Group items tagged

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

קבוצת החברה לישראל דחתה הצעה לעסקת "הצרחה" בין הגז הטבעי שרוכשות שתי החברות הבנות שלה: בזן (בית הזיקוק בחיפה) וכיל. ל-TheMarker נודע כי המשרד להגנת הסביבה הציע באחרונה לבז"ן לרכוש את הגז שמסופק למפעלי החברה אחות, כיל, בדרום הארץ. זאת, כדי שבית הזיקוק יעמוד בתקנות הגנת הסביבה שבהן הוא מחוייב, חרף המחסור המשקי בגז טבעי. מחסור זה גורר את בזן לעשות שימוש חלופי ומזהם במזוט. זאת, כשנגד בזן ומנהליה תלוי ועומד צו אישי בחתימת השר להגנת הסביבה, המחייב את החברה להפחית את פליטות המזהמים משטח המפעל - ללא קשר להשלמת תשתית הזרמת הגז הטבעי. תכלית ההצעה נועדה לפיכך למנוע את הפעלת הצו וכן למנוע את חזרת הזיהום לריכוז האוכלוסייה שבמפרץ חיפה - לטובת שריפת מזוט בעיקר באזור ים המלח. ואולם, בקבוצת החברה לישראל דחו את ההצעה. זאת, לאחר שפקע הסדר ביניים נוסף שהציע המשרד להגנת הסביבה לבזן. לפי הסדר מקל זה, חושב היקף השימוש במזוט בבית הזיקוק לפי מספר שעות ולא לפי ימי הפעלה. כיל רוכשת מאז 2009 גז טבעי משותפות ים תטיס בחוזה חמש-שנתי בהיקף כולל של 2 מיליארד מ"ק (BCM). לפני שנתיים החליטה החברה לישראל לפצל את רכש הגז הנוסף הדרוש לחברות הבנות שלה בין שני ספקי הגז למשק - EMG המצרית ושותפות תמר. בסוף 2010 חתמה בזן עם EMG על רכישת 55% מהגז הדרוש לה לצרכי�

המפעלים של חברת כימיקלים לישראל (כיל), שיצרו לאורך השנים מפגעים סביבתיים גדולים, הפכו שלשום רשמית לתומכים ולמממנים של בית הספר האקדמי לקיימות שייפתח בשנת הלימודים הקרובה במרכז הבינתחומי בהרצליה. זאת, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת ההרשמה למסלול לתואר ראשון בבית הספר. השם הרשמי של המוסד החדש לקיימות, הראשון בישראל, הוא "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן (בתי הזיקוק לנפט)", ומחיר הקמתו 7.5 מיליון שקלים. כל החברות הנכללות בשמו של בית הספר - כמו גם מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום ברמת חובב ומפעלי פוספטים בנגב - נמצאות בבעלות משפחת עופר. למפעלים התורמים לא תהיה מעורבות בתוכני הלימוד. אלה עוסקים בפיתוח מוצרים חיוניים כמו דלקים, דשנים וחומרים מעכבי בעירה, אך מבססים את פעילותם במידה רבה על ניצול משאבים לא מתחדשים כמו נפט ופוספטים. לאורך השנים גרמו המפעלים מפגעי זיהום אוויר, שפכים ונזק לנו

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

משבר הגז הטבעי מחריף: ספקית הגז ים תטיס הודיעה אתמול ללקוחותיה בישראל כי תפחית את אספקת הגז למשק ב-30%. ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%) לא נימקה את ההודעה. לפי הערכות, נובעת ההפחתה מהידלדלות מואצת של מאגר מארי B מול חופי אשקלון - ורצון השותפות בו להימנע ממיצויו המהיר. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא חברת החשמל, שצורכת כיום 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה מהמאגר. זאת, לאחר שכבר הפחיתה את הצריכה ב-40% בעקבות הוראת משרד האנרגיה והמים לצמצם את השימוש בגז האוזל. היות ואספקת הגז ממצרים לא חודשה מאז שפוצץ הצינור בין המדינות בתחילת נובמבר - תידרש חברת החשמל לעשות שימוש מוגבר בסולר ובמזוט. שימוש חלופי זה עשוי לייקר עוד יותר את החשמל - ולדרוש מהממשלה פתרונות מהירים יותר למצוקה התזרימית של חברת החשמל, כדי שתוכל לרכוש דלקים חלופיים. רשות החשמל צפתה כי העדר אספקת גז טבעי ממצרים לאורך 2012 כולה ידרוש את ייקור החשמל בכ-30%. הקלות במסים שאותן בוחן משרד האוצר, וכן מנגנון פרישה שבכוונתו ליישם בשיתוף רשות החשמל ¬ יפחיתו לפי שעה את הייקור לכ-7%-8% לחמש שנים. לקוחות נוספים שייפגעו מהמהלך הם בית הזיקוק בחיפה (בזן), כיל, פז אשדוד ונייר חדרה. ים תטיס כבר הפחיתה ללקוחות אלה לפני חודשיים את אספקת הגז לכ-85% מהכמות החוזי�

היום נודע כי ההצעה לבטל את סובסידיית האתנול בארה"ב נפלה. כתוצאה מכך, מעריך האנליסט גלעד אלפר, כי צפוי הביקוש לאתנול לעלות. "ייצור אתנול בארה"ב צורך בערך 40% מיבול התירס האמריקאי והפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בביקוש העולמי לגרעינים - ארה"ב מייצרת כ-50% מיבול התירס העולמי ולכן האתנול האמריקאי אחראי בערך ל-20% מהשימושים העולמיים לתירס. המסקנה היא שגם הביקוש לאשלג שאיתו מגדלים תירס צפוי לעלות וכתוצאה מכך יצרנית האשלג כיל, צפויה להרוויח מכך בטווח הקרוב".

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג