Group items tagged

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מבקש מראש הממשלה, בנימין נתניהו שיפעל להקצאת תקציב שיאפשר היערכות למניעת אסונות סביבתיים באסדות הגז בים התיכון. במכתב ששיגר לנתניהו בסוף השבוע, לקראת דיון שעתיד להיערך מחר (א') בישיבת הממשלה על בעניין הכנסות המדינה ממשאבי הגז והנפט, כתב ארדן כי "הקצאת המשאבים נדרשת למשרד להגנת הסביבה כדי לפקח על תעשיית חיפושי הגז והנפט, שיאפשרו מניעת אסונות סביבתיים וכלכליים כדוגמת אסון מפרץ מקסיקו. במצב הקיים, למשרדי אין את האמצעים המינימאליים, דוגמת ספינת פיקוח שמסוגלת להגיע ולבצע ביקורת במאגר לוויתן". בהמשך מכתבו לנתניהו, כותב ארדן כי "ישראל נכנסת לעידן חדש של הפקה מסיבית של משאבי טבע בים, שיגדילו משמעותית את הכנסות המדינה ולצד התועלת הצפויה- אנו מחויבים בהיערכות לתקלות שיש להן פוטנציאל לפגיעה דרמטית במשק וזאת, מלבד הפגיעה האקולוגית הקשה". לטענת ארדן, מקרים שאירעו בעבר ברחבי העולם מעלים את הצורך בהיערכות מוקדמת לתקלות ובהקמת מנגנון מעקב ופיקוח ראוי. במכתבו לנתניהו, מזהיר השר להגנת הסביבה כי תקלה בפעילות באסדות שתוביל לזיהום הים התיכון- יכולה להוביל את ישראל לפגיעה אנושה בשל החשש לתביעות ענק מצד כל המדינות שחופיהן יזדהמו: "למרות אמצעי הזהירות והמניעה שננקטים, לא ניתן למנוע �

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

שיא ארה"ב, ברק אובמה, מתמודד עם לחץ ציבורי עקב העלייה במחירי הדלק, ביחד עם תלונות מצד הרפובליקנים ומנהיגים עסקיים שטוענים כי המדיניות שלו מגבילה את הפיתוח של מקורות אנרגיה מקומיים. עקב כך, הנשיא האמרקיני הודיע היום (שבת) כי הממשל יפעל להגדלת תפוקת הנפט של ארה"ב. "אין ספק שהעלייה במחירי הדלק הינה אחת מהבעיות הגדולות ביותר שלנו החודשים האחרונים היתה", אמר אובמה במהלך הנאום השבועי שלו לרדיו והאינטרנט. הנשיא הודיע שהממשל יפעל להגברת הקידוח באלסקה ע"י הצעת עוד רשיונות קידוח באיזור. בנוסף, אובמה ציין כי הממשל יעניק תמריצים לחברות על מנת להאיץ את קצב הקידוח והארכות לחוזי הקידוח הקיימים באלסקה ובמפרץ מקסיקו. נזכיר כי בשבוע שעבר אמר אובמה שעל ארה"ב להפחית את ייבוא הנפט בשליש עד 2025: "במקרה הזה - הכלכלה שלנו תהיה פחות פגיעה לתנודתיות הגבוהה במחירי הנפט".

בתביעה, שהגישה לבית המשפט הפדרלי בניו אורלינס, דרשה BP פיצויים בסך 40 מיליארד דולר לפחות מטראנסאושן, בטענה כי כל מנגנון ביטחון וכל מכשיר שנועד לשלוט ברמות הלחץ באסדה Deepwater Horizon כשלו ברגע האמת וגרמו לדליפת הנפט הגרועה ביותר בתולדות ארה"ב. BP תובעת גם את חברת קמרון אינטרנשיונל בטענה כי סיפקה לה מנגנון אל-כשל פגום, שהגדיל בצורה משמעותית את הסכנה לתקלות. שתי החברות הגישו בעצמן תביעות נגד BP. בשנה הבאה צפוי להיפתח משפט פדרלי שיקבע מי מהחברות אשמה באסון וכמה כל אחת תידרש לשלם כפיצויים לקורבנות, לממשלת ארה"ב ולחברות האחרות.