Group items tagged

המשבר הגלובלי הולך ומתעצם, והתאגידים בעולם נאלצים לחפש נתיבי צמיחה חדשים שעלולים לפגוע באיכות החיים של כלל הציבור. כדי למנוע את הפגיעה במשאבי הטבע ובאיכות, או לכל הפחות להפחית את הנזקים שנוצרים מהמשבר הזה, ממשלות רבות החלו לאחרונה לאמץ תוכניות פעולה שמטרתן להביא לשגשוג כלכלי, המשקללות גם את העלויות הסביבתיות ומייעלות את השימוש במשאבים הקיימים.   מהלכים אלו, הכרוכים בין היתר בהידוק פיקוח רגולטורי על מפעלים וקביעת סטנדרטים חדשים בתחומים הנוגעים ללא מעט תאגידים מסורתיים, מחייבים את אותן הממשלות לפעול בנחישות מול הסקטור העסקי. התערבות הרגולציה יכולה לגרום לפגיעה ברווחיות התאגידים או במהלך התקין של עסקיהם, ולכן ישנה לרוב התנגדות עזה מצדם.   "התנגדותם של תאגידים ליוזמות צמיחה ירוקה היא בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים היטב את הרצינות של כל ממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לעבוד איתה ולייעץ לה", מסביר בראיון ל"כלכליסט" ד"ר אלכסנדר פישר, כלכלן מומחה לכלכלה סביבתית, חבר הנהלת המכון הגלובלי לצמיחה ירוקה בסיאול - GGGI, ואחד ממייסדיו.   ד"ר אלכסנדר פישר   גיבוי מלא מהממשלה   GGGI הוא הגוף המוביל בעולם למחקר וליישום של אסטרטגיות צמיחה ירוקות, השואפות להביא לניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה. ביום שלישי ישתתף פי�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

אשוֹקה ישראל, המשרד להגנת הסביבה והקרן לסביבה ירוקה מזמינים את הציבור להשתתף בתחרות: "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל". המיזם הטוב ביותר יזכה בפרס כספי בסך 50,000 ₪. תחרות "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל" מחפשת פרויקטים סביבתיים, חברתיים וטכנולוגיים חדשניים שפועלים בדגש על צמיחה ירוקה. צמיחה ירוקה משמעה ניתוק הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, וניצול הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין צמיחה בת קיימא לסביבה. באמצעות גישה זו ניתן להפוך את ההשקעה בסביבה מעול חברתי וכלכלי לזָרָז לצמיחה ופיתוח כלכליים. אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות מים, תחבורה ידידותית לסביבה ובניה ירוקה הם חלק מהתחומים בהם סביבה ופיתוח הולכים יד ביד.

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

אלפי מקומות עבודה חדשים צפויים להתווסף בעתיד הקרוב למשק הישראלי תודות להנהגת "מדינית ירוקה" והתייחסות נכונה לנושאי הסביבה. מחקר שבוצע במרכז מקרו לכלכלה מדינית, בידי הכלכלן הבכיר רועי לוי ובהנחיית מנכ"ל המרכז, ד"ר רובי נתנזון ,מיפה את ענפי המשק החשופים כבר עתה לשינויים הצפויים בהם כתוצאה מדרישות מחמירות יותר הקשורות בהגנה על הסביבה - והוברר כי יושפעו מכך ישירות מאות אלף עובדים. כמו כן התברר שהנהגת שינויים כמו מעבר לטיפול בפסולת הכרוך בשינויים תעסוקתיים, תביא לתוספת מישרות של כמעט 40% לעומת הקיים ... העולם מתנהל היום אחרת מבעבר. המוצרים, היצור, השירותים - גם שירותים פיננסיים - נדרשים להתחשב בשיקולים הנוגעים להגנה על הסביבה. אלו שיקולי תדמית. מי שלא ייקח אותם בחשבון - יפגע. גם הצרכנים דורשים זאת. הנושאים הללו הורחבו מעבר להקפדה על ניקיון, על שימוש בחומרי-גלם ממוחזרים, איכות מים, אוויר וכיו"ב, שמירה על משאבי טבע. הם כבר נוגעים גם ליחסי העבודה, לשאלת ניצול עובדים בידי מעסיקיהם, תנאים הולמים המוענקים לעובדים, התנהגות שיש בה כבוד כלפי העובדים, התחשבות בצרכיהם, בביטחון סוציאלי. לכן יש לאיגודים מקצועיים תפקיד מכריע בכל הנגע להשפעת הצמיחה הירוקה על מערכת יחסי העבודה . באירופה חלה התקדמות רבה בתחומים א

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

"התחייבות לטווח ארוך והשקעה של זמן וכסף הפכו את גרמניה למעצמת יצוא בתחום חיסכון האנרגיה, שלא רק חוסכת בהוצאות בתוך המדינה אלא גם מייצרת הכנסות של מיליארדי יורו ממכירת הטכנולוגיה לשכנותיה" חבל שבישראל אנשי התמ"ת לא מבינים שהעתיד טמון בהתייעלות אנרגטית ומקורות מתחדשים. גם אנחנו יכולנו להוביל את המגמה העולמית הזו.