חנן לוי קורא לאיסוף נתוני הרוח בישראל למפת רוח לאומית אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש היא ההבנה בצורך, בחשיבות המהלך ובהבנת חוסר הסיכון מול הסיכוי שבביצוע מיידי של מיפוי מקצועי של אנרגית הרוח בישראל. ומתחדשת שקיימת בשוק .

רשות החשמל הסדירה עד כה אפשרות לשילוב של 1000 מגוואט מתקנים סולאריים ברחבי מדינת ישראל. מליאת רשות החשמל אישרה אמש התעריף לייצור חשמל ממתקנים פוטו-וולטאים גדולים. תעריף זה משלים את שלל ההסדרות שפרסמה הרשות לאחרונה ומאפשר ליזמות לפעול בתחום האנרגיה הסולארית הירוקה במגוון טכנולוגיות ובגדלים שונים. הסדרה זו תאפשר שילוב של 200 מגוואט בטכנולוגיה פוטוולטאית בתעריף של 98 אגורות לקוט"ש. כמו כן, קבעה הרשות כי תעריף זה יופחת בשיעור של 10% בתחילת שנת 2013, בשל הצפי להמשך ירידת מחירים בטכנולוגיה זו, לאור גידול ההיצע וההתקדמות הטכנולוגית.

גורם ממשלתי המעורב במגעים אמר ל"גלובס" כי הושגו הסכמות על התנאים הכלכליים של העסקה. על-פי הערכות של גורמים חיצוניים, יעמוד מחיר הבסיסי של הגז שיסופק על כ-5.5 דולר למיליון btu (יחידת חום). המו"מ בין חברת החשמל לתמר ידע תהפוכות רבות. בדצמבר 2009 חתמו הצדדים על מכתב כוונות לרכישת כמות גז שנתית של 2.8 מיליארד מ"ק (BCM) ל-15 שנה, בעסקה שהיקפה היה 9.5 מיליארד דולר. אולם המגעים לקראת חתימה על ההסכם הוקפאו למשך כחצי שנה בעקבות הקמתה של ועדת ששינסקי, והטלת המס המיוחד על מאגרי גז ונפט. המו"מ חודש בתחילת 2011, אך הוקפא שוב במאי בהתערבות האוצר ורשות החשמל, שטענו כי ב"תמר" מנצלים את משבר אספקת הגז ממצרים כדי לייקר את מחיר הגז ב-40%. מנגנון הצמדה חדש - 2% לשנה

מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב תקיים תוכנית לימודים חדשה לתואר שני בהנדסת אנרגיה. הלימודים יחלו כבר מסוף אוקטובר השנה, לאחר שהמכללה קיבלה את אישור המל"ג. בראש התוכנית עומד ד"ר דן עמרי, מהנדס פיתוח עתיר ניסיון, שבין השאר לימד בתוכנית "תלפיות" הצה"לית וגם באוניברסיטת המדינה של קליפורניה ובסטנפורד. בראיון ל-Energianews.com מסרו ד"ר עמרי ונשיא מכללת אפקה, פרופסור מוטי סוקולוב, פרטים על התוכנית החדשה - שהיא, לדבריהם, ראשונה מסוגה בארץ. רק בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע קיימות כיום תוכניות לימודים בתחום הנדסת האנרגיה, אבל הן שונות במהותן מהתוכנית שתציע עתה מכללת אפקה. פרופסור סוקולוב הדגיש כי משרד התשתיות "חיפש מכבר תוכנית מהסוג הזה" והעניק את ברכתו ליוזמיה, בהיותה מערכתית ורוחבית. -במה ייחודית תוכנית הלימודים שלכם? ד"ר עמרי: " ההסתכלות שלנו על נושא הנדסת אנרגיה היא הרבה יותר רוחבית-מערכתית. מהנדס האנרגיה שאנו מכשירים יענה לצורך הגובר בניהול וייעול משאבי האנרגיה, עקב השינויים הנרחבים הצפויים בישראל בתחום האנרגיה, הן בגלל משבר האנרגיה הגלובלי והן בגלל הצרכים המיוחדים והמציאות המדינית שלנו. הוא צריך להכיר את ההיבטים הטכניים-הנדסיים בכל תחומי האנרגיה, הקונבנציונאלית והמתחדשת, ולהבין גם את המ

אולי בסוף משה בן יאיר ימונה ליו"ר הרשות... :-) יו"ר רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות, שוקי שטרן, צפוי להתמנות גם ליו"ר הזמני של רשות החשמל. שטרן ימלא את מקומו של אמנון שפירה שצפוי לסיים השבוע את תפקידו בתום ארבע שנות כהונה. חרף הודעתו של שפירה על פרישתו הצפויה כבר במארס השנה - עדיין לא הצליחו משרדי התשתיות והאוצר לבחור במחליפו, זאת בעוד ועדת האיתור לתפקיד עדיין לא קיימה ולו ישיבה אחת. שר התשתיות, עוזי לנדאו, החליט שלא למנות לשפירה מחליף זמני מבין שורות רשות החשמל, וחיפש יו"ר מבין עובדי משרדו. לפיכך הועבר בשבוע שעבר שמו של שטרן לאישור נציבות שירות המדינה. במידה ולא יאושר, עשוי להתמנות לתפקיד אחד מסמנ"כלי הרשות כיום, ככל הנראה, משה בן יאיר. במקביל נמשכת זה החודש הרביעי הסאגה המביכה סביב איוש הרכבה של ועדת האיתור, חרף מצבו הרעוע של משק החשמל וייקור תעריפי החשמל בשבוע שעבר. בעקבות התפטרותו של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שכיהן כנציג האוצר בוועדה, קבע נציב שירות המדינה הנכנס, עו"ד משה דיין, כי שני לא יוכל לכהן עוד כחבר בוועדה. לאחר שהניסיונות לשנות את ההחלטה כשלו, הוחלט באוצר לייעד למשבצת זו את סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, החולש במסגרת תפקידו גם על ענף האנרגיה. זאת, מאחר והממונה על התקציבים, גל הרש

משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שסקר ההיתכנות נועד לבחון לא רק את האתר שהוזכר אלא גם לבדוק אפשרות להכריז על שטח מסוים במדינה כ"אקס טריטוריה", כלומר חלקת אדמה שלישראל אין סמכות שלטונית עליה. התרגיל המדיני נועד לעקוף את סירובה של ישראל לחתום על אמנות בינלאומיות בתחום הגרעין, כאלה שיחייבו אותה לאפשר לפקחים בינלאומיים לסייר במתקנים שלפי פרסומים זרים ישראל מחזיקה בהם בכלי נשק גרעיניים. באופן מפתיע, הבחינה המחודשת נולדה למרות גילויי הגז מול חופי ישראל, שאמורים לשמש מקור אנרגיה יציב ולטווח ארוך לצד המשך השימוש בפחם.   הרעיון להקים תחנת כוח גרעינית בישראל אינו זר לממשלה הנוכחית ולעומד בראשה. בראיון שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CNN במרץ האחרון הוא אמר שהוא אהב את הרעיון להקים כור גרעיני בישראל.   פרט לנתניהו, גם יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל התבטא בעניין. בוועידת הנגב האחרונה א�

כחלק מההערכות לקבלת תו התקן ביצעה העירייה סקר ונכתבה תכנית מקיפה להתייעלות אנרגטית ולחיסכון בחשמל במוסדות העירייה ובמתקנים העירוניים שונים. "רעננה לקחה על עצמה שליחות לאומית ואני גאה בעובדי העירייה בראשותם של המנכ"ל, אבי לאופר, סמנכ"לית למנהל ולקיימות, פרי נתיב, ומנהלת מחלקת הקיימות, בתיה אלפסי, שמגשימים את החזון הירוק, ובזכותם אנו העיר המובילה בארץ כיום בעשייה הסביבתית" (נחום חופרי, ראש העיר רעננה) רעננה מוסמכת גם לתקן ISO 9001 לאיכות השרות ולתקן ISO 14001 לניהול סביבתי

לפני ימים אחדים, במסגרת תוכנית מגנ"ט של המדען הראשי, יצא מאגד שנקרא ISG (Israeli Smart Grid) שמתרכז בנושא רשתות החשמל החכמות. בפעילות המאגד, שאמור לספק תמיכה של 75 מיליון שקל במשך שלוש שנות הפעילות הראשונות, שותפות כרגע תשע חברות וחמישה מרכזים אקדמיים. בין החברות אפשר למנות את סיווה, מוטורולה, יתרן, ECI, IBM, חברת החשמל ו-WiNetworks שנרכשה על-ידי RuggedCom הקנדית לפני כשנתיים. רובן מוכרות בעקבות פעילות בתחומים טכנולוגיים שאינם קשורים לעולם הקלינטק, אולם הן מאמינות כי הידע שצברו בהעברת נתונים על-גבי רשתות התקשורת יסייע להן לספק פתרון ראוי. חלק מהפתרונות הללו כוללים דיווח שוטף בזמן אמת על צריכת החשמל להתקן מחשוב, והערכת צריכת חשמל של מוצרים, שתועבר אוטומטית לטלפון הנייד, רגע לפני הפעלתם. הפוטנציאל של השוק הוא עצום. אריקסון העריכה באחרונה כי בתוך שנים ספורות יהיו 50 מיליארד מכשירי אלקטרוניקה שיסתמכו על יכולות של רשתות חשמל חכמות. בעולם נאספים כיום נתונים לגבי צריכת החשמל של גורמים פרטיים ושל ארגונים על-ידי מוני החשמל, כחלק מחיבור החשמל המסורתי. על-פי הערכות, רוב ציוד החשמל יוחלף בשנים הקרובות כדי לספק את הטכנולוגיה שתאפשר את שיפור השליטה, הבקרה וחיזוי צריכת החשמל. על-פי שקלול של כמה עשרות דולרים למונה חכם, יכול השוק הפו

כחלק מפרוייקט ארצי בשיתוף מטריקס גרינטק קולג' לאספקת חשמל סולארי עבור מאהלי המחאה ברחבי הארץ, הוקמה ביוזמת פורטל תשתיות בשדרות רוטשילד בתל-אביב מערכת סולארית עצמאית (שאינה מחוברת לרשת החשמל). המערכת מנצלת את אנרגיית השמש עבור הטענת מכשירי חשמל במתח נמוך - פלאפונים, מכונות גילוח, מחשבים ניידים ועוד לטובת דיירי מאהל המחאה בשדרה. המערכת מורכבת מפאנלים סולאריים - 280 וואט ליחידה של חברת Suntech , הקולטים את קרינת השמש בעזרת התאים הסולאריים, ממיר מתח המעבד את הזרם הישר (DC ) לזרם חילופין (AC ) המתאים למכשירי החשמל הביתיים, מצברי פריקה עמוקה האוגרים את החשמל לשימוש בשעות הלילה ,ובקר טעינה המפקח על תהליך ייצור החשמל. המערכת שמוקמה במאהל המחאה בשדרות רוטשילד מהווה פיילוט, ובמידה ותצלח יוקמו מערכות דומות במאהלי מחאה נוספים ברחבי הארץ. מנכ"ל תשתיות, ארנון מעוז :"לקחנו החלטה להניע את התשתיות של המאבק הציבורי ולתת למאבק כלים יצירתיים התואמים את רוח התקופה, פנינו לחברות סולאריות בבקשה לספק ציוד למהלך זה והחברות התגייסו תוך ימים ספורים, זה מדהים! נפעל כדי להמשיך לספק אנרגיה למאבק ולהקים עוד מערכות סולאריות במאהלים מרוחקים ומנותקים מחשמל".

גם זו שיטה להורדת מחיר החשמל. מעניין למה לא חשבו לקחת מכספי הטבות הפנסיה של ראשי ממשלות ושרים.... רה"מ נתניהו מנסה לצמצם את ההתייקרות הצפויה בתעריפי החשמל בעזרת משיכת כספים המיועדים להטבת החשמל חינם של גמלאי חברת החשמל. ראש הממשלה קבע יעד לצמצום ההתייקרות הצפויה מ-19% ל"מספר חד-ספרתי".כך מדווח היומון גלובס.  ל"גלובס" נודע כי נתניהו, שלקח על עצמו לנהל את הנושא באופן אישי, הפעיל בימים האחרונים לחץ כבד על השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כדי שיאשר הפעלה של תחנות כוח במזוט. האוצר כבר הסכים בדיונים פנימיים לביטול מלא של הבלו על סולר לכל 2011. בנוסף נבדקת אפשרות למשוך כספים מחשבון נאמנות המיועד לגמלאי חברת החשמל. מבדיקת "גלובס" עולה כי חברת החשמל הציעה למשוך מהקרן עד 600 מיליון שקל, שאם ישמשו לרכישת דלקים, יצמצמו עד 3% מהתייקרות תעריף החשמל.

אמנם לא מקינזי, אבל גם הם חבורה של ניאו-ליברלים מדושנים... The Israeli government has chosen Rand Corp. to provide advice on the country's long-term economic strategy. Rand will assist a government team in "formulating a long- term strategy that will advance the state of Israel toward becoming one of the leading countries in the world in quality of life for its citizens," the prime minister's office and Finance Ministry said in a joint statement today.

בסוף השבוע האחרון פרסמו חברות אבנר ודלק קידוחים, שתיהן פועלות תחת דלק אנרגיה ומחזיקות ב-31.25% משותפות תמר, תשקיף לקראת הנפקה. נבירה במסמכי התשקיף מגלה הערת שוליים קטנה אך רבת משמעות, שתוצאותיה עלולות להיות הרות אסון מבחינתה של קבוצת דלק: ב-12 ביולי הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, לחברות כי בכוונת המדינה להשתמש בכיס הגיאולוגי בו שוכן מאגר הגז ים תטיס, כדי לאחסן גז טבעי עבור חברת החשמל. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כמות הגז שתאוחסן שם שקולה לכ-5 BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי, כמעט כפול מהכמות שחברת החשמל מקבלת משותפות הגז באופן שוטף. מטרת האחסון היא יצירת גיבוי במקרה של כשל באספקת הגז, כפי שקרה לאחרונה עם הגז המצרי. הכמות שתאוחסן מספיקה לכשנת צריכה בודדת, כאשר הגז שיגיע לשם יכול לבוא ממאגר תמר או מכל מאגר גז אחר שהתגלה (שרה, מירה) שיתחבר אליו בעתיד.   ברשות הגז הזהירו את החברות שאי הסכמה לאחסון גז כמוהו כ"הפרת תנאי הרישיון", כלומר שהמדינה יכולה להפקיע את המאגר, זאת כשבע שנים לאחר שהוא החל לעבוד בפועל. מדובר בצעד חריג, שכן עד היום המדינה לא איימה להלאים מאגרי גז.   בפרק אחר של התשקיף מעידה שותפות תמר שכבר לפני כשלוש שנים היא הסכימה אפריורית לאחסון גז, אך משרד התשתיות, מטעמים שידועים רק לו, העדיף בכל

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים? רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר". - והיכן את רואה את הבעיה העיקרית? "בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק". - מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה? "המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. ב

צוות קטן בחברת החשמל הישראלית (חח"י) עוקב באורח שוטף אחר כל החידושים הטכנולוגיים בתחום האנרגיה הגרעינית לקראת הרגע שבו יוחלט לממש את האופציה להקמת תחנה כוח גרעינית (תג"ר) בארץ. "אנחנו משתדלים להיות הכי מעודכנים שאפשר לגבי הנושאים הטכניים", כך אמר ברק טברון, מהנדס באגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחח"י, בראיון ל-Energianews.com . טברון משלים עתה תואר שלישי בהנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. "זו הגישה האסטרטגית של חברת החשמל לשמור על האופציה להקמת תחנה גרעינית בעתיד", הוסיף טברון. "האתר להקמתה קיים (בנגב), הוא נבדק ונמצא יציב מבחינה ססמו-גיאולוגית. אני מניח, שבעתיד תתקבל החלטה לבנות תג"ר מאחר שבשימוש באנרגיה גרעינית גלומים למדינה הרבה מאד יתרונות. היתרון העיקרי הוא לגוון את מקורות האנרגיה שלנו (והפסקת הזרמתו של הגז, בגלל פיצוץ שלישי בצנרת הגז ממצרים מדגימה את הבעייתיות הקיימת עתה - א.ד.) . תחנת כוח גרעינית ושימוש בדלק גרעיני, ייתנו לישראל בטחון אנרגטי ועצמאות אנרגטית שהיא מאד חיונית". -האם בוצע כבר תכנון הנדסי מפורט, עם כל השרטוטים והחישובים הנדרשים להקמתה של תחנה גרעינית עתידית בישראל? טברון: "עדיין לא. מהלך כזה יבוצע רק לאחר שתהיה החלטה ברורה להקמתה. כשיוסרו כל הבעיות הקיימות כיום ותהיה התקשרו�

הפרלמנט הבריטי אישר אתמול את המשך הקמת כורים גרעיניים בבריטניה. ההצבעה אישרה את תכנית הממשלה להשתמש באנרגיה גרעינית למימוש הדרישה לאנרגיה דלת גזי חממה לייצור חשמל. הפרלמנט אישר רשימת אתרים בהם יוקמו תחנות כח גרעיניות בהן שתיים של ענק האנרגיה הצרפתית EDF

ועדת העורכים של תמ"א 37 אישרה היום (ב'), את בקשת משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי וחברת נתיבי גז למתן הוראה לתכנון תוכנית להקמת מצוף ימי (Buoy), אשר יאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי במיכליות למשק.כך מדווח היומון גלובס.  הממשלה וחברת החשמל מקדמות את התכנית בלוח זמנים קצר ככל הניתן, לאור השיבושים בהזרמת הגז המצרי, הידלדלות הגז במאגר מרי B, והצפי כי הגז ממאגר "תמר" יהיה זמין לשימוש המשק לכל המוקדם בתחילת שנת 2013. המועצה הארצית אמורה לדון בתכנית ולאשר אותה ובמקביל מנהלת חברת נתיבי הגז הממשלתית הליכי מכרז להתקנת המצוף, שיהיה מתוצרת חברת APL. עלות הקמת המצוף מוערכת בכ-80 מיליון דולר. חברת החשמל מתכוונת לחכור מחברת אקסלרייט האמריקנית את האוניות המיוחדות שיאפשרו להפוך את הגז מצורתו הנוזלית בחזרה לגז ומבקשת לשם כך פטור ממכרז. שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו אמר הערב כי "למהירות הקמת המצוף ושאר מרכיבי המערכת חשיבות קריטית, מכיון שבאפשרותו להיות הגשר שיסייע לישראל להתמודד עם המחסור הצפוי בגז טבעי כבר מאמצע 2012".

"ב-27 בדצמבר הגיעה בקשת האוצר להעלות את הבלו על הפחם לאישור ועדת הכספים של הכנסת, יחד עם העלאת הבלו על הבנזין והסולר. לישיבה הוזמנו נציגי המתנגדים להתייקרויות השונות, בעלי תחנות הדלק, מועצת המובילים, ארגון המוניות והתאחדות התעשיינים. כשהגיעו חברי הכנסת לבלו על הפחם הם פנו לנציג חברת החשמל, שמשון ברוקמן, שהסביר להם שמשמעות הבלו היא "קח מיליארד וחצי שקלים וחלק אותם למספר האנשים. זה בערך הסכום שכל אחד ישלם יותר". "בקיצור, אתם מתנגדים להעלאה הזו?", שאל יו"ר הוועדה משה גפני את ברוקמן בקוצר רוח. "אנחנו לא מתנגדים", השיב ברוקמן, "אנחנו רק מציינים שזה מס". חברי הוועדה רשמו לעצמם שאין התנגדות להעלאת הבלו על הפחם - ואישרו אותה. את מחיר רשלנותם נשלם כולנו, החל מעדכון תעריף החשמל השנתי בחודש הבא

המשרד להגנת הסביבה הצליח לסכל ניסיון של משרד התשתיות לעשות שימוש בחוק הנפט הארכאי כך שיתאפשר לבצע קידוחי נפט בכל מקום בארץ ללא כל בקרה וללא צורך להגיש תוכניות לאישור הועדה המחוזית לתכנון ובנייה. מצורפת בזאת עמדת היועצת המשפטית למשרד להגנת הסביבה, עו"ד דלית דרור, אשר הועברה לפרקליטות המדינה ומביעה התנגדות חריפה לניסיון זה, אשר מנוגד לעמדת המדינה בבג"ץ. במכתבה דורשת עו"ד דרור כי נהלי האישור של קידוחי נפט יכללו בדיקה סביבתית מקיפה, שקיפות ציבורית, קיום דיון בהתנגדויות וכן, להגביל את החריגות מדיני התכנון והבנייה לקידוחי ניסיון בלבד. בדיון שהתקיים היום במחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, התקבלה עמדת המשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה עודכן בימים האחרונים על ידי קבוצת דלק כי רכשה את הקרקע עליה ישב בעבר מפעל תעשיות אלקטרו כימיות. שטח המפעל בהיקף של כ- 430 דונם ינוקה וישוקם לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.כך הודיעה דוברת המשרד להגמת הסביבה.  מפעל 'תעשיות אלקטרוכימיות' פעל במשך 50 שנה ונסגר ב 2004 בצו מיוחד על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל פעילות מזהמת, זיהום חמור בשטח, תחזוקה ירודה והתנהלות רשלנית של המפעל. באתר נעשה בעבר שימוש בחומרים רעילים ובהם חומרים מסרטנים, חלקם נדיפים כולל: דיאוקסינים, כספית, מזהמים אורגנים מוכלרים, חומרי הדברה, דלקים ואסבסט. בסקר היסטורי שמטרתו איסוף המידע הקיים שבוצע בקרקע ב 2010 זוהו אזורים נרחבים בשטח המפעל כחשודים בזיהום קרקע ומי תהום עקב שיטות הייצור, התפעול והטיפול בחומרים מסוכנים, שפכים ובפסולת המזוהמת שהיו נהוגות במפעל עשרות שנים. מאז סגירת המפעל לפני כשבע שנים, נותרה הקרקע במקום מזוהמת ולא ניתן היה לקבוע עבורה שימושים חלופיים. מאמצי מפרק המפעל למכירת הקרקע, לא צלחו. מסיבה זו, לא ניתן היה עד כה להביא לטיהור הקרקע ולשיקומה כיון שבקופת הפירוק לא נותר די כסף לניקוי הקרקע.

הרעיון שהמדינה תרכוש גז מהשותפויות הקיימות אינו חדש, ולמעשה הוא צורף כדעת מיעוט של משרד התשתיות במסקנות הסופיות של ועדת ששינסקי. משרד התשתיות רצה לעזור לשותפויות הגז לייצר תזרים מזומנים יציב ולאורך זמן, מה שיעזור להן לפתח את הפקת הגז מהמאגרים תמר ולווייתן, שעלות ההפקה מהמאגרים שם נעה בין 3.5 ל־6 מיליארד דולר, בהתאמה.   על פי דעת המיעוט, על המדינה להתחייב לרכוש גז בהיקף של כ־50 BCM (מיליארד מ"ק) לתקופה של עשר שנים, כמות שגדולה פי תשעה מהצריכה הארצית שנרשמה בישראל ב־2010. עם זאת, כוונת המהלך הנוכחי היא הפוכה והיא אינה נועדה ליצר תזרים מזומנים עבור שותפויות הגז. בשלב הראשון המדינה בוחנת רכישה של 10 BCM גז טבעי, וגם זאת לתקופה מוגבלת ועד שיפותחו שדות הגז האחרים.   מבדיקת "כלכליסט" עולה שרכש הגז יבוצע על ידי החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז) שפועלת היום בתחום הקמת מערכת חלוקה והולכה של גז טבעי למקומות שונים בארץ. הרעיון נבחן בימים אלו ברמה המשפטית כיוון שמדובר בהתערבות חריגה של המדינה בשוק הגז הטבעי, והיא מצביעה לכאורה על כשל חמור שקיים בו. הבדיקה אמורה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי של 2011.