Group items tagged

"ג'ון הופמייסטר, הנשיא לשעבר של שלוחת ענקית האנרגיה העולמית רויאל דאץ'-של בארה"ב, נפגש בשבוע שעבר בירושלים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם חדשים לגמרי במשחק הזה, והלקח בתעשייה הזו הוא שנדרש זמן וניסיון כדי לדעת באמת לדעת כמה גז יש לך", הוא אומר, לקראת הגשת הדו"ח הסופי של ועדת יצוא הגז (ועדת צמח). "כל מדינה ריבונית שיש לה הזדמנות לדאוג לעתיד האנרגיה שלה, צריכה לדעת מה היא נדרשת לעשות כדי להתקדם לקראת ביטחון אנרגטי". בראיון ל-TheMarker, הופמייסטר לא משאיר ספק באשר להמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יותר ממחצית מכמות הגז שתגלה ישראל לחופיה תופנה ליצוא: "לפני שמכריעים בנושא היצוא, ישראל צריכה להבין כמה גז יש לה, ואת זה אתם עדיין לא יודעים, כי זה מוקדם מדי. הקידוחים עדיין בשלב ראשוני והאומדנים לא אמינים", הוא אומר. "לא כל מה שיש באדמה ניתן להפיק. כדי לוודא כמה גז יש לכם, צריך יותר קידוחים, יותר ניתוחים סטטיסטיים וגיאולוגיים, ויותר ניסיון ממה שיש בישראל. זה מוקדם מדי להתחייב לשוק של יצוא, כשעדיין מנסים לברר כמה גז יש בכלל". כיצד הגיב ראש הממשלה נתניהו לטיעוניך? "נתניהו גילה עניין רב. ראיתי שיש אצלו רצון לקבל החלטה שתהיה טובה לישראל, והרעיון של שימוש בגז טבעי כדי להשתחרר מהתלות בנפט סיקרן אותו מאוד. הנקודה העי�

"ממצאים ראשוניים מאכזבים בקידוח "מירה": ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי עד כה לא התגלו בקידוח סימני גז משמעותיים, בניגוד לציפיות המוקדמות. על פי המידע, הקידוח הגיע לעומק של מעל ל-4,600 מטר, עומק שבו ציפו הגיאולוגים למצוא סימני גז משמעותיים. לפי הערכות, שכבת המטרה של הגז אמורה להימצא בעומק 4,000 עד 4,500 מטרים, כולל עומק הים. השלכות על כל שוק החיפושים הממצאים המאכזבים מעמידים את היזמים בפני אפשרות ממשית לכישלון הקידוח - כישלון ראשון במימי ישראל לאחר סדרת הצלחות רצופה, שהחלה עם תגלית "תמר" ב-2009. צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין ( 28.6     -8.33% ) השותפה ב"מירה", העריך בעבר כי לכישלון ב"מירה" יהיו השלכות קשות על שוק החיפושים ואפשרויות גיוס ההון. גם הכשרה אנרגיה ( 62.8     -8.59% ) של עופר נמרודי שותפתה בקידוח. "מירה" סומנה כמקור אפשרי לתחרות מול הדומיננטיות המוחלטת של קבוצת דלק ונובל אנרג'י, המחזיקים בכל המאגרים. יודגש, כי עדיין מוקדם לקבוע שהקידוח נכשל. האפשרות כי יימצא מאגר גז מתחת לנקודה שאליה הגיע הקידוח עדיין קיימת. כמו כן, ייתכן כי הבדיקות החשמליות (לוגים) יעידו על הימצאות גז בכמויות מסחריות. מלבד מטרת גז אמור הקידוח ב"מירה" להגיע גם למטרת נפט הנמצאת בעומק 5,200 מטרים."

התפתחות ראשונה בעקבות החלטתה הדרמטית של המדינה להתערב בכשל שנוצר בשוק הגז הטבעי: ל-TheMarker נודע כי חברת החשמל הודיעה ביום חמישי לשותפות תמר כי החליטה להקפיא את המשא ומתן לרכישת הגז מהמאגר. ההודעה הועברה גם לידיעת משרדי הממשלה ורשות החשמל. השעיית המגעים לא הוגבלה בזמן, ונומקה בצורך "ללמוד" את החלטת רשות החשמל מהשבוע שעבר. בחברת החשמל סירבו להתייחס לדברים. מליאת הרשות החליטה לפני כשבוע כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. כלומר, תעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי. אם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. בכך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. בדצמבר 2009 חתמו חברת החשמל ושותפות תמר על מסמך כוונות לרכישת 2.7 מיליארד מ"ק גז ל-15 שנה בהיקף 9.5 מיליארד דולר. מחיר הגז היה 4.5-5 דולרים למיליון BTU. ואולם, לאחר חצי שנה שבה הקפיאה שותפות תמר את המשא ומתן בין הצדדים, בין היתר, לאור דיוני ועדת ששינסקי - דרשו לפני חודשיים השותפות מחברת החשמל לייקר את מחיר הגז ב-35%-40% לטווח של 6-6.5 דולרים למיליון BTU. המשמעות המיידית של דרישה זו היא לפיכך יי�

הרעיון שהמדינה תרכוש גז מהשותפויות הקיימות אינו חדש, ולמעשה הוא צורף כדעת מיעוט של משרד התשתיות במסקנות הסופיות של ועדת ששינסקי. משרד התשתיות רצה לעזור לשותפויות הגז לייצר תזרים מזומנים יציב ולאורך זמן, מה שיעזור להן לפתח את הפקת הגז מהמאגרים תמר ולווייתן, שעלות ההפקה מהמאגרים שם נעה בין 3.5 ל־6 מיליארד דולר, בהתאמה.   על פי דעת המיעוט, על המדינה להתחייב לרכוש גז בהיקף של כ־50 BCM (מיליארד מ"ק) לתקופה של עשר שנים, כמות שגדולה פי תשעה מהצריכה הארצית שנרשמה בישראל ב־2010. עם זאת, כוונת המהלך הנוכחי היא הפוכה והיא אינה נועדה ליצר תזרים מזומנים עבור שותפויות הגז. בשלב הראשון המדינה בוחנת רכישה של 10 BCM גז טבעי, וגם זאת לתקופה מוגבלת ועד שיפותחו שדות הגז האחרים.   מבדיקת "כלכליסט" עולה שרכש הגז יבוצע על ידי החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז) שפועלת היום בתחום הקמת מערכת חלוקה והולכה של גז טבעי למקומות שונים בארץ. הרעיון נבחן בימים אלו ברמה המשפטית כיוון שמדובר בהתערבות חריגה של המדינה בשוק הגז הטבעי, והיא מצביעה לכאורה על כשל חמור שקיים בו. הבדיקה אמורה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי של 2011.   

"מתקן הנזלת גז עצום בגדולו מוקם בימים אלו בקטאר על ידי חברת "Shell" בעלות של 19 מיליארד דולר.  בקטאר רואים את הגז הטבעי למטוסים כיעד עליון בשל מספר סיבות: סיבה ראשונה היא הוזלת מחירי הטיסות והגברת התחרותיות. סיבה שנייה היא הפחתת פליטות באופן משמעותי ועמידה ביעדי המיסוי הירוק. סיבה שלישית היא הפחתת גזי החחמה שנחשבים לאחד הגורמים המובילים להתחממות הגלובאלית. על פי דיווח של חברת "Shell" בימים אלו מותקן מתקן הזנה של גז טבעי נוזלי למטוסים בשדה התעופה בדוחה, בירת קטאר.  מנכ"ל חברת "קטאר איירליינז", אקבאר אל באקר,  התראיין ל"ניו יורק טיימס" ואמר כי גז טבעי סביבתי בהרבה ביחס לדלקים המבוססים על נפט. "אין בו גופרית, מה שאומר שהוא לא פולט גופרית דו חמצנית (הנחשבת למזהמת במיוחד) והוא פולט הרבה פחות גזי חממה". "

""מחיר החשמל בישראל נמוך באופן יחסי למדינות אחרות", כך אמר היום אורן משה, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר. משה דיבר בכנס המכון לאנרגיה וסביבה. לדבריו "המחירים הם ברמה שלא מצליחה לענות על הצרכים של מי שמקים את רשת החשמל. נוצרת שחיקה בהון העצמי של חברת החשמל וקושי לגייס הון ואתה משלם את זה דרך המס, כי כשממשלת ישראל מאפשרת לחברת החשמל לגייס חוב בערבות מדינה אז אתה משלם על זה כסיכון". הוא הוסיף כי "הפגיעה ביכולת חברת חשמל למלא את תפקידה כספק שירות חיוני היא המוטיבאציה שלנו לצאת לרפורמה בחברה". משה סירב להתייחס לשאלה האם הרפורמה תוזיל את מחירי החשמל ואמר כי "הליכה למשק יצרני חשמל פרטיים מוצדקת כדי להקטין את טווח הרגולציה על המחיר. בסוף יושבים שניים-שלושה או עשרה פקידים מוכשרים ככל שיהיו והיכולת שלהם לבנות תעריף שיכסה את העלויות מאד מוגבלת. בחלק מהמקרים מישהו ירוויח הרבה כסף ובחלק מהמקרים מישהו ישחק את ההון העצמי שלו"." ... ד"ר שלומי פריזאט, הכלכלן הראשי הפורש של הרשות להגבלים עסקיים, אמר כי "יש משקיעים מסוג מסויים שבכל מקום שהם שמים מקדח יוצא גז ויש משקיעים מסוג אחר שלא בכל מקום מצליחים להוציא גז. היו אצלנו דיונים על הרישיונות של דלק ונובל אנרג'י. נושא ההולכה הוא סוגיה קריטית כי אין לנו היום מי שיקבע מה

"הממשלה תתבקש לאשר היום (א') תוכנית שאפתנית של הוועדה לתחליפי נפט שבמסגרתה עד שנת 2025, 60% מהשימוש בבנזין וסולר באמצעי התחבורה יומר לתחליפי דלק שמבוססים על גז טבעי. אישור התוכנית יגרור שריון של 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לתחבורה בארץ עד 2040, אלא שמסקנה זו של הוועדה לתחליפי נפט סותרת את המלצות ועדת צמח ליצוא גז, שם נקבע שמשק התחבורה הישראלי זקוק רק ל־40 מיליארד מ"ק גז טבעי עד שנת 2040. לשתי ההמלצות השונות היו שותפים שלושה משרדים ממשלתיים: משרד רה"מ, האוצר והאנרגיה, שלהם היו נציגים בשתי הוועדות. "

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

קיים פוטנציאל לכמות השווה ל-128 מיליון חביות נפט כמשאבים מוכחים ברישיון גבריאלה - כך אמר הבוקר חיים גבריאלי, מנכ"ל אי.די.בי אחזקות, מבעלות השליטה בשותפות מודיעין במסיבת עיתונאים שכינסה השותפות יחד עם אדירה אנרגיה. הכמות מורכבת מ-110 מיליון חביות נפט ו-1.1 TCF גז טבעי. הממצאים החדשים עולים מתוצאות הניתוח הסופיות של הסקרים הסייסמים התלת-ממדיים שבוצעו ברישיון הימי על ידי חברת NSAI. בנוסף, קיים פוטנציאל לכמות השווה ל-120 מיליון חביות נפט (בניגוד לכמות הקודמת שהינה מוכחת). כמות נוספת זו מכילה בעיקר גז טבעי בכמות של כ-0.6 TCF (טריליון רגל מעוקבת). קידוח נפט צילום: בלומברג צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין, אמר במסיבת העיתונאים כי "השורה התחתונה היא שיש נפט וזה ודאי. הכמויות הן משמעותיות. לא נדבר על מאגר זניח. NSAI שמרניים מאוד, ואחרי כל החיתוכים הגיעו ל-128 מיליון חביות. האיכות מאוד גבוהה, והמחיר עומד על 10%-15% מעל מחיר השוק. זה משהו שיכול להיות מאוד משמעותי גם למשקיעים של מודיעין ואדירה וגם למדינה". לדברי סולטן, היתרון המשמעותי של הרישיון הוא בהיותו במים רדודים. "אנחנו מאמינים שבטכנולוגיה של היום אפשר יהיה לעשות מכפלות על מכפלות לקצב ההפקה הזה, ואז הבאר תהיה מסחרית", ציין. אם תחברו את כל הפוטנציאל בכל מודעין תגיעו למאות

ענקית הגז הרוסית גזפרום מנהלת מו"מ לרכישת גז טבעי נוזלי מתגלית הגז הטבעי תמר כדי לשווקו באסיה - כך דיווחה אמש ישראמקו, המחזיקה ב-28.7% בתמר, יחד עם נובל אנרג'י (36%), דלק קידוחים (15.6%), אבנר (15.6%) ואלון חיפושים (4.1%). מדובר במכתב כוונות לניהול מו"מ לא בלעדי שנחתם עם החברה הבת של גזפרום המאוגדת בשוויץ ואחראית על שיווק והפצה של הגז בקבוצת הענק המחזיקה ב-17% מעתודות הגז העולמיות. לפי המכתב, תרכוש גזפרום 2-3 מיליון טונה של גז טבעי נוזלי (LNG) בשנה למשך 15-20 שנה החל מ-2017, כאשר המחיר עדיין לא נקבע. את ה-LNG לא תרכוש ישירות מתמר אלא מהחברה המשותפת שתחזיק במתקן ההנזלה הצף (FLNG) שמתכננות השותפות בתמר לבנות מעל פי הבאר. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בנובמבר האחרון חתמו השותפות על מזכר עקרונות להקמה של מתקן כזה עם חברת דייהו (Daewoo) הקוריאנית וחברת D&H. מדובר במתקן חדשני שעדיין אינו פועל בעולם ומסוגל להנזיל כמות גז קטנה יותר מהכמות שמסוגל מתקן הנזלה יבשתי, אך הוא זול יותר וחוסך שטח (כדי להעביר את הגז שלא בצינורות אין אפשרות אחרת מלבד הנזלתו באמצעות קירור לצורה של גז טבעי נוזלי). תמר אמורה למכור חלק מהגז מתמר למתקן ההנזלה במחירי השוק, ולאחר הנזלתו ימכרו השותפות במתקן ההנזלה את הגז הטבעי הנוזלי, שנמכר במחיר אחר. כיום, מדווחת ישראמקו, מבצ�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

הסכם הגז בין שותפויות "תמר" לבין חברת החשמל אושר הערב (ה') בדירקטוריון חברת החשמל - לאחר שנתיים של משא-ומתן. "גלובס חשף" כי הסכם הענק צפוי להיחתם עד סוף דצמבר ואפילו לפני כן - ואכן כך קרה בפועל. חח"י לא נסוגה מהדרישה למחיר רצפה בהסכם והתנתה בכך את החתימה הסופית. בנוסף, הציבה תנאי שלפיו במידה ויוטל פיקוח על מחירי הגז הטבעי, המחיר המפוקח יחול גם על המחיר בהסכם עם "תמר". חברת החשמל לא נסוגה מהדרישה למחיר רצפה, למרות ההתערבות של הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, שהזהיר כי מדובר לכאורה בעבירה פלילית של הסדר כובל. בהתייחסו לכך, אמר הערב מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן, כי החברה מסתמכת על חוות דעת משפטיות חיצוניות הקובעות כי מדובר בדרישה לגיטימית. "אנחנו נבקש מהממונה לאשר את ההסכם - גם הסדרים כובלים אפשר לאשר בתנאים מסוימים. בכל מקרה נמלא אחר הוראות החוק". בחברת החשמל טוענים כי הסעיף הכרחי על מנת להגן על צרכני החשמל הקטנים שימשיכו לרכוש חשמל מחברת החשמל ולא מיצרני חשמל פרטיים". עסקת הגז בין חברת החשמל לשותפות "תמר", קבוצת דלק של יצחק תשובה, אלון גז, נובל אנרג'י וישראמקו, נחשבת עסקת-על במונחי משק האנרגיה הישראלי. מדובר בהסכם לרכישת גז למשך 15 שנה, שהיקפו הכספי ההתחלתי מסתכם ב-8 מיליארד דולר - המבטאים מחיר של 5 דול

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

שותפות תמר קרובה לחתימה עם מספנות דייהו מדרום קוריאה על מיזם בהיקף מיליארדי דולרים להקמת תשתית הנזלה צפה, שתאפשר לייצא גז טבעי מתמר. ל"גלובס" נודע כי הפרויקט החדשני הוצג בשבוע שעבר לגורמים ממשרדי החוץ והתשתיות. על פי המידע שהוצג, ניתן יהיה להנזיל באמצעות המתקנים בין 2 ל-3 מיליון טון גז בשנה, כלומר כ-3 עד 4.5 מיליארד מ"ק של גז טבעי (‏BCM‏). ההסכם המתגבש עם החברה הקוריאנית הוא ל-15 שנה. ‏המיזם יהיה מבוסס על אונייה שתיבנה במיוחד עבור הפרויקט במספנות דייהו, הנחשבות המובילות בעולם בתחום. האונייה תעגון בסמוך למאגר תמר, מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ותקלוט את הגז הנשאב מהבאר. הגז יקורר לטמפרטורה של מינוס 160 מעלות ויוזם למכליות מיוחדות שיובילו אותו לקוריאה. מחירו של גז טבעי נוזלי בקוריאה גבוה פי שניים-שלושה ממחיר הגז בישראל. ‏הקמת המתקן הצף מאפשר לשותפות תמר לקצר באופן משמעותי את משך האספקה של הגז. הקמת מתקן הנזלה יבשתי כרוכה בהליכי אישורים ממושכים וצפויה לעורר התנגדות רבה מצד התושבים ביישובים הסמוכים. יצוין כי שותפות תמר אינה מעורבת בתוכניות של השותפים בלוויתן להזרים את הגז למתקן יבשתי שיוקם בקפריסין. ‏השותפים בתמר הם נובל אנרג'י (   94.75     +2.20% ) (36%), ישראמקו (   46.1     +1.99% ) (28.7%), דלק קידוחים

תב עת מקצועי בחו"ל (LNG Unlimited) דיווח כי בריטיש פטרולאום (BP) עשויה להיות הזוכה במכרז לרכישת גז טבעי נוזלי שפרסמה חברת החשמל לקראת סוף חודש אפריל השנה, בעלות המוערכת של 800-850 מיליון דולר. צילום: בלומברג על פי הדיווח, גברה BP במכרז על גזפרום הרוסית ו- ENI האיטלקית. מדובר בגז שייתגבר את האספקה המדולדלת ממאגר ים תטיס, עד לחיבור מאגר תמר למערכת הולכת הגז הצפוי באפריל 2013. הגז יקלט באמצעות אוניות מיוחדות שימירו את הגז הנוזלי בחזרה לפאזה גזית ויזרימו אותו למערכת ההולכה באמצעות מצוף קליטה מיוחד, הנבנה בימים אלה על ידי נתג"ז הממשלתית. המכרז כולל משלוחים דו שבועיים של גז טבעי נוזלי (LNG), באניות בעלות קיבולת של 130 אלף מ"ק גז נוזלי, השקולה לכ-78 מיליון מ"ק גז טבעי. בסה"כ מדובר על 16 משלוחים, בכמות כוללת השקולה לכ-1.25 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי במשך חמישה חודשים - מדצמבר ועד אפריל. על פי הדיווח , אוניית הגז תגיע לאזור קפריסין, כ- 280 ק"מ מחופי ישראל, ושם תעביר את המטען לאנייה מיוחדת של חברת אקסלרייט (Exelerate) האמריקאית, המסוגלת להמיר את הגז הנוזלי בחזרה לגז טבעי ולהזרימו למערכת ההולכה בארץ באמצעות מצוף מיוחד הנבנה בימים אלה. בכירים באקסלרייט ביקרו לאחרונה בארץ ואף נפגשו עם שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו. מועד סיום החוזה חופף לתאריך המ�

"הממשלה היא זו שתקים את צינור הגז הנוסף מ"תמר" לנקודת הקבלה באשקלון" כך אמר היום שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו במהלך ביקור באתר המצוף הימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. לנדאו הוסיף כי "באופן זה תשמר יכולת אספקה לכל צרכן, גדול או קטן שירצה להתחבר לגז הטבעי". הצורך בהשלמת צינור נוסף לצינור לאשדוד נוצר לאחר שהתברר כי הצינור שמתוכנן להוליך את הגז מ"תמר" לא יוכל לספק את כל הצריכה של המשק החל משנת 2015, המועד המשוער שבו תתחיל לפעול יזמית החשמל הפרטית דליה אנרגיות המקימה את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל. בעת אישור התכנית לפיתוח "תמר" לא נלקחה בחשבון האפשרות שמצרים תפסיק לספק לישראל גז. במשרד האנרגיה דרשו תחילה משותפויות "תמר" כי יקימו את הצינור הנוסף לאשקלון, אך אלה התנגדו, בין היתר על-רקע העלות הגבוה של הפרויקט, הנאמדת בכ-400 עד 500 מיליון דולר. שותפויות "תמר" מציעות במקום הנחת צינור נוסף התקנת מדחסים על-גבי הקו הקיים שיאפשרו הגדלת הקיבולת שלו בכ-25 אחוז. חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז) ציינה היום את תחילת הקמת פרויקט המצוף שיאפשר לישראל לייבא גז נוזלי. בנתג"ז, בניהולו של שמואל תורג'מן ובראשות רון חיימובסקי, ציינו בסיפוק כי הוחל בהקמת הפרוייקט בתוך פחות משנה, בהתאם ללוח הזמנים שקבע שר האנרגיה. לביצוע אחרא

השותפות בחמשת רישיונות חיפושי הגז הימיים פלאג'יק פירסמו הבוקר את תוצאות הסקרים הסייסמים שנערכו במקום, לפיהן בשטחן נמצא המשכה של תגלית הגז הטבעית אפרודיטה שבקפריסין, בהיקף של כשליש מגודלה. למרות הדו"חות החיוביים, המניה, שפתחה את הבוקר בזינוק של עד 11% צונחת כעת ב-7% בבורסה. זאת לאחר שהוסיפה 40% לערכה בשלושת החודשים הקדמו לפרסום הסקרים. קידוח תמר צילום: אלבטרוס מאגר הגז הטבעי אפרודיטה שמצאו נובל אנרג'י ודלק הישראלית בקפריסין גולש לשטחו של רישיון ישי של פלאג'יק, וההערכה הטובה ביותר היא להימצאות של 3.6 TCF (טריליון רגל מעוקבת) במקום בהסתברות של 68%-78%. בסוף 2011 נמצאה התגלית בקפריסין, והכמות בה מוערכת על ידי נובל ב-כ-7 TCF, רק עבור הגז הנמצא מתחת לשטחים הקפריסאים. מדובר בכמות גז משמעותית, כאשר לשם השוואה בתגלית תמר שאמורה לספק את צרכי ישראל ל-15 שנה נמצאים כ-9 TCF. השותפות בפלאגי'ק מתכננות לבצע קידוח למקום עד לסוף 2012 ומקוות כי ישראל וקפריסין יחתמו על הסכם שיכריח את נובל ודלק לפתח את המאגר יחד עימן.  מהסקרים עולה כי מבנה הגז הטבעי בלוויתן גולש לשטחי פלאג'יק (הסתברות של 100%), אך בהיקף מוערך נמוך של 0.5 TCF. בלוויתן נמצא גז טבעי בהיקף של 17 TCF. הכמות שנמצאה על ידי פלאג'יק כעת ככל הנראה לא תצדיק קידוח, שעלותו מוערכת ב-100 מיליון

גילוי מאגרי הגז במזרח הים התיכון בשנים האחרונות היה הצלחה ליזמים, אבל הוא מסב היום נזקים ניכרים לכלכלה הישראלית וגורם לכאוס בפיתוח מקורות האנרגיה וייצור החשמל, המזכיר רק את הכאוס באיומים על תקיפה באיראן. רק שבעוד שייתכן שבאיומי התקיפה באיראן יש רווח מסוים, הכאוס בתחום האנרגיה גובה מחיר גבוה ובמזומן, כפי שנוכחים לדעת צרכני החשמל. ההסתמכות על הגז המצרי והתחזיות לשימוש בגז ישראלי, גרמו לביורוקרטיה בישראל לאסור על פיתוח תחנות חשמל פחמיות, ובכך נהפכה המדינה בת ערובה לתהפוכות פוליטיות בעולם הערבי ולתאוות הבצע של אנשי עסקים, ישראלים וזרים, המעורבים בעסקי האנרגיה. בנייר עמדה "עצמאות אנרגטית לישראל על רקע תגליות הגז האחרונות", שהוצג בכנס הרצליה האחרון, נטען שמערכת חשמל שתתבסס עד סוף העשור על כך ש-60% מייצור החשמל ייעשה באמצעות גז, היא בעלת מקדמי סיכון גבוהים. לפי נייר העמדה, בבריטניה ובסינגפור, המובילות בייצור חשמל באמצעות גז (71% ו-60% בהתאמה), מבוססת אספקת הגז על שלושה מקורות. תגובתם של משתתפי הכנס היתה התעלמות. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר שבישראל עד 100% מייצור החשמל יתבסס על גז. וכל זה ממקור אספקה אחד, שגם הוא מאוים, וללא מלאי חירום. לעת עתה מאגרי הגז שהתגלו במזרח הים התיכון ושעלולים לחולל משברים

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

המחיר החדש שנקבע בין מצרים לירדן לא פורסם. כיום צורכת ירדן כ-3 BCM גז טבעי מצרי בשנה המשמשים לכ-80% מייצור החשמל בממלכה. מדובר בחוזה לרכישת כ-1 BCM בשנה במחיר מסובסד של דולר למיליון BTU (יחידת מידה תרמית) ובחוזה לרכישת 2 BCM נוספים לשנה במחיר שנע לפי הערכות בין 2-3 דולרים למיליון BTU. החוזה בין המדינות נחתם ב-2004 ומאז נמנעה מצרים מלייקר את המחיר, כמו גם לגז שהיא מוכרת לסוריה ולבנון. לגבי הגז לישראל, ב-2000 התחייבה מצרים למכור לספקית הגז הגז EMG גז טבעי במחיר משוער של כ-1.5 דולרים למיליון BTU . מחיר נמוך יחסית זה איפשר ל-EMG לזכות במכרז חברת החשמל לאספקת גז בתמורה ל-2.75 דולר למיליון BTU ולמכור גז ללקוחותיה הפרטיים בישראל בתמורה למחיר משוער של 4 דולרים למיליון BTU. אולם ב-2008, עם תחילת הזרמת הגז הטבעי לישראל, דרשה מצרים לייקר את מחיר הגז ובתום חודשיים של מו"מ הוכפל מחיר הגז שרוכשת EMG ממצרים לכ-3 דולרים למיליון BTU ובעקבות כך גולגל הייקור ללקוחות בישראל כך שחברת החשמל הישראלית משלמת כיום כ-4 דולר למיליון BTU.