שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.
"בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".
שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ
המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה המלצות חדשות להפחתת זיהום האוויר בערים. בין ההמלצות: איסור כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי ערים גדולות, תמריץ כספי למעבר למוניות היברידיות והטלת הגבלה על הפעלת כלי רכב בהילוך סרק. צעדים אלה נשקלים במסגרת היערכות המשרד ליישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים.
בחודשים האחרונים בחנה ועדת מומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית שורה של צעדים ליישום חוק אוויר נקי עבור המשרד להגנת הסביבה. במקביל, הכינה חברת PGL העוסקת בתכנון תחבורה המלצות לרשויות מקומיות להפחתת זיהום אוויר. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עדיין לא סיימו את הדיונים בהמלצות אלו. יישומן תלוי במידה רבה בפיתוח נוסף של התחבורה הציבורית בארץ ובאכיפה יעילה יותר.
רוב המלצות המומחים מתייחסות לזיהום אוויר מכלי רכב. יש לציין שכיום נמצאות כמה רשויות מקומיות בשלבי הכנה של תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובהן תל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן.
דו"ח ביניים של ועדת לוריא קובע שזיהום האוויר בישראל מוסיף להיות גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. הדו"ח ממליץ לקיים בדיקות עצמאיות של זיהום הנפלט מרכב חדש המיובא לארץ ועמידתו בתקינה האירופית. כיום נבדקת רק הצהרת היצרן על פליטת הזיהום, ללא א
פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. לפי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים.
יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתא בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בפברואר האחרון, שר האוצר השיב רק באחרונה.מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צוין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה. "יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר. סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.
יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.
נגישות ופיתוח מרכז העיר: הרכבת הקלה מגדילה את נגישות התושבים וזמינותם למוקדים שונים בעיר ומסייעת לקירוב שכונות הפריפריה למרכז העיר. הזרמת תנועת עוברים ושבים תורמת לשגשוג ופריחה של בתי עסק במרכז ירושלים.
עלייה בביקוש לנדל"ן בעיר: רכבת קלה מעלה את הביקוש למגורים ולתעסוקה באזורים הקרובים לסביבת התוואי. הניסיון העולמי מלמד כי ערכם של נכסי הנדל"ן המצויים בסביבה של מערכות תחבורה עתירות נוסעים גבוהים בכ-25% ביחס לערכי קרקע רחוקים יותר.
הפחתת עומס התנועה בכבישי העיר: רכבת קלה מסיעה עד 500 נוסעים! הודות לקיבולת נוסעים עצומה זו כל רכבת קלה אחת הנוסעת בתוואי מחליפה עשרה אוטובוסים ומקטינה את עומס תנועת האוטובוסים ואת מספר כלי הרכב הפרטיים הנוסעים בכבישי העיר. הפחתת העומס בכבישים מקטינה את מספר תאונות הדרכים ואת הנזקים הנגרמים מהם לנפש ולרכוש, מפחיתה את כמות הפקקים ומקצרת את זמני הנסיעה.
שיפור איכות הסביבה והקטנת זיהום האוויר: הרכבת הקלה מונעת באמצעות חשמל, אינה פולטת עשן וחוסכת עד 80% אנרגיה בהשוואה לאמצעי תחבורה בעלי מנועי דיזל ובנזין. מנועי הרכבת חרישיים, נסיעתה שקטה והיא אינה מהווה מטרד רעש לסביבה . יציאת האוטובוסים מיפו וכניסת הרכבת הקלה הפחיתו את זיהום האוויר בכ-60%.
שדרוג חזות העיר: עבודות ההכנה להפעלת הרכבת הקלה כללו שדרוג של סביבת התוואי, לאורכו ובסמוך לו - שדרוג מערכות תשתית וכבישים, שיפוץ הרחובות, נטיעת אלפי עצים והקמת כיכרות בסביבותיו. לראשונה, רחוב יפו הוא מדרחוב אסתטי ושוקק חיים המיועד להולכי רגל ולרכבת הקלה בלבד.
משתלבת עם אמצעי התחבורה האחרים בעיר: אמצעי התחבורה האחרים פועלים במשולב עם זמני נסיעת הרכבת הקלה. כדי לאפשר מעבר קל ונוח בין הרכבת לבין האוטובוסים יוצעו לנוסעים מגוון "כרטיסים משולבים חכמים" המתאימים לצורכי השימוש ולצורכי הנסיעה של כל נוסע. לנהגי הרכב הפרטי אפשרות לחנות את רכבם בחניוני "חנה וסע" ולהמשיך את נסיעתם ברחבי העיר בנוחות מרבית באמצעות הרכבת הקלה. כיום קיימים 2 חניונים, בעתיד יפתחו 2 חניונים נוספים.
נגישה ונוחה לשימוש כלל הנוסעים: גובה פתחי הקרונות מותאם למפלס רציף התחנה ומאפשר כניסה ויציאה נוחה וחלקה לנוסעים בעלי צרכים מיוחדים, לעגלות תינוקות, לילדים, לקשישים ולנוסעים עם מטען. בקרונות הרכבת מותקנים אביזרים מיוחדים המסייעים בהתמצאות לציבור העיוורים ומערכות מתקדמות לתצוגה ויזואלית המסייעות לנוסעים כבדי שמיעה.
מעניקה לנוסעים חוויית שירות: הרכבת הקלה מציבה סטנדרטים חדשים בעולם התחבורה הציבורית והופכת כל נסיעה לחוויה שירות
יישום איי-באס (iBus) שפיתחה חברת קז'ואל מובייל (Casual mobile) מיועדת דווקא לנוסעים בתחבורה הציבורית. הרעיון הבסיסי פשוט: לאפשר לנוסע למצוא את הנתיב האופטימלי והמהיר ביותר להגעה מהנקודה שבה נמצא אל היעד המבוקש באמצעות תחבורה ציבורית בלבד. המסלול נקבע גם בהתאם להחלפת קווים וללוחות הזמנים, והאפליקציה מגיבה גם לשינויים במצב התנועה, כמו פקקים או תאונות.
"אנחנו שואפים להיות וויז לתחבורה ציבורית - ויותר מזה", אומר טון מיסד קז'ואל מובייל . "מנגנון הניווט שלנו מורכב יותר, כי בעוד הוויז מניח שאתה ממשיך באותו הרכב, השירות שלנו מביא בחשבון שאתה מחליף בין קווים שונים, שיש התניות ב'קונקשן', או שאם מקטע אחד מתעכב משתנה הנתיב לחלוטין".
המערכת תצליב מידע ממקורות שונים ותעבד את פרטי הדיווח כדי להציגם למשתמשים על מפת מסלול עדכנית. ככל שיותר משתמשים יפעילו את היישום, כך המידע שיתקבל יהיה מדויק יותר. ההנחה: שאדם אחד לא יכול ליצור תמונה כללית המשקפת את מצב התנועה בכבישים, אבל צבר נתונים שוטף של 1,000 אנשים מהימן הרבה יותר ומאפשר ליצור תמונה כללית המשקפת את מצב התנועה בכבישים.
טון צופה שהתרומה תהיה אף לסביבה, "כיוון שאנשים לא יחששו יותר להשתמש בתחבורה הציבורית, בעוד כיום הם מעדיפים את הרכב הפרטי - בין היתר משום שאינם בטוחים שיגיעו בזמן ליעד ואינם מעריכים נכונה את פרק הזמן שימתינו בתחנה. אני רואה באיי-באס כלי להפחתת אותם חששות."
אם רוצים תחבורה ציבורית יעילה - ורכבת קלה היא הדובדבן שבקצפת התחבורה הציבורית - צריך לתת לה קדימות ב"זכויות הדרך". בדיוק כמו שאם רוצים אוטובוסים זריזים, צריך להקדיש להם נתיבים בלעדיים. בעוד חודש נוכל לצפות בירושלים בתמונה הדמיונית הבאה: 500 איש נדחקים בקרונות הרכבת הקלה וממתינים שנהג אחד במכונית פרטית ייחצה את הצומת. הגיוני, לא?
מחקרים שנערכו על ידי "המכון ההולנדי לבטיחות בדרכים" ומפורסמים בדוחות של עמותת "תחבורה היום ומחר", מוכיחים כי העדפת הנסיעה במכונית פרטית על פני תחבורה ציבורית מעלה את סיכויי הנוסע לפגיעה חמורה בהשוואה לאוטובוסים או רכבות. כמו כן, נסיעה בתחבורה ציבורית פוטרת מהנהג את המתח והלחץ הכרוכים בנהיגה ברכב פרטי. למרות שברור לכל כי הנסיעה בתחבורה הציבורית, גם מפחיתה את מספר כלי הרכב וגם בטוחה יותר, משרד התחבורה וארגוני המאבק בתאונות הדרכים לא מפנימים את המידע. הקמפיינים בקביעות פונים לנהגים בלבד, מגבבים סלוגנים על תרבות נהיגה וממשיכים להתעלם מהאלטרנטיבה הבטוחה ביותר על הכביש.
ממחקר שהציגה לאחרונה הכנסת, הכנסות המדינה ממיסוי הרכב גבוהים בכמעט 45% מהממוצע האירופי. מערכת החליבה הזאת הופכת את הבעלות על רכב ואת הנהיגה בו לעסק יקר, לא צודק ולא כדאי כלכלית. אבל המדינה יודעת היטב - אין לנו הרבה ברירות. תשתית התחבורה הציבורית בארץ מפגרת בשנות דור אחרי צורכי השינוע, ובכלל, הדבר האחרון שהאוצר רוצה הוא שהמוני הנהגים, המפרנסים כה יפה את קופתו, יעברו לתחבורה ציבורית מסובסדת.
התשובה ששומעים שוב ושוב מהאוצר כשאנחנו מנסים לזעוק את זעקתו של הנהג הנחלב היא זו: "הטענות נגד מיסוי הרכב הן פופוליזם. מאיפה נביא לקופת המדינה את כל המיליארדים האלה?. תיסעו, תשלמו ותשתקו"
ברחבי הארץ יש שורה של פרויקטים שאמורים לשנות את פני התחבורה ועדיין תקועים. בחיפה ממתינים למטרונית, בתל אביב מחכים שנים לרכבת קלה ובירושלים הרכבת הקלה עוברת אמנם בימים אלו נסיעות מבחן ברחבי העיר, אולם, כלל לא ברור מתי תחל הפעלתה המסחרית, לאחר שבפעם השלישית הוחלט בשבוע שעבר לדחות את המועד.
