היחיד שרפסול שאבה כמו שצריך בשנים האחרונות לטענת הממשלה, הם הדיבידנדים, וזאת מבלי להקצות אפילו אחוז זעום מהרווחים לפיתוח של תעשיית הנפט במדינה. לטענת הממשלה, בארות ישנים יבשו ואילו בארות חדשים לא נקדחו. המדינה הפכה מיצואנית ליבואנית נפט. אך מדוע נהגה כך חברת אנרגיה בינלאומית גדולה, שנטלה על עצמה לפני שני עשורים את פיתוח פוטנציאל הנפט של ארגנטינה. ההסבר נעוץ ככל הנראה, במשטר מחירי האנרגיה בארגנטינה. כבר ציינו כי ארגנטינה, שבנתה בעשור האחרון את כלכלתה מחדש, מונעת ע"י חשש קיצוני מאינפלציה ואנרכיה מדינית. חשש זה גרם בשנים האחרונות, שהתאפיינו בזינוק מחירי הנפט להקפאה של מחירי הנפט לשימוש דומסטי ברמה של כ-55 דולר לחבית. לא קשה לנחש, כי אותה הקפאה לא הייתה לרוחה של רפסול. במחצית השנייה של העשור, כאשר נסקו מחירי הנפט בעולם - לא נותר לרפסול שום תמריץ לפתח בארגנטינה את המאגרים המיועדים לצריכה המקומית. במקום זאת, העתיקה רפסול את תנופת הפיתוח שלה למדינות שכנות, בהן לא הייתה הגבלת מחירים. במקביל, המשיכה רפסול לחלק באגרסיביות דיבידנדים מ-YPF שב

חשבתם לחסוך 600 שקל בשנה עם מקרר מהמדינה? תחשבו שוב - לקוחות טוענים כי החיסכון בחשבון החשמל קטן הרבה יותר, על מחסור בדגמים המבוקשים ויש כאלה שמצאו אפילו מבצעים משתלמים יותר ברשתות השונות. משב רוח צונן

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

מימן מתמודד עם משקיעים זועמים וצרות בעסקים ■ נוביק מתכונן לקרב המשפטי הגדול עם מימן ■ סאלם צפוי למאסר של 15 שנה, זל מנסה כבר שנים למכור את חלקו ■ ורק פריצקי, שהודח מתנועת שינוי בעקבות העסקה ההיא ממשיך לטעון בלהט: אמרתי לכם

חברת החשמל מנהלת מגעים עם חברת תשתית הרכב החשמלי בטר פלייס להחכרה של 10-20 מכוניות חשמליות. המכוניות ישמשו את חברת החשמל לניסוי ארוך טווח, ויאפשרו גם בחינת התאמת המכוניות לעמדות הטעינה הציבוריות שתתקין חברת החשמל. לקוחות בטר פלייס מקרב חברות הליסינג מספקות להן את המכונית החשמלית לארבע שנים. אך חברת החשמל עשויה לסכם על החכרה קצרת טווח, היות שמדובר בניסוי, והמכוניות לא ישמשו כרכב צמוד. לפי התקנות לטעינת רכב חשמלי שפרסם משרד האנרגיה, טעינת מכוניות חשמליות תתאפשר רק באמצעות רשת מנוהלת, בדומה לשיטה שמציעה בטר פלייס. לפי התקנות, חברות פרטיות יתקינו את עמדות הטעינה בשטחים פרטיים, לרבות חניונים - ואילו חברת החשמל תתקין את עמדות הטעינה בשטחים ציבוריים או בשטחים פרטיים, לבקשת הלקוח. בשבוע שעבר פורסם ב-TheMarker כי חברת החשמל פרסמה מכרז בינלאומי להתקנת עמדות ראשונות לטעינת רכב חשמלי בשטחים ציבוריים בישראל. מדובר במכרז לאספקת 10-100 עמדות טעינה, עם אופציה להגדלת מספר העמדות המסופקות ל-500 בסך הכל. בנוסף, יידרש הזוכה במכרז לספק לחברה תוכנת ניהול ושליטה בטעינה, לתפעל את העמדות למשך תקופת ההתקשרות וכן לספק לחברת החשמל שירותי הדרכה להתקנה. המכרז עשוי להגיע לכמיליון דולר לפחות. בין המתמודדות במרכז עשויות להיות ב

ירדן טוענת כי ביטול יצוא הגז המצרי לישראל יעלה לה 2$ מיליארד לשנה,מוסרת סוכנות הידיעות afp בידיעה באלאהראם המצרי באנגלית. שר המסחר הירדני Sami Gammoh אמר במסיבת עתונאים כי ירדן מודאגת ממצב האנרגיה.אספקת גז מצרי הפכה למקור לא יציב.ירדן עושה הכל בכל הכיוונים .לדבריו ירדם קיבלה הבטחות מעירק ומדינות המפרץ לכסות את הצרכים. בשנה האחרונה הופסקה אספקת הגז לירדן 14 פעמים בגלל פיצוצים בצינור הגז המוביל גז לירדן וישראל.ירדן הודיעה במארס כי הפסיקה לקבל גז מצרי בגלל פיצוץ בצינור.השר הירדני אמר כי רכישת גז בשוק הבינלאומי יקרה יותר ותקשה על המדינה. הגז המצרי סיפק 80% מצריכת האנרגיה הירדנית

שאלת מיליארדי הדולרים עסקה אתמול בעיתוי ההודעה המצרית. הקולות האופוזיציוניים נגד הזרמת הגז לישראל נשמעים כבר שלוש שנים, הצינור מפוצץ חדשות לבקרים מזה שנה, הליך הבוררות שבו פתחה ספקית הגז EMG נגד מצרים החל לפני כמה חודשים, הגז ממילא לא זורם חודשיים - אז מדוע יצאה הודעת הביטול של המצרים כעת? רשמית, נומקה ההודעה החד-צדדית של EGAS בחוב כספי שבו נושאת כלפיה EMG בעבור הגז החלקי שכן הוזרם לישראל מאז פיצוץ הצינור הראשון בפברואר 2011. חרף הפיצוצים התכופים, הספיקה ישראל לקבל במהלך התקופה גז מצרי למשך כ-150 ימים בשיעור ממוצע של 20% מההתחייבות החוזית. בגין אספקה חלקית זו דרשה EGAS מ-EMG תשלום של כ-56 מיליון דולר. ואולם נוכח קופת המזומנים הריקה של EMG והליך הבוררות שבו פתחה, ספק אם רצתה או יכולה היתה EMG לעמוד בדרישה. אלא שבחוזה שנחתם בין EMG ל-EGAS קיימים מנגנונים ברורים להסדרת מחלוקת (Dispute) כספיות בין הצדדים. דרישת חוב לא אמורה לגרור ביטול חד-צדדי של החוזה (Termination). מדוע לפיכך בחרה EGAS במהלך האגרסיבי? במסדרונות הממשל בקהיר שוררת מתיחות בין משרדי הממשלה לבין הרשויות הממלכתיות באשר לניהול חוזה הגז מול EMG - זאת, מצד אחד, בשל החשדות לשחיתות שלטונית שבה היה נגוע ורצון כל הגורמים המעורבים בחוזה להתנער מהטיפול בו; ומאידך, בשל הליך הבו

יו"ר הנהלת גזפרום הרוסית אלכסיי מילר דיווח לראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין השבוע על השלמת צינור הגז הזרם הצפוני המזרים גז מרוסיה לצפון אירופה מתחת לים הבלטי. השלמת הצינור מאפשרת לרוסיה לספק גז לאירופה לא דרך צינור הגז שעובר דרך אוקראינה שהערימה קשיים על הזרמתו בדרישה לתשלום דמי מעבר גבוהים. כך מדווח האתר נפטגז הרוסי.

מתקני קליטת הגז באשקלון הוקמו בעלות של כחצי מיליארד שקל והם מחברים צנרת לאורך 160 ק"מ בין צפון סיני לישראל. השימוש בהם יעניק לישראל נקודת קליטה חדשה "יש מאין", תוספת על זאת הקיימת באשדוד. משרד האנרגיה כבר מודע לאפשרות ודן בה עם משרדי ממשלה אחרים.

במסגרת ההסדר, צרכני חשמל שברשותם גנרטורים הפועלים על סולר ("דיזל גנרטורים") בהספק של קילו ואט 500 עד 5 מגה ואט, יכולים להפעיל את הגנרטור בזמן שיאי צריכת החשמל. בתמורה הם מקבלים "תמריץ" מחברת החשמל בדמות זיכוי כספי על כל קוט"ש שמיוצר על ידי גנרטור במקום על ידי חברת החשמל.   כמה שווה ה"תמריץ" הזה? על פי הערכות של חברה בתחום, גנרטור בהספק 1,000 קילו ואט ירוויח כ-750 אלף שקל בשנה. עם רווח כזה, לא פלא שעל העגלה הזו יש עוד ועוד קופצים.   אם בתחילת ההסדר, המצטרפים היו צרכנים שהיה ברשותם כבר גנרטור לצרכים עצמיים ופשוט מצאו דרך להרוויח ממנו כסף, היום יש כבר לא מעט חברות המציעות למוסדות, לקיבוצים ואף לאנשים פרטיים לעשות כסף באמצעות רכישת גנרטור במיוחד עבור הסדר זה. מספר המצטרפים להסדר מוערך בעשרות והוא כולל קיבוצים רבים, כמו גם מפעלים ואפילו בית חולים, שרבים מהם מפעילים יותר מגנרטור אחד.   יש דברים גרועים יותר מתחנה פחמית אם הציבור מרוויח אספקת חשמל רציפה בלי הפסקות, והצרכנים מרויחים כסף, מה רע? מסתבר שיש בכל זאת שני מפסידים: בריאות הציבור והסביבה. דיזל גנרטור הוא למעשה תחנת כוח קטנה, הפועלת על סולר, שהוא דלק מזהם, כאשר על הארובה לא מותקנים לרוב שום מתקנים להפחתת פליטות.   בניגוד לארובת תחנת כוח, ארובת הגנרטור היא נמו�

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס היום להפסקת אספקת הגז ממצרים, וציין כי "יש לנו מצבורי גז שיעניקו לישראל עצמאות אנרגטית ויהפכו אותה לאחת מהיצואניות הגדולות בעולם". לדבריו, "אנו לא רואים את ניתוק הגז כדבר שנובע מהתפתחויות פוליטיות. זהו למעשה סכסוך עסקי בין החברה הישראלית לחברה המצרית".   שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי "יש 'לחתוך' במכשולים הביורוקרטיים כדי לזרז את אספקת הגז מקידוח תמר לישראל".   יו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי "מצב בו יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י שולטים במשק האנרגיה של ישראל הוא בלתי מתקבל על הדעת". לדבריה, "בקרב השקט המתנהל בימים אלה על היקף היצוא, מאותתת הממשלה כי תאפשר לחברות לייצא חצי מכמות הגז, אולם מבחינת האינטרס הלאומי אין זה מתקבל על הדעת למכור למדינות אחרות משאב כה חיוני, ולמצוא את עצמנו בעוד 3 עשורים או אף פחות מכך בלי מקורות אנרגיה". 

סרטון מרשים של post carbon institute על ההיסטוריה של 300 שנות דלקים פוסיליים, ומה עלינו לעשות כדי להתכונן לעתיד דל באנרגיה. שווה צפייה

כתבה נרחבת מסינטיפיק אמריקן על גז הפצלים. הנקודות המרכזיות: * מחקרים של החברות המפיקות מראים שאין סיכון בקידוחי גז פצלים * אך מחקרים אלו בוחנים קידוח בודד, ותהליך סידוק בודד * אך במציאות הקידוחים עוברים מספר תהליכים של סידוק, ובכך האפשרות לפגיעה נרחבת יותר בקרקע, עד לזיהום מי תהום, משמעותית יותר * מבוצעים קידוחים רבים בסמיכות זה לזה, עובדה שמגבירה עוד את האפשרות לפגיעה במי תהום * חלק מהבעיה כלל לא קשור לתהליך הסידוק אלא לאיטום של הקדח כשהוא עובר בשכבות מי התהום - אם האיטום הזה לא נעשה כמו שצריך תהיה זליגה של נוזלים וגזים לשכבת מי התהום * פוטנציאל נוסף לזיהום הוא מבריכות האגירה של הנוזלים החוזרים - אם הן לא אטומות, או שהן מוצפות עקב מי גשמים, הנוזלים יגלשו ויזהמו את מאגרי המים * בכל אופן קשה מאד להוכיח קשר בין הקידוחים למזהמים שנמצאים במי תהום ויש להעמיק את הידע בתחום

מפרט מונד שני הבדלים נוספים בין שיטת הרישיונות למכרזים, אשר לטענתו, היה בהם כדי להביא לפער בין המחירים: "באשלים לא משלמים על הקרקע, ובמסלול היזמות הפרטית זהו עול. ביזמות אתה לא יודע אם הפרויקטים שלך יצאו לפועל בסופו של דבר. כאן, כל הגורמים חברו כדי להבטיח קרקע זמינה". ובכל זאת, הפער בין התעריפים ניכר. שימו עצמכם בנעלי הממשלה - בכמה אפשר להפחית את התעריף היזמי ועדיין להבטיח שהמחיר יהיה כדאי לתעשייה? מונד: "התעריף הנוכחי נגזר מההשקעה במתקן הסולארי, שעליו משלמים בהווה. היכולת שלנו לתת מחיר לקוט"ש נובעת מגודל ההשקעה. כל עוד ההשקעה יורדת, גם המחיר יירד. ב-P.V ההשקעה גדולה ועלות התפעול נמוכה. אשלים צריך לעורר את השאלה מה עושים קדימה, ולא מה עושים עכשיו". הווארד: "הטענה קצת לא הוגנת. בשעות שיא הצריכה, ייצור החשמל יקר מאוד. יחסית למחיר החשמל הקונבנציונלי בשעות השיא, החשמל הסולארי דווקא מאוד זול. אנחנו לא מחפשים את הסובסידיות". אם כך, אולי יש צדק בגישת האוצר, שלפיה יש לדחות את קידום החשמל הסולארי עד שעלותו תפחת? מונד: "בעולם התקינו כבר 27 ג'יגה-ואט סולאריים. האמירה 'בואו ונמתין עד שיירדו המחירים' היא לא נכונה בשום מקום. צריך לבנות תוכנית, שתדע להתמודד עם המחירים המשתנים, ויש לגורמים הממשלתיים מה לעשות כדי להפח�

חוקרים סבורים כי עלייה בכמות מי השופכין שמוזרמים לקרקע על ידי מפעילות הקידוחים עלולה להיות הסיבה לכך שמספר רעידות האדמה במרכז ארה"ב עלה פי שישה בין שנת 2000 ל-2011, לפי המכון הגיאולוגי בארה"ב. "בממצאים מוקדמים, המדענים שלנו מצטטים שורה של דוגמאות לעליה בפעילות הססמית באזורים בהם היתה עלייה משמעותית בקידוחים לבארות עמוקות שאליהן הוזרמו מי שפכים", כתב דיוויד הייז, סגן שר הפנים האמריקאי. [כניראה שלא מדובר ב'מי שופכין' אלא בכימיקלים שמחדירים לצורך סידוק הסלע]