Group items tagged

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

"ועדת המכרזים המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האוצר פרסמה בסוף השבוע את שלב המיון המוקדם במכרז להקמת מתקן הטיפול בפסולת הגדול במזרח התיכון ובין הגדולים בעולם. המתקן יוקם במרכז הארץ בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, בהתאם לשיטת ה-BOT  הנהוגה בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים. המתקן החדש שצפוי להתחיל לפעול בשנת 2016 יקלוט יותר מ-1,000 טון פסולת ליום ויכלול מערך לטיפול בפסולת אורגנית בשיטת עיכול אנאירובי, הפקת חשמל "ירוק" וכן הפקת דשן מהתוצרים. מיחזור הפסולת בהיקפים נרחבים כאלה יפחית את הטמנתה בקרקע ובכך את הזיהום הנגרם ממנה, ימנע "בזבוז" של אדמות לצרכי הטמנת פסולת ויציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום המיחזור. הקמת המתקן הינה חלק ממהפכת המיחזור שמוביל המשרד להגנת הסביבה. כבר כיום כחצי מיליון אזרחים מפרידים פסולת לשני זרמים ועד שנת 2014 צפויים מיליון וחצי תושבים להיות חלק מפרויקט נרחב זה. מהפיכת המיחזור שמוביל המשרד צפויה להוסיף למשק עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, לפי הניסיון האירופי המוכח."

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

"המתקן יוקם בעלות של מאות מיליוני שקלים בידי זכיין פרטי שיתפעל אותו לתקופה ממושכת, תמורת מענק ממשלתי (BOT). המתקן יטפל בכ-1,000 טונות של פסולת אורגנית מדי יום - כ-30% מסך הפסולת שמיוצרת בגוש דן. ואולם הערך המוסף של המכרז שיפורסם, יהיה באפשרות שתינתן לזכיין לעשות שימוש בפסולת גם להפקת חשמל. לא מדובר בפתרון למשבר החשמל במשק, שכן תרומת המתקן תסתכם לפי הערכות בכ-10 מגה-ואט בלבד. ואולם החשיבות שבניצול הפסולת לייצור חשמל היא בהכנסה נוספת ליזם, שעשויה להוזיל את העלות המוכרת של טיפול בפסולת, ולהפוך את הפעילות בתחום מתקני הטיפול לכדאית כלכלית. לא בכדי, לפיכך, פירסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת, שמשלבים גם ייצור חשמל. באמצעות תקציב של 70 מיליון שקל, המשרד מציע ליזמים לכסות עד 40% מעלות ההקמה או הרחבת מתקני טיפול קיימים. המתקן שייבנה במסגרת המכרז יופעל בטכנולוגיית עיכול אנ-אירובי. "עיכול" - שכן מדובר בתהליך דומה לזה שעובר המזון בקיבה שלנו: הפסולת מבודדת מאוויר ונשמרת בתנאי חוסר חמצן; בתנאים אלה משגשגים בה חיידקים המעכלים את שאריות המזון ופולטים כמות גדולה של גז מתאן דליק. המתאן דומה לגז הטבעי שמופק כיום במאגרים בים התיכון. גם שם, בשכבות המכילות גז בלבד (ללא נפט), נצבר גז ביוגני �

בשנים האחרונות מתגאים תאגידים ומפעלים גדולים בכך שהם מדווחים לציבור על ההשפעה שיש להם על הסביבה, ועל הפעולות שהם נוקטים למען הפחתת הזיהום והבזבוז של משאבי טבע. אלא שעל פי מחקר שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים, מתברר שרבים מהדיווחים האלה רצופים בהטעיות, בנתונים לא מדויקים, ולעתים בשגיאות עובדתיות מביכות. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לידס שבבריטניה ומבית הספר לניהול EUROMED בעיר מארסיי שבצרפת, ערכו מחקר על 4,000 דו"חות "אחריות חברתית" שפרסמו תאגידים בכל רחבי העולם, ובהם תאגידי דלק, כלי רכב ותקשורת ידועים. דו"חות האחריות החברתית הפכו לכלי מקובל בתאגידים רבים כדי לשוות לעצמם תדמית ירוקה. אולם החוקרים מצאו כי פחות מ-17% מהחברות שנבדקו דיווחו על כל פליטות גזי החממה שבהן היו מעורבות. חברות רבות גם לא הבהירו אילו פעולות נקטו לצורך הכנת דו"חות הסביבה. היו גם כמה חברות שהתעלמו מפליטת זיהום של חברות בנות הפועלות במדינות אחרות. המחקר מצביע על שורה של ממצאים מביכים. כך לדוגמה, חברת האנרגיה האיטלקית ENEL לקחה על כתפיה את כל מעמסת הזיהום העולמי ואף מעבר לכך. החברה דיווחה לפני שנתיים כי היא פולטת מדי שנה 122 מיליון טונות פחמן, פי ארבעה ויותר מפליטת הפחמן השנתית בכדור הארץ. חברת המכוניות פורד דיווחה כי היא יוצרת פסולת כרי

אתר משרד האנרגיה מדווח כי הממשל ישקיע 36 מיליון דולר בשישה פרויקטים קטנים בקליפורניה, מישיגן, צפון קרוליינה, ויסקונסין וטקסס. כל הפרויקטים מיועדים לתמוך בפיתוח דלקים המופקים מחומרים אורגניים ואנרגיות מתחדשות מסוגים שונים. HCL מנסה להפיק דלק מפסולת חקלאית או פסולת עצים. 27% ממשקל הצמחים והעצים הוא לינגנין. 68% הוא סוכר. והשאר שמני עץ. את הסוכר מפיקה HCL באמצעות שימוש בחומצה הידרו-כלורית. הבעיה היתה למצוא פתרון (כלכלי בעיקר) לבעיית החומצה. זו היתה תוקפת את העץ אבל היקף החזרת החומצה לשימוש חוזר כדי שתתקוף עצים נוסף היה בעייתי מבחינה כלכלית. בניאל ואייל עבדו בשנים האחרונות על תהליך לטיפול בשפכים מכילי חומצות המבוסס על מיצוי בממיסים. תהליך זה מאפשר הרחקת החומצה מהשפכים. ריכוז תמיסת החומצה המתקבלת ונקיונה מאפשרים ברוב המקרים שימוש חוזר בחומצה. HCL לוקחים פסולת חקלאית והופכים אותה למקור מזון לבני אדם ולבעלי חיים. החומר יכול לשמש גם כתחליף לדלק. אין בישראל מספיק פסולת חקלאית.

איגוד לשכות המסחר מסתייג מהחוק שעבר אתמול (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולפיו יבואנים יחויבו למחזר פסולת אלקטרונית ומוצרי חשמל. בין השאר, החוק - שיובא בשבועות הקרובים להצבעת בקריאה ראשונה - קורא לחייב את היבואנים לשאת באחריות למחזר חצי מכמות מוצרי החשמל שייבאו באותה שנה. סמנכ"ל הרגולציה באיגוד, עו"ד דן כרמלי, אמר היום (ב') ל"גלובס" כי בשונה מחוק האריזות - שמחייב את היצרנים למחזר את אריזות מוצרי הצריכה שנמכרים לציבור - במקרה של מוצרים אלקטרוניים ממילא קיים "שוק משני" של אספנים ושל סוחרי מתכת, מה שמייתר הליך זה. כרמלי הזהיר כי את הוצאות המיחזור ישיתו היבואנים על הציבור באמצעות העלאת המחירים של מוצרי החשמל.

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות בילי פרנקל עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל   חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.   השקעה משתלמת חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.    לקרוא ולקנא 7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

>> המשרד להגנת הסביבה פועל להפיכת התקן לבנייה ירוקה לתקן מחייב בתוך כשנתיים - כך אמרה סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות סביבתית במשרד הגנת הסביבה, גלית כהן, אתמול בכנס הארצי לקיימות באשדוד. הדבר צפוי לקרות לאחר פתרון חסמי שוק כמו מחסור באדריכלים המתמחים בתקן, ניסיון בבנייה ירוקה בקרב הקבלנים ושינוי התקינה הקיימת. התקן לבנייה ירוקה כיום הוא אינו מחייב. תקן הבנייה הירוקה, ת"י 5281, מדרג בניינים לפי מספר רב של קריטריונים, כשציון הבניין נאמד לפי מספר הנקודות שצבר. כל בניין חדש, או כזה שעבר שיפוץ יסודי, יכול לקבל ציון הנע בין כוכב אחד (מינימום 55 נקודות לבניין חדש ו-40 לבניין משופץ) לחמישה כוכבים (מינימום 90 נקודות לבניין חדש ו-75 לבניין משופץ). לאחר פתירת חסמי השוק ואישור הרגולציה המתאימה, הכוונה היא להפוך את דרגת הכוכב הראשון למחייבת עבור בניינים חדשים. יש לציין כי ישנן עיריות, כמו לדוגמה עיריית רעננה ועיריית אשדוד, שכבר אימצו את דרגת הכוכב הראשון כדרגה מחייבת בוועדת התכנון המקומית. בנייה ירוקה היא בנייה המאפשרת חיסכון באנרגיה, מים ומשאבים נוספים, באמצעים כמו תכנון משופר המאפשר תאורה ואוורור טבעיים, בידוד משופר המוריד את צריכת האנרגיה בחימום ובקירור, ותכנון מקדים להפרדת פסולת. בניין ירוק עשוי לחסוך כ-30%

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

Energy Points, חברה פרטית העוסקת בחישובי קיימות והיושבת בבוסטון, מייסודם של הישראלים ד"ר אורי זיק ורועי שטיין, משיקה את EnergyPoints Analytics אפליקציה המסייעת בקבלת החלטות בתחום ניהול המשאבים והתכנון. האפליקציה מאפשרת השוואת צריכת משאבים בכל תחומי הקיימות ובכללם: מים, חשמל, תעבורה, גז, פסולת וחומרי גלם. EnergyPoints Analytics זמינה במחשבי הלקוח או במחשוב ענן ומאפשרת לארגון לעקוב ולכמת את צריכת המשאבים שלו לאורך זמן ולנתח את הדרכים הטובות ביותר להפחית צריכת משאבים וחסכון כספי. האפליקציה מאפשרת לארגון להציב יעדים סביבתיים ולזהות את הפרויקטים היעילים ביותר להשגת המטרה בתוך גבולות התקציב. "עסקים מעוניינים לקדם קיימות סביבתית אולם כיום אין בידיהם כלים לכמת באופן יעיל את הפרויקטים ואת צריכת המשאבים שלהם, הערכת עלות בלבד אינה מביאה בחישוב גורמים מכריעים כגון נדירות משאבים באזורים שונים" אומר ד"ר אורי זיק, מייסד ומנכ"ל Energy Points "EnergyPoints Analytics הינו תוצר של שנים של פיתוח, ידע ייחודי ועבודת חלוץ עם מובילים עסקיים רבים. המערכת מאפשרת לתרגם למערכת מדידה אוניברסאלית אחת את כלל משאבי הארגון ובדרך זו יכולים מקבלי ההחלטות להבהיר את ההשלכה הסביבתית של כל פרויקט". EnergyPoints Analytics יודע לאבחן אינדיקטורים כמו תמהיל אנרגיה מקומי (מקורו�

"מערכת חדשה תעזור לחברות לנתח ולהשוות בין צריכת משאבי הסביבה: מים, חשמל, תעבורה, גז, פסולת וחומרי גלם. המערכת, EnergyPoints Analytics, מאפשרת לארגון לעקוב ולכמת את צריכת המשאבים שלו לאורך זמן ולנתח את הדרכים הטובות ביותר להפחית צריכת משאבים וחסכון כספי. האפליקציה מאפשרת לארגון להציב יעדים סביבתיים ולזהות את הפרויקטים היעילים ביותר להשגת המטרה בתוך גבולות התקציב. המערכת פותחה על ידי הישראלים ד"ר אורי זיק ורועי שטיין. EnergyPoints Analytics יח''צ "עסקים מעוניינים לקדם קיימות סביבתית אולם כיום אין בידיהם כלים לכמת באופן יעיל את הפרויקטים ואת צריכת המשאבים שלהם, הערכת עלות בלבד אינה מביאה בחישוב גורמים מכריעים כגון נדירות משאבים באזורים שונים" הסביר ד"ר זיק, מייסד ומנכ"ל Energy Points. המערכת יודעת, למעשה, לאבחן תסמינים שונים כמו תמהיל אנרגיה מקומי מקור המשאבים, מחזור חיי המוצר, משאבים במחסור, על מנת לחשב את הערך האמיתי של משאבי הטבע הנדרשים לפרויקט. כך למשל, המערכת מאפשרת למנהלי מתקנים לנתח ולעקוב אחר יעילות ניצול המשאבים בבניין, או לכמת את ההשפעה הסביבתית של הספקים השונים ולדרגם. "

עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות בניי מזל אשר בזכות רשתות חשמל חכמות, ניהול פסולת ותקני בנייה ירוקה - גילו שהמציאות יכולה להיות נעימה יותר

רשות החשמל החליטה בישיבתה האחרונה על מתן רישיונות קבועים ל-2 מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיית ביו-גז. הרישיונות ניתנו לשותפות טמבור חפר ושות' - אקולוגיה עבור המתקן באתר עמק-חפר, שגודלו 1.96 מגה-וואט, ולחברת אקו אנרגיה גולן בע"מ עבור המתקן הנמצא בסמוך לקיבוץ מיצר (רמת הגולן), שגודלו 2 מגה-וואט. לאחרונה השלימה מליאת הרשות את ההסדרות עבור כניסת מתקני ביו-גז, העושים שימוש בטכנולוגיה אנאירובית, לשוק האנרגיה בהיקף של 160 מגה-וואט. ההסדרה למתקנים לטיפול בפסולת אורגנית תאפשר צמצום של הטמנת פסולת באתרי פסולת ובכך לצמצם את הפגיעה בזיהום הקרקע. הסדרה זו תאפשר, בשילוב התמיכות של המשרד להגנת הסביבה, להקים מפעלים שיטפלו בפסולת האורגנית, כך שהתוצרים הנלווים יהיו "חשמל ירוק" וקומפוסט לשימוש חקלאי.

בעוד פחות מחודשיים יחל בצרפת מהלך לשיפור איכות הסביבה, הצפוי להתרחב בשנים הבאות למדינות נוספות באיחוד האירופי לתבוע היערכות רחבה מצד יצואנים ישראלים לאחוד. בסופו של התהליך צפוי כי לא ניתן יהיה לייצא לאיחוד האירופי מוצרים שלא יהיה עליהם סימון המעיד על טביעת הרגל הפחמנית שלהם - נתון המשקף את רמת הזיהום הנפלטת לאוויר במהלך חיי המוצר מהפקת חומרי הגלם שלו, מייצורו, משינועו ומהטמנתו כפסולת. הסימון יבהיר כמה זיהום כרוך ב-100 גרם של מוצר. הצרכנים והלקוחות יוכלו לבחור את המוצר המזהם פחות מבין מוצרים מתחרים. את המהלך מובילה צרפת, שבה יחל בתחילת יולי 2011 ניסוי, שבסופו, מיולי 2012, לא ניתן יהיה ככל הנראה למכור במדינה מוצר מבלי שיהיה עליו רישום של טביעת הרגל הפחמנית שלו. נוסף על טביעת הרגל הפחמנית יהיו, כנראה, שני רישומים משתנים שיסומנו על מוצרים על פי הרלוונטיות שלהם לכל קטגוריה של מוצרים. לדוגמה, השפעה על המגוון הביולוגי (Biodiversity), או השפעה של פסולת להטמנה על זיהום הקרקע.

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו את התקן לבנייה ירוקה, שנועד לקדם בניית בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ושחוסכים במשאבים. בשלב זה התקן הוא וולנטרי ואינו מחייב, כך שהמשמעות בפועל היא שעדיין אין חובה לשמור על הסביבה בעת הבנייה. הוא מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בתשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. התקן קובע תנאי סף בהם יש לעמוד בעת תכנון או שיפוץ המבנה, והוא בעל חמש דרגות איכות - חמישה כוכבים מייצגים מענה על כמות מקסימלית של סעיפי התקן. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים, האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין, האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה והאם הוא נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו.

מהנדסים מאוניברסיטת מינסוטה גילו חומר סגסוגתי חדש המסוגל להמיר ישירות חום לחשמל. שיטת המרת אנרגיה מהפכנית זו אומנם נמצאת בשלבי הפיתוח הראשונים, אולם היא תוכל להביא להשפעה גורפת על הייצור של חשמל ממקורות פסולת באופן ידידותי לסביבה. החוקרים טוענים כי החומר החדש יוכל לשמש לקליטת חום פסולת שמקורו בצינורות הפליטה של רכבים חום הגורם לחימום החומר ומפיק בכך חשמל לשם הטענת הסוללה של רכבים היברידיים. שימושים עתידיים אפשריים אחרים כוללים קליטת חום הנפלט מתחנות כוח ומפעלים או משינויי הטמפרטורה באוקיינוסים על-מנת להפיק מהם חשמל. במהלך הדגמה בקנה מידה קטן במעבדת האוניברסיטה, החומר החדש החל בצורת חומר לא-מגנטי ואז הפך בפתאומיות לחומר מגנטי חזק כאשר הטמפרטורה מועלת במעט. במהלך שינוי זה החומר קולט חום ומייצר באופן ספונטני חשמל בסליל. חלק מאנרגית חום זו אובדת במהלך התהליך, אולם החוקרים מצאו דרך להפחית את האובדן הזה.