Group items tagged

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, אישרה היום 7.2.12 תוכנית מתאר להצבת מצוף ימי לקליטת גז נוזלי טבעי מול חופי חדרה תמ"א 37/ א/ 2/ 6 עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה. המועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הצבת מצוף ימי לקליטת גז טבעי נוזלי שיגיע באוניות לחופי ישראל, לאחר ששמעה את ההתנגדויות הציבור, עיריית חדרה והערות הועדות המחוזיות. נוכח החשש מהמחסור הצפוי בהספקת הגז הטבעי, קידמו משרד הפנים והמועצה הארצית את תוכנית המתאר הארצית במהירות שיא של 6 חודשים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות הרלוונטיות ובניהן עיריית חדרה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים , משרד הביטחון ושיתוף הציבור. לצורך אישור התוכנית נערך סקר סיכונים, שהעלה כי המצוף המוצע לא צפוי לגרום למפגעים סביבתיים או סכנה לציבור. המועצה סברה שמרחקי ההפרדה בין מתקן הקליטה לציבור הינם סבירים. המועצה ציינה כי התוכנית מתייחסת למתן היתר להצבת מתקן הקליטה ולא לפעילות האונייה שתתחבר למתקן. אופן תפעול המתקן יתואם מול משרד הביטחון, שינחה לגבי הוראות הביטחון במרחב התוכנית. משרד האנרגיה והמים והיזם יכינו תוכנית הפעלה למתקן למניעת זיהום ימי, שתאושר על ידי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה . בחברה להגנת הטבע, ש

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו

"מדינת ישראל תישא בעלויות של הגנת שדות הגז ויזמי הגז ישלמו על אבטחת האסדות. הצעה ברוח זו תועבר על ידי המועצה לביטחון לאומי לאישור משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מיד לאחר הבחירות. ל"כלכליסט" נודע כי את מימון תוכנית ההגנה צפוי משרד הביטחון להלוות מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שהיתה אמורה לקום בנובמבר 2011 בעקבות אישור המלצות ועדת ששינסקי להעלות את רף המיסוי על היזמים. עלות התוכנית, שבמסגרתה תישא המדינה בעלויות ההגנה במרחב הימי שבין החוף עד ל־180 ק"מ בלב ים, מוערכת בכ־700 מיליון דולר. כחלק מתוכנית ההגנה מתכוונת הממשלה לרכוש ארבע ספינות טילים חדשות, ולהיעזר במזל"טים ובמכשירי התראה ארוכי טווח בים וביבשה.  מאחר שתקציב המדינה צפוי לעבור קיצוץ תקציבי חריף בשנה הקרובה, ההערכות הן שמשרד הביטחון יבקש אשראי ספקים מהגוף שיזכה במכרז לבניית הספינות.  על פי החלטת הממשלה בעניין הקרן לקליטת רווחי גז, היא תחל לפעול רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל. להערכת משרד האוצר, סכום זה יתקבל מרווחי הגז בעוד כחמש שנים. עד אז יצטרכו האוצר ומשרד הביטחון לחלוק בעלויות האבטחה. ככל הנראה 65% מעלות הגנה זו תהיה של משרד האוצר. במקביל, חברות הגז ישלמו על אבטחת המתקנים עצמם. את אסדות הקידוח צפויים לאייש יוצאי צבא, שיועסקו על ידי חברות

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

הממשלה אישרה היום (ראשון) בישיבתה השבועית תוכנית היערכות למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב. ההצעה, שהניח שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו, כוללת אפשרות להפעיל תחנות כוח וגנראטורים בדלקים מזהמים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן דורש להכניס בהצעה שינויים על מנת להקטין את הפגיעה בציבור כתוצאה מהגידול הצפוי בזיהום האוויר. על פי ההצעה שאושרה, יוגדרו החודשים יוני-ספטמבר הקרובים כ"תקופת היערכות למחסור", אך ניתן יהיה להאריך תקופה זו בחודש נוסף על פי הודעת שר האנרגיה והמים. בתקופת הקיץ, שבה עולה הצריכה, צפוי היצע החשמל לעלות על הביקוש בפחות מ-600 מגה וואט. משמעות הדבר היא שבמקרה של תקלה כלשהי, נמצאת מערכת אספקת החשמל בסיכון. על רקע זה הציע לנדאו לאפשר הפעלת אמצעים שונים ובהם הפעלת תחנת הכוח בחיפה באמצעות דלק מזוט שהוא מזהם יותר, והפעלת גנראטורים המצויים בין השאר ברשות מערכת הביטחון, על מנת להסיר חלק מהלחץ על מערכת אספקת החשמל. כמו כן הוחלט שגם תחנת רדינג תופעל באמצעות דלק מזהם יותר במקרה של מחסור בגז כמו כן, מוצע לאפשר לבתי הזיקוק להשתמש בדלק מסוג מזוט על מנת לייצר תזקיקי נפט לשימוש כדלק. משרד האנרגיה והמים הודיע כי כבר הספיק לפעול כדי להעלות את כושר אגירת הדלק של חברת החשמל. תחנת הכוח רדינג בת"א. תופעל בדלק מזהם ב�

>> הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מונה שלשום ליו"ר חברת חיפושי הנפט והגז, שמן. בזכות הקשרים שצבר אשכנזי הן בהיותו רמטכ"ל והן בהיותו מנכ"ל משרד הביטחון, ייפתחו בפניו הדלתות של משרד ראש הממשלה ומערכת הביטחון וגם מסדרונות האוצר, ובמיוחד אגף התקציבים, שאותו הוא מכיר מקרוב. אשכנזי אינו היחיד, קדמו לו, בין היתר, הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, שעשה עסקים בחו"ל, לאחר שהודח מראשות הממשלה ב-2001, וצבר בתוך שנים ספורות הון שנאמד, לפי הערכות, בכ-30 מיליון שקל, דן חלוץ שהיה מנכ"ל יבואנית ב.מ.וו קמור, האלוף במיל' שלמה ינאי, שמונה למנכ"ל טבע והאלוף במיל' אליעזר שקדי שמונה למנכ"ל אל על. אלופי צה"ל נהנים מגמלה חודשית בסכום של עשרות אלפי שקלים בחודש, ושוויה המהוון מסתכם במיליוני שקלים. אשכנזי נהנה מגמלה חודשית מהצבא בסך 50 אלף שקל כרמטכ"ל לשעבר; השווי המהוון של הגמלה מגיע ל-11.8 מיליון שקל. אלא שהגמלה הצבאית היא "הכסף הקטן" של האלופים שמזנקים למגזר העסקי. בזכות הקשרים והיוקרה זוכים הרמטכ"לים והאלופים לשעבר לשכר עצום, לאופציות במניות, לבונוסים שמנים להחזר הוצאות גבוה, וכמובן, לרכב מפואר. אשכנזי, למשל, יקבל משמן 100 אלף שקל בחודש לפני הוצאות ומע"מ בעבור 75% משרה. נוסף על כך, אשכנזי יקבל 1.4 מיליון אופציות במניות החברה, בונוסים שמנים, החזר הוצאות מל

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

משרד הביטחון מבקש לשריין עבור צה"ל מכסה לסבסוד מתקנים לייצור חשמל סולארי. המשרד הגיש היום הסתייגות לנוסח החלטת הממשלה בעניין המכסות הסולאריות - וביקש במסגרתה כי מבין המכסות החדשות שיאושרו למשק - ישוריינו 30 מגה-ואט עבור מתקנים שיוצבו בבסיסי צה"ל. חטיבת הגנת הסביבה והתשתיות במשרד הביטחון מקדמת מזה כשנה מכרז להתקנת כ-50 מערכות P.V. קטנות (עד 50 קילו-ואט) על גגות מחנות ובסיסים, בהיקף כולל של כשני מגה-ואט. זאת, לצד הערכות לפרסום מכרזים להקמת מערכות בינוניות (עד 12 מגה-ואט) בהספק כולל של 28 מגה-ואט. שרי התשתיות והגנת הסביבה לשמור על המכסה של 500 המגה-ואטים לשדות הסולאריים - ולהוסיף עליה מכסה נוספת של 100 מגה-ואט עבור מתקנים פוטו-וולטאים קטנים ובינוניים, שתחולק כבר השנה (40 מגה-ואט) - ובשנה הבאה (60 מגה-ואט).

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון רק בארבע חלופות לאתרי קליטת הגז ממאגר תמר, מתוך 12 שנבחרו על ידי וועדת העורכים ועברו לשלב התסקיר הסביבתי לפני כחודש. זאת, במסגרת קיצור הליכי תכנון כניסות הגז לישראל, שיכללו גם ישיבות מיוחדות של המועצה בנושא והגבלת משך הזמן להגשת התנגדויות ל- 30 יום בלבד. המועצה קבעה כי הדיונים בתכניות יסתיימו עד אוגוסט 2013, מתוך כוונה להחיש את הקמת תשתיות הגז, לאור המחסור בגז וההסתמכות על כניסת גז בודדת לארץ. עד חודש יולי צפויים להיפסל שמונה מתוך האתרים הפוטנציאליים להקמת המתקן, והיתר יעברו להליך תסקיר סביבתי. אסדת הקידוח תמר. צילום: אלבטרוס על פי הודעת המועצה, ההחלטה להקדים את לוח הזמנים להליכי התכנון התקבלה לאחר סיור שערך לה משרד האנרגיה והמים. חברי הוועדה ביקרו באתר קליטת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס באשדוד, שיהיה גם אתר קליטת הגז ממאגר תמר החל מאמצע 2013, וכן בתחנות כוח באשדוד ואשקלון. לאחר סקירה בנושא הגז הטבעי, על רקע ביטול הסכם הגז המצרי, החליטה הוועדה להקדים את לוח הזמנים לסיום הליכי תכנון כניסת הגז הצפונית מסוך 2014 לסוף 2013. מתקן קליטת גז בסמוך לחוף דור קודם בעבר על ידי משרד האנרגיה וחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, אך בנייתו סוכלה על ידי המועצה הארצית בשל התנגדויות חריפות מצד

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

"השינוי הצפוי במכסת היצוא מגיע על רקע שורת אכזבות שנחלו יזמים בתחום הגז בחודשים האחרונים. מאגרים פוטנציאליים, התגלו או כעקרים (שרה, מירה), או כקטנים מאוד (שמשון) או כקטנים ביחס לתחזיות (ישי). לפיכך, כמות הגז שנותרה כיום במדינת ישראל ירדה לכ־900 מיליארד מ"ק, היקף שכולל בעיקר את שני המאגרים הגדולים תמר (275 מיליארד מ"ק) ולווייתן ומאגרי הלוויין שלו (כ־500 מיליארד מ"ק בסך הכל). ההמלצות: פחות יצוא והגדלת הרזרבה המקומית מסקנת בכירים במשרד האנרגיה היא שיש לצמצם את מכסת הגז ליצוא ל־350־400 מיליארד מ"ק, ולשמר את ההמלצה ממסקנות ועדת צמח שכל יצוא ייעשה ממאגר שהמכסה שבו הוכחה. המלצה נוספת של משרד האנרגיה היא שיש להגדיל את רזרבת הביטחון למשק הישראלי - כלומר, גז עבור צורכי ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה - מ־25 שנה לפי המלצות ועדת צמח ל־30 שנה, וזאת לצורכי תחבורה עתידיים. מדוע נדרש להגדיל את צרכי התחבורה? באופן אירוני, כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת צמח פרסמה מינהלת הנפט של משרד אנרגיה דו"ח שקורא לשריין 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לצרכי תחבורה, פי 2.5 ממה שהומלץ במסגרת מסקנות ועדת צמח עצמה. במינהלת טענו שישראל יכולה וצריכה להקים מתקן לייצור דלק סינטטי שיוצב באחד מבתי הזיקוק ולשם הפעלתו נדרשת כמות מאוד גדולה של גז. הדלקים הסינטטיים �

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

"מדברים הרבה על פוטנציאל כמויות הגז הטבעי במימי ישראל, במשך תקופה ארוכה חברות שונות ביקשו וקיבלו זכויות לחיפושי נפו וגז טבעי, ולא בכל המקרים מימשו את הזכויות בפועל. התקופה הזאת הסתיימה", כך אמר היום שאול צמח מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות. צמח שדיבר בכנס תחליפי דלק על בסיס גז טבעי לתחבורה שערך היום משרד התשתיות הלאומיות הסביר את עמדת המשרד לגבי משק הגז הטבעי. "יש ללוות את גידול המשק בצורה מושכלת. עובדה היא שהתגלו מרבצים גדולים, אבל הגידול צריך להיות מבוקר, היעדים של השוק הם יעדים לאומיים, יעדים כלכלים, אולי אפילו יעדים חברתיים. לא מספיק שגילו את מרבצי הגז, ואני מקווה שבעתיד ימצאו גם נפט, השאלה היא איך יוצרים מהגילויים הללו גידול ותמורה משמעותיים לכלכלה ולמשק הישראלים". צמח התייחס בעקיפין לנושא הייצוא ולעתודות הגז שנמצאו ב'לוויתן' ואמר: "כשמדברים על גז טבעי יש להבין את המשמעויות. את היעדים שהם בראש ובראשונה צריכים לספק את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולשמש את המשק הישראלי".