Group items tagged

אשוֹקה ישראל, המשרד להגנת הסביבה והקרן לסביבה ירוקה מזמינים את הציבור להשתתף בתחרות: "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל". המיזם הטוב ביותר יזכה בפרס כספי בסך 50,000 ₪. תחרות "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל" מחפשת פרויקטים סביבתיים, חברתיים וטכנולוגיים חדשניים שפועלים בדגש על צמיחה ירוקה. צמיחה ירוקה משמעה ניתוק הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, וניצול הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין צמיחה בת קיימא לסביבה. באמצעות גישה זו ניתן להפוך את ההשקעה בסביבה מעול חברתי וכלכלי לזָרָז לצמיחה ופיתוח כלכליים. אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות מים, תחבורה ידידותית לסביבה ובניה ירוקה הם חלק מהתחומים בהם סביבה ופיתוח הולכים יד ביד.

לראשונה בישראל - תחרות יזמות חברתית סביבתית של המשרד להגנת הסביבה, אשוֹקה ישראל והקרן לסביבה ירוקה יוצאת לדרך! במסגרת התחרות יחולקו 100,000 ₪ למיזמים סביבתיים את ההצעות לתחרות ניתן להגיש החל מיום ב' 22/8/2011 עד יום א', 23 באוקטובר 2011. חלוקת הפרסים בתחרות היא: 50,000 ₪ למקום הראשון, 30,000 ₪ למקום השני ו-5,000 ₪ לארבעה מתמודדים נוספים.

קנדל חולק על הניסיון להטיל פיקוח על מחיר הגז, אך אומר כי חשוב לשמור על מציאות שלפיה "במשק הגז תהיה תחרות". עם זאת, המצב שבו קיים ספק ישראלי אחד וספק מצרי שמתמודד עם פיגועי טרור שמשבשים את פעילותו, מעלה שאלות בדבר עתידו התחרותי של משק זה. בחינת העתיד הצפוי למשק הגז מראה כי תשובה ושותפיו, המחזיקים במאגרי הגז תמר, נועה צפון, דלית ואור, צפויים להמשיך לשלוט במשק הגז לפחות בשנים הקרובות. קנדל: "בהטלת פיקוח מחירים אתה עלול ליצור היעדר תחרות. נכון שעכשיו אין תחרות, אבל כדי ליצור כזו צריך לפתח שדות גז אחרים, ובהטלת פיקוח על מחירים אתה עלול ליצור מצב ששדות גז לא יפותחו בגלל מגבלת מחיר.

"האם אימוץ מלא של מסקנות ועדת צמח למשק הגז נמצא בסכנה? על רקע שרשרת אכזבות בקידוחי הגז בישראל לאחרונה, שוחח "גלובס" עם מספר אנליסטים וגורמים בשוק על מנת למצוא תשובה לשאלה סבוכה זו. נציין כי לאחר פרסום מסקנות הוועדה הסופיות, בסוף אוגוסט, פורסמו מספר ידיעות מאכזבות בשוק הגז הישראלי, החל מכישלון קידוח "מירה" של הכשרה אנרגיה ומודיעין ועד תוצאות חלשות בקידוח "שמשון" (0.55 TCF גז טבעי לעומת ציפיות מוקדמות לעד 2.3 TCF). לרצף הזה נוסיף כמובן את ההערכות כי הבחירות יוקדמו לתחילת 2013, עובדה שיכולה להכניס לקיפאון את הדיון והאימוץ של מסקנות הוועדה. אין להקל ראש בדחייה או אימוץ חלקי של מסקנות הוועדה, שכן על פי הערכות רווחות בשוק, תרחיש כזה עשויה לתקוע גלגלים בתהליך כניסת שותף אסטרטגי זר לתגלית "לוויתן", אשר פיתוחו "גדול" על יכולותיה של נובל אנרג'י ודלק לבדן. ברור כי אף שותף לא ייכנס ללא ודאות רגולטוריות בסוגיית יצוא הגז. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, מציין מספר נקודות, אשר מובילות אותו להעריך כי יהיה זה פזיז ונמהר להסיק שמסקנות ועדת צמח יעברו בקלות את הממשלה, אם בכלל, בין היתר בשל הנתונים החדשים שנכנסו למערכת השיקולים. ראשית, זר מעריך כי "טעות קדמונית" הביאה להסתמכות יתרה על הערכות המכון הגיאולוגי האמריקני, ה-US

ברקע הידרדרותה הפיננסית של חברת החשמל, ויש שיאמרו כי בגללה, נפגש בשבועות האחרונים - פעמיים - ועד העובדים בחברת החשמל עם שר האוצר יובל שטייניץ, לשיחת "יחסינו לאן". במהלך הפגישות, העלו הצדדים את העקרונות החשובים להם ביישום השינוי המבני בחברה, ותיארו בקווים כלליים את ציפיותיהם מהמשא ומתן המדשדש ליישום הרפורמה. נציגי הממשלה העלו את הצורך בפתיחת שוק החשמל לתחרות, בהתייעלות פנימית ובהגברת הגמישות הניהולית בחברה. העובדים, מצדם, הדגישו את החשיבות שבשמירה על מעמדה הדומיננטי של חברת החשמל בשוק החשמל העתידי, את הצורך בהבטחת איתנותה הפיננסית - וכמובן, את הפיצוי שלו יהיו זכאים העובדים בשכר השוטף והפנסיוני בגין הסכמתם לכל מהלך. בשיחות לא ירדו הצדדים לפרטים, אך רעיון מפתיע אחד כן הועלה על שולחן הדיונים במהלך אחת הפגישות, דווקא בידי העובדים - והוא הרעיון להנפיק את מניות החברה בבורסה, ולהופכה לחברה ציבורית. חברת החשמל נסחרה בבורסה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחר ששיעור מסוים ממניותיה הונפק לציבור. בחלוף השנים רכשה מדינת ישראל את מרבית המניות (99.85%), ומחקה את החברה מהמסחר. כעת, ועד העובדים מציע לחזור למתווה הציבורי - וזאת, ניתן לשער, משני טעמים עיקריים, רשמי ולא רשמי: הזרמת הון לחברה ש"מיובשת", לטענת העובדים, ב

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

חלקו הראשון של תחנת הכוח הסולארית באשלים, יוצא סוף סוף לדרך: המדינה חתמה היום (א') עם הזוכה במכרז, חברת Ashalim Sun PV, על הסכם הזיכיון בפרויקט - שיכלול תכנון, מימון, הקמה והפעלה של תחנת הכוח בהספק 30 מגה ואט. ההסכם נחתם בנוכחות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו ובנוכחות אדם הווארד וטל מונד, מנכ"לים משותפים של חברת סאן ישראל כלל. תחנת הכוח, הצפויה להתחיל לייצר חשמל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2015, מתוכננת להיות מהגדולות מסוגה בעולם, לכשיצטרפו אליה שני המתחמים הנוספים בפרויקט, שיפעלו בטכנולוגיה תרמו-סולארית ויספקו 110 מגה-וואט כל אחת. יחדיו, אמורות התחנות לספק כ-2% מסך ייצור החשמל במשק ובממשלה מקווים כי הן יהוו אבן דרך משמעותית לקראת עמידה ביעדים, לפיהם עד לשנת 2020 10% מהחשמל במשק יתבסס על מקורות אנרגיה "ירוקים". חברת Ashalim Sun PV, המורכבת מחברת סאן ישראל כלל בבעלותן של החברות כלל סאן, סאן אדיסון ישראל וסאן אדיסון ארה"ב, הוכרזה כזוכה במכרז לפני כחודשיים, לאחר שהציעה מחיר של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה. במשרד האוצר ציינו כי מדובר במחיר הנמוך משמעותית ממחירים המקובלים להפקת חשמל בטכנולוגיה זו. תחנת הכוח תוקם על פי הזכיון במודל BOT, במסגרתו מתחייב הזכיין לתכנן, להקים ולתפעל את התחנה במשך תקופה כוללת של 27 שנים - ובסופו להעביר�

צעד נוסף בשחרור מן התלות בדלק: שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על תקנות משק החשמל למימוש מדיניות המשרד לגבי טעינת רכב חשמלי ​שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון) (תיקון) -2002, המהוות ביטוי חוקי למימוש מדיניות המשרד לגבי טעינת רכב חשמלי. התקנות עוסקות בדרישות ממבקש רישיון אספקת טעינה לרכב חשמלי, ומגדירות את חובותיו של בעל הרישיון כלפי לקוחותיו.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אמר כי "משרדנו נוקט בפעולות נמרצות כדי לקדם כל רכב שאינו מונע באמצעות דלק, וזאת במטרה להשתחרר ככל הניתן מן התלות בנפט, שמלבד היותו מזהם, מוצאו המרכזי מארצות הטרור. מדיניות הרגולציה שמשרד האנרגיה והמים מקדם, מאפשרת כבר היום גישה לרכבים הצורכים פחות נפט או שאינם צורכים כלל. בימים אלו אנו נערכים לקידום מהיר של כניסת ה -  (CNG (Compressed Natural Gas, וזאת בתיאום מלא עם יבואני הרכב." עוד אמר השר כי "התקנות שתיקן המשרד לטעינת רכב חשמלי, מאפשרות תחרות בריאה במשק, תוך הקפדה על בטיחות וביטחון הטוענים."   התקנות קובעות, בין היתר, כי לקוח יוכל להפסיק את הסכם ההתקשרות שלו עם בעל רישיון אספקה לטעינת רכב חשמלי בכל זמן. בנוסף, ההסכם לא יכלול הוראות המגבילות את אפשרות הלקוח להטעין את

הממשלה אישרה ביום ראשון הצעת החלטה שמסמיכה את שרי האנרגיה והאוצר להאריך את רישיונות חברת החשמל ולפטור אותה מהחובה לבצע את הרפורמה - מבלי לקבל לכך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לפני חודשיים להאריך את רישיונות החברה בפעם השמינית מ-2006. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי ב-2006 יפוגו רישיונותיה של חברת החשמל, וכי לא ניתן יהיה לחדש את הרישיונות - אלא אם החברה תיישם שינוי מבני. הניסיונות לבצע את השינוי נכשלו, ובכל שנה נאלצה הממשלה להאריך את תוקף הרישיונות באמצעות צווים שאושרו על ידי ועדת הכלכלה. בתחילת השנה ביקשה הממשלה לחדש את הרישיונות, אך נתקלה בהתנגדות הוועדה. "הדפוס שלפיו בכל סוף שנה אנו נדרשים לשמש חותמת גומי אינו מקובל עלי", אמר אז יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). הוועדה האריכה את הרישיונות עד אמצע אפריל, כדי לתת לממשלה פרק זמן להשלמת החקיקה שתאפשר את חידוש הרישיונות ללא אישור הכנסת. במסגרת הרפורמה העדכנית בחברת החשמל מסתפקת הממשלה בהוצאת ניהול מערכת החשמל מידי החברה, ובהגבלת מעורבותה בפיתוח העתידי של משק החשמל לטובת כניסת תחרות פרטית. לפי הסיכום, החברה תישאר חברה אחודה ותשמור לעצמה 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מן התחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D), ותחנה גדולה נוספת (פ�

התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות בילי פרנקל עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל   חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.   השקעה משתלמת חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.    לקרוא ולקנא 7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב

מאת: אמנון פורטוגלי. בקיץ 2011 רעשה הארץ כנגד רווחי המונופול של תנובה וחברות אחרות בתחום המזון. 'מחאת הקוטג' הצליחה להוריד חלק ממחירי המזון ולהביא להחלפת הנהלת תנובה. בשבוע האחרון התבררו היקפי הענק של הרווחים המונופוליסטיים של החברות בתחום הטלפונים הסלולריים. עכשיו אנו עומדים בפני מונופול הגז הטבעי בישראל המתגלם ב'שותפות תמר'. המדינה, לא רק שאינה מפרקת את קרטל שותפות תמר, אלא אף נתנה לו אישור ב-2006, בתקופה בה הייתה תחרות אמת מצד הגז המצרי. היום המצב שונה לחלוטין. בשל הפסקת הזרמת הגז ממצריים לישראל, שותפות תמר נותרה ללא מתחרים במשק. בהיותה הספק היחידי בישראל ניצלה שותפות תמר מעמד זה ודרשה מחברת החשמל מחיר גבוה משמעותית מהמחיר עליו הסכימו הצדדים בהסכם העקרונות לפני כשנתיים. חברת החשמל סברה כי שותפות תמר מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר גז חדש, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. אלא שהמדינה לא התערבה. התוצאה היא ששותפות תמר הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר גז מופקע, עם הצמדות משונות בעסקה בהיקף כספי עצום שעשוי להגיע ל- 20 מיליארד דולר ויותר, במשך 15 השנים הבאות. מדובר ברווח עצום נוסף לשותפות תמר המסתכם בתוספת של מיליארדי דולרים. בנוסף, עלייה במחירי החשמל תב�

"ועדת צמח מתעלמת מכללי השוק החופשי הנהוגים במדינתנו מאז הקמתה" - כך טוענת קבוצת דלק, השותפה במאגר הגז הטבעי תמר ולווייתן, בתגובה למסקנות הביניים שפירסמה ועדת צמח לבחינת השימושים בגז. במסקנות נקבע שיש לבחון את פיצול הזכויות במאגרים בין השותפות, ואת מכירת הגז בנפרד. זאת, כדי לאפשר תחרות בשוק הגז הסובל מריכוזיות גבוהה. ועדת צמח קבעה כי דלק ונובל אנרג'י האמריקאית מחזיקות בכ-79% מעתודות הגז המוכחות בישראל וב-55% מהעתודות והמשאבים הצפויים להתגלות. לכן רמזה כי יש לחייב את מכירת הגז בנפרד, וכן המליצה לחייב את השותפות בהגדלת קיבולת צנרת הולכת הגז לחוף ולחייב אותן בפתיחתה לשימוש מתחרים. בחוות הדעת שהגישה דלק בהליך השימוע שמנהלת ועדת צמח, טענה כי מדובר בהתערבות קיצונית לכאורה בשוק הגז. דלק דרשה להגדיל את מכסת יצוא הגז שעליה המליצה הוועדה הבין-משרדית למאגרים גדולים (50% מהגז). דלק טענה כי הוועדה טעתה בחישוב עתודות הגז של ישראל, שאותן העריכה לכאורה בחסר, וכן בצפי הביקושים לגז במשק, שהוטה לטענתה ביתר. כמו כן, מבקשת דלק להסיר את המגבלה המומלצת שלפיה לא יתאפשר יצוא גז עד להבטחת כל צורכי המשק. בנוסף, מתנגדת דלק להמלצה להקים מתקני ייצוא גז רק בשטח ישראל - ומבקשת בכך לשמור את האפשרות להקמתו בקפריסין. באשר למאגר י�

"סוכנות רוייטרס דיווחה היום (רביעי) שחברת בריטיש פטרוליום (BP) חתמה חוזה עם חח"י לאספקת גז טבעי נוזלי, אך סירבה להגיב לנושא. על פי סוכנות הידיעות, מקור בכיר המעורב בסיפור סיפר שהחברה תספק שני מטענים בחודש החל מחודש דצמבר ועד חודש מאי 2013 (עת מתוכננת תחילת הזרמת גז נוזלי ממאגר "תמר") - לאחר הקמת מתקן קליטת הLNG שהקמתו אמורה להסתיים בנובמבר השנה. החוזה נחתם בעקבות קריסת ההסכם בין ישראל ו-EMG. לדברי BP, החברה ניצחה במכרז תחרות קשה מצד הענק הרוסי גזפרום על מנת להבטיח את העסקה, הקריטית למשק האנרגיה הישראלי בעל אספקת הגז המדלדלת והמייקרת את ייצור האנרגיה בארץ במאות אחוזים. לדברי המקור מטעני הגז המדוברים יגוזזו על גבי ספינה מגזזת הנמצאת בבעלות אקסלרייט אנרג'י (Excelerate Energy) ויוזרקו חזרה אל תוך צינורות תת ימיים שהינם חלק מתשתית הולכת הגז של המדינה. חברת נתג"ז צפויה לסיים את הקמת הטרמינל בנובמבר אחרי שחתמה על הסכם הקמה בחודש אוקטובר 2011 עם חברת מיקופרי (Micoperi) האיטלקית."

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), דורש ממשרש התשתיות להכריז על הסולר כמוצר מפוקח עד לסוף השנה. בישיבת הוועדה שנערכה בצהריים התברר כי מאז הוסר הפיקוח על הסולר עלה מחירו בעשרות אחוזים. לדברי שאמה-הכהן, "בדו"ח טרכטנברג נכתב כי הסרת הפיקוח על הסולר הובילה לעלייה במחירו, וכי אומדן הנזק שנגרם לציבור בשל כך מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה. הממשלה נוקטת בסחבת בקבלת ההחלטות בנושא, יש פה עיוות שמשווע לתיקון, והממשלה גוררת רגליים. זו ישיבת מעקב אחרונה שנקיים, ואם לא נשמע תשובות ברורות מהממשלה יהיו לכך השלכות. לא נוכל להמשיך לעמוד מנגד". צילום: מורן מעיין מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, הסביר כי ההחלטה מתעכבת מאחר שחברות הדלק לא העבירו למשרד את כל הנתונים הדרושים. הוא הבהיר כי ניתן לזמן את החברות לחקירה ולדרוש מהן את הנתונים, אך רק אחרי שהסולר ייכנס לפיקוח. בתגובה לכך אמר שאמה-הכהן כי "מה שקורה זה קטסטרופה. אם עד 31 בדצמבר לא יתקבלו הנתונים, והמשרד לא יתחיל בתהליך הכנסת הסולר לפיקוח, ועדת הכלכלה לא תקדם שום תקנה או חקיקה שקשורה למשרד התשתיות. לא יכול להיות שהציבור ימשיך לשלם את המחיר". נציגי תחנות הדלק טענו כי הם לא יכולים להשתחרר מאחיזת חברות הדלק, וכי נוצר בשוק קרטל של ארבע חברות הדלק הגדולו

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

בקיץ האחרון סערה הארץ: מחאת הקוטג' הצליחה לעצור את האמרת מחירי המזון והורידה את הנהלות תנובה וחברות המזון האחרות על הברכיים. בשבוע שעבר אף התבשרנו כי בכוונת רשות ההגבלים העסקיים להגיש כתבי אישום נגד מאפיות בגין תיאום מחירים המונע תחרות. ואולם כל אלה בטלים בשישים לעומת העיוות שיוצר מונופול הגז הטבעי. בשל החבלות החוזרות ונשנות בצינור הגז המצרי והפסקת הזרמת הגז לישראל, נותרה שותפות תמר ללא מתחרים במשק. בהיותה ספק הגז היחידי, דרשה השותפות מחברת החשמל מחיר גבוה מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות לפני שנתיים. חברת החשמל סברה כי השותפות מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר חדש לגז הטבעי, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. המדינה לא התערבה, והשותפות הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר מופקע בעסקה שהיקפה עשוי להגיע ל-16 מיליארד דולר ב-15 השנה הבאות. קידוח תמר צילום: אלבטרוס מדובר ברווח עצום נוסף לחברות השותפות בתמר על חשבון הציבור, שייאלץ לספוג את התייקרות החשמל. מחיר הגז הגבוה יפגע גם באינטרסים סביבתיים, שכן הוא יעכב את המעבר של מפעלים פטרוכימיים, חברות תחבורה, בתי מלון ותאגידים אחרים לשימוש בגז, המזהם פחות מפחם, סולר ומזוט. בנוסף לכך, העלייה במחירי החשמל תב�

"לחברות הממשלתיות בישראל יש הרבה מה ללמוד מהניסיון האירופי", אומר אריה פלאק, ומבקש להדגים זאת בדמיון המדהים שבין המצוקה אליה נקלעה חברת החשמל הישראלית למקרים דומים שאירעו באירופה. "ל-EDF (חברת החשמל הצרפתית, א.ב.) היו התחייבויות פנסיוניות במיליארדים, ותעריף החשמל לא יכול היה לשרת את החוב", מספר פלאק. "האיחוד האירופי אסר על סיוע ממשלתי ולכן נדרש פתרון יצירתי. נדרשו שלושה שרי אוצר כדי לפתור את בעיית הפנסיה עד שהגיע ניקולא סרקוזי, שר האוצר דאז, ישב עם יו"ר ועד העובדים וסיכם עמו על הנפקה של 20% ממניות החברה ועל התחייבות ממשלתית שלא לרדת מתחת לאחזקה של 70%. העובדים קיבלו כמובן מניות בהנחה - ובתוך שלוש שנים הושג פתרון". הנפקה של 20% לא תפתור בהכרח חוב של 60 מיליארד שקל. "זה צריך להיות מהלך משולב. למשל, יש לשנות את התעריף כך שיאפשר להחזיר חובות בפרישה לאורך שנים. בספרד למשל, קבעו היטל מיוחד בתעריף החשמל לשם כך, ארזו ואבטחו אותו, קיבלו דירוג AAA - ואז חברת החשמל היתה יכולה להחזיר חלק מהחוב. "אפשר גם להזרים הון ממשלתי, להלאים חלק מהחוב או לבצע התייעלות, שממילא לא תענה על היקפה הגדול של הבעיה. הרעיון הוא שהממשלה צריכה לתקן את המצב של חברת החשמל באמצעות הפיכתה לציבורית, ולא באמצעות פירוקה ומכירת נכסיה - כך שלא תוכל להשת�