Group items tagged

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

מאגר מידע על טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית בתעשייה. חלוקה למגזרים: מלט, ברזל/פלדה, נייר, וכן מערכות הנעה

רף חדש במחירי עסקאות הגז: 8.5 דולר ל-mmbtu, זהו לפי הערכות המחיר שנקבע בעסקה שנחתמה אתמול (א') בין מפעלי נייר חדרה ושותפות "ים תטיס" של קבוצת דלק ונובל אנרג'י . העלייה מיוחסת ברובה להתייקרות במחירי הנפט שהמחירים בהסכמי הגז מוצמדים אליו באופן חלקי, וכן בשל העובדה שמדובר בחוזה לזמן קצר. המחיר שנקבע עשוי לשקף מחירים שייקבעו בעסקאות הגדולות שצפויות להיחתם בתקופה הקרובה עם חברת החשמל והחברה לישראל והוא עשוי להשפיע על התמחור של מאגרי הגז "תמר" ו"לוויתן". כך מדווח היומון גלובס.

הממונה על ההגבלים הודיע אתמול (א') לכל הלקוחות שחתמו על הסכמים לרכישת גז משותפויות תמר כי עליהם להעביר את ההסכמים לאישורו. מדובר בחברת החשמל, דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, נייר חדרה ומשאב - כולם זקוקים לגז מתמר לצורך ייצור חשמל או לתהליכים תעשייתיים. הדרישה תחול גם על הסכמים שטרם נחתמו, בין היתר, עם יצרנית החשמל הפרטית דוראד וקבוצת החברה לישראל. במכתב נאמר כי "מבחינה ראשונית של ההסכמים...עולה כי הם מכילים, על פני הדברים, הסדרים כובלים ומצריכים אפוא קבלת אישור ממערך הפיקוח". במשרד הממונה מודאגים בעיקר מסעיף ה-Take or Pay בהסכמים, הקובע מהו השיעור המינימלי של גז שעבורו מתחייב הצרכן לשלם בכל מקרה. ה-Take or Pay המקובל עומד על 80%. החשש הוא כי יחס Take or Pay נמוך מדי יביא לתפיסת כל הקיבולת המוגבלת של צנרת ההולכה, תוך חסימת לקוחות עתידיים, כשבפועל כמות הגז שתירכש על-ידם תהיה קטנה בהרבה מזו שבהסכם.

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

חברת דליה אנרגיה, שעתידה להקים את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, חתמה על עסקה לרכישת גז משותפויות "תמר" בהיקף של מיליארד דולר. על פי הערכות, מדובר במחיר של 6-8 דולר ליחידת חום, ובין תנאי ההסכם מצוי סעיף הצמדה למחיר החשמל. דליה תרכוז מהשותפויות גז בהיקף של 0.7 עד 1 BCM, כאשר מדובר בעסקת הגז הראשונה שנחתמת בין שותפויות "תמר" לבין יצרן פרטי - לאחר החתימה על הסכם לאספקת גז לחברת החשמל, בהיקף של 20 מיליארד דולר. במהלך השבועות הקרובים צפויות השותפות ב"תמר" לחתום על חוזי אספקת גז נוספים עם בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, וכן עם נייר חדרה ומפעלי נשר.

זינוק נוסף בתעריפי החשמל? ירידת לחץ בלתי צפויה מאלצת את מאגר ים תטיס להפחית עוד יותר את הזרמת הגז לישראל. ל"גלובס" נודע כי בישיבה שהתקיימה אתמול (א') במשרד האנרגיה והמים, הודיעה חברת נובל אנרג'י כי תיאלץ לבצע הפחתה נוספת בהיקף הפקת הגז מבארות "Mari-B" של מאגר ים תטיס. בנובל לא יודעים עדיין להעריך בכמה תרד תפוקת המאגר, ומחכים לתוצאות בדיקות המהנדסים של החברה. מדובר במאגר היחיד המזרים לישראל גז, לאחר הפסקת הזרמת הגז המצרי מסיני. זרימת הגז המצרי חודשה לפני כשבוע, אך מדובר בכמויות קטנות מאוד. כמות הסולר תגדל הירידה החדשה בכמות הגז שמספקת ים תטיס, תיאלץ את חברת החשמל להגדיל עוד יותר את כמות הסולר שהיא רוכשת לצורך ייצור חשמל. רכישות הסולר מייקרות את תעריף החשמל בעשרות אחוזים. עד כה דיווחה החברה כי תזדקק ל-10 מיליארד שקל נוספים השנה למימון רכישות הסולר, ועל רקע זה דרשה להעלות את תעריפי החשמל מיידית ב-30%. בסופו של דבר, הצליח צוות מיוחד בראשות מנכ"ל האוצר בפועל, דורון כהן, לפרוס את העלייה הצפויה על פני 3 שנים במנות של 5%-6% בכל שנה. צמצום נוסף עשוי להעלות מחדש את הדרישה לייקור תעריף החשמל. בנוסף, צפויים להיפגע מההפחתה הלקוחות העסקיים של ים תטיס, ובהם בזן, נייר חדרה ונשר. נציגי ים תטיס ייפגשו בימים הקרובים עם הלקוחות

יצרנית מוצרי הנייר והחיתולים, חברת נייר חדרה, הנשלטת על ידי כלל תעשיות (60%)  מקבוצת אי.די.בי, הודיעה היום כי צפוי צמצום באספקת הגז הטבעי משדה ים תטיס ובתגובה, היא שוקלת אלטרנטיבות כגון שימוש בסולר העלול לייקר את העלויות התפעוליות בסוף השבוע שעבר קיבלה החברה מכתב מנובל אנרג'י, השותפה בפרויקט ים תטיס, ובו נאמר כי על פי האנליזות שביצעה שותפות ים תטיס, הוחלט כי נדרשת הקטנה משמעותית בכמות הגז הטבעי הנשאבת משדה גז זה וכי קיים חוסר יכולת לספק מקור אנרגיה זה. עם זאת, העריכה ספקית הגז כי ביולי הקרוב צפויה כמות הגז הנשאבת לשוב ולהתרחב. בחברה טרם העריכו את מלוא ההשלכות, בהן שיעורי ההפחתה באספקת הגז, אך בוחנים את האלטרנטיבות, לרבות אפשרות הרחבת השימוש בסולר. זאת למרות ההסכם לאספקת הגז מים תטיס אשר הוארך בעבר עד למחצית שנת 2013. בחברה מציינים כי מחירו של סולר גבוה משמעותית ממחירו של הגז הטבעי, על כן, צפויות העלויות היומיות לגדול בכ-100-80 אלף שקל (עד 3 מיליון שקל לחודש). במקביל, שוקלת החברה להשבית לסירוגין את חלק ממתקניה.

גילוי מאגרי הגז במזרח הים התיכון בשנים האחרונות היה הצלחה ליזמים, אבל הוא מסב היום נזקים ניכרים לכלכלה הישראלית וגורם לכאוס בפיתוח מקורות האנרגיה וייצור החשמל, המזכיר רק את הכאוס באיומים על תקיפה באיראן. רק שבעוד שייתכן שבאיומי התקיפה באיראן יש רווח מסוים, הכאוס בתחום האנרגיה גובה מחיר גבוה ובמזומן, כפי שנוכחים לדעת צרכני החשמל. ההסתמכות על הגז המצרי והתחזיות לשימוש בגז ישראלי, גרמו לביורוקרטיה בישראל לאסור על פיתוח תחנות חשמל פחמיות, ובכך נהפכה המדינה בת ערובה לתהפוכות פוליטיות בעולם הערבי ולתאוות הבצע של אנשי עסקים, ישראלים וזרים, המעורבים בעסקי האנרגיה. בנייר עמדה "עצמאות אנרגטית לישראל על רקע תגליות הגז האחרונות", שהוצג בכנס הרצליה האחרון, נטען שמערכת חשמל שתתבסס עד סוף העשור על כך ש-60% מייצור החשמל ייעשה באמצעות גז, היא בעלת מקדמי סיכון גבוהים. לפי נייר העמדה, בבריטניה ובסינגפור, המובילות בייצור חשמל באמצעות גז (71% ו-60% בהתאמה), מבוססת אספקת הגז על שלושה מקורות. תגובתם של משתתפי הכנס היתה התעלמות. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר שבישראל עד 100% מייצור החשמל יתבסס על גז. וכל זה ממקור אספקה אחד, שגם הוא מאוים, וללא מלאי חירום. לעת עתה מאגרי הגז שהתגלו במזרח הים התיכון ושעלולים לחולל משברים

אי אפשר היה בחודשים האחרונים שלא להשתאות. באמת. שתי רשויות רגולטוריות - רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים - חרגו מאפרוריותן, אזרו אומץ, עצרו את חוזי רכש הגז ממאגר תמר, סרקו אותם במהירות אך בדקדקנות, עמדו בלחץ אדיר שהופעל עליהן מצד חברות עסקיות, שרים ושכירי עט שניסו למנוע את הבדיקה או להטות את תוצאותיה; פירסמו לשימוע נייר שמציע פתרון מחוכם לסוגיה סבוכה ורגישה, ניהלו שימוע מזורז, ובתום הליך שקט ומתואם - החליטו בסוף השבוע לכפות על שותפות תמר לשנות את מנגנון ההצמדה בחוזה הגז של חברת החשמל ולהעניק ללקוחות הפרטיים של הגז אופציה לקיצוץ החוזים שחתמו מולן - בחצי. אין ספק, הרגולטורים שלנו שיחקו אותה הפעם. שאפו. אז איפה הקאצ'? הפעולה המתואמת, המקצועית והמהירה של רשות החשמל ושל רשות ההגבלים העסקיים - אחת מהבודדות בשנים האחרונות במשקלה המאקרו-כלכלי - נועדה בסופו של יום לשרוט, להסוות, להמתיק או לשכך את כתב הכניעה של מדינת ישראל למונופול הגז של תמר. מבלי להיכנס כעת לנסיבות, המוצדקות או לא, הבלתי נמנעות או לא - מדובר קודם כל בכניעה. מדוע? משום שבשורה התחתונה, אזרחי ישראל ישלמו בעבור הגז שלהם מחיר כפול מזה שיכלו לשלם; משום שבהחלטת הרגולטורים, נטמנו למעשה זרעי הנצחת המונופול גם לעשור הבא; ובעיקר, משום שבקרב שניהל הר

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, פנה אתמול (ב') לרשות ההגבלים העסקיים כדי לבחון הכרזה על שותפות מאגר הגז "ים תטיס" כמונופול, וזאת בעקבות הזינוק במחירי הגז בעסקאות שנחתמו לאחרונה. בשבועיים האחרונים חתמו שותפויות "ים תטיס", הלא הן נובל אנרג'י (   87.63     -2.29% ) וקבוצת דלק (   82700     -0.91% ) של יצחק תשובה, על עסקאות גז עם חברות נייר חדרה ובזן במחירים הגבוהים בשיעור של עד 40% מהמקובל בשוק. מדובר אמנם בעסקאות ספוט נקודתיות לטווחים קצרים יחסית, אולם עדיין מדובר במחירים גבוהים. שותפויות "ים תטיס" הן המרוויחות הגדולות מפיגועי הטרור בצפון סיני שגרמו לשיבושים באספקת הגז ממצרים לישראל. בעקבות הפסקת הגז והגברת חוסר הוודאות לגבי האספקה בעתיד, "ים תטיס" הינו המאגר האלטרנטיבי היחיד עד שיפותח מאגר "תמר" בתחילת 2013. המהלך של גבאי כעת נועד לקבוע תקרת מחירים בעסקאות הגז. גבאי שיגר כבר איום מפורש לעבר חברות הגז בתחילת חודש מארס, ואיים בהתערבות ממשלתית. "השינויים הגיאו-פוליטיים שבשמם מנופפים הינה גורם חדש", אמר אז גבאי. "האם זה רלבנטי בהקשר של מערכת היחסים הכספית בין הספקים ליצרני הגז? האם זו הזדמנות להעלות מחירים? אני מניח שזה יופנה אלינו כממשלה. האם יש כאן עניין של הגבלים עסקיים? אני לא חושב שהמדינה תוכל לנהל מסלול שיח דו-ער

שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הורה לחברת נובל אנרג'י לפתח את מאגר הגז "נועה צפון" שבחזקת "נועה".ההחלטה הסופית לפתח את השדה התקבלה לאחר שנובל שכנעה את מומחי משרד התשתיות כי השדה אינו גולש לחלקים אחרים של המאגר, שחלקם נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית בשטח הימי של רצועת עזה.כך מדווח היומון גלובס.  עד כה נמנע לנדאו מלהורות על פיתוח "נועה" מחשש שהדבר יוביל לבעיות מדיניות מול הרש"פ. "גלובס" אף חשף בעבר כי רה"מ בנימין נתניהו פנה ליו"ר הרש"פ אבו-מאזן ודן עימו בנושא. נובל אנרג'י מחזיקה ב-47% מ"נועה" ואילו קבוצת דלק מחזיקה ב-53%, מרביתם באמצעות דלק קידוחים ואבנר. במכתב שנשלח היום (א') על ידי הממונה על ענייני הנפט החדש במשרד, ד"ר מיכאל גרדוש (בתמונה), נאמר כי כמות הגז הכוללת שתופק מהמאגר תעמוד על 1.2 מיליארד מ"ק. כמות זו אמורה לאפשר לישראל לספק את המחסור בגז שעלול להיווצר במקרה שתופסק שוב אספקת הגז ממצרים או שיחולו עיכובים באספקת הגז מתגלית "תמר". ב-18 במאי נחשף  כי קבוצת דלק ונובל אנרג'י שוקלות לפתח את מאגר "נועה". פיתוח המאגר עשוי להקל על המחסור הצפוי בגז טבעי במקרה שהזרמת הגז המצרי לא תחודש במלואה. עד לאחרונה טענו בעלי הזכויות בנועה כי אין הצדקה כלכלית לפתח את המאגר, המכיל גז טבעי בהיקף למעלה משני מיליארד מ"ק (BCM). עלות פיתוח �

ספוגים קשיחים וגמישים משמשים במגוון רחב מאוד של שימושים יום יומיים בתעשיות כגון הריהוט, התחבורה, הבנייה ועוד. בתעשיית החומרים המרוכבים משמשים ספוגים קשיחים במבני סנדוויץ' בתור חומר הליבה המצמיד שתי שכבות שונות תוך שמירה על חוזק רב, משקל נמוך ובידוד תרמי ואקוסטי. הספוגים הקיימים כיום מופקים מפולימרים סינתטיים מבוססי נפט כגון פוליאוריטן, פוליסטירן ועוד. שאול לפידות, דוקטורנט של פרופ' עודד שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית פיתח שיטה לשימוש בפסולת נייר לשם הפקת ספוגים תעשייתיים אקולוגיים וידידותיים לסביבה ממקורות מתחדשים. לפידות פיתח ביחד עם עמיתיו למעבדה, הליך להפקת ננו חלקיקים מפסולת הנייר. לאחר מכן, ננו חלקיקים אלו מעובדים ליצירת ספוגים מרוכבים קשיחים עבור יישומים בתעשיית החומרים המורכבים בתור תחליף ביולוגי לספוגים סינתטיים. במהלך ייצור הנייר כמות משמעותית של סיבים לא מנוצלת אלא נשטפת ונאגרת כפסולת.

גרמניה שואפת לצמצם קרוב ל-30% מצריכת האנרגיה שלה עד 2020. אלא ששנתיים אחרי שנחקק החוק אמור היה לעבור תיקון לסעיפי הפחתת הצריכה, במסגרת התיקונים לחוק האנרגיה ממקורות מתחדשים שעברו בחודש שעבר, אלא שנושא זה לא נכלל בחוק החדש, והוא יידון מחדש רק ב-23.09.2011, בעקבות מחלוקת בין הבית התחתון - הבונדסטאג והבית העליון - הבונדסשטאט, על נושא הפיצויים במיסוי למדינות הפדרציה כחלק מתכנית המיסוי החדשה המיועדת למבנים ישנים שיפתחו בתהליכי התייעלות אנרגטית. מאז 2006 שודרגו מעל מיליון מבנים בגרמניה, והחלה בנייה של קרוב לחצי מיליון בניינים המוגדרים כ"יעילים אנרגטית". סך המועסקים בפרויקט ההתייעלות הענק מוערך ב-900,000. השוק עצמו מוערך ב-55 מיליארד יורו בקירוב. בנייר עמדה שהפיצה החודש הקואליציה לחסכון באנרגיה, בנוגע למימון הפרויקט מצוין כי האתגרים האמיתיים שעומדים בפני הפרויקט הם היעדר תמריצים נאותים המעודדים השקעה והיעדר הון פרטי בשוק. נושא מעניין נוסף שנייר העמדה מדבר עליו הוא מודל הגביה המסובסד שעומד בסתירה אל מול רווחי ספקי החשמל הבאים ממכירות, כך שהמודל הנוכחי, ועידוד ספקי החשמל למכור יותר חשמל יוצר מצב של עידוד הייצור ולא חסכון.

נייר העמדה, הקואליציה טוענת, שעל התקצוב הציבורי בעצם לסייע להון הפרטי להגיע אל השוק באמצעות הלוואות ותמריצים, כך שההון הפרטי יהווה קרוב ל-75% מהשוק. לטענת הקואליציה, המימון לפרויקט ההתייעלות הארצי יכול להגיע משורה של מהלכים, כגון שינוי מודל הסובסידיות על אנרגיה לכזה שיעודד צריכה חשמל נמוכה יותר ולא גבוהה יותר, הקלה בגישה לתקציבים ציבוריים ודילול חסמים בירוקרטים שבמערכת, והשקעה ביחסי ציבור למען קידום המודעות לנושא. המלצה נוספת של היא למסות אנרגיה לפי מקור ייצורה, על מנת לעודד דרישה צרכנית לאנרגיה מתחדשת, וכן לדרבן ייצור ואספקת שירותים יעילים אנרגטיים או כאלו העומדים בתקני יעילות אנרגטית.

בעקבות התבוננות בטבע וקבלת השראה מתוכו, חוקרים השתמשו בחלבון נפוץ על מנת להכווין את העיצוב של חומר המסוגל לאחסן בתוכו גז מימן. החומר הסינתטי פועל פי עשרה מהר יותר מאשר החלבון המקורי שמצוי בחיידקים. שלב זה הוא רק חלק אחד מסדרה של תגובות שמטרתן לבקע את מולקולת המים ליצירת גז מימן, אולם החוקרים מציינים כי הממצאים מדגימים כי הם מסוגלים ללמוד מהטבע כיצד לשלוט בתגובות אלו על מנת לפתח זרזים סינתטיים יציבים לאחסון אנרגיה, למשל עבור הפיתוח של תאי דלק. בנוסף, החלבון הטבעי, שהינו אנזים, מורכב ממתכות זולות ונפוצות, מאפיין שאומץ על-ידי החוקרים. כיום, חומרים אלו, המכונים זרזים (קטליזאטורים), מבוססים על מתכות יקרות כגון פלטינה. זרז זה, המבוסס על המתכת ניקל, הוא ממש מהיר, כמאה פעמים מהיר יותר מהזרז המהיר ביותר הידוע עד כה. ומהטבע אנו יודעים כי ניתן יהיה לייצר אותו באמצעות מתכות נפוצות וזולות כגון ניקל או ברזל."

"אנו מעוניינים לאחסן אנרגיה באופן הדחוס ביותר האפשרי. בתוך קשרים כימיים ניתן לאחסן כמות עצומה של אנרגיה בנפח פיסיקלי קטן," מסביר אחד מהחוקרים. מערכות ביולוגיות מאחסנות אנרגיה באופן דחוס כל הזמן. צמחים משתמשים בפוטוסינתזה על מנת לאחסן את אנרגית השמש בקשרים כימיים, אשר אותם בני האדם מנצלים כאשר הם צורכים מזון; וחיידקים נפוצים מאחסנים אנרגיה בקשרים הכימיים של גז מימן בסיוע של חלבון המכונה הידרוגנאז. מאחר ואנזים טבעי זה לא מאריך חיים כמו אנזימים סינתטיים מעשה ידי אדם (למשל, נייר מול פלסטיק), החוקרים רצו להוציא החוצה את החלק הפעיל של החלבון הביולוגי ולעצב אותו מחדש עם שלד כימי יציב יותר.