Group items tagged

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

נערכים לבצורת חשמל: החל תרגיל החרום בחברת החשמל מזהירים כי הקיץ, הסיכון לקריסת משק החשמל בזמן גלי החום גדול מתמיד. הבוקר החל התרגיל הגדול שמדמה שבוע שרבי ומחסור בחשמל. איך יתמודדו עם המחסור? מי יתבקש לצמצמם שימוש ואיך הציבור יכול לתרום למאמץ? בילי פרנקל במטה הפיקוד של חברת החשמל בחיפה, החל הבוקר (ב') תרגיל בן שבוע ימים שנועד לבדוק את מוכנותו של משק החשמל הישראלי לקיץ. השנה, מדובר בתרגיל רגיש במיוחד, נוכח המחסור החמור בחשמל הצפוי בקיץ הקרוב.   לטענת בכירי חברת החשמל, בקיץ 2012 יתקרב המשק הישראלי יותר מאי פעם לנקודה חסרת התקדים שבה אזרחים ייאלצו להתמודד מספר פעמים עם הפסקות חשמל, בעקבות קיטון דרמטי ברזרבות החשמל של ישראל לרמה של 2%-3% מהמלאי בלבד.   במצב כזה, כל שיבוש בעבודתם של הגנרטורים בתחנות הכוח של חברת החשמל עלול להותיר את המשק הישראלי ללא גיבוי ולגרום להפסקת חשמל ממושכת. לדברי דב סטרולוביץ, מנהל יחידת ניהול המערכת של חברת החשמל, כמעט בכל יום בקיץ הקרוב יחסר לחברת החשמל. בסך הכל חסרים לחברה 280 מגה-וואט כדי להבטיח שנעבור את הקיץ בלי שיבושים.    חדר הפיקוד של חברת החשמל, בחיפה (צילום: אבישג שאר-ישוב)   מדוע חסר לנו חשמל? בצורת החשמל שאליה נקלע המשק הישראלי נובעת ממספר גורמים: ראשית, הפסקתה של הזרמת

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

המושג "התייעלות אנרגטית" היה עד כה בעיקר תיאורטי, אך מסמך מדיניות חדש שגובש ברשות החשמל, והוגש לאחרונה למשרד התשתיות, ממליץ לייעל את צריכת החשמל בישראל ולהפחית את גזי החממה - באמצעות מונים חכמים שיותקנו לכלל הצרכנים בישראל עד שנת 2014.   המונה החדש מהווה בשורה צרכנית של ממש: הוא יאפשר לכל אחד מאיתנו לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו, ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עד כה, פעל המונה רק בפיילוט בקרב 6,000 צרכני החשמל הגדולים במשק.   מסמך המדיניות, שפרטיו לא פורסמו עד כה, מתבסס על עבודה שבוצעה ברשות החשמל לפיה ניתן יהיה לייעל את משק החשמל בכ-6% ולחסוך בטווח הרחוק הרבה מאוד חשמל "מיותר". מהלך זה נעשה בהמשך לתוכנית הלאומית שאושרה לאחרונה בממשלה, בנוגע להפחתת גזי חממה.   כמה זה יעלה? מחיר המהלך עומד על פי החישובים על כ-3.1 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני שלוש השנים הקרובות. מבחינת הצרכנים, מדובר בתוספת קבועה של 10.32 שקל לחודש (וכ-123 שקל בשנה).   עם זאת, ברשות מדגישים כי בטווח הרחוק המהלך יביא לחיסכון מתמשך והתייעלות הן בחשבונות החשמל הביתיים והן באופן ניהול משק החשמל. מנתוני הרשות עולה כי החיסכון לצרכנים הביתיים יעמוד על בין 10%-20% מחשבון החשמל. במונחי המשק, אגב, מדובר בחיסכון של כ-1.7 מי

לפי תוכנית חדשה של רשות החשמל, עד 2014 יותקן בבתינו מונה חכם, שיאפשר לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עבור המונה נצטרך לשלם עוד 10 שקלים בחודש, אך לפי ההערכות החיסכון בחשבון יגיע ל-10%-20% המושג "התייעלות אנרגטית" היה עד כה בעיקר תיאורטי, אך מסמך מדיניות חדש שגובש ברשות החשמל, והוגש לאחרונה למשרד התשתיות, ממליץ לייעל את צריכת החשמל בישראל ולהפחית את גזי החממה - באמצעות מונים חכמים שיותקנו לכלל הצרכנים בישראל עד שנת 2014.   המונה החדש מהווה בשורה צרכנית של ממש: הוא יאפשר לכל אחד מאיתנו לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו, ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עד כה, פעל המונה רק בפיילוט בקרב 6,000 צרכני החשמל הגדולים במשק.   מסמך המדיניות, שפרטיו לא פורסמו עד כה, מתבסס על עבודה שבוצעה ברשות החשמל לפיה ניתן יהיה לייעל את משק החשמל בכ-6% ולחסוך בטווח הרחוק הרבה מאוד חשמל "מיותר". מהלך זה נעשה בהמשך לתוכנית הלאומית שאושרה לאחרונה בממשלה, בנוגע להפחתת גזי חממה.   כמה זה יעלה? מחיר המהלך עומד על פי החישובים על כ-3.1 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני שלוש השנים הקרובות. מבחינת הצרכנים, מדובר בתוספת קבועה של 10.32 שקל לחודש (וכ-123 שקל בש

ביום חמישי אושרה העלאה של 8.9% במחיר החשמל. השר עוזי לנדאו הוא שר האנרגיה, הטלפון שלי תופס אותו בחו"ל, בנסיעה פרטית. גם בחו"ל אתה יודע על העלאת מחיר החשמל? "ודאי שאני יודע, אני יודע שהיינו אמורים לדון בזה, אני יודע שהיה אמור לעלות, והיום אנחנו יודעים את הפרטים כולם". והעלייה הזאת נראית לך הגיונית? "אני לא מכיר את הפרטים של העלייה הזאת, את החישובים ממש, אבל בלי שום ספק המחיר גם היום הוא הרבה יותר נמוך מהמחיר שאמור היה להיות או מהמחיר שמשקף את העלויות האמיתיות של החשמל. הוא עדיין מציב את ישראל במקום שבו ברוב מדינות אירופה וארה"ב המחירים גבוהים יותר". אבל השכר בישראל וכח הקנייה בישראל אינם גבוהים כמו באירופה וארה"ב. "אבל לא לשכוח דבר אחד: בכל מה שקשור במחירים, שר האוצר הוא מלך מלכי המחירים. מי שקובע את המחירים בתחומי החשמל היא רשות החשמל שהיא רשות סטטוטורית ועצמאית לחלוטין בכל השיקולים שלה". שר האנרגיה עוזי לנדאו. "באשר למחירי החשמל, אסור לי להתערב, אך אני אומר את דעתי". צילום: אוליבייה פיטוסי אז מה הצורך בשר אנרגיה? "השאלה שלך היא אכן נכונה. הארכיטקטורה של השפים של המרקחת הזאת - אנחנו מדברים על מיזם משותף של אגף התקציבים ומשרד המשפטים - הם הוציאו במהלך השנים סמכויות מן המשרדים לסמכויות סטטוטוריות - למשל �

הדיון שערך השר לנדאו בשבוע שעבר עסק בסוגיית מבנה ניהול מערכת החשמל העתידית במשק. זאת, מכיוון ששאלת ניהול המערכת נהפכה לדומיננטית באשר לשילוב יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. ואולם, לעתים תכופות מדי נגרר הדיון לסוגיה העקרונית של כן/לא רפורמה בחברת החשמל. בדיון נטלו חלק בכירי משרד התשתיות לצד ראשי הנהלת חברת החשמל, אך הוזמנו אליו גם יו"ר החברה לשעבר מוטי פרידמן והמנכ"ל לשעבר עמוס לסקר, וכן יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי, ויו"ר ועד המהנדסים בצפון, יעקב חי. עוד נכחו במפגש הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, רם בלינקוב, ומנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, יו"ר רשות החשמל לשעבר, דוד אסוס, המשנה לשעבר, ד"ר אילן סולימאן, והיו"רית בפועל, אורית פרקש-הכהן, ראשי מינהל החשמל לשעבר, ד"ר שלמה ברובינדר וד"ר דני ויינשטוק, וכן אנשי אקדמיה המתמחים במשק האנרגיה והחשמל, בהם פרופ' דני צ'מנסקי, פרופ' אשר טישלר, ד"ר עמית מור וד"ר גדעון פרנק. את משרד האוצר ייצגו בדיון סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, ורפרנט האנרגיה באגף התקציבים, אמיר אדרי. הימנעות האוצר משיגור נציגים בכירים יותר עוררה את חמתו של בלינקוב, שהעיר על כך למשרד התשתיות. במהלך הדיון חזר פרידמן על תוכניתו להקים קודם חברת ניהול מערכת חדשה בחברת החשמל - וטע

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

"8.5%. זהו מרכיב השכר בהוצאות התפעוליות של חברת החשמל - ההוצאות שאנחנו הצרכנים משלמים עליהן במסגרת חשבון החשמל. את הנתון הזה גילינו במקרה בתוך מצגת שהציג השבוע רכז האנרגיה באגף התקציבים באוצר בכנס שנערך במכון לאנרגיה וסביבה. אל תתבלבלו. 8.5% האלה הם לא מרכיב העלות העודפת של הבונוסים המנופחים, הפנסיה וחריגות השכר של עובדי חברת החשמל. זוהי עלות משכורותיהם של 12,500 עובדי החברה, מהשקל הראשון ועד לאחרון. במלים אחרות, גם אם יקחו מהעובדים את כל ההטבות, יוזל תעריף החשמל באחוזים בודדים. ... לפי הגרסה הרשמית באוצר, מדובר ב-4 מיליארד שקל לשנה, שהם קצת פחות מ-20% מתקציב החברה. ... ומה לגבי הרפורמה? האם ההפרטה החלקית של משק החשמל תביא לנו את בשורת ההוזלה? ממש לא. כשנשאל השבוע בכנס שאלה ישירה - האם הרפורמה תביא להוזלת מחירי החשמל - השיב רכז האנרגיה, אורן משה, בהתחמקות אלגנטית. זו לא המטרה שלשמה נועדה הרפורמה, אמר והסביר שבעיית הבעיות של משק החשמל היא תהליך שחיקת ההון העצמי של חברת החשמל, תהליך שייאלץ את המדינה בסופו של דבר לסבסד את החברה. זה לא רק חוסר היעילות במלים אחרות, זה לא רק חוסר היעילות, אלא גם תעריף החשמל, שאחראיים לתחלואי משק החשמל. ואם כבר הזכרנו את התעריף, משה סבור שתעריף החשמל אינו מכסה את הוצאותיה של חברת החשמ�

חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חשמליות, אך ככל שהקילומטרים מצטברים כך הופכת המכונית החשמלית לכדאית יותר. למשל, מחיר טעינה מלאה של פיז'ו איון בחשמל בתעריף ביתי יהיה כ-12 שקל. סכום זה יספיק לנסיעה של כ-120 ק"מ. עם זאת, כאמור, למכונית חשמלית יש עלויות נוספות. האיון נמכרת תמורת 100 אלף שקל, אבל המצבר יוחכר בעלות חודשית של 1,100 שקל נוספים.

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�

מי היה מאמין שהתייקרות החשמל ב-8.3% תעבור כל כך בשקט. העובדה שזה קרה ממחישה את אחד מחוקי המשחק הקדומים בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית: אנחנו לא מסוגלים לדבר, קל וחומר להתקוטט, על יותר מנושא אחד בו בזמן. בחצות של ה-1 באפריל עלו מחירי הדלק והחשמל, אבל מדינה שלמה דיברה על הדלק, למרות שתעריף החשמל עומד להכאיב לנו בכיס הרבה יותר. עוד לפני ההתערבות המביכה של ראש הממשלה, הדלק היה אמור להתייקר בכ-2.5%. בחסות נתניהו העלייה כווצה לכ-0.6%. החשמל, כאמור, רשם עלייה גדולה פי 14, אבל איכשהו זה נדחק לשולי השיח הציבורי ונתניהו יכול לנשום לרווחה. בין שני המרכיבים החיוניים הללו בחיינו יש לא מעט מכנים משותפים: בשני המקרים, השליטה של הממשלה על העלות זניחה. מחיר החשמל מטפס בגלל הפסקת הזרמת הגז ממצרים והתייקרות חומרי הגלם, מחיר הדלק נוסק בעיקר בגלל מחיר הנפט בעולם ושערי המטבע. ועוד נקודת דמיון: מבחינת האינטרס הציבורי והמשקי, אין סיבה שהחשמל והבנזין יהיו זולים, ובהחלט יש עילה להשית עליהם מסים גבוהים. מדינה לא צריכה לעודד את אזרחיה לצרוך חשמל ודלק באופן מופקר. מצד שני, היא צריכה להציע להם חלופות ראויות. וגם כאן, בשני המקרים, המדינה נכשלת במילוי תפקידה. אני מוכן להתאמץ. וחברת החשמל? השבוע שוב התקשרתי לחברת החשמל, וביקשתי להצטרף לתוכ

התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות בילי פרנקל עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל   חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.   השקעה משתלמת חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.    לקרוא ולקנא 7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב

בראשית חודש אפריל יעלה (שוב) תעריף החשמל במשק, והפעם בשיעור של 8.9%. עלייה זו נובעת ממצבו הקשה של משק החשמל בישראל, ובעיקר בשל השימוש הגובר בסולר היקר כתחליף לגז הטבעי. ככל הנראה, צפויות במהלך השנתיים הקרובות עלייות נוספות בתעריף, בשיעור גדול אף יותר. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט בעקבות ההתייקרות הצפויה, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי על רשות החשמל לבחון מעבר למבנה חדש של תעריף החשמל, המבוסס על מדרגות מחיר (תעריף דיפרנציאלי). זאת, בהתאם לרמת ההכנסה של הצרכנים, מעין "סובסידיה" לשכבות החלשות ולגורמים אחרים שתממומן על ידי השכבות האמידות. הכרזה זו גררה ביקורת רבה, בטענה כי צעד זה רק יגביר את הנטל על מעמד הביניים הישראלי, שיספוג את מרבית ההעלאה.   שינוי מבנה התעריף בישראל למדורג הוא צעד נחוץ והכרחי, אולם הפורום הישראלי לאנרגיה, ארגון ללא כוונת רווח העוסק במדיניות אנרגיה בת קיימא, מציע לממשלת ישראל לאמץ מודל מעט שונה לקביעת המדרגות - בהתבסס על כמות החשמל הנצרכת חשמל, ולא על מבחני הכנסה. זאת, בדומה לנהוג במשק המים זה שנים רבות.   החסכנים מסבסדים את הבזבזניים   העלאת מחיר החשמל הניכרת הצפויה בשנים הקרובות, תפגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות בחברה. תעריף החשמל בישראל הוא אחיד (רגרסיבי) ביחס ל

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

הסכם הגז בין שותפויות "תמר" לבין חברת החשמל אושר הערב (ה') בדירקטוריון חברת החשמל - לאחר שנתיים של משא-ומתן. "גלובס חשף" כי הסכם הענק צפוי להיחתם עד סוף דצמבר ואפילו לפני כן - ואכן כך קרה בפועל. חח"י לא נסוגה מהדרישה למחיר רצפה בהסכם והתנתה בכך את החתימה הסופית. בנוסף, הציבה תנאי שלפיו במידה ויוטל פיקוח על מחירי הגז הטבעי, המחיר המפוקח יחול גם על המחיר בהסכם עם "תמר". חברת החשמל לא נסוגה מהדרישה למחיר רצפה, למרות ההתערבות של הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, שהזהיר כי מדובר לכאורה בעבירה פלילית של הסדר כובל. בהתייחסו לכך, אמר הערב מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן, כי החברה מסתמכת על חוות דעת משפטיות חיצוניות הקובעות כי מדובר בדרישה לגיטימית. "אנחנו נבקש מהממונה לאשר את ההסכם - גם הסדרים כובלים אפשר לאשר בתנאים מסוימים. בכל מקרה נמלא אחר הוראות החוק". בחברת החשמל טוענים כי הסעיף הכרחי על מנת להגן על צרכני החשמל הקטנים שימשיכו לרכוש חשמל מחברת החשמל ולא מיצרני חשמל פרטיים". עסקת הגז בין חברת החשמל לשותפות "תמר", קבוצת דלק של יצחק תשובה, אלון גז, נובל אנרג'י וישראמקו, נחשבת עסקת-על במונחי משק האנרגיה הישראלי. מדובר בהסכם לרכישת גז למשך 15 שנה, שהיקפו הכספי ההתחלתי מסתכם ב-8 מיליארד דולר - המבטאים מחיר של 5 דול