Group items tagged

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

יממה לאחר שהורה לקבוצת דלק ונובל אנרג'י לפתח את שדה הגז נועה - הורה הערב משרד התשתיות לישראמקו לפתח את מאגר הגז הסמוך "אור". המאגר, שהתגלה ברישיון "מד יבנה" עוד בשנת 2000, מכיל לפי הערכות מעודכנות שביצעה ישראמקו בין 0.7-0.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי. הוא לא פותח עד כה בשל חוסר כדאיות כלכלית. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, ד"ר מיכאל גרדוש, הנחה את בעלות הזיכיון במאגר לבחון את האפשרות לפיתוחו במשותף עם שדה "נועה צפון", ולהגיש תכנית קידוח ופיתוח עד ה-1 באוגוסט. בזיכיון מחזיקות שותפויות הנפט של קובי מימון (ישראמקו, חנ"ל ונפטא) בכ-72% מן הזכויות במאגר, לצד שותפי מיעוט אחרים דוגמת דורגז ודור כימיקלים. הנחיית משרד התשתיות באה על רקע החשש למחסור בגז טבעי בשנים 2012-3. זאת, לאור התדלדלות שדה הגז של ים תטיס מול חופי אשקלון - ואי הבהירות סביב מועד הזרמת הגז מתמר.

מהלך נוסף בהיערכות המאוחרת של המדינה לקראת המצוקה המסתמנת בגז טבעי: משרד התשתיות הודיע באחרונה לשותפות ים תטיס של דלק ושל נובל אנרג'י האמריקאית כי הוא מגביל את המכירה של יתרת הגז הטבעי במאגר מארי B שמול חופי אשקלון. במכתב ששוגר לשותפות נמסר כי בכוונת שר התשתיות להורות להן לאחסן במאגר גז בנפח 5 מיליארד מ"ק (BCM) ולשריין אותו לטובת שימוש חברת החשמל בלבד. מדובר ביתרת הגז שחברת החשמל לא צרכה עדיין מן המאגר. זאת, לאחר שחתמה לפני שנתיים על הסכם מול ים תטיס לרכישת 5 BCM גז למשך חמש שנים, בהיקף כולל של כמיליארד דולר. רכש גז זה נועד לחפות על מציאות של מחסור בגז טבעי עבור תחנות הכוח של חברת החשמל בעקבות השיבושים באספקת הגז ממצרים והגידול החזוי בביקושים לחשמל. בגלל מיצויו הקרב של המאגר, בעוד שמועד הזרמת הגז ממאגר תמר אינו ודאי עדיין - הורה משרד התשתיות לדלק ולנובל לפתח שדה גז נוסף שגילו ב-2000 בסמוך. מדובר בשדה "נועה צפון" הממוקם על גבול המים הכלכליים של ישראל עם הרשות הפלסטינית.

השותפות במאגר תמר הודיעו על התחלת הזרמת הגז ממאגר הפינקלס, מאגר לוויין למאגר ים תטיס. ההזרמה צפויה להגביר את אספקת הגז לישראל בכ- 50%, בקצב ההזרמה הנוכחי. על פי ההודעה, עלות פיתוח המאגר הגיעה ל- 105 מיליון דולר, והיא תחסוך למשק 650 מיליון שקל בקיץ הקרוב. בהודעת דלק לבורסה נמסר גם כי בקרוב יפורסם גם דו"ח הרזרבות העדכני של המאגר. מאגר הפינקלס נקדח בהוראת משרד האנרגיה והמים, על מנת להגביר את אספקת הגז לישראל בתקופת הקיץ. בעבר טענו השותפות בים תטיס, נובל (47%) ודלק (53%) כי אין כדאיות כלכלית בהפקתו. ואולם, נוכח המחסור בגז בשל הפסקץ הגז המצרי והתדלדלות מהירה מן הצפוי של ים תטיס, הורה המשרד למפעילה, נובל אנרג'י, להפיק אותו. זאת, במקביל להוראה להפחית את השאיבה מהמאגר המרכזי בים תטיס בחודשי החורף, על מנת לשמור את יתרת הגז במאגר לקיץ, עת יגיעו הביקושים לחשמל לשיא. לאוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י מזרח ים תיכון, אמר: "אנו גאים להביא את באר הפינקלס לכדי פעילות. בשל לוח הזמנים הדוחק, החלטנו לנצל את אסדות הקידוח שלנו הפועלות במסגרת תכנית הקידוחים בים התיכון ולפרוש ציוד תת-ימי המיועד לפרויקטים גלובליים אחרים שלנו. באותו אופן אנו עובדים במלוא המרץ בכדי להאיץ גם את פיתוח באר נועה ".

"השותפות ב'לוויתן' משוועות לשותף בקנה מידה עולמי, ויש לכך סיבה טובה. המסקנות הסופיות של ועדת 'צמח' לעניין ייצוא הגז הטבעי מ'לוויתן' ו'תמר' פורסמו בסוף אוגוסט האחרו, ושלחו את מניות הסקטור לעליות שערים חדות. בדיוק באותו השבוע פורסמו בתקשורת בחו"ל דיווחים על כוונת טנזניה להקים בתחומה מתקן ייצוא גז נוזלי (LNG). השורה המטרידה באותם דיווחים מגיעה מכיוון העלויות. חלק משמעותי מתימחור מניות הגז מוטות הייצוא (בעיקר מניות 'לוויתן') קשור כמובן לעלויות הכרוכות בהקמה של תשתית הייצוא. אנליסטים בארץ מעריכים במודלים שלהם, כי עלות ההקמה ... כ-10 מיליארד דולר.  כעת נחזור לדיווחים על רצונה של טנזניה להפוך לשחקנית בתחום הגז הבינלאומי. ... עלות ההקמה של מתקן ההנזלה תעמוד על כ-1.5 מיליארד דולר לטון. במילים אחרות, אם נמשוך את הנתון הזה לישראל - "מספר הקסם" עולה ל-15 מיליארד דולר. מאגר לוויתן מוערך כעת באופן סחיר ב-3.6 מיליארד דולר (לפי שהינה שחקנית טהורה). ההערכה היא שכל תזוזה של מיליארד דולר כלפי מעלה בעלות הקמת מתקן ההנזלה במודלים של האנליסטים אמורה למחוק כחצי מיליארד דולר משווי ה'לוויתן'. לסיום נאמר גם, כי תהליך של הקמת מתקן שכזה עשוי לתרום לעליית שווי בגלל עניין של ירידה בסיכון."

משרד האנרגיה והמים (התשתיות לשעבר) הציב תאריך יעד לשותפות במאגר הגז הטבעי אור שמול חופי אשדוד, לפיו אם לא יתחילו להפיק ממנו עד ל-12 בפברואר, הוא יחזור לידי המדינה. זאת לאחר שהשותפות בו החליטו שלא לפתח את המאגר, חרף הנחיית הממשלה, שהגיעה על רקע המחסור בגז טבעי והחשש לעתיד הגז הורם לישראל ממצרים. בעלי הזיכיון העיקריים במאגר אור הן שותפויות הנפט של קובי מימון וחיים צוף ישראמקו, חנ"ל ונפטא) המחזיקות בכ-76.6% מן הזכויות במאגר, לצד רציו חיפושי נפט (12.3%), ושותפי מיעוט אחרים דוגמת פטרוכימיים (5.5%), אלון גז ודור כימיקלים (2.8% כל אחת). כפי שנחשף ב-TheMarker בחודש שעבר, 12 שנה לאחר שהתגלה מאגר הגז הקטן יחסית, טענו השותפות בו כי אין הצדקה כלכלית לפיתוחו המסחרי - אלא אם המדינה תבטיח להן כיסוי לכל הפסד או נזק שיגרם להן במהלך הפיתוח

שמונה שנים לאחר שהחל להזרים גז טבעי למשק הישראלי, הגיע מאגר הגז הטבעי מארי-B, שמול חופי אשקלון לסוף דרכו. ל-TheMarker נודע כי בשבועות האחרונים הפסיקה מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, את שאיבת הגז בשמונה מבין 10 בארות שנקדחו במאגר. הגז שנותר בשתי הבארות הנותרות יאזל בקצב השאיבה הנוכחי תוך שבועות ספורים. בשל כך, הורה משרד האנרגיה והמים לנובל להפחית פעם נוספת את קצב שאיבת הגז מהמאגר - זו הפעם הרביעית מתחילת השנה. תכלית ההוראה היא לפרוש ככל הניתן את הזרמת הגז מהמאגר למשק, כך שניתן יהיה להגביר חזרה את השאיבה בחודשי הקיץ, אז צריכת החשמל במשק מגיעה לשיאה. לפיכך, לאחר שאספקת הגז מהמאגר כבר הופחתה בחצי השנה האחרונה מ-660 אלף קוב לשעה ל-300 אלף קוב לשעה בלבד, תופחת השאיבה בימים הקרובים ל-150 אלף קוב לשעה בלבד - ותשלים ירידה של כ-78% באספקה. ביולי תוגבר השאיבה חזרה ל-350 אלף קוב לשעה ובאוגוסט-ספטמבר היא תועלה ל-450 אלף קוב לשעה. לאחר הקיץ, תופחת חזרה אספקת הגז לכמות מינימלית, עד לדעיכה הסופית של הגז במאגר. ההערכות המוקדמות בממשלה סברו כי הגז שבמאגר מארי-B ידלדל רק באמצע 2013, ולאחר שאלה עודכנו פחתה ההערכה לתחילת השנה הבאה. ואולם קריסת בארות בעקבות מילויין במים הביאה לצמצום מואץ יותר של האספקה, ולהקדמת מועד השאיבה הא

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

"משבר הגז המצרי ממחיש את התלות הגדולה של ישראל בעולם החיצוני לאספקת אנרגיה" - כך אומרת כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית. לדבריה "בישראל אין כמעט ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, למעט השמש. אין לכם הידרו כלל, ויש רק מעט שימוש ברוח לייצור חשמל. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר".

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים? רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר". - והיכן את רואה את הבעיה העיקרית? "בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק". - מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה? "המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. ב

משרד התשתיות הורה הערב (ג') לחברת לחברת אויל ישראל ושותפותיה להתחיל בפיתוח מאגר "אור" הנמצא בשטח חזקת מד יבנה ולהגיש את תוכניות הקדיחה והפיתוח של השדה עד ה-1 באוגוסט השנה, כך נכתבה בהודעה שפירסם המשרד. מד יבנה הינו רשיון הצמוד מצד אחד ל"ים תטיס" ומצד שני לרשיון "נועה".

נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י צ'ארלס (צ'אק) דוידסון צפוי להיפגש מחר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מטרת הפגישה אינה ברורה עדיין, אך יש לשער כי לנובל, השותפה בכל תגליות הגז הטבעי בישראל, נושאי שיחה רבים שהיא מעוניינת להעלות בפני ראש הממשלה, כמו הרגולציה המתגברת בתחום, שיתוף הפעולה עם קפריסין או זירוז התשתיות. בשנים האחרונות הפכו ביקוריו של דוידסון בישראל לתכופים יותר ויותר עם הפיכתה של ישראל למרכזית בפורטפוליו החברה האמריקאית. בינואר 2011 פגש דוידסון את ראש הממשלה במסגרת פגישת של ראשי חברות הגז עם נתניהו, בנוגע להמלצותיה הסופיות של ועדת ששינסקי להעלאת נתח המדינה בהכנסות הגז הטבעי הישראלי. קודם לכן נפגש דוידסון עם שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו ועם שר האוצר יובל שטייניץ. נובל אנרג'י היא השחקנית המרכזית בשוק הגז הטבעי בישראל, יחד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה. היא שותפה ומשמשת כמפעילה של כל תגליות הגז הטבעי בישראל - מאגרי ים תטיס המשמשים את ישראל כיום והולכים ואוזלים במהירות (47%), תגלית תמר שאמורה להתחיל לספק את צרכי ישראל מ-2013 למשך 15 שנים לפחות (36%), תגלית לוויתן הענקית (40%) שהשותפות מתכננות לייצא ותגליות קטנות נוספות אחרות. בנוסף, היא מחזיקה גם ברישיונות חיפוש בקפריסין ומצאה שם את מאגר אפרודיטה לפני מספר חודשים

חברת החשמל הודיעה אתמול על צעדים נוספים שאושרו באוצר במטרה לסייע לחברה. בין היתר, החברה תדחה את העברת ניכויי המס לעובדיה, כ-200 מיליון שקל, ותשתמש בהם לרכש דלק לתחנות הכוח. בנוסף ישוחררו עודפי גבייה של החברה, בסך 600 מיליון שקל, שהופקדו בחשבון שבשליטת רשות החשמל ונועדו לממן תוכניות חירום להקמת תחנות כוח. יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל צילום: תומר אפלבאום בנוסף, המדינה תערוב לגיוסים בסך 1.5 מיליארד שקל שיתקיימו בשבועות הקרובים, וכעת נבחנת אפשרות לעשות זאת בהלוואה בנקאית. כל זאת, במסגרת הסדר סיוע פיננסי לחברה, שיכלול גם העלאת תעריפי החשמל בכ-9% בשבועות הקרובים. עד יוני תפרסם חברת החשמל תשקיף כדי לגייס כ-5 מיליארד שקל נוספים בערבות המדינה. החברה, מצדה, תצטרך לקצץ את הוצאותיה ב-400 מיליון שקל בשנה, וכן להשתמש ב550 מיליון שקל מקרן חיצונית, הצוברת את הטבות העובדים. היום תתכנס מליאת רשות החשמל כדי לדון בצעדים שיינקטו כדי לכסות את עלויות ייצור החשמל הגבוהות של חברת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי. זאת, לאור הצורך לעדכן את הסדר הסיוע, שפורסם לשימוע בסוף ינואר. ההסדר המקורי כלל העלאה מיידית של תעריף החשמל ב-6.6% והמשך ייקור החשמל בשלוש השנים הקרובות עד לעלייה כוללת של 13.4%. ההסדר נוצר לאור המחסור בגז, הנובע מהידלדלות במאגר

עלות פיתוח מאגר תמר מוערכת בכ-2.5 מיליארד דולר, כאשר חלקן של השותפות הישראליות בקידוח - ישראמקו (28.75%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דלק קידוחים (15.625%) ודורגז (4%) - מסתכם ב-1.6 מיליארד דולר. לשם כך צריכה ישראמקו 870 מיליון דולר, והיא תצטרך להעמיד 20% מתוכו כהון עצמי - כאשר לאחרונה הנפיקה זכויות ב-113 מיליון שקל.

החלטת רשות ההגבלים העסקיים להקפיא את חוזי מכירת הגז הטבעי של שותפות תמר, מחשש לפגיעה בתחרות בענף האנרגיה, ממשיכה להכות גלים - ובעיקר לעורר את זעמם של לקוחות שכבר חתמו עם השותפות על חוזי הגז. "שותפות תמר זקוקה לחוזים כדי לסגור פיננסית את פרויקט הפיתוח, תחנות הכוח זקוקות לחוזים כדי לקום. איך יוקמו תחנות כוח אם בכל פעם קם רגולטור אחר ומבקש להתערב?", רטן אחד המקורות בענף האנרגיה. בשבוע שעבר עצרה רשות ההגבלים את ששת חוזי הגז שחתמה שותפות תמר עם חברת החשמל ועם יצרני החשמל הפרטיים במשק בטענה כי אלה מהווים לכאורה הסדר כובל, ולכן נדרשים באישור הרשות. הסיבה להחלטה נובעת מהקיבולת המוגבלת של צינור הגז הבודד כיום מתמר אל החוף - וחשש הרשות כי שותפות תמר ניצלו זאת בקביעת כמות הגז שיסופק ובאופן אספקתו, במחיר שישולם עבור הגז ובמשך שנות האספקה. ברשות ההגבלים חוששים כי ההסכמים שנחתמו לתקופות של כ-15 שנה ימצו את כושר אספקת הגז לשוק, ולכן יביאו להאמרת מחיר הגז, ולריצת לקוחות נוספים לחתום על חוזים, גם בתנאים קשים, ולו כדי לזכות במקום בצינור. "נראה שיש אינטרסים אחרים שעומדים מאחורי התערבות הרשות, מצד אלה שמעוניינים לתקוע את הלקוחות שהצליחו לשריין לעצמם מקום", אמר המקור בזעם. לשאלה אם אין מקום להתערבות הרגולטורים בכ

ממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, ד"ר מיכאל גרדוש, הורה הערב (ג') לחנ"ל (חיפושי נפט לישראל)ושותפותיה להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "אור", הנמצא בשטח חזקת מד יבנה ולהגיש את תוכניות הקדיחה והפיתוח של השדה עד לתחילת אוגוסט 2011. על פי ההערכות, במקום בסביבות 1 BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי

"הכנסות של כ-140 מיליארד שקל צפויות לממשלה מתמלוגים מגז ונפט בערכים נומינליים מהאתרים "תמר", "ים תטיס", ו"נעה". אומר היום החשבונאי הראשי באגף החשכ"ל, יהלי רוטנברג שציין כי "החשבונאות היא שמרנית ולכן את מאגר "לווייתן" לא הכנסנו. האומדן מבוסס רק על תמלוגים בלי מס רווחי יסף".

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

מבוכה בקרב שותפויות קידוח "לוויתן": נובל אנרג'י, השותף האמריקני ומי שאחראית על תפעול הקידוח, פרסמה היום (ב') עדכון ראשוני על רזרבות של 17 TCF (טריליון רגל מעוקב) במאגר הגז, לעומת 16 TCF בעדכון הקודם. זמן קצר לאחר מכן הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה: "הפרסום של נובל לא על דעתנו".כך מדווח גלובס.  בשוק ציפו ל-19-20 TCF, כך שהנתונים של נובל אנרג'י נחשבים לכאכזבה. עם זאת, יש לציין כי ייתכנו עדכונים נוספים מצד נובל אנרג'י בהמשך וכי הטווח שמסרה נובל עומד על 14-20 טריליון רגל מעוקב. רציו ( 34.1 +1.19% ) (15%), דלק קידוחים ( 1355 -0.07% ) ואבנר ( 231.7 ) (22.25% כל אחת) שותפות בקידוח לצד נובל אנרג'י. מניית רציו הגיבה במחיקת עלייה של כ-6%. עם זאת, פחות משעה לאחר הפרסום של נובל אנרג'י, הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה לבורסה, לפיה הפרסום של נובל לא על דעתן ו"לא נעשה על פי הכללים". המסחר במניות הופסק. "הנתונים שהציגה נובל לא הוכנו על פי כללי המערכת לניהול משאבי פטרוליום (SPE-PRMS), אינם בהתאם להנחיית הגילוי בנוגע לפעילות חיפושי נפט וגז שפורסמה על ידי רשות ני"ע והם אינם על דעת השותפות, הנהלתה או בעלי השליטה בה", כתבה רציו בהודעה לבורסה, הודעה דומה לזו של דלק קידוחים ואבנר. השותפות בישראל ממליצות למשקיעים להמתין לדוח המלא של נובל אנרג'י, שיפורסם תוך כחודש�

"ועדת הכלכלה דנה בעניין ההסדר הכובל לכאורה שקיים בין בעלי מאגרי הגז תמר ולווייתן; יחימוביץ': "החיוב למכור את מאגרי הגז הקטנים הוא לעג לרש. "זה לא כריש. זה מאגר סרדין""

"...אולם, מאז חיבור מאגר הגז "תמר" לחוף הישראלי בסוף מרץ השנה, נרשם גידול תלול בהיקף צריכת הגז הטבעי. בימים מסויימים כבר הגיע הצינור מ"תמר" למלוא הקיבולת שלו, מוקדם בהרבה מהתחזיות. צריכת הגז של המשק הישראלי צפויה לגדול משמעותית בשנים הקרובות, כך שבהיעדר מקורות אספקה נוספים על "תמר" צפוי מחסור בגז במשק כבר בשנה הבאה." אבל היזמים ממשיכים להתבכיין על כך שאין שוק לגז ולכן חייבים ליצא...