Group items tagged

עקב אי הוודאות הנובעת מהאפשרות למחסור בגז טבעי בשנת 2013, ובהתאם לפעילות שמקדמת רשות הגז הטבעי לאספקת גז טבעי מנוזל (LNG), החליטה אמש מליאת רשות החשמל להכיר בעלויות חכירת אונית LNG מגזזת על ידי חברת החשמל לישראל ותפעולה, באמצעות הקמת מצוף ימי אשר יאפשר חיבור אוניית LNG מגזזת לצורך אספקת גז טבעי ממקור נוסף. החלטה זו, מצטרפת לשורת החלטות שקיבלה רשות החשמל בתקופה האחרונה על מנת למנוע מחסור בגז טבעי בשנת 2013.

עם התקנת המערכת, צפויה צריכת האנרגיה של קיבוץ עין השופט שהייתה מהגבוהות בארץ והסתכמה ב-750000 ש"ח בשנה, להצטמצם ב-70% בקירוב. בהתאם למגמה הירוקה בה נוקט הקיבוץ, הוחלט על מעבר לחימום המים באמצעות חשמל במקום בגז, הידוע כגורם בעל השפעה סביבתית מזהמת במיוחד וכגורם להאצת התחממות כדור הארץ. עם השלמת המעבר למשאבת חום, צפוי הקיבוץ לחסוך לא רק בעלויות, אלא לצמצם את פליטת הפחמן דו-חמצני ב-280 טון. בעין השופט צופים כי ההשקעה בהסבת מערכת חימום המים המרכזית, מהפעלה באמצעות גז למערכת השואבת את החום מהסביבה ע"י מערכת משאבות החום של סולארי, תוחזר בתוך כשנה עד שנתיים. כעת ממתינים בעין השופט לקבלת תשובה ממשרד התשתיות לגבי סיוע במימון הפרויקט, במסגרת הקצאת מענקים להתייעלות אנרגטית מטעם המדינה. משאבות החום שהותקנו בקיבוץ עין השופט הינן אמצעי טכנולוגי מתקדם לשימוש בחום שיורי הנמצא בסביבה. עלות הפקת האנרגיה בשיטה זאת נמוכה ב-70% לעומת הפקת אנרגיית חום בשיטות קונבנציונאליות. המערכת גם עושה שימוש בחום השמש, אולם לעומת קולטי שמש רגילים, המערכת מחלצת את החום האגור באוויר גם בשעות הלילה וגם בחורף, ולפיכך נותנת מענה טכני וכלכלי מיטבי לאורך כל ימות השנה.

אדמונד חסין, מנכ"ל החברה הכלכלית מסביר כי "כוח הקנייה המאורגן של התושבים הביא להפחתה של למעלה מ-20% ממחירי הקולטים". חסין ביקש לציין כי המבצע מיועד לתושבי יהודה ושומרון בלבד. פרויקט הזה הוא חלק ממגמה ירוקה מתמשכת בעיר אפרת. בנוסף למיזם המדובר, מוסדות החינוך במועצה קיימו השנה עשרות פרויקטים סביבתיים: מיזם מחזור מי גשמים, מחזור אורגני התקיים במוסדות החינוך, ילדי הגיל הרך הפסיקו להשתמש בשקיות ניילון עבור ארוחות העשר ועוד. בנוסף, כ-150 מתלמידי הישיבה התיכונית נווה שמואל ניגשו לבחינות הבגרות באיכות הסביבה.

לא ניתן לבצע מחקר ללא תמיכת העסקים, אבל אסור לשכוח שרבים מן הפיתוחים הבסיסיים, שנעשו במרבית המקרים על-ידי צבי תבור, לא נתמכו. התחושה שלי היא שהתמיכה בארץ מוענקת לחברות שעוסקות בפיתוחים פוטו-וולטאים, בעוד שהיא צריכה להתמקד יותר בפיתוחים תרמו-סולארים, כמו גם בטכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת, שגם היא הומצאה בישראל, לעומת הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית המבוססת על קולטים שטוחים, שהיא למעשה ייבוא. לא שאני נגד טכנולוגיה זו, אבל אסור להתבלבל ולשכוח למה באמת זקוקה ישראל - שימוש משמעותי באנרגיה סולארית, והפאנלים האלו לא הולכים לספק את זה. ההווה הוא שצריך להיות תרמו-סולארי. אני לא יכול לדבר על העתיד. גריד פאריטי הוא מושג טיפשי. אם עצמאות אנרגטית נחשבת כצורך אסטרטגי, כשם שצרכי הביטחון של ישראל, מערכת הבריאות ומערכת החינוך מוגדרים, אזי העלות לא צריכה לשנות כלל. משלם המסים צריך לשלם, והוא יעשה זאת בשמחה". "בכל פעם שאנחנו מתייחסים לנושא בהיבט עסקי, אנו מצמצמים את התפוצה של הטכנולוגיה, משום שהיא יקרה בהשוואה לטכנולוגיות 'מלוכלכות'. אבל אם אנחנו באמת חושבים שישראל צריכה לייצר את מרבית החשמל שלה באמצעות אנרגיה סולארית, אז אנחנו צריכים להשתמש בכספי משלם המסים, כדי לבנות מערכות גדולות. וכמובן שאנרגיה תרמו-סולארית

השר ארדן גם התייחס לעיכוב באישור המכסות לחברות הסולאריות: "קשה לי להאמין שנצליח לשחרר את המכסות לאנרגיות המתחדשות, מתוכם יש גם 210 מגה וואט לטובת הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מפסולת וגם מביו-מסה, אבל כפי שהתחלתי ותיארתי, במקום שאותה פסולת תיטמן באדמה ותייצר מפגעים סביבתיים, יש כר עצום לטכנולוגיות ישראליות ולפיתוחים ישראליים".

במהלך תערוכת קלינטק נערך מפגן ייחודי, שארגנו החברות הסולאריות במחאה על מצב התעשיה הסולארית בישראל והסחבת שנוקטת ממשלת ישראל בהקצאת המכסות למערכות הסולאריות. במסגרת מפגן המחאה נותצו פאנלים סולאריים בכניסה לאולם בו התקיימה התערוכה. איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשרי הממשלה לאמץ מדיניות ארוכת טווח ומושכלת של החדרת מקורות אנרגיה מתחדשת למשק החשמל של ישראל, כזאת אשר תקבע מכסות שיותאמו למחירים בהם ניתן יהיה לייצר את החשמל החדש, בתקציבים מוגדרים מראש, דבר שיאפשר אופק לתעשייה וליזמות בתחום לפרוח. הסולארי יכול להחליף את הסולר, את המזוט ובעתיד יחליף את הפחם ואת הגז. יאיר מטלון מחברת מטלון מקורות אנרגיה, שהשתתף במפגן המחאה: "כדי שאנחנו נוכל ליצור מקומות עבודה, צריך לייצר את הפאנלים הסולאריים הללו פה בארץ. וכדי לייצר אותם פה בארץ אנחנו זקוקים למכסות ותמריצים. במדינות אחרות עושים זאת באמצעות הגנה על התעשיה המקומית, אצלנו אין וודאות, לא מתווים מדיניות. הממשלה מפרה בצורה בוטה הבטחות, ועכשיו 3,500 עובדים עומדים ללכת הביתה. אני קורא לרוה"מ נתניהו, ולעוזי לנדאו וגלעד ארדן להלחם בשטייניץ, שפוגע באינטרס של מדינת ישראל ובמשק האנרגיה".

אודי אדירי, נציג משרד האוצר סיפר על העבודה המשותפת של המשרד עם משרד התשתיות, שהחל מתוך מגמה להפחית את פליטת הפחמן, ולהגיע ליעדים הסביבתיים עד לשנת 2020, עליהם הוכרז בועידת קופנהאגן. אדירי ציין כי על-פי מחקר שערך משרד התשתיות, ניתן להגיע באמצעות התייעלות אנרגטית לחסכון למשק שמסתכם ב-4 מיליארד שקלים. אדירי מנה את החסמים העיקריים בתחום, הראשון שבהם הוא נושא המימון, אך גם המודעות בארץ בעייתית כמו גם נושא הידע - הדרכים להתייעלות עדיין אינן נהירות מספק במשק. משרד האוצר החליט לבצע סקרי מדיה, ולתמוך בפעילות ההתייעלות בתקציב של 60 מיליון שקל בשנה, ציין אדירי והוסיף כי מנגנון הסיוע מסוגל לתמוך במימון של עד 20 אחוזים לצרכים השונים של ההתייעלות בתעשיה, כמו החלפת ציוד. התמיכה הטכנולוגית תהיה ברמה של 20 מיליון שקלים בשנה, והמדען הראשי פתח מסלול ייחודי לתמיכה בנושא. עוד הוחלט בממשלה על פחת מואץ להשקעות בהתייעלות אנרגטית להקלת נושא המימון.

מליאת רשות החשמל אישרה אמש בישיבתה 15 רישיונות להקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, בטכנולוגיה סולארית פוטוולטאית בהספק כולל של 27.5 מגה וואט. עד כה אישרה רשות החשמל 132 רישיונות למתקנים פוטוולטאים בינוניים בהספק כולל של כ-206 מגה וואט. מתן רישיונות אלו התאפשר בעקבות ההסדרה שקבעה רשות החשמל, המבטיחה למתקנים מסוג זה מתווה תעריפי מדורג המתחיל ב-1.49 ש"ח לקילו וואט מותקן. הרשות קבעה מכסה של 300 מגה וואט למתקנים אלו, ומתן הרישיונות הוא הצעד המשמעותי למימוש יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. לרשות החשמל הוגשו עד כה מעל 700 בקשות. סך ההספק המותקן של כלל הבקשות הינו מעל 1200 מגה וואט. יש להבהיר כי המכסה שנקבעה להסדרה זו עומדת על 300 מגוואט לבעלי רישיונות מותנים שיגיעו לסגירה פיננסית. רשות החשמל תעניק רישיונות מותנים למבקשי רישיונות גם מעבר לסך המכסה לעיל, וזאת עד להענקת אישורים תעריפיים בסך כולל של 300 מגוואט.

דיון מיוחד במשבר בענף הסולארי בעקבות סיום המכסה למערכות סולאריות עסקיות. הדיון יעסוק במשבר המכסות ובהליך מתן הרישיונות המותנים ברשות החשמל למערכות בינוניות. לתשתיות נודע כי הדיון עומד להיות סוער ואולם דיוני הועדה יהיה צפוף מאוד - מעל 100 משתתפים אמורים להשתתף בדיון. לדיון בנושא מכסות ורשיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית מוזמנים: משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לבטחון פנים, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות, התאחדות התעשיינים, תנועות ההתיישבות, מרכז השלטון המקומי, ארגונים להגנה על הסביבה, מרכז המועצות האזוריות, האיחוד הישראלי לאנרגיה נקיה, הפורום הישראלי לאנרגיה, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, ארגוני צרכנים, איגוד הבנקים.

בניגוד לדיון הקודם בועדת הכלכלה בעיצומו של המשבר הסולארי הקודם בקיץ שעבר, בו נתפסה רשות החשמל כגורם המעכב את שחרור המכסות והמשך ההסדרה, בדיון הנוכחי מדובר בפקידי האוצר אשר אימצו את הטענה כי החשמל הסולארי יקר מדי למשק וכי יש לקצץ בתמרוץ הענף. יצוין כי עמדת היזמות הסולארית צפויה לגישה אוהדת מצד יו"ר ועדת הכלכלה לח"כ כרמל שאמה אשר הגיש את הצעת החוק לאנרגיות מתחדשות עם ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו.

טכנולוגיית העיבוי עושה שימוש באנרגיה הקיימת באדי גזי הפליטה של בעירת התנור ומחממת את המים חימום מקדים, ובכך מעלה את יעילות התנור עד 109%, דבר ההופך את תנורים אלו לחסכוניים במיוחד. מחיריהם של תנורי העיבוי יקרים יותר מהתנורים הקונבנציונאליים, אך בחישובי יעילות (הפרש של 25-30%) והוצאות תפעול ואחזקה החזר ההשקעה הממוצע עומד על שנה וחצי.

ענף הסולארי בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, נחלק לתחומי פעילות שונים בהתאם לגודל ומיקום המתקנים הסולאריים. חלוקה זו יוצרת שאלות ומחלוקות באשר לתחום בו אמורה המדינה להשקיע את "עוגת" הסובסידיות והמכסות לתמרוץ התחום. קבוצת חברות התקנה למערכות סולאריות על גגות יצאה לאחרונה בקמפיין נגד הקמת מתקנים סולאריים קרקעיים.

חברת גרינטופס מדווחת על 3 זכיות בתוך חודש בפרויקטים להתקנת מערכות סולאריות בעיריות גדולות בישראל. גרינטופס זכתה במכרזים בירושלים ראשל"צ ונחל שורק להתקנת מערכות סולאריות עסקיות בהספק כולל של 2.5 מגה וואט. בירושלים זכתה גרינטופס בהתקנות בסכום כולל של 15 מליון שקל. SCHOTT-SOLAR הגרמנית, תספק את הפנלים בעבור כל המערכות בשלושת הרשויות. המערכות בגודל של עד 50 קילו וואט תהיינה בבעלות מלאה של העיריות ויותקנו על גגות בתי הספר ומבני ציבור בערים במהלך החודשיים הקרובים. במכרז שהתקיים בירושלים עבור 49 מערכות סולאריות זכתה גרינטופס בהקמת 22 מערכות, בהקמת 27 המערכות האחרות זכו החברות ענבר ונקסטקום. במכרז נחל שורק זכתה גרינטופס בהקמת כל המערכות שהוצעו במכרז ואילו במכרז ראשל"צ בהיקף של 30 מערכות סולאריות זכתה גרינטופס בהקמת 10 מערכות, סולארפאוור זכתה בהקמת 10 מערכות ונקסטקום תקים 10 מערכות נוספות.

החברות יספקו ויתקינו החברות פאנלים סולאריים מתוצרת שארפ למערכות של עיריית ירושלים בהיקף כולל של 8 מיליון שקל. ראלקו (נציגתה הבלעדית של שארפ בישראל) תספק את הפאנלים גם לחברות ענבר וסולאר פאואר, שזכו אף הן במכרזים להתקנתם. זכייה זו מהווה המשך לרצף ההתקנות המשותפות של קבוצת ראלקו וקבוצת נקסטקום שזכו לפני כשבוע במכרז של עיריית ראשון לציון בהיקף של כ-7 מיליון שקל לאספקת פאנלים סולאריים. המערכות בגודל של עד 50 קילו וואט תהיינה בבעלות מלאה של העיריות ויותקנו על גגות בתי הספר ומבני ציבור בערים במהלך החודשים הקרובים. זאת בשונה מהמצב כיום, בו מרבית הרשויות המקומיות בישראל מקימות מערכות סולאריות בשטחן בשיטת BOT, קרי תוך השכרת הגגות לטובת יזמים האחראים על הקמת המערכות ותחזוקתן. החשמל שייוצר יימכר לחברת החשמל בחוזים ארוכי טווח של 20 שנה ובתעריף של 1.51 ש"ח/קוט"ש צמוד מדד.

נראה כי כעת הובטח עתידו של השדה הסולארי בו הושקעו כ-100 מיליון שקלים. השדה הממוקם בקיבוץ קטורה, משתרע על פני 80 דונמים וצפוי ליצר חשמל ירוק בהיקף של 4.95 מגהוואט. בנייתו של השדה החלה לפני כ- 6 חודשים ע"י חברת סימנס והוא מורכב מ-18,500 פנלים פוטו-וולטאיים, המייצרים יחדיו כתשעה מיליוני קו"ש לשנה. משמעות החלטת הועדה מרחיקת לכת שכן על הכף מונחים מאות מליוני שקלים, אשר הושקעו בשדה ואשר יתקבלו ממכירת החשמל המיוצר לחברת החשמל.

חברת Better Place ו-רנו הכריזו היום על שותפות אסטרטגית באוסטרליה, תוך הרחבת הקשרים העולמיים שלהם, על ידי השקת המכונית הראשונה לשיווק המוני בעלת אפס פליטה וסוללה מתחלפת. על פי ההסכם, רנו תייבא לאוסטרליה את המכונית החשמלית החדשה המצוידת בסוללה מתחלפת, ה-Renault Fluence Z.E, ו-Better Place תספק את רשת הטעינה למכונית החשמלית, וכן שירותים אשר הופכים את המכונית לנוחה ומשתלמת יותר עבור השוק ההמוני.