Group items tagged

לופטהנזה, חברת התעופה הגדולה בגרמניה, תעביר ללקוחות עלות צפויה של 130 מיליון יורו בעקבות אישורי פליטת פחמן עליהם צריכה החברה לשלם השנה בעקבות תוכנית המסחר במכסות (ETS) באיחוד האירופי. החברה הודיעה כי היא תוסיף את העלויות החדשות לעלויות הדלק שמתבטאות במחירי כרטיסי הטיסה, ובכך תהפוך לחברה הראשונה המטילה את עול מכסות פליטת הפחמן על הנוסעים. עם זאת, עליית המחירים לא תתבטא בטווח הקצר לאחר שכבר בחודש שעבר העלתה החברה מחירים. החל מהשנה, כל חברת תעופה הנוחתת או ממריאה משטחי האיחוד האירופי תחוייב בתשלום עבור פליטת פחמן. קווי תעופה התנגדו לחוק החדש ואף ניסו להלחם בו בבית המשפט בטענה כי העלות מעיבה על התעשייה הכורעת תחת מחירי דלק גבוהים, תחרות חריפה ומסים גבוהים.

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

>> עליית מדרגה במאבק המתנהל בין מוסדות הממשלה לשותפות במאגר הגז בתמר, בסוגיית יצוא הגז ועסקת הגז עם חברת החשמל. השותפות בתמר דיווחו אתמול על הסכם עקרונות ליצוא אפשרי של הגז לדרום קוריאה - אך מתברר כי עיתוי הפרסומים אינו מקרי. ל-TheMarker נודע כי החוזה שעליו השותפות היו אמורות לחתום מול החברה למכירת גז ב-15 השנים הבאות, קוצץ באחרונה בשיעור מהותי. הקיצוץ נעשה בעקבות קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שלפיה החוזה עשוי ליצור הסדר כובל. לפי הערכות, הופחתה כמות הגז שתרכוש חברת החשמל מהשותפות בשיעור חד של כ-40% - שמשמעותו קיזוז של עד כ-6 מיליארד דולר מהיקף העסקה. ככל הידוע, כמות הגז השנתית שתרכוש החברה בתחילת ההתקשרות הופחתה מ-4.94 מיליארד מ"ק (BCM) ל-3 מיליארד מ"ק בשנה בלבד - לצד מנגנון שיוכל להגדיל בעתיד בהדרגה את כמות הגז שיירכש, בהתאם לפיתוח תשתיות הולכה מתאימות. הסכם הגז של השותפות עם חברת החשמל אמור היה להוות את חוזה העוגן לגיוס המימון לפיתוח המאגר. בחברות מקבוצת דלק של יצחק תשובה וכן באלון גז ממתינים בקוצר רוח לחתימת החוזה, שכן הוא מהווה תנאי לגיוס חלקן במימון - בתנאים שעשויים לפקוע בסוף השנה. לפיכך, העריכו אתמול במשק האנרגיה כי הפגיעה בהסכם עם חברת החשמל הביאה את השותפות "לאיים" ביצוא אפשרי ש�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

על המאזניים לא רק תחרות בשוק הגז, אלא גם המסר שמשדר רגולטור חלש "לאחר שנתיים שבהן ייחל הממונה על ההגבלים העסקיים כי ועדת צמח, הממשלה, הכנסת, או בג"ץ יוציאו עבורו את הערמונים מהאש, נאלץ לבסוף פרופ' דיוויד גילה להכריע בסוגייה הקשה והיקרה ביותר שהונחה לפתחו של רגולטור - האם וכיצד לפרק שותפות בינלאומית שיושבת על מרבץ זהב בשווי מכירות של 100 מיליארד דולר, אך מאיימת להפוך למונופול נצחי בשוק שמשווע למשאב שבחזקתה. הדילמה נהפכה יקרה לא רק במונחים מסחריים, אלא גם במונחי המחיר שהיא עשויה לגבות מהציבור הישראלי אם יתברר בעתיד הפתרון שיוצע לה כשגוי. אין לפיכך לקנא בפוזיציה שבה ניצבו גילה וצוותו, ובאחריות הלאומית הכבדה שהונחה על כתפיהם. ברם, גם אם זו חוכמה קטנה - אין בכובד המשקל של השאלה כדי להימנע מתהייה על בחירתם. נניח כי רף המינימום שקבעה רשות ההגבלים - 70 BCM - יהיה אטרקטיבי דיו לכניסת שחקן זר מתחרה; נניח כי יהיה בו די כדי להצדיק השקעה בפיתוח המאגרים הקטנים; ונניח כי יהיה די בכמות זו של גז כדי להתחרות בעתודות שיישמרו בידי דלק ונובל בעבור השוק המקומי מתמר ומלווייתן (כ-500 BCM). דיוויד גילה צילום: מיכל פתאל האם ראוי כי רגולטור ימחל על סמכותו החוקית, ואולי אף חובתו, לדאוג לתחרות - משיקולים שאינם ענייניים? האם רא

ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל תאריך ההודעה 21/09/2011 ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות צפויים לחתום בימים הקרובים על כתב מינוי לוועדה בינמשרדית אשר תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.   בראש הועדה יעמוד שאול צמח מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, וחברי הועדה יהיו: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג ראש המטה לביטחון לאומי.   הועדה הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל ותגיש את המלצותיה עד ליום 29.2.2012. בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי שלחופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים ניכרים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי במדיניות שתינקט לגביי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. מטרות הוועדה: (1)   לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי

ד"ר שלמה ולד: "כל הגז שיהיה יספיק לנו ל-50 שנה"07:33 18.09.2011 מאת: אבי בר-אלי<ר חברת החשמל, יפתח רון טל, שהעריך כי �

סמנכ"ל התשתיות של בטר פלייס פיני ליברמן, מתרעם על הטענות כי הצבת אלפי נקודות טעינה של החברה למכונית החשמלית כבר מונעת תחרות בתחום, משוכנע כי חברת החשמל תעמוד בעומס וטוען: "אני עושה פה ציונות"

"ועדת הכלכלה דנה בעניין ההסדר הכובל לכאורה שקיים בין בעלי מאגרי הגז תמר ולווייתן; יחימוביץ': "החיוב למכור את מאגרי הגז הקטנים הוא לעג לרש. "זה לא כריש. זה מאגר סרדין""

חברת BELECTRIC Drive (קוליצהיים, גרמניה), שזכתה בפרס בקטגוריית "טכנולוגיות פוטו-וולטאיות", יצרה תשתית חדשנית לטעינה של רכבים חשמליים. על-מנת להגיע להישג המרשים, החברה פיתחה טכנולוגיה לשילוב של גריד המוזן באמצעות אנרגיה מתחדשת ופלטפורמת התקשורת - e-mobility העתידנית. המערכת מנהלת באופן חכם את הניהול של זמני הטעינה של הרכבים החשמליים, עם יצירת אנרגיה סולארית. חברת Absolicon Solar Concentrator (הארנוסאנד, שבדיה) עושה שימוש בקולטי PVT על-מנת לשלב בין הפקת אנרגיה סולארית וחום סולארי. המכשיר שפיתחה החברה - Absolicon X10 PVT - הוא קולט ה- concentrating PVT הראשון בו ניתנת עדיפות להפקת חום. לדעת צוות השופטים שהעניק לחברה את הפרס בקטגוריית "טכנולוגיות סולאר-תרמיות" שתי חברות נוספות שזכו בפרס משותף בקטגוריית "טכנולוגיות סולאר-תרמיות" הן Savo-Solar Oy (פינלנד) ו- Hydro Aluminium Precision Tubing(דנמרק). שתי החברות הסקנדינביות פיתחו במשותף חומר סופג המיוצר כולו מסגסגת אלומיניום מיוחדת. היתרון הבולט בחומר החדש הוא עלות ייצורו הנמוכה.

ח"כ ד"ר עינת וילף אמרה בדיון בועדת הכספים בנושא הורדת הבלו על סולר לחשמל, כי "אני מבקשת שנזכור את הרגע הנוכחי כדי להזהיר מפני חטא היוהרה בעת גיבוש מדיניות אנרגיה לישראל". "במשך שנים מדינת ישראל נמנעה מהשקעות משמעותיות באנרגיה חלופית בטענה שהמחיר שלה אינו בר תחרות עם מחירי הגז ממצרים ולאחרונה גם מישראל. אמירה זו נעשתה תוך זלזול בסיכון הפוליטי של אספקת הגז ממצרים. ידוע כבר שבתחום פיתוח האנרגיה יש לבחון תרחישים שונים ולא לבנות על הנחת פעולה אחת בלבד", טענה וילף.

משרד התשתיות פרסם טיוטת תקנות לטעינת הרכב החשמלי; יחייב ניטור כמות החשמל בכל רגע נתון, ומתן שירותי טעינה ללקוחות מזדמנים. במשרד התשתיות מציינים כי "הנדבך המרכזי במדיניות המשרד, לפיו יוכל כל אדם להתקין התקן טעינה תקני בחנייתו הפרטית לשימושו האישי, לא נכלל בטיוטת התקנות הללו, מאחר שזכות טבעית זו לא נדרשת להרשאה מיוחדת". שר התשתיות, עוזי לנדאו, אמר: "מסמך עקרונות המדיניות לרכב חשמלי עונה נותן מענה מיידי לצרכי השוק הנמצא בארץ בראשית דרכו, תוך שמירה עלבטיחות, תחרות, והגנה מרבית על טובתו של הצרכן הישראלי. משרד התשתיות הלאומיות לקח על עצמו משימה לצמצם את התלות בנפט הערבי, שמרווחיו ממומן הטרור האיסלאמי. אנשי משרד התשתיות פועלים במהירות כדי לייצר בראש ובראשונה את התנאים המאפשרים כניסה מהירה ומוסדרת של רכב חשמלי לארץ. במקביל אנו פועלים כדי למצוא תחליפים נוספים לדלק, אותם ניתן להפיק מהגז המצוי ככל הנראה בשפע".

המועצה האירופית אישרה אמש את תכנית ממשלת רומניה לקידום אנרגיות מחדשות. המועצה מצאה את התכנית הרומנית כעומדת בסטנדרטים שהאיחוד האירופי הציב לפיתוח חשמל ממקורות מתחדשים, במיוחד לאור העובדה כי התכנית יוצרת תמריצים משמעותיים לייצור חשמל נקי, ומגינה מפני עיוותים העלולים למנוע תחרות בשוק. התכנית אמורה למצב את רומניה בשורה אחת עם שאר מדינות האיחוד עד לשנת 2020, בה אמורות כל מדינות האיחוד להגיע למינימום ייצור של 20% חשמל נקי מכלל המדינות. האישורים הירוקים מוענקים באיחוד האירופי ליצרני חשמל עבור כל מגה-וואט שמופק באמצעות אנרגיית רוח, מים, ביומסה, גז מטמנות, מפעלי טיפול בשפכים, ומתקנים סולאריים. בנוסף לכך ניתן בונוס למפעלים המייצרים חשמל באמצעות מערכות קוגנרציה. האישורים מוצאים על-ידי כל אחת ממדינות האיחוד ונמכרים ליצרני החשמל באותה המדינה, שמחויבים לרכוש מספר מסוים של אישורים ולעמוד בתנאי הייצור של חשמל נקי. יצרני חשמל שלא עומדים במכסות המינימום של החשמל הירוק נקנסים על-ידי המדינה, והכספים הנגבים מקנסות אלו מועברים לתמיכה בחברות קטנות העוסקות בייצור חשמל ממקורות מתחדשים.