Group items tagged

ישראל מנהלת מגעים ליבוא גז טבעי נוזלי מקטאר, כך מדווח היום (א') העיתון המצרי "Youm7". העיתון, הנחשב לבעל מקורות טובים בנושאי אנרגיה חשף בעבר תמלילים מחקירת הנשיא המודח חוסני מובארק בנושא עסקת הגז עם ישראל. על-פי הדיווח היום ישראל מעוניינת ביבוא גז טבעי נוזלי (LNG) במיכליות ובודקת גם אפשרויות אחסון לגז במיכלים. קטאר מדורגת שלישית בעולם בהיקף עתודות הגז הטבעי שבשליטתה, אחרי רוסיה ואירן. בשנים האחרונות הפכה קטאר למעצמה של ייצוא גז טבעי נוזלי. יכולת הייצור של קטאר מגיעה ל-77 מיליון טון LNG בשנה, שהם כ-10 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי, והיא צפויה לעלות ל-12 מיליון טון עד 2015. כבר במאי השנה דיווחו כלי תקשורת ערביים על נכונותה של קטאר למכור גז לישראל. ממשלת ישראל מקדמת תכנית שתאפשר לייבא גז טבעי נוזלי כפיתרון למצוקת הגז החריפה שאליה נקלעה חברת החשמל בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים. הפיתרון מבוסס על הקמת מצוף ימי מול מזח הפחם של חברת החשמל בחדרה שאליו ייקשרו מיכליות LNG. "גלובס" חשף כי חברת נתג"ז האחראית על הקמת הפרויקט מנהלת מו"מ עם מיקופרי האיטלקית להקמת המתקן. את הגז אמורה לרכוש חברת החשמל. החברה מנהלת מו"מ עם חברת אקסלרייט האמריקאית שמחזיקה באניות מיוחדות המסוגלות להפוך את הגז הנוזלי בחזרה לגז.

"מתקן הנזלת גז עצום בגדולו מוקם בימים אלו בקטאר על ידי חברת "Shell" בעלות של 19 מיליארד דולר.  בקטאר רואים את הגז הטבעי למטוסים כיעד עליון בשל מספר סיבות: סיבה ראשונה היא הוזלת מחירי הטיסות והגברת התחרותיות. סיבה שנייה היא הפחתת פליטות באופן משמעותי ועמידה ביעדי המיסוי הירוק. סיבה שלישית היא הפחתת גזי החחמה שנחשבים לאחד הגורמים המובילים להתחממות הגלובאלית. על פי דיווח של חברת "Shell" בימים אלו מותקן מתקן הזנה של גז טבעי נוזלי למטוסים בשדה התעופה בדוחה, בירת קטאר.  מנכ"ל חברת "קטאר איירליינז", אקבאר אל באקר,  התראיין ל"ניו יורק טיימס" ואמר כי גז טבעי סביבתי בהרבה ביחס לדלקים המבוססים על נפט. "אין בו גופרית, מה שאומר שהוא לא פולט גופרית דו חמצנית (הנחשבת למזהמת במיוחד) והוא פולט הרבה פחות גזי חממה". "

בשבוע שעבר הגיע מחירה של חבית נפט ל-113.7 דולר, שיא של 31 חודשים. בקצב הזה נראה שלא יעבור זמן רב עד שמחירו של ליטר בנזין בישראל יעמוד על 8 שקלים. לצד המחיר העדכני (והעולה) שלו, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על הנוזל השחור שמניע את העולם. אופ"ק * ארגון המדינות המייצאות נפט (Organization of the Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם ב-1960 על ידי איראן, עיראק, כוויית, סעודיה וונצואלה. כיום חברות בו גם אלג'יריה, לוב, ניגריה, קטאר, איחוד האמירויות, אנגולה ואקוודור. הארגון מפיק כשליש מתפוקת הנפט העולמית ומחזיק כ-75% מעתודות הנפט. מטרת הארגון לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות קביעת מכסות הפקה, בניסיון לשלוט במחירו. בגלל הרצון להכתיב את המחיר, הארגון מכונה גם קרטל. נפט גולמי * נוזל דליק המצוי ברובד העליון של קליפת כדור הארץ ומורכב מפחמימנים שונים ממשפחת המתאן. הנפט משמש להפקת שליש מהאנרגיה בעולם. כ-61% מסך התצרוכת העולמית של הנפט מיועדת לכלי רכב. לפי ההנחה המקובלת, הנפט נוצר משרידי יצורים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. הנפט עובר תהליך זיקוק שממנו מופקים תוצריו השונים: קרוסין משמש דלק סילוני; מזוט לייצור חשמל; בנזין למכוניות; פרפין לייצור שמנים ושעווה; גז לבישול; נפטא לתעשיית הפלסטיק; וסולר וביטומן לסלילת כבי

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

חגיגת פצלי הגז מתחילה בסין.... רויאל דאץ' של, חברת האנרגיה הגדולה באירופה, גילתה מרבצי גז גדולים בסין העשויים להקטין משמעותית את התלות הסינית במקורות אנרגיה חיצוניים, כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס. בכיר בפטרוצ'יינה, חברה בת של קבוצת האנרגיה הסינית CNPC ושותפתה של חברת האנרגיה ההולנדית, אישר כי קדיחות שבוצעו בשתי בארות של פצלי גז הניבו תוצאות חיוביות. מניית של הגיבה בעליות של 0.5% בבורסת לונדון. סין בלילה "לשל יש שתי בארות אנכיות בסין וקצב הייצור הראשוני שלהן מרשים", אמר פרופסור יוז'נג לו, סגן נשיא מכון המחקר של פטרוצ'יינה, בראיון במהלך כנס אנרגיה שהתקיים בדוחא, בירת קטאר. בנובמבר 2009, סיכמו של ופטרוצ'יינה על שיתוף פעולה אסטרטגי להערכת עתודות פצלי גז בחבל סצ'ואן שבדרום מערב סין, ובתחילת השנה החלה של החלה בקידוחים. בדו"ח של סוכנות האנרגיה האמריקאית שיצא באפריל השנה, הוערך כי סין מחזיקה במשאבי פצלי הגז הגדולים בעולם עם 36 טריליון קוב גז, לעומת ארה"ב עם 24 טריליון קוב גז וארגנטינה עם 22 טריליון קוב גז.

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�