Group items tagged

שיא ארה"ב, ברק אובמה, חזר היום (שבת) על קריאתו לסיים את הקלות המס בהיקף מיליארדי דולרים לחברות הנפט, ובמקום זאת להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. "ארה"ב לא חייבת להעניק הקלות מס בשווי 4 מיליארד דולר לחברות הנפט שגורפות רווחים של מיליארדי דולרים, כאשר מחירי הדלק עלו למעל 4 דולר לגלון ברחבי המדינה", אמר אובמה בנאומו השבועי ברדיו ובאינטרנט. לדבריו, בעוד עליית מחירי הדלק משמעותה כאב אמיתי למשפחות ליד המשאבות, משמעותה גם רווחים גדולים יותר לחברות הנפט. "בזמן שחברות הנפט מייצרות רווחים גבוהים ואתם סובלים ממשאבות הדלק, אנחנו עוברים על התקציב הפדרלי ובוחנים אילו הוצאות עדיף שנוותר עליהן, הקלות המס האלו לחברות הנפט אינן צודקות". אובמה טוען שבמקום זאת הממשל צריך להשקיע בפיתוח משאבי אנרגיה חדשים וטכנולוגיות חסכוניות באנרגיה. "אני מסרב לקצץ בתחומים כמו אנרגיה נקיה שיכולים לעזור לאמריקה לנצח", הדגיש אובמה.

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

..."לנדאו נשאל מה ראוי והשיב, כמו פודל של טייקון, שיצוא עדיף כי בלעדיו הטייקונים לא יפתחו את שדות הגז. ואז לא רק שלא יהיה יצוא, אלא גם לא יהיה גז לשימוש מקומי. לנדאו, ולא בפעם הראשונה, מטעה את הציבור. אין כל קשר בין היצוא ובין ההפקה לשימוש מקומי. יכול היה הלנדאו, באמצעות הצמח, להודיע כי לא יהיה יצוא גז טבעי, וכי בעל זיכיון שלא יפיק גז טבעי בתוך שנה ייאבד את הזיכיון שלו. וכדי למנוע לזות שפתיים של אנשי ימין וחסידי "הקניין הפרטי" כל שקל שהזכיינים הוציאו עד לאותו מועד יושב להם בתוספת ריבית שמשלם החשב הכללי על חובות המדינה. אז מה עושים? במצב כזה יש לזכיינים שתי אפשרויות: לא להפיק גז, לקבל את כספם בחזרה וללכת הביתה. או כן להפיק גז ולהפיק רווחים מישראל על פני 50 השנה הבאות. או אז הם גם קושרים את גורלם בגורל ילדינו. אבל לנדאו מעדיף להטעות את הציבור ולהלך אימים שלא יהיה גז. הרי,  בתוך שנה לכל היותר,  תמצא הממשלה מישהו אחר שיפיק את הגז מהים, ובא לציון ולילדיו הגואל. רבים בעולם יקפצו על המציאה.הרוסים - לדוגמא - ממש מתחננים להיות שותפים ויש עוד.. אבל אל דאגה, הטייקונים הקיימים היו מתבכיינים ועושים את העבודה בעצמם. כי רווח ולו של אגורה עדיף על אפס רווח. וזה הרי מה שטוב בקפיטליזם. ומה יהיה על המס? תקבולי המס ייפרשו על פני 5

מדינה זקוקה למקורות אנרגיה בכדי לשנע את כלכלתה. מעצמות כמו סין וארצות הברית צורכות בכל רגע נתון נפט וגז בכמויות עצומות. בהיעדר מקורות חלופיים ויעילים, לתעריפי מקורות האנרגיה המסורתיים השפעה ישירה ומהותית על הכלכלה העולמית. גילויי הגז הניכרים שהתגלו לחופי ימה של ישראל הציבו אותה כשחקן בשוק הגז הבינלאומי. הגז, שאמור לספק את צרכי האנרגיה של ישראל בעשרות השנים הקרובות יכול להכניס לה רווחים. מצד שני הגילוי הוביל גם למתחים עם המדינות השכנות הקוראות לבעלות על חלק מהתגליות. מושב הדיון "מקורות האנרגיה: מתח גבוה", שייערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס" במעמד שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו יעסוק במקומה של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי לאור הגילויים האחרונים. בנוסף, משתתפי המושב ינתחו כיצד משפיעים מחירי האנרגיה על הכלכלה העולמית. ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית IEA ; ד"ר דיוויד וורמסר, מייסד Delphi Global Analysis Group המתמחה בניתוח סיכונים גיאופוליטיים בדגש על פיתוח אנרגיה; לילנד טייט, נשיא ATP Oil & Gaz corp ; ד"ר אדוארד לואיס מורס, ראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה, Citigroup ; סולון קסיניס, ראש מחלקת האנרגיה, במשרד התעשייה, המסחר והתיירות של קפריסין; יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ויגאל לנדאו, מנכ"ל רציו

אחד האזורים העניים בעולם הוא גם ביתו של מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שהתגלה בעשור האחרון, שמושך אליו משקיעים רבים - מאיל הפלדה לקשמי מיטאל ועד לענקית האנרגיה Royal Dutch Shell.   חברת הנפט האיטלקית Eni SpA וחברת הנפט הטקסנית אנדרקו פטראוליום מצאו מאגרי גז בשווי של כ־800 מיליארד דולר במעמקי האוקיינוס ההודי ליד מוזמביק. שווי המאגר הוא פי 36 מגודל כלכלתה של מוזמביק, שמדורגת במקום ה־213 מתוך 227 מדינות בהכנסה לנפש. גם בטנזניה השכנה נמצאו שדות גז ענקיים והקידוחים בקניה צפויים לעלות השנה הילוך.   שדות הגז שנמצאו גדולים מספיק כדי לפתח תעשיית יצוא של גז טבעי נוזלי (LNG), ובכך לפתוח מקור אספקת אנרגיה לכלכלות הצומחות בקצב המהיר בעולם - הודו וסין. הם גם מעוררים עניין רב בקרב חברות הנפט והגז הגדולות בעולם, שגרפו רווחים עצומים במשך עשרות שנים בזכות פרויקטים של LNG. אקסון מוביל, של ובריטיש פטרוליום (BP) הן כיום מפעילות הפרויקטים הגדולים ביותר של LNG בעולם.

בקיץ האחרון סערה הארץ: מחאת הקוטג' הצליחה לעצור את האמרת מחירי המזון והורידה את הנהלות תנובה וחברות המזון האחרות על הברכיים. בשבוע שעבר אף התבשרנו כי בכוונת רשות ההגבלים העסקיים להגיש כתבי אישום נגד מאפיות בגין תיאום מחירים המונע תחרות. ואולם כל אלה בטלים בשישים לעומת העיוות שיוצר מונופול הגז הטבעי. בשל החבלות החוזרות ונשנות בצינור הגז המצרי והפסקת הזרמת הגז לישראל, נותרה שותפות תמר ללא מתחרים במשק. בהיותה ספק הגז היחידי, דרשה השותפות מחברת החשמל מחיר גבוה מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות לפני שנתיים. חברת החשמל סברה כי השותפות מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר חדש לגז הטבעי, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. המדינה לא התערבה, והשותפות הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר מופקע בעסקה שהיקפה עשוי להגיע ל-16 מיליארד דולר ב-15 השנה הבאות. קידוח תמר צילום: אלבטרוס מדובר ברווח עצום נוסף לחברות השותפות בתמר על חשבון הציבור, שייאלץ לספוג את התייקרות החשמל. מחיר הגז הגבוה יפגע גם באינטרסים סביבתיים, שכן הוא יעכב את המעבר של מפעלים פטרוכימיים, חברות תחבורה, בתי מלון ותאגידים אחרים לשימוש בגז, המזהם פחות מפחם, סולר ומזוט. בנוסף לכך, העלייה במחירי החשמל תב�

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

שותפויות החיפושים המשתייכות לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה - אבנר (   225.1     -2.55% ) ודלק קידוחים (   1295     -2.78% ) , פרסמו היום את דוחותיהן לרבעון השלישי, בו רשמו רווחים גבוהים הודות לאספקת גז מוגברת ממאגר "ים תטיס", על רקע הפסקת הזרמת הגז לישראל ממצרים על ידי EMG. ההכנסות ממכירת גז של שתי השותפויות הסתכמו בכ-51 מיליון דולר כל אחת, עלייה של כ-68% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר השתיים מכרו בתקופה זו גז בהיקף של 1.4 BCM (מיליארד מטר מעוקב), גידול של 27% מהרבעון המקביל. עם הגידול בהכנסות גדלו גם התמלוגים אותם שילמו השותפויות למדינה, וכך כל אחת מהן שילמה ברבעון האחרון היטלי רווחי נפט בהיקף של 7 מיליון דולר. בשורה התחתונה הרוויחו אבנר ודלק קידוחים 29 מיליון דולר כל אחת, עלייה של כ-56% ביחס לרבעון המקביל ב-2010. מלבד עצירת הזרמת הגז ממצרים, נבע הגידול ברווח גם ממחיר גבוה יותר בו נמכר הגז, כתוצאה מהסכמי SPOT עם חברת החשמל. מתחילת השנה, הסתכם הרווח של אבנר ודלק קידוחים בכ-53 מיליון דולר כל אחת, עלייה של כ-24% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

מחיר הגז הטבעי שהסכימה חברת החשמל לשלם לשותפות במאגר תמר מופרז, וגבוה פי ארבעה מעלות הפקת הגז לשותפות - כך טוענים כלכלני הפורום הישראלי לאנרגיה, בשיתוף העמותה לכלכלה בת קיימא. הדברים נכתבו בחוות הדעת שהגיש הפורום לרשות החשמל במסגרת השימוע שנערך בנושא חוזי הגז שעליהם חתמה שותפות תמר מול לקוחות הגז במשק. את חוות הדעת כתבו נועם סגל, ד"ר שחר דולב, דרור רשף וג'ון קגן. קידוח תמר צילום: אלבטרוס לפי חוות הדעת, על הממשלה להטיל פיקוח על מחיר הגז במשק, וכן לפרסם לציבור את תנאי החוזה ואת תנאי החזקה של תמר, כדי להעמיד את השיקולים השונים שנשקלו לבחינת הציבור. רשות החשמל תדון היום בחוות הדעת שהוגשו לה במסגרת השימוע, לאחר שזה הסתיים בשבוע שעבר. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה ועדת ששינסקי למאגר דוגמת תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU, כשהשקעה נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU, ואילו מכירה מהירה יותר של הגז תביא לפי החישובים לעלות הפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, לעומת זאת, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים למיליון BTU (5.35 דולרים במונחים עכשוויים). בהת

סוף העשור הראשון של שנות האלפיים הביא עמו בשורה מורכבת לארגונים החברתיים. המשבר הכלכלי שפרץ ב-2008 יצר מציאות כלכלית חדשה, והונאת הענק של ברנרד מיידוף הפכה את המגזר השלישי בישראל למגזר שנפגע יותר מכל מהמשבר הכלכלי העולמי. כ-74% מארגוני המגזר השלישי דיווחו על ירידה של כ-30% בהכנסותיהם בעקבות ירידה במקורות המימון הפילנתרופיים, וכ-30% מהארגונים דיווחו על ירידה של כ-52% בהכנסות ממקורות ממשלתיים. אחד מכל שבעה ארגונים נמצא בסכנת סגירה, לפי מחקרה של רחל בנזימן. 67% מהארגונים שהצליחו לשרוד מדווחים על קיצוץ של 41% בממוצע בתקציביהם. לפי אותו הדיווח, היקף התרומות צנח בכ-28% בממוצע. המספרים אינם מותירים מקום לספק: בעוד המשק הצליח לעבור את המשבר הכלכלי בשריטות קלות, המגזר השלישי נכנס לסחרור מסוכן, שספק אם הצליח להיחלץ ממנו. עמותות רבות הפנימו את המסר ואין הן מסתמכות עוד על מקורות חיצוניים ותרומות, אלא משדרגות את המודל העסקי שלהן כך שיאפשר להן יציבות וחוסר תלות. כך, למשל, ארגון שנהג לתת שירות לקהל היעד שלו ולקבל את המימון ממקור חיצוני נאלץ לשנות את מודל ההפעלה שלו, כך שהוא מצמצם את הפער בין מקורות ההכנסה למקבלי השירות - ומוצא דרכים לגבות תשלום עבור השירות שהוא נותן. כך צמחו מיזמים כמו "קפה קפיש" במרכז "נא לגעת", כישור�

"אני מאמין שבית המשפט ידחה את העתירה לבג"צ להחרגת קידוח 'תמר' מחוק התמלוגים ומיסוי רווחים מקידוחי גז ונפט", כך אמר הבוקר פרופ' איתן ששינסקי שהיה הדובר במרכזי בכנס היסוד של הקיבוצים המתחדשים (המופרטים) המתקיים בסמינר אפעל ברמת אפעל. פרופ' ששינסקי עמד בראש הוועדה הציבורית לבחינת המיסוי והתמלוגים שישלמו מפיקי הנפט והגז ממשאבי הקרקע והים שבשליטת המדינה. ששינסקי אמר את הדברים בתגובה לעתירה לבג"צ שהגישה ישראמקו, שותפות מוגבלת לחיפושי נפט וגז שבשליטת חיים צוף. בכנס הקיבוצים שנערך היום משתתפים 350 נציגי 2005 קיבוצים מתחדשים בתנועה הקיבוצית, המהווים כ-75% מכלל קיבוצי התנועה הקיבוצית.

שר האוצר יובל שטייניץ התבטא בחריפות בדיונים בצמרת האוצר נגד כוונת חברות הגז להעלות את המחירים. הוא אמר,כפי שמדווח גד ליאור ביומון ידיעות אחרונות כי "מדובר בניסיון לניצול ציני של המצב כדי לזכות בעוד רווחים מצד חברות הגז,וכולם מבינים למה בדיוק אני מתכוון.לא יעלה על הדעת שבשל המצב שנוצר במצריים,ובעקבות החבלות בקו צינור הגז לישראל ומדינות אחרות,ינצלו חברות הגז כאן בארץ את היותן מונופול,כדי להעלות את המחירים. לא ארשה העלאות מחירים שבסוף יתגלגלו על צרכני החשמל בישראל.הם כבר משלמים מחיר גבוע מספיק ולא נרשה שיעלו להם את המחיר.בטח שלא במצב הנוכחי. "אני דורש לבחון כעת הטלת פיקוח על המחירים כולל הכרזה על מונופול בתחום הגז.עלינו למנוע את העלאת המחיר המתוכננת על גבם של אזרחי המדינה".  

"המדינה היא המרוויחה העיקרית במקרה של עליות במחירי הגז הטבעי" כך עולה מתחשיבים שנערכו על ידי רו"ח יהושע נסים, שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום נפט וגז, "נמצא כי שיעור חלקה של הממשלה בהכנסות מפרויקטים של נפט וגז עולה, ככל שחלה עלייה במחירים, ועשוי להגיע לכ-80%". לדבריו, "תקבולי המדינה מהפרויקטים כוללים 3 מרכיבים עיקריים: תמלוגים בשיעור 12.5% מהמכירות, היטל החל על פי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 שחוקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ומס הכנסה על הרווחים מהפרויקטים (לגבי יחידים, מס הכנסה כולל ביטוח לאומי עשוי להגיע ל-57%). בקשר לכך, ייאמר כי צריכת גז על ידי חברת חשמל משפיעה משמעותית על הכנסות המדינה על ידי גביית המסים הנ"ל זאת לעומת צריכת חומרים חליפיים על ידי חברת חשמל כגון פחם או מזוט אין בה כדי להשפיע על הכנסות המדינה". רו"ח ניסים מציין כי "השיעור הכולל של תקבולי המדינה (תמלוגים, היטל ומס הכנסה) מרווחי נפט עולה ככל שהמחירים עולים, מאחר ושיעור ההיטל שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט הינו הדרגתי והוא עולה ככל שרמת הרווחים של הפרויקט עולה. "על פי המנגנון שקבעה ועדת ששינסקי, שיעור ההיטל אינו אחיד. ההיטל נגבה לראשונה לאחר החזר ההשקעה בקידוחים ובהקמת הפרויקט, והוא עולה הדרגתית מ-20

האם ישראל חשופה לאסון אקולוגי בקנה מדינה עולמי. פרופ' צבי בן אברהם, גיאופיזיקאי בכיר, מתריע כי "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי האפשרי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה מול חופי ארצות הברית" לדבריו, " הסיכון קיים, אבל אין כוח אדם שיחקור אותו" יעל דראל פורסם:  19.05.11, 11:45 שתף "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי הפוטנציאלי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה במפרץ מקסיקו, שכן אנו ממוקמים בתוך אגן טבעי ואין יציאת מים עמוקים החוצה", כך מתריע היום (ה') הגיאופיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם, מנהל בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.   הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה   בן אברהם אמר את הדברים במהלך כנס שבוחן את ההשלכות של קידוחי הגז הטבעי על הסביבה הימית, שמתקיים באוניברסיטת חיפה. בן אברהם, שבעבר עמד בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית ובחנה את הנושא של קידוחי הנפג והגז, התריע עוד כי גם מבחינה אקדמית ישראל איננה ערוכה כלל להתמודדות עם הנושא.   מחקר ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה / צבי לביא המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אי

ד"ר שלמה ולד: "כל הגז שיהיה יספיק לנו ל-50 שנה"07:33 18.09.2011 מאת: אבי בר-אלי<ר חברת החשמל, יפתח רון טל, שהעריך כי �

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

בכירים בעולם העסקים בבריטניה מפעילים לחץ על שר האוצר, ג'ורג' אוסבורן, לשקול מחדש את העלאת המס המתוכננת על חברות הנפט. היום פירסמה קבוצה של רואי החשבון הבכירים בבריטניה דו"ח, שהוזמן על ידי משרד האוצר, לפיו ההעלאה המפתיעה של המס על רווחים מקידוחי נפט בים הצפוני שכלל אוסבורן בהצעת התקציב שלו תזיק לתחרותיות של בריטניה. במקביל, הבית התחתון בפרלמנט הבריטי החל היום לדון בפרטי הצעת התקציב. לפי הדו"ח שהזמין משרד האוצר ונועד לסייע לחברי הפרלמנט לגבש עמדה, העלאת המס מ-20% ל-32% צפויה להפוך את הקידוח בים הצפוני לאטרקטיווי פחות. חברי הפרלמנט צפויים גם לשמוע עדויות מפי בכירי מגזר הנפט. סנטריקה, החברה האם של בריטיש גז, איימה בסוף השבוע להשבית שדה גז ממערב לאיים הבריטיים, כיוון שלדברי החברה, העלאת המס תהפוך אותו לבלתי רווחי. לטענת החברה, יהיה זול יותר לרכוש גז בשוק הסיטוני מאשר להפעיל את שדה הגז מורקמבה, שסגור כעת לרגל תחזוקה, אך לרוב מייצר 6% מצורכי הגז השנתיים של בריטניה.