Group items tagged

במסגרת הקמפיין יוצבו בשבוע הקרוב שלטי חוצות שסיסמתם "להרחיק את הפצצה ללב ים", במקביל ראשי המאבק נפגשים עם תושבי האזור (חדרה, אור-עקיבא, קיסריה וקיבוץ שדות ים) בניסיון לרתום אותם למאבק. אחת הפעילות המרכזיות במאבק היא אורנה אשכנזי, תושבת קיסריה ונציגת היישוב במועצת חוף הכרמל. לאחרונה כינסה אשכנזי מפגש שבו השתתפו כ-250 מתושבי קיסריה והם שמעו ממנה על הסכנות הצפויות מהקמת מסוף הגז בסמוך לחוף חדרה. ... בהנחה שצריך להקים את המתקן במקום כלשהו, איזו חלופה אתם מציעים? "אנחנו מבינים שהמתקן צריך להיות איפשהו, ואם כבר הוחלט שהוא יהיה באזורנו, אז אנחנו דורשים להרחיקו אל תוך הים. "כיום מדובר על בניית המתקן במרחק של 2.4 קילומטרים מהחוף, ובמקרה של דליפה במתקן עצום שכזה או דליפה ממנו המרחק הזה אינו מספק. אף על פי שבניית המתקן במרחק של 20 קילומטר מקו החוף היא יקרה, ברור שאין מחיר לחיי אדם". ... איש מקצוע המלווה את מטה המאבק הוא סא"ל במיל' תומר מירז. מירז, מפקד ספינת טילים בעברו, צבר ניסיון במאבקים סביבתיים כששימש כיועץ למועצת חוף הכרמל במאבקה נגד חוות הגז שתוכננה לקום בשטחה. מירז מעלה תיאורים אפוקליפטיים על האסון שעלול לפקוד את האזור במקרה שמסוף הגז אכן יוקם במתכונתו הנוכחית - 2.4 קילומטרים מהחוף, ו-400 מטרים בלבד ממסוע ה�

"ישראל לעולם לא תהיה יצואנית גז", טוען שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. "באמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינית" יעל דראל | 18/9/2011 17:41 תגיות: אנרגיה גרעינית, גז טבעי "מאגרי הגז הטבעי של ישראל יספיקו לנו ל-50 השנה הקרובות. אלו לא מאגרים אסטרטגיים ולכן, למרות הטענות של חברות הקידוח, ישראל לעולם לא תהיה יצואנית של גז טבעי. אם נייצא, העתיד האנרגטי שלנו יירד לטמיון", כך אמר בסוף השבוע שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. ולד השתתף בכינוס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. הוא הוסיף ואמר: "ייצוא גז הוא רעיון שאסור לתמוך בו בשום צורה. נוכל לכל היותר לייצא גז לקפריסין ולירדן מסיבות פוליטיות, לא יותר מזה". לדבריו , על ישראל לפתח את משק הגז הטבעי בגבולותיה ולהרחיב את ההתבססות עליו גם בתעשייה. ולד התייחס לתמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל המקומי בהקשר של פיתוח תוכנית-אב ואמר כי לא יהיה מנוס מלפתח אנרגיה גרעינית כאמצעי לייצור חשמל בעתיד. "פרט לתחנת הכוח באשקלון, שישתמשו בה בפחם כגיבוי, לא יקומו בישראל תחנות כוח מבוססות פחם. הדעה הציבורית לא תאפשר זאת. לכן החל מאמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף פרט לגז, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינ

"שותפויות חיפוש הנפט והגז דלק קידוחים  ( 1,295.0 -0.92% ) ואבנר  ( 228.2 -0.35% ) , שפועלות תחת דלק אנרגיה  ( 150,700.0 -0.86% ) שבשליטת יצחק תשובה, מדווחות הבוקר (א') על פוטנציאל הפקת גז ברישיון אלון C שממוקם הרישיון ממוקם צפונית מזרחית למאגר "לווייתן" ובקו ישיר מול חופי נהריה. על פי ההערכות, כפי שהם נותחו על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית Netherland Sewell and Associates, האמדן הטוב ביותר להפקת גז במקום מגיע לכ-2 TCF (טריליון רגל מעוקב) גז טבעי (60 מיליארד מ"ק).   לשם השוואה, מדובר במאגר שמכיל כמות גז כפולה מזה שנמצא מופקת מ"ים תטיס" או קרוב ל22% מנפח הגז שנמצא במאגר "תמר". הבעלות על המאגר מתחלקת בין נובל אנרג'י האמריקאית (47%) שמשמשת גם כקבלן הקידוחים ודלק אנרגיה (53%, בחלוקה שווה בין חברות דלק קידוחים ואבנר). המאגר החדש, שנקרא "כריש", ממוקם ברישיון אלון C שהוא אחד מששת רישיונות אלון (מ-A ועד F).   סיכויי הפקת הגז, כפי שחברת NSAI הגדירה אותם, נחשבים לטובים יחסית, עם 77% סיכויי הפקה לכמחצית מהמאגר."

"אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים. המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק. 2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח." ... כמה פנינים מהסקירה: סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה. כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה �

"היום נערכה בכפר המכביה ועידת האנרגיה והעסקים אליה זומן כדובר בכיר, בין יתר הדוברים, ד"ר יום-טוב סמיה (אלוף במיל.), נשיא ומייסד ICGeen, הזרוע הירוקה של החברה לישראל, אשר מחזיקה במספר חברות המפתחות ומוכרות טכנולוגיות של אנרגיות חליפיות מסוגים שונים, בניהן פרימוס גרין אנרג'י שמציעה טכנולוגיה להפיכת גז טבעי לדלק שיכול לשמש רכבים. בין היתר, אמר בכנס יום-טוב סמיה את הדברים הבאים: "למדינת ישראל יש גז טבעי בכמות לא מובהקת ולא בטוחה. לכן, אסור לייצא גז טבעי. בטכנולוגיה שיש לנו להציע היום (פרימוס גרין אנרג'י) ניתן להפוך גז טבעי לבנזין באוקטן גבוה לשימוש בכלי הרכב ללא שום צורך בשינוי המכונית או התשתיות. ישראל יכולה להשתחרר לפחות ב 50% בתלות בייבוא נפט, ולתרום בכך תרומה רבה לעצמאות האנרגטית שהיא חלק מהביטחון הלאומי וכן לאיכות הסביבה"."

"בדומה למאגר "מירה", שבו לא התגלה גז, גם מאגר שמשון נכלל בחישובי רזרבות הגז של הוועדה לבחינת המדיניות במשק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. המשאבים שהוערכו במאגר נכללו כחלק מ-150 BCM (מיליארדי מ"ק) העתידים להתגלות בסבירות של 90%. הוועדה הוסיפה 150 BCM אלה לרזרבות גז של כ-800 BCM, המורכבות בעיקר ממאגרי תמר ולוויתן. על בסיס אומדן משאבים של 950 BCM בסך הכל ביססה הוועדה את המלצתה לשמור 450 BCM גז לצריכה מקומית, וכן לאפשר יצוא של 50% ומעלה מכל מאגר המפיק גז תוך הטלת מגבלת יצוא של 500 BCM. עם זאת, כפי שפורסם אתמול, במאגר שמשון התגלתה רק כרבע מכמות הגז שהוערכה בו טרם הקידוח, כ-15.5 BCM בלבד לעומת 65 BCM. זאת לאחר שבתחילת חודש ספטמבר התגלה כי קידוח נוסף, "מירה", נמצא יבש, וכי גם הוא היה חלק מחישובי הוועדה. הוספת 150 BCM לרזרבות בוצעה בימים האחרונים שלפני פרסום הדו"ח, וזכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי מנכ"לית המשרד. במשרד טענו כי המתודולוגיה לפיה חושבה התוספת אינה מקובלת, וכן כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד אשר יתקבל יותר מידע על רזרבות הגז של ישראל. בנוסף טוענים במשרד כי אומדני הצריכה המקומית עליהם התבססה הוועדה נמוכים, וכן כי אופק השימוש שנקבע, 25 שנה, אינו מספיק לביסוס תעשייה ותחבורה על הגז הטבעי."

"צורך חיוני בתכנון וביצוע מהירים של נקודת כניסה נוספת של גז טבעי לישראל, דבר שהוא חיוני לביטחון האנרגיה במדינת ישראל וליציבות חברות גדולות הפועלות באזור" -  כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפגישה עם צ'ארלס (צ'אק) דווידסון, נשיא חברת נובל אנרג'י האמריקאית, המפעילה והשותפה בכל תגליות הגז הטבעי בישראל. מלבד השניים נכחו בפגישה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל. מצידה של נובל נכח גם לאוסון פרימן, מנכ"ל נובל אנרג'י במזרח התיכון. צ'רלס דיווידסון צילום: אמיל סלמן תגלית הגז הטבעי תמר, שאמורה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-15 שנים לפחות ונמצאת בצפון הארץ מול חופי חיפה, מניחה בחודשים האחרונים צינורות תת-ימיים כדי להתחבר אל תחנת הקליטה הדרומית באשקלון, המשמשת כיום את המאגר המפיק, ים תטיס. זאת לאחר מאבק ציבורי נרחב נגד בניית נקודת כניסה צפונית בחוף דור. חשיבותה של נקודת כניסה נוספת לזו שבאשקלון היא גם מטעמיים כלכליים (הצינורות הנחוצים קצרים יותר) וגם מטעמים בטחוניים וטעמי גיבוי. נובל אנרג'י היא השחקנית המרכזית בשוק הגז הטבעי בישראל, יחד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה. היא שותפה ומשמשת כמפעילה של כל תגליות הגז הטבעי בישראל: מאגרי ים תטיס המשמשים את ישראל כיום וה

המועצה לענייני גז טבעי החליטה בישיבתה מיום 7.2.2012, לקיים הליך שימוע בעניין הבאת גט"ן באמצעות מקשר ימי לפריקת גז טבעי מאניית גט"ן מגזזת ​ההחלטה על המקשר הימי והתקשרות עם חברה בינלאומית בעלת אניות מגזזות התקבלה ע"י שר האנרגיה המים במטרה לאפשר למשק הישראלי לגשר על פערי הביקוש וההיצע של הגז הטבעי בשנים הקרובות, לפני פיתוח שדות גז טבעי ישראלים שהתגלו בשנים האחרונות.   רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים פונה לציבור צרכני הגז הטבעי ולכל המשתמשים, באמצעות שימוע ציבורי, על מנת לאפשר לכל צרכן גז טבעי בישראל את האפשרות ליהנות מקיומם של המקשר הימי והאנייה המגזזת.   עם סיום הליך השימוע, ולאחר קבלת העמדות וההתייחסויות, תגבש רשות הגז הטבעי, את ההסדרים הקובעים לשימוש במתקנים ואת חלוקת העלויות בין המשתמשים.

רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים מפרסמת היום שני מכרזים לבחירת בעלי הרישיונות לחלוקת גז טבעי בצפון הארץ, באזור "חדרה והעמקים" ובאזור "חיפה והגליל" מדובר במכרזים לאזורים הרביעי והחמישי  מתוך ששת אזורי חלוקת הגז הטבעי כפי שאושרו על ידי המועצה לענייני גז טבעי ברשות. המכרזים משקפים את מדיניות משרד האנרגיה והמים לקידום הגעת הגז הטבעי ושימושו לצרכנים שונים.   החברות שיזכו במכרזים, יקבלו משר האנרגיה והמים רישיון ל-25 שנה להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הצפון ל-25 שנה. המתמודדים במכרזים יתחייבו להשקיע בפרויקט לפחות -170 מיליון ש"ח באזור "חיפה והגלילי" ו-140 מיליון ש"ח באזור "חדרה והעמקים".   רשת החלוקה מהווה את תשתית אספקת הגז הטבעי בלחץ הנמוך מ-16 (BAR) לצרכני החלוקה, זאת במטרה לאפשר לעסקים ולמפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים להתחבר למערכת הגז הטבעי,  אשר אינם זקוקים לגז טבעי בלחץ גבוה כמו מפעלים גדולים ותחנות כוח. הרשת חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל. תוקם תשתית אשר תתאים לפריסת הצרכנים הפוטנציאליים באז

שותפויות חיפושי הגז אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, מפרסמות הבוקר את הדו"ח הגיאולוגי שביצעה עבורם חברת NSAI ומעריך את כמות הגז הטבעי שנמצאה ברישיון החיפושים הימי בלוק 12 שבקפריסין בו הן מחזיקות 30% יחד. מדובר בדו"ח שנערך על פי כללי ה-PRMS כפי שדורשת רשות ני"ע הישראלית, והנתונים הגיאולוגים עליו הוא מתבסס (שנאספו באמצעות קידוח האקספלורציה שבוצע שם בסוף 2011) אינם חדשים ופורסמו על ידי נובל אנרג'י, רק בצורת ניתוח שונה. נובל שמשתמשת בפרמטר של ממוצע כלכלי (mean) ודיווחה על כמות של 7 TCF (טריליון רגל גז טבעי) שנמצאו בקידוח. חברת NSAI משתמשת בפרמטר של חציון הנתונים (המקובל לפי המודל הגיאולוגי PRMS) ובדו"ח שמפרסמות דלק ואבנר כעת מעניקה הערכה טובה ביותר של 5.1 TCF, כאשר המחלוקת המרכזית בין נובל ל-NSAI עומדת על מספר מאגרי הגז הטבעי הקיימים במקום. הקידוח בבלוק 12 בוצע אל המבנה התת-קרקעי "אפרודיטה". הערכתה של נובל היתה לכמות גז במבנה סגור אחד. NSAI כותבת כי ייתכן ומדובר בשני מבנים תת קרקעיים הצמודים אחד לשני שביניהם חוצצת קרקע נוספת. כך שבמבנה הראשון הגז הוכח, אך בשני הוא עדיין בגדר אפשרי. כך או כך, השותפות ונולב אנרג'י, מפעילת הקידוח האמריקאית, מתכננים לבצע קידוח אקפלורציה נוסף למקום. על פי דו"ח המשאבים, במאגר אפרוד�

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

היעד שהציבה גרמניה הוא הפחתת פליטת גזי החממה ב-40% עד שנת 2020 לעומת הרמה שנרשמה ב-1990. עם זאת ברקע לשינויים אלה, יש גם את תוכנית הקנצלרית אנגלה מרקל, באשר לנטישת האנרגיה הגרעינית לייצור חשמל. על מנת לפצות על כושר הייצור הגרעיני שייאבד, על המדינה לבנות תחנות כוח שפועלות על גז או בפחם. גז הוא האפשרות הטובה יותר מבחינה סביבתית, משום שהיא מזהמת הרבה פחות. עם זאת, בחזית של הרווח על ייצור חשמל, הפחם עדיין מנצח בגדול - על פי רויטרס, הרווח על ייצור חשמל מפחם בשנת 2013, יהיה גדול פי 16 מהרווח על ייצור חשמל מגז. "במחירים הנוכחיים, אנחנו יוצרים עתיד שיהיה מורכב מאנרגיה מתחדשת ומפחם", אמר לאחרונה מנכ"ל חברת הגז הגרמנית E.ON Ruhrgas, קלאסו שפר. כדי לעמוד ביעדים לקיצוץ בפליטת גזי החממה - האתגר של שר איכות הסביבה, פטר אלטמאייר, הוא למצוא דרך להפוך את הגז לאטרקטיבי יותר מהפחם, שנותר דרך רווחית להפקת חשמל בכלכלה הגדולה באירופה. הצעדים לצמצום הפער בין הפחם לגז כוללים על פי הדיווח, שיפור יעילות תחנות הכוח הפועלות על גז, מתן הטבות מס על ייצור חשמל מגז והעלאת מחירי הפחם במטרה להשפיע על חברות התשתיות לעבור לשימוש בגז. עם זאת, גם תחנות הכוח הפועלות על פחם משתפרות עם הזמן ושומרות על היתרון שלהן. על פי ההערכות, תחנת כוח ותיקה יחסית שפו�

מאת: אמנון פורטוגלי. בקיץ 2011 רעשה הארץ כנגד רווחי המונופול של תנובה וחברות אחרות בתחום המזון. 'מחאת הקוטג' הצליחה להוריד חלק ממחירי המזון ולהביא להחלפת הנהלת תנובה. בשבוע האחרון התבררו היקפי הענק של הרווחים המונופוליסטיים של החברות בתחום הטלפונים הסלולריים. עכשיו אנו עומדים בפני מונופול הגז הטבעי בישראל המתגלם ב'שותפות תמר'. המדינה, לא רק שאינה מפרקת את קרטל שותפות תמר, אלא אף נתנה לו אישור ב-2006, בתקופה בה הייתה תחרות אמת מצד הגז המצרי. היום המצב שונה לחלוטין. בשל הפסקת הזרמת הגז ממצריים לישראל, שותפות תמר נותרה ללא מתחרים במשק. בהיותה הספק היחידי בישראל ניצלה שותפות תמר מעמד זה ודרשה מחברת החשמל מחיר גבוה משמעותית מהמחיר עליו הסכימו הצדדים בהסכם העקרונות לפני כשנתיים. חברת החשמל סברה כי שותפות תמר מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר גז חדש, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. אלא שהמדינה לא התערבה. התוצאה היא ששותפות תמר הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר גז מופקע, עם הצמדות משונות בעסקה בהיקף כספי עצום שעשוי להגיע ל- 20 מיליארד דולר ויותר, במשך 15 השנים הבאות. מדובר ברווח עצום נוסף לשותפות תמר המסתכם בתוספת של מיליארדי דולרים. בנוסף, עלייה במחירי החשמל תב�

חברת החשמל הודיעה כי קיבלה מסמך שימוע בנושא הסדרת אספקת הגז הטבעי ממאגר תמר באמצעות הצינור הקיים מאסדת מאגר ים-תטיס. השימוע, שפורסם על ידי רשות הגז הטבעי, נועד להסדיר את אספקת הגז באמצעות הצינור שקיבולתו מוגבלת ועשויה להקשות על אספקת הגז הדרושה לכלל הצרכנים. חברת החשמל העריכה כי קבלת החלטה תחייב אותה לנהל מו"מ חדש מול שותפות תמר וכי ההסדרים עשויים לגרום לה עלויות נוספות בייצור חשמל. השימוע עדיין לא פורסם לציבור ובחברת החשמל טוענים כי כי קיבלה אותו להתייחסות ביום חמישי האחרון. צינור הגז ממאגר ים-תטיס למתקן הקבלה והטיפול באשדוד הוא זה שיוליך גם את הגז ממאגר תמר, עד אשר תיבנה כניסה צפונית לגז. לשם כך, הונח צינור גז כפול, שיוליך את הגז ממאגר תמר שמול חיפה אל אזור אסדת מאגר ים-תטיס שמול אשדוד. הגז יתקבל באסדה, הנבנית בימים אלה על ידי מפעילת המאגרים, נובל אנרג'י, במספנה בטקסס. משם יעבור הגז לצינור הקיים לחוף. על פי הודעת חברת החשמל, מסוגל הצינור הקיים להעביר כ-40 אלף יחידות אנרגיה (מיליון BTU) בשעה, אך כמות זו עשויה שלא להספיק לכלל הצרכנים. לפיכך, פירסמה רשות הגז לשימוע הסדרים לניהול אספקת הגז מהצינור. קידוח תמר צילום: אלבטרוס על פי דיווח חברת החשמל, המנגנון המוצע הוא כזה בו שותפות תמר (הכוללת את נובל אנר

"המתקן יוקם בעלות של מאות מיליוני שקלים בידי זכיין פרטי שיתפעל אותו לתקופה ממושכת, תמורת מענק ממשלתי (BOT). המתקן יטפל בכ-1,000 טונות של פסולת אורגנית מדי יום - כ-30% מסך הפסולת שמיוצרת בגוש דן. ואולם הערך המוסף של המכרז שיפורסם, יהיה באפשרות שתינתן לזכיין לעשות שימוש בפסולת גם להפקת חשמל. לא מדובר בפתרון למשבר החשמל במשק, שכן תרומת המתקן תסתכם לפי הערכות בכ-10 מגה-ואט בלבד. ואולם החשיבות שבניצול הפסולת לייצור חשמל היא בהכנסה נוספת ליזם, שעשויה להוזיל את העלות המוכרת של טיפול בפסולת, ולהפוך את הפעילות בתחום מתקני הטיפול לכדאית כלכלית. לא בכדי, לפיכך, פירסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת, שמשלבים גם ייצור חשמל. באמצעות תקציב של 70 מיליון שקל, המשרד מציע ליזמים לכסות עד 40% מעלות ההקמה או הרחבת מתקני טיפול קיימים. המתקן שייבנה במסגרת המכרז יופעל בטכנולוגיית עיכול אנ-אירובי. "עיכול" - שכן מדובר בתהליך דומה לזה שעובר המזון בקיבה שלנו: הפסולת מבודדת מאוויר ונשמרת בתנאי חוסר חמצן; בתנאים אלה משגשגים בה חיידקים המעכלים את שאריות המזון ופולטים כמות גדולה של גז מתאן דליק. המתאן דומה לגז הטבעי שמופק כיום במאגרים בים התיכון. גם שם, בשכבות המכילות גז בלבד (ללא נפט), נצבר גז ביוגני �

... "המלצה קריטית שמנפקת ועדת צמח היא זו שמכפיפה את יצוא הגז לקבלת רישיון יצוא - כלומר, קבלת אישור ממשלתי מראש לחוזי מכר, כדי להבטיח שאלה לא יסתרו את האינטרסים הלאומיים של ישראל ולא יפגעו בביטחון האנרגטי שלה. את רישיון היצוא ינפיק שר האנרגיה והמים, לאחר חוות דעת שיקבל ממשרדי האוצר והחוץ ומהמטה לביטחון לאומי. רישיון כזה יינתן ל-25 שנה, עם אופציה להארכתו ב-10 שנים נוספות. היצוא, אגב, ייקבע בהתאם להיקפי הפקה יומיים, כך שהיתר היצוא ייבחן על בסיס שוטף, לאור הצרכים השעתיים של המשק. הוועדה ממליצה כי הממונה על ענייני הנפט יקבע את היקף הגז והזמינות שיעמיד כל מאגר למשק. עוד נקבע כי לצרכנים במשק תינתן עדיפות לרכישת חוזה לאספקת גז מהמאגרים. כלומר, הצעת צרכן ישראלי לרכישת גז מספק ישראלי תגבר על חוזה דומה שיחזיק עבור צרכן זר. כוונת סעיף זה אינה ברורה עדיין, משום שחוזה מול צרכן זר לעולם יהיה משתלם יותר לספק הישראלי מאשר חוזה מול צרכן מקומי. באשר ליעדי היצוא, מציינת הוועדה כי היא רואה חשיבות בקידום יצוא גז למדינות שכנות לישראל. באופן מפתיע, הוועדה טרחה לציין כבר בקדמת הדו"ח, כי "אחת התובנות שהתגבשו בקרב חברי הוועדה בעקבות השימועים היא החשיבות הרבה של מעורבות מפעיל ומשקיע בינלאומי מוביל בתחום הפקת גז והנפט (Major)". מש

חברת דליה אנרגיה, שעתידה להקים את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, חתמה על עסקה לרכישת גז משותפויות "תמר" בהיקף של מיליארד דולר. על פי הערכות, מדובר במחיר של 6-8 דולר ליחידת חום, ובין תנאי ההסכם מצוי סעיף הצמדה למחיר החשמל. דליה תרכוז מהשותפויות גז בהיקף של 0.7 עד 1 BCM, כאשר מדובר בעסקת הגז הראשונה שנחתמת בין שותפויות "תמר" לבין יצרן פרטי - לאחר החתימה על הסכם לאספקת גז לחברת החשמל, בהיקף של 20 מיליארד דולר. במהלך השבועות הקרובים צפויות השותפות ב"תמר" לחתום על חוזי אספקת גז נוספים עם בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, וכן עם נייר חדרה ומפעלי נשר.

האם הפיקוח על הפקת גז פצלים באירופה מספיק"חוות דעת שהוגשה אתמול למועצה האירופאית לסביבה סבורה שכן.חוות הדעת הזו מנוגדת לחוות דעת אחרת שהוגשה לאיחוד האירופאי בקייץ האחרון ואשר המליצה על סידורים לפיתוח הנחיות חדשות ברמת התקינה האירופאית בתחום זה בצורה מקיפה.כך מדווח המגזין אנרגיה וסביבה. הדו"ח החדש, , Impacts of shale gas and shale oil extraction on the environment and human health, ממליץ כי בכניקת הפיתוח הנהוגה בהפקת גז פצלים הכימיקלים בהם משתמשים יפורסמו לציבור ,מספרם צריך להיות מוגבל והשימוש בהם בפיקוח.כן מומלף כי האיחוד יאסוף את המידע על קידוחי גז הפצלים וישמרם. מאחר ובינתיים אין באירופה מרבצי גז פצלים בכמויות מסחריות אין מקרה קונקרטי לגביו ניתן להתייחס ואשר דורש שינוי התקנות,כך קובע דו"ח משפטי חדש Final Report On Unconventional Gas In Europe' by law firm Philippe and Partners.

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, אישרה היום 7.2.12 תוכנית מתאר להצבת מצוף ימי לקליטת גז נוזלי טבעי מול חופי חדרה תמ"א 37/ א/ 2/ 6 עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה. המועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הצבת מצוף ימי לקליטת גז טבעי נוזלי שיגיע באוניות לחופי ישראל, לאחר ששמעה את ההתנגדויות הציבור, עיריית חדרה והערות הועדות המחוזיות. נוכח החשש מהמחסור הצפוי בהספקת הגז הטבעי, קידמו משרד הפנים והמועצה הארצית את תוכנית המתאר הארצית במהירות שיא של 6 חודשים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות הרלוונטיות ובניהן עיריית חדרה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים , משרד הביטחון ושיתוף הציבור. לצורך אישור התוכנית נערך סקר סיכונים, שהעלה כי המצוף המוצע לא צפוי לגרום למפגעים סביבתיים או סכנה לציבור. המועצה סברה שמרחקי ההפרדה בין מתקן הקליטה לציבור הינם סבירים. המועצה ציינה כי התוכנית מתייחסת למתן היתר להצבת מתקן הקליטה ולא לפעילות האונייה שתתחבר למתקן. אופן תפעול המתקן יתואם מול משרד הביטחון, שינחה לגבי הוראות הביטחון במרחב התוכנית. משרד האנרגיה והמים והיזם יכינו תוכנית הפעלה למתקן למניעת זיהום ימי, שתאושר על ידי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה . בחברה להגנת הטבע, ש