היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות.
דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת.
צילום: רויטרס
מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת.
היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל.
כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי
האוניברסיטה משקיעה מאמץ רב בקידום מחקר בתחומי האנרגיה הירוקה והחלופית, הכולל עידוד שיתופי פעולה לפיתוח ידע יישומי, הידוק הקשר עם התעשייה והצבת האוניברסיטה בחזית המחקר בתחום האנרגיה.
לדברי פרופ' מוטי הרשקוביץ, סגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח, העומד בראש המיזם, באוניברסיטת בן-גוריון פועלים מיטב הכוחות המחקריים בתחומי האנרגיה הירוקה, החלופית ומתחדשת, לרבות דלקים מתחדשים, אנרגיה סולארית ועוד. "בעידן של מחסור הולך וגובר במשאבי אנרגיה זמינים, מתבקש מחקר מעמיק למציאת חלופות זולות ויעילות יותר למקורות האנרגיה הקיימים".
פרופ' הרשקוביץ הדגיש כי האוניברסיטה שואפת לחזק את הפרופיל הלאומי והבין-לאומי שלה כמוסד בעל שם בתחום מחקר ופיתוח האנרגיה הירוקה והחלופית, זאת באמצעות קידום המחקר וגיוס חוקרים מצוינים בתחום. לדבריו, האוניברסיטה מפתחת תכניות לתואר ראשון ושני במגוון רחב של תחומי האנרגיה.
בין החוקרים במיזם האנרגיה של האוניברסיטה ניתן לציין את פרופ' הרשקוביץ, שמחקרו מתמקד בחדשנות של תחליפי דלק, את פרופ דוד פיימן, חלוץ בחקר אנרגית השמש ושותף לפיתוח מיזם זניט, את פרופ' סמי בוסיבא, מנהל המכון הצרפתי לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים, מומחה בעל שם עולמי בתחום הביוטכנולוגיה של אצות; את ד"ר טאלב מוקא
ד"ר גרדוש התחיל את הקריירה המקצועית שלו כגיאולוג וגיאופיסיקאי בחברת הנפט הלאומית לישראל בשנת 1990. בתפקידו זה עסק בחיפושי נפט בבקע ים המלח ומישור החוף של ישראל והיה שותף לתגליות נפט באזורים אלה. בשנת 1997 הצטרף למכון הגיאופיסי לישראל בו עסק במחקר גיאופיסי וגיאולוגי של תת הקרקע באזורים שונים בארץ ובעולם.
מימין לשמאל: ד"ר מיכאל גרדוש, שר התשתיות עוזי לנדאו וד"ר יעקב מימרן
צילום: משרד התשתיות
במסגרת עבודה זו, הוא ביצע מחקר מקיף של כל מזרח הים התיכון, אשר תרם רבות להבנת מבנה והתפתחות האזור. מחקר זה משמש את קהילת המחפשים והיווה בסיס להערכת פוטנציאל הנפט והגז שנערך לאחרונה בידי המכון הגיאולוגי האמריקאי אשר צופה את קיומן של כמויות משמעותיות של הידרוקרבונים במזרח הים התיכון.
בשנים 2008-2009 שימש כעמית מחקר במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת קולורדו, בה עסק בין השאר בהבנת מנגנוני פזור של חולות במים עמוקים עבודה בעלת השלכות על מציאת סלעי מאגר בשטחי הים של ישראל.
בשנת 2010 הצטרף למינהל רישוי אוצרות הטבע במשרד התשתיות הלאומיות כמנהל תחום גיאופיסיקה. בתפקידו זה שותף בגיבוש מדיניות ונוהלים של המשרד נוכח תגליות הגז האחרונות.
בשנים האחרונות מתגאים תאגידים ומפעלים גדולים בכך שהם מדווחים לציבור על ההשפעה שיש להם על הסביבה, ועל הפעולות שהם נוקטים למען הפחתת הזיהום והבזבוז של משאבי טבע. אלא שעל פי מחקר שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים, מתברר שרבים מהדיווחים האלה רצופים בהטעיות, בנתונים לא מדויקים, ולעתים בשגיאות עובדתיות מביכות.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לידס שבבריטניה ומבית הספר לניהול EUROMED בעיר מארסיי שבצרפת, ערכו מחקר על 4,000 דו"חות "אחריות חברתית" שפרסמו תאגידים בכל רחבי העולם, ובהם תאגידי דלק, כלי רכב ותקשורת ידועים. דו"חות האחריות החברתית הפכו לכלי מקובל בתאגידים רבים כדי לשוות לעצמם תדמית ירוקה. אולם החוקרים מצאו כי פחות מ-17% מהחברות שנבדקו דיווחו על כל פליטות גזי החממה שבהן היו מעורבות. חברות רבות גם לא הבהירו אילו פעולות נקטו לצורך הכנת דו"חות הסביבה. היו גם כמה חברות שהתעלמו מפליטת זיהום של חברות בנות הפועלות במדינות אחרות.
המחקר מצביע על שורה של ממצאים מביכים. כך לדוגמה, חברת האנרגיה האיטלקית ENEL לקחה על כתפיה את כל מעמסת הזיהום העולמי ואף מעבר לכך. החברה דיווחה לפני שנתיים כי היא פולטת מדי שנה 122 מיליון טונות פחמן, פי ארבעה ויותר מפליטת הפחמן השנתית בכדור הארץ. חברת המכוניות פורד דיווחה כי היא יוצרת פסולת כרי
"מחיר חבית הנפט יגיע ל-200 דולר כבר באמצע העשור הנוכחי", כך אמר היום פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, בטקס השקת מיזם האנרגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קנדל הסתמך בדבריו על דו"ח של לוידס: "בשנים הקרובות היבוא לאסיה יהיה גדול מהיצוא של המפרץ הפרסי. המשמעות היא הגדלת התלות האסייתית במזרח התיכון והמשך גידול חד בביקוש מול עלויות ייצור גדלות.
יוג'ין קנדל
צילום: תומר אפלבאום
קנדל ציין כי תנודתיות מחיר הנפט משפיעה על ההוצאה הציבורית והפרטית על מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה וכן על השקעות בתשתיות אלטרנטיביות. הסיכון הרב שנוצר מכך מביא להקצאה לא יעילה של השקעות למשאבי מחקר ופיתוח ותשתיות ייצור רכבים ודלקים. ללא ודאות ממשלתית, הקצאות השוק הפרטי מושפעות מהסיכון המערכתי ולכן הן תת-אופטימליות למשקים.
קנדל הציג את התכנית לתחליפי נפט כתכנית מרכזית של הממשלה בתחום האנרגיה ומסר כי התקציב של ממשלת ישראל שהוקצה לתכנית לעשור הקרוב (עד שנת 2020) מסתכם בלמעלה מ-400 מיליון דולר.
התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות
בילי פרנקל
עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.
עוד בערוץ כלכלה ירוקה :
מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל
רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה
הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל
חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.
השקעה משתלמת
חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.
לקרוא ולקנא
7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות
עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב
ישראל הציעה למכור גז טבעי להודו, במהלך ביקורו של שר האוצר יובל שטייניץ בהודו בשבוע שעבר. בשיחותיו עם שר האוצר של הודו, פרנב מוקרג'י והיועץ לבטחון לאומי שיבשנקר מנמון, דיווח "טיימס אוף אינדיה". לפי מקורות יודעי דבר, יקימו ישראל והודו ועדות שיבצעו בדיקת היתכנות של ההצעה. המגעים צפויים להתעצם במהלך ביקור נדיר של שר החוץ של הודו, ס.מ. קרישנה, שיתקיים בינואר.
הודו קונה את רוב הגז הטבעי שלה מקטאר ועומאן. איראן, ספקית גדולה של LNG (גז טבעי מונזל) ביטלה חוזה גדול עם הודו לאחר חתימתו, בעקבות הצבעת הודו נגד התוכנית הגרעיני שלה. צינור גז מאיראן להודו דרך פקיסטן הושבת מסיבות בטחוניות.
ישראל כבר החלה לבחון נתיבי ייצוא לאירופה, דרך יוון וקפריסין. הודו, הצמאה לאנרגיה, עשויה להיות שוק יעד מוצלח בשל היעדר מתיחויות פוליטיות בין המדינות.
ממשרד האוצר נמסר: "במסגרת שיחות שר האוצר, יובל שטייניץ, בהודו על שדרוג שיתוף הפעולה הכלכלי, עלתה גם אפשרות של יצוא גז בעתיד מישראל לאסיה בכלל ולהודו בפרט. ההודים הודיעו על כוונתם ללמוד על הנושא וייתכן שישלחו בקרוב משלחת שתפגש עם בכירים במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים.
"במהלך הביקור בהודו הושגו הבנות לגבי הסכם סחר חופשי ישראל-הודו עד ספטמבר
2012, הקמת מכשירים ממשלתיים
האם ישראל חשופה לאסון אקולוגי בקנה מדינה עולמי. פרופ' צבי בן אברהם, גיאופיזיקאי בכיר, מתריע כי "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי האפשרי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה מול חופי ארצות הברית" לדבריו, " הסיכון קיים, אבל אין כוח אדם שיחקור אותו"
יעל דראל
פורסם: 19.05.11, 11:45
שתף
"אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי הפוטנציאלי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה במפרץ מקסיקו, שכן אנו ממוקמים בתוך אגן טבעי ואין יציאת מים עמוקים החוצה", כך מתריע היום (ה') הגיאופיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם, מנהל בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה
בן אברהם אמר את הדברים במהלך כנס שבוחן את ההשלכות של קידוחי הגז הטבעי על הסביבה הימית, שמתקיים באוניברסיטת חיפה. בן אברהם, שבעבר עמד בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית ובחנה את הנושא של קידוחי הנפג והגז, התריע עוד כי גם מבחינה אקדמית ישראל איננה ערוכה כלל להתמודדות עם הנושא.
מחקר
ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה / צבי לביא
המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אי
מחקר של חברת המחקרים הידועה researchandmarkets.com מצא כי שוק הפאנלים הפוטווולטאיים יגיע ב-2017 ל-118.4$ מיליארד בכל העולם.
הטכנולוגייה הגבישית פוטווולטאיית היא אחת משלוש הטכנולוגיות בשוק והיא מראה גידול מרשים ועקבי בכל סוגי האקלים.פיתוחי הטכנולוגיה הזו הביאו במקומות רבים לשיוויון בעלויות ובניצולת של הפקת חשמל בטכניקה זו לעומת חשמל המסופק ברשת החשמל,מה שקרוי בעגה המקצועית: GREED PARITY .
תאי פי.וי. ומודולים(פאנלים) בעלי יכולות המרה משפרים את הכדאיות בשימוש. ב-31 לדצמבר 2010 יכולת ההמרה לחשמל הממוצעת בכל העולם של טכניקת הפי.וי. היתה 17.9% לתאי מונו קריסטליים ו-15.9% לתאי מולטי קריסטל. יצרנים משפרים כל הזמן את היכולת של הטכניקה להתנהל בעצמה ולווסת לבדה את המרת אור השמש לחשמל.ב-2010 היה שיפור משמעותי ביכולת יצרנים רבים לעשות זאת והמוצרים נקלטו על ידי שוק רעב.
מחקר של חברת המחקרים הידועה researchandmarkets.com מצא כי שוק הפאנלים הפוטווולטאיים יגיע ב-2017 ל-118.4$ מיליארד בכל העולם.
הטכנולוגייה הגבישית פוטווולטאיית היא אחת משלוש הטכנולוגיות בשוק והיא מראה גידול מרשים ועקבי בכל סוגי האקלים.פיתוחי הטכנולוגיה הזו הביאו במקומות רבים לשיוויון בעלויות ובניצולת של הפקת חשמל בטכניקה זו לעומת חשמל המסופק ברשת החשמל,מה שקרוי בעגה המקצועית: GREED PARITY .
תאי פי.וי. ומודולים(פאנלים) בעלי יכולות המרה משפרים את הכדאיות בשימוש. ב-31 לדצמבר 2010 יכולת ההמרה לחשמל הממוצעת בכל העולם של טכניקת הפי.וי. היתה 17.9% לתאי מונו קריסטליים ו-15.9% לתאי מולטי קריסטל. יצרנים משפרים כל הזמן את היכולת של הטכניקה להתנהל בעצמה ולווסת לבדה את המרת אור השמש לחשמל.ב-2010 היה שיפור משמעותי ביכולת יצרנים רבים לעשות זאת והמוצרים נקלטו על ידי שוק רעב.
הילד החדש ביותר בשכונת האנרגיה, גז מפצלים, עשוי להיות הרבה יותר גרוע לאיכות הסביבה מאשר הפחם, כך קובע מחקר חדש המובא בהרחבה ברשת bbc.
הוא עשוי מסלע, בתהליך שנוי במחלוקת של פירוק, ועד עכשיו רק היללו ושיבחו את הגז החדש כ"אבן דרך" ליצירת אנרגיה עתידית עם אחוזי פחמן נמוכים, אבל מחקר חדש בארצות הברית מצא כי בארות גז הפצלים גורמים לדליפת כמות בלתי מבוטלת של מתאן, אחד מגזי החממה המזיקים.
דבר זה גורם לגז הפצלים להיות בעל השפעה חמורה בהרבה מהגז הקונבנציונאלי, הם טוענים, "וככל הנראה גם גרוע בהרבה מיצירת גז מפחם".
"לעומת פחם, טביעות הרגל של גז הפצלים הוא לפחות ב-20% יותר גרוע, ויש אומרים אפילו פי 2, בטווח של 20 שנים הבאות", כתבו החוקרים בעיתון המדעי "שינוי אקלימי" לאחר שיצרו את המחקר המקיף ביותר שנערך עד כה לגזי החממה הנפלטים מגז הפצלים. "השתמשנו בנתונים המעודכנים ביותר, והמסקנה היא שגז הפצלים הוא מסוכן להתחממות כדור הארץ, אולי אפילו גרוע יותר מפחם".
יופי של פרסומת לכנס ירושלים :-)
מגוחך שבתמונה הצמודה לכתבה מדברים על בעיית הפקקים - בדיוק הדבר אותו לא תפתור הקרן...
הקרן הלאומית למדע תקצה 45 מיליון שקלים לעידוד המחקר האקדמי בתחום האנרגיות החלופיות לתחבורה. תוכנית זו, הכוללת מחקר המתמקד בנושא סוללות לכלי רכב חשמליים, מהווה חלק מהתוכנית הממשלתית שאושרה בחודש ינואר האחרון, שהקציבה לפיתוח תחליפי הנפט סכום של כ-1.5 מיליארד שקלים לעשור הקרוב.
בשיחה עם nrg סיפר שגיא דגן, כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה וחברה ממשרד ראש הממשלה כי "התוכנית של הקרן הלאומית למדע היא הצעד השני שכבר ננקט בתקופה האחרונה בתחום האקדמי, ורק חלק קטן מכלל הפעילויות והתוכניות שמתוכננות בעתיד הקרוב בתחום תחליפי הנפט".
לדבריו, תלות העולם בנפט הולכת וגוברת מדי שנה, ובולטת במיוחד בתחום התחבורה ולתלות זו השלכות סביבתיות חמורות, פגיעה חריפה ביציבות המחירים ובצמיחה הכלכלית בעולם. "מחקר ופיתוח של טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה - מהווים משימה לאומית", הוסיף דגן.
מוקד שירות לחברות
בעוד כשלושה שבועות צפוי שגיא לקחת חלק בכנס ירושלים לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע, שיוקדש השנה לנושא משק האנרגיה. בכנס יקחו חלק בין השאר שר התשתיות, עוזי לנדאו, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ויו
סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, בוחנת אפשרות להצבת תחנה לתדלוק מעבורות בחלל, ובכך לקדם תוכניות לשיגור אסטראונטים ליעדים ארוכי טווח, ואולי אף למאדים. בחודש הבא יציגו מדעני נאס"א מחקר בן שישה חודשים שהסתיים ביולי האחרון, ובדק את היתכנות הקמת תחנת שכזו, כך מדווח ה"ניו יורק טיימס".
לפי העיתון, שמסמך המחקר הגיע לידיו, פיתוח תחנת הדלק יתבצע באמצעות מספר משימות לשיגור מיכלי דלק למסלול הקפה סביב כדור-הארץ. הדבר יגדיל אמנם את מספר השיגורים שנאס"א תצטרך לבצע כדי להביא, למשל, חללית לאסטרואיד, אך להערכת המהנדסים גם תוזיל את העלויות. הם קובעים כי שיגור חללית לאסטרואיד באמצעות העלאת מיכלי דלק לחלל יעלה 60 עד 86 מיליארד דולר, זאת לעומת 143 מיליארד שדולר שעולה שיגור חללית לאסטרואיד באמצעות משגר כבד, כך על פי מחקר שנערך בשנה שעברה.
לדברי טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במרכז פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, "נכון להיום אין לנאס"א שום תוכנית קונקרטית, אבל הרעיונות קיימים עוד משנות ה-50 המאוחרות וראשית שנות ה-60, כשהכוונה היא להציב בחלל מיכלי דלק שאפשר יהיה להתקרב אליהם ולתדלק חלליות מאוישות או לא מאוישות".
"אפשר לחשוב על שני ישומים עיקריים לתחנה כזו", הוסיף ענבר, "האחד הוא לתדלק לוויינים במסלולים גבוהים של לווייני תקשורת. כש
השגשוג של תעשיית גז הפצלים ברחבי ארה"ב צפוי להוסיף כ-900 אלף משרות לשוק התעסוקה האמריקאי עד 2015, על פי דו"ח שפירסם היום מכון מחקר לאנרגיה בדנבר.
המחקר מציין כי התפתחות הענף צפויה להביא לירידת מחירים משמעותית, שתחסוך עבור כל משק בית בארה"ב 926 דולר בממוצע בשנה בין 2012 ל-2015. עוד צוין בדו"ח כי בשנת 2010 היקף הענף נאמד ב-76 מיליארד דולר, ועל פי HIS הוא צפוי לזנק עד 2015 ב-50% ל-118 מיליארד דולר, ועד 2035 ל-231 מיליארד דולר.
ההתפתחות המואצת של קידוחי גז טבעי בשנים האחרונות צפויה להימשך, בדגש על מוקדי הגז בפנסילבניה, צפון טקסס ומספר מדינות במערב ארה"ב, ומהווה קרן אור עבור כלכלת ארה"ב. כך מסר ג'ון לארסון, סגן נשיא חברת IHS גלובל אינסייט, העוסקת במחקרים בתחום האנרגיה.
"תעשיית פצלי הגז מוכיחה עצמה כיוצרת משרות משמעותית בארה"ב", אמר לרסון. "בזמנים של האטה כלכלית נמשכת - הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - זהו הישג יוצא דופן". כיום מעסיק ענף קידוחי הגז בארה"ב כ-600 אלף עובדים.
נכון לסוף 2010, כמעט שליש מהגז הטבעי בארה"ב מופק באמצעות טכנולוגיית שבירה הידראולית - במסגרתה מים מעורבבים בחול וכימיקלים מוחדרים עמוק לקרקע כדי לשבור סלעים ולשחרר גז טבעי. השיטה הזאת, למרות שהפכה את הגז הטבעי לאחד הענפים הצומחים במהירות הגדולה ביותר במשק האמ
ג'נרל אלקטריק תגייס 12 חוקרים ישראלים מהאקדמיה למרכז מחקר חדש שיוקם במבנה החברה בטירת הכרמל.
במסגרת פעילות המרכז החדש יתמקדו החוקרים בטכנולגיות קלינטק כגון אנרגיה מתחדשת, אחסון אנרגיה, רשתות חכמות, ניטור מים וטיפול בשופכין.
משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל.
משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל.
בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט
ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שסקר ההיתכנות נועד לבחון לא רק את האתר שהוזכר אלא גם לבדוק אפשרות להכריז על שטח מסוים במדינה כ"אקס טריטוריה", כלומר חלקת אדמה שלישראל אין סמכות שלטונית עליה. התרגיל המדיני נועד לעקוף את סירובה של ישראל לחתום על אמנות בינלאומיות בתחום הגרעין, כאלה שיחייבו אותה לאפשר לפקחים בינלאומיים לסייר במתקנים שלפי פרסומים זרים ישראל מחזיקה בהם בכלי נשק גרעיניים. באופן מפתיע, הבחינה המחודשת נולדה למרות גילויי הגז מול חופי ישראל, שאמורים לשמש מקור אנרגיה יציב ולטווח ארוך לצד המשך השימוש בפחם.
הרעיון להקים תחנת כוח גרעינית בישראל אינו זר לממשלה הנוכחית ולעומד בראשה. בראיון שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CNN במרץ האחרון
הוא אמר שהוא אהב את הרעיון להקים כור גרעיני בישראל.
פרט לנתניהו, גם יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל התבטא בעניין. בוועידת הנגב האחרונה א
משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. כך מדווח היומון כלכליסט.
סקר ההיתכנות נועד לבחון לא רק את האתר שהוזכר אלא גם לבדוק אפשרות להכריז על שטח מסוים במדינה כ"אקס טריטוריה", כלומר חלקת אדמה שלישראל אין סמכות שלטונית עליה. התרגיל המדיני נועד לעקוף את סירובה של ישראל לחתום על אמנות בינלאומיות בתחום הגרעין, כאלה שיחייבו אותה לאפשר לפקחים בינלאומיים לסייר במתקנים שלפי פרסומים זרים ישראל מחזיקה בהם בכלי נשק גרעיניים. באופן מפתיע, הבחינה המחודשת נולדה למרות גילויי הגז מול חופי ישראל, שאמורים לשמש מקור אנרגיה יציב ולטווח ארוך לצד המשך השימוש בפחם.
הרעיון להקים תחנת כוח גרעינית בישראל אינו זר לממשלה הנוכחית ולעומד בראשה. בראיון שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CNN במרץ האחרון הוא אמר שהוא אהב את הרעיון להקים כור גרעיני בישראל.
פרט לנתניהו, גם יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל התבטא בעניין. בוועידת הנגב האחרונה אמר רון טל שהוא מאמין שבתוך עשר שנים תוקם תחנת כוח מסוג זה. רון טל גם אמר כי למ
מחקר שגילה כי מדינה המייצאת נפט והגיעה לשיא התפוקה הפנימי, תפסיק לייצא בתוך 9 שנים (עקב הירידה בתפוקה, אל מול העלייה בביקושים הפנימיים). אם 33 המדינות המיצאות הגיעו פחות או יותר לשיא התפוקה הפנימית, בתוך כעשור שוק יצוא הנפט יצטמצם כמעט לאפס
בכיר טורקי במסר מפתיע לישראל: רוצים את הגז שלכם; להקים צינור לטורקיה כדי לייצא את הגז
מיתאת רנדה, שחיבר את הדוח הרשמי של טורקיה על אירועי המרמרה: טורקיה מחרימה את כל החברות הבינלאומיות שפועלות בקפריסין ■ מנכ"ל משרד החוץ לשעבר: "רנדה לא היה אומר לעולם את מה שאמר ללא גיבוי מלמעלה"
"הקמת צינור לטורקיה היא הדרך הטובה ביותר ליצוא הגז הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנרגטית", את הדברים אמר מיתאת רנדה, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ הטורקי, במהלך "פסגת האנרגיה והכלכלה" שנערכה בשבוע שעבר באיסטנבול. מאחורי האירוע עמד ה-Atlantic Council, מכון מחקר אמריקאי יוקרתי, והשתתפו בו ראשי מדינות ופוליטיקאים ממרכז אסיה ומאירופה לצד בכירי משק האנרגיה הבינלאומי.
דבריו של רנדה כוונו לד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו-אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי, שהיה המשתתף הישראלי היחיד שדיבר בוועידה, במסגרת מושב שעסק בגז שהתגלה במזרח הים התיכון. באולם נכח גם מיכאל לוטם, לשעבר שגריר ישראל בקזחסטאן ואזרביג'אן, שמונה לאחרונה לשליח מיוחד במשרד החוץ לנושאי אנרגיה. רנדה לא הסתפק בדברים שאמר והקריא מהכתב את החלטת ממשלת טורקיה להחרים את כל החברות הבינלאומיות שזכו לאחרונה במכרזים לרישיונות חיפושי נפט וגז במימי האי קפריסין. או במילים פשוטות י
אלפי מקומות עבודה חדשים צפויים להתווסף בעתיד הקרוב למשק הישראלי תודות להנהגת "מדינית ירוקה" והתייחסות נכונה לנושאי הסביבה. מחקר שבוצע במרכז מקרו לכלכלה מדינית, בידי הכלכלן הבכיר רועי לוי ובהנחיית מנכ"ל המרכז, ד"ר רובי נתנזון ,מיפה את ענפי המשק החשופים כבר עתה לשינויים הצפויים בהם כתוצאה מדרישות מחמירות יותר הקשורות בהגנה על הסביבה - והוברר כי יושפעו מכך ישירות מאות אלף עובדים. כמו כן התברר שהנהגת שינויים כמו מעבר לטיפול בפסולת הכרוך בשינויים תעסוקתיים, תביא לתוספת מישרות של כמעט 40% לעומת הקיים
...
העולם מתנהל היום אחרת מבעבר. המוצרים, היצור, השירותים - גם שירותים פיננסיים - נדרשים להתחשב בשיקולים הנוגעים להגנה על הסביבה. אלו שיקולי תדמית. מי שלא ייקח אותם בחשבון - יפגע. גם הצרכנים דורשים זאת. הנושאים הללו הורחבו מעבר להקפדה על ניקיון, על שימוש בחומרי-גלם ממוחזרים, איכות מים, אוויר וכיו"ב, שמירה על משאבי טבע. הם כבר נוגעים גם ליחסי העבודה, לשאלת ניצול עובדים בידי מעסיקיהם, תנאים הולמים המוענקים לעובדים, התנהגות שיש בה כבוד כלפי העובדים, התחשבות בצרכיהם, בביטחון סוציאלי. לכן יש לאיגודים מקצועיים תפקיד מכריע בכל הנגע להשפעת הצמיחה הירוקה על מערכת יחסי העבודה . באירופה חלה התקדמות רבה בתחומים א
בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש
לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל.
"לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו".
...
כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ
