Group items tagged

>> קבוצת דלק, הנמצאת בשליטת יצחק תשובה ובניהולו של אסי ברטפלד, שמה קץ לשבועות של ספקולציות. הקבוצה הודיעה כי היא עומדת מאחורי הקפיצה ביתרת המכירות בחסר של שותפויות הנפט והגז אבנר ודלק קידוחים, הנמצאות בשליטתה. לבקשת הבורסה לניירות ערך ורשות ניירות ערך, הודיעה קבוצת דלק כי היא שואלת מחברת דלק נכסים והשקעות, הנמצאת בבעלותה המלאה, 7.6 מיליון יחידות השתתפות של דלק קידוחים בשווי של 92 מיליון שקל ו-160 מיליון יחידות השתתפות של אבנר בשווי של 331 מיליון שקל. יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים ואבנר, שאותן שאלה קבוצת דלק מהחברה-הבת דלק נכסים והשקעות, נרשמו כמכירה בחסר (שורט) בדו"ח השבועי שמפרסמת הבורסה לניירות ערך, והיו 95% מיתרות השורט של דלק קידוחים ו-98% מיתרות השורט על אבנר; זאת למרות הבהרת הקבוצה שלפיה, האחזקות של הקבוצה כולה ביחידות ההשתתפות לא השתנו. יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של אבנר היו הגדולות מבין כל ניירות הערך, למעט איגרות חוב, בשבוע המסחר שהסתיים ב-3 בנובמבר. יתרה מזו, היחס בין יתרת השורט למחזור המסחר היומי נסק לרמה גבוהה של 18.2. יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים היו פי 9.8 ממחזור המסחר היומי הממוצע. העובדה שיתרות השורט צמחו חדות היתה עלולה לגרום למשקיעים להעריך כי החברה עומדת לבשר על אי

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

בעוד מספר ימים, צפויה אסדת הקידוח ההומר פרינגטון, להגיע לנקודת הקידוח של לוויתן 1, לאחר עיכוב של מספר ימים מהלו"ז המתוכנן. המשקיעים מצפים חודשים ארוכים לקידוח, המיועד לבדוק האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות ב"לוויתן", מתחת לשכבת הגז המוכחת. אולם, מה שעשוי להטריד את משקיעי השותפות הישראליות במאגרי הגז הטבעי דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), הוא דיווח שרשות ניירות ערך תכריח ככל הנראה לפרסם רגע לפני תחילת הקידוח -  לגבי הערכת כמויות הנפט שעשויות להימצא במקום, לפי מודל ה-PRMS הגיאולוגי. דיווח זה עשוי לעורר מהומה למרות שלא בהכרח יהיה משמעותי. קידוחי גז אלום, נובל אנרג'י, השותפה והמפעילה של תמר, "לוויתן" ורישיונות חיפוש רבים נוספים, היא חברה אמריקאית שלא פועלת לפי כללי רשות ניירות ערך הישראלית, והנתון הגיאולוגי בו היא משתמשת ומפרסמת למשקיעיה הוא ה-Gross Mean - הממוצע הכלכלי של טווח הנתונים. מנגד, הרשות מחייבת בשימוש ופרסום לפי מודל ה- PRMS, בו מקבלים המשקיעים את ההערכה הנמוכה (P1, הסתברות של 90%), ההערכה הגבוהה (P3, הסתברות של 10%) וההערכה הטובה ביותר (P3, הסתברות של 50%). ה-P3 (או ה-P-50) הוא למעשה החציון של סדרת הנתונים הגיאולוגים שבידי החברה והוא עשוי להיות שונה מהכמויות לפיהן פעלו המשקיעים בעבר, גם ללא שינוי בנתונים ה

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

חברת החשמל תיאלץ לדחות בכמה שבועות את גיוס החוב שתיכננה לחודש הבא - לאחר שתשקיף הגיוס שהגישה נפסל בסוף השבוע בידי רשות ניירות ערך (ני"ע). מדובר בהנפקה ציבורית של אג"ח מגובות ערבות מדינה בהיקף 3 מיליארד שקל. החברה התחייבה לאשר את התשקיף עד סוף מאי, במסגרת תוכנית הסיוע הממשלתית שאושרה עבורה עקב מצוקה תזרימית. באמצעות הגיוס אמורה היתה החברה לממן רכש דחוף של סולר לצורך הפעלת תחנות הכוח בקיץ. בחברה יידרשו כעת לתקן במהירות את הליקויים בתשקיף - ולאפשר את הגיוס בהקדם. זאת, תוך תקווה כי יהיו לה מזומנים כדי לגשר על פער הזמנים. בנוסף, תיאלץ כעת החברה לצאת בהנפקה על בסיס דו"חותיה הכספיים הגרועים לרבעון הראשון של 2012, שפורסמו בשבוע שעבר - במקום על בסיס הדו"ח השנתי של 2011. בדו"ח האחרון נאלצה החברה להפריש 1.5 מיליארד שקל בעקבות הסכם השכר החדש מול העובדים - ומשום כך נשחק הונה העצמי ונפגעו יחסיה הפיננסיים. גורמים במשק האנרגיה העריכו כי תוצאות ההנפקה לא יושפעו מהדו"חות החלשים - משום שההנפקה מגובה בערבות מדינה - ואולם הודו כי "מדובר בפגיעה תדמיתית קשה". חברת החשמל סיימה את הרבעון הראשון של 2012 עם גירעון תזרימי של 975 מיליון שקל, כאשר בקופתה 861 מיליון שקל בלבד. באפריל גייסה החברה 1.5 מיליארד שקל בהנפקה קצרת טווח, מהם כבר ניצל

ברקע הידרדרותה הפיננסית של חברת החשמל, ויש שיאמרו כי בגללה, נפגש בשבועות האחרונים - פעמיים - ועד העובדים בחברת החשמל עם שר האוצר יובל שטייניץ, לשיחת "יחסינו לאן". במהלך הפגישות, העלו הצדדים את העקרונות החשובים להם ביישום השינוי המבני בחברה, ותיארו בקווים כלליים את ציפיותיהם מהמשא ומתן המדשדש ליישום הרפורמה. נציגי הממשלה העלו את הצורך בפתיחת שוק החשמל לתחרות, בהתייעלות פנימית ובהגברת הגמישות הניהולית בחברה. העובדים, מצדם, הדגישו את החשיבות שבשמירה על מעמדה הדומיננטי של חברת החשמל בשוק החשמל העתידי, את הצורך בהבטחת איתנותה הפיננסית - וכמובן, את הפיצוי שלו יהיו זכאים העובדים בשכר השוטף והפנסיוני בגין הסכמתם לכל מהלך. בשיחות לא ירדו הצדדים לפרטים, אך רעיון מפתיע אחד כן הועלה על שולחן הדיונים במהלך אחת הפגישות, דווקא בידי העובדים - והוא הרעיון להנפיק את מניות החברה בבורסה, ולהופכה לחברה ציבורית. חברת החשמל נסחרה בבורסה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחר ששיעור מסוים ממניותיה הונפק לציבור. בחלוף השנים רכשה מדינת ישראל את מרבית המניות (99.85%), ומחקה את החברה מהמסחר. כעת, ועד העובדים מציע לחזור למתווה הציבורי - וזאת, ניתן לשער, משני טעמים עיקריים, רשמי ולא רשמי: הזרמת הון לחברה ש"מיובשת", לטענת העובדים, ב

"שש שנים נמשך ויכוח בשאלה לפי איזו ריבית יש להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת החשמל * הכרעה בוויכוח יכולה לצמצם את ההתחייבויות ב-6 מיליארד שקל, להוזיל את גיוסי החברה ולהפחית את תעריף החשמל לציבור * בעוד החברה, בלחץ ועד העובדים, מעדיפה לעצום עיניים, התכנסו רואי החשבון הבכירים בישראל, הממונה על שוק ההון באוצר ונציגי רשות ניירות ערך ובנק ישראל, כדי לטכס עצה ולפנות למוסדות הבינלאומיים על מנת שיפסקו בסוגיה"

> לפני כמה ימים הודיעה נפטא על תיקון דו"חותיה הכספיים (Restatement), בעקבות עמדת רשות ניירות ערך שלפיה קיימת לה לפחות שליטה אפקטיבית בשותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2 וחנ"ל (חברת נפט לישראל) ים המלח. נפטא, שמחזיקה בכ-29% ובכ-40% מיחידות ההשתתפות של ישראמקו וחנ"ל, בהתאמה, ובמלוא זכויות הבעלות והשליטה בשותף הכללי שלהן, טיפלה בהן עד כה בשיטת השווי המאזני, מתוך התפישה כי קיימת לה השפעה מהותית בלבד, ועל אף שהיא מאמצת מדיניות של שליטה אפקטיבית. החלטת הרשות התבססה על השליטה בשותף הכללי, הזכויות של השותף המוגבל ביחס לזכויות השותף הכללי, שיעורי ההחזקה של נפטא ביחידות ההשתתפות, וניסיון העבר עם הצבעות מחזיקי יחידות ההשתתפות. תיקון הדו"חות משתרשר גם לדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות שמאחדות את נפטא: יואל - בעלת השליטה בנפטא, והלאה גם לאקויטל - בעלת השליטה ביואל. מעבר להשלכות העצומות על אופן הצגת הדו"חות הכספיים, והיחסים הפיננסיים הנגזרים מהם, לקביעה זו יש השפעה על אופן ההתייחסות לשינויים בשיעורי ההחזקה ביחידות ההשתתפות, לאור הפער הגדול בין מחיר השוק של יחידות ההשתתפות לבין הערך בספרים. בהתאם לתפישת הישות האחת, הרואה בקבוצה גוף כלכלי אחד, עסקות עם המיעוט משתקפות בדו"חות כעסקות במישור ההוני. לפיכך, הגדלת ההחזקה

חזון הגגות הירוקים של שר התשתיות עוזי לנדאו לא ממש צלח. החזון עלה לכותרות בוועידת אילת-איילות אחרי שאושרו תקנות רשות החשמל למתן תמריצים להתקנת מערכות סולריות. אך ריבוי מדורי הרישוי אליהם התווסף מדור רישוי חברת החשמל, מקשה על היענותם של בעלי דירות ובתים לבחור באופציה של שימוש במתקנים של אנרגיות מתחדשות. הזוכים העיקריים מהתמריצים הם בעלי גגות נרחבים של רפתות ומחסנים. כזכור התמריץ ניתן בצורה של קניית החשמל הסולרי על ידי חברת החשמל במחיר אטרקטיבי של שני שקל לקילו-ואט, כמעט פי ארבעה מהמחיר החשמל הקונבנציונלי לצרכן. אולי קידום הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות יצליח היכן שתמריצים לא הצליחו. באוגוסט 2011 פרסם הקואופרטיב תשקיף לרשות ניירות ערך. המארגנים מקווים שעד לשנת 2015 יצטרפו אליו 3,500 חברים. מדיניות הקואופרטיב איננה להתרכז בתחום הסולרי, וכבר החלה במספר פרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית וטורבינות רוח. אז כיצד הופכים לחבר בקואופרטיב? רוכשים מניה בערך של 1,000 שקל וזה מקנה זכות הצבעה שהיא שווה בין כל החברים, זאת כחלק מתפיסת העולם של הקואופרטיב. הינשוף מודד צריכת חשמל אז לא רק למשטרת ישראל יש ינשוף, מסתבר שקיים היום גם ינשוף שמודד חשמל. לפיילוט של חברת גרינלט הצטרפו כמה מחברי הקואופרטיב שהתקינו את הי