ישראל בחזית ההנעה הירוקה בעולם? המציאות קצת אחרת - גלובס - 0 views
-
Noam Segal on 13 Jun 12בשבועות האחרונים אירחה בטר פלייס בישראל כמה סבבי משלחות של העיתונות הבין-לאומית, והציגה בפניהם את רשת תחנות החלפת הסוללות המתפתחת ואת החזון של החברה. כרגיל, מערך היח"צ הציבור והדוברות של החברה עשה עבודה מצוינת, ובשבועות האחרונים פורסמו ברחבי העולם עשרות (אם לא מאות) כתבות, שמהן עולה הרושם כי ישראל היא "ארץ זבת חשמל" שניצבת בחזית ההנעה הירוקה בעולם. למרבה הצער, דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ועוד רחוקה הדרך לחדירה משמעותית של הנעה נטולת-בנזין לישראל. הבעיה לא נמצאת ברגולציה ובביורוקרטיה, נהפוך הוא: הרגולטור יוצא מגדרו כדי לפרוס שטיח אדום בפני יזמי ההנעה האלטרנטיבית. אלא שמנקודת המבט של המשתמש הסופי - זה שאמור לוותר על רכב הבנזין לטובת רכב הנעה אלטרנטיבית, לשלם עליו מכספו ולחיות אותו ביום-יום - המצב מסובך. לא מדובר רק על רכב חשמלי, אלא גם על כלי רכב שמונעים בגז - ובמיוחד בגז טבעי - שמסתמן כאחד ממקורות האנרגיה העתידיים של ישראל. אין מספיק תחנות הבעיה המרכזית כרגע היא סוגיית התדלוק. נכון לתחילת 2011 היו בישראל כ-1,036 תחנות תדלוק בבנזין וסולר, משהו כמו תחנה אחת לכל 19 ק"מ של כביש סלול. זהו יחס סביר ושימושי, שמאפשר לרוב הנהגים לתכנן מסלול נסיעה כמעט בלתי-מוגבל בקו המהיר מיעד ליעד. כשמדובר בנקודות תדלוק לגז